המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"חזון שקר" - ר"ל אם כן היה לכם לדעת שהם מתנבאים או בחזון שקר מה שראו בחלום הלילה בדמיונות כוזבות או במעשה הקסם מה שראו בכוכבים או מה ששמעו מן התרפים שהם דבר שאין בו ממש כלל או בערמת לבם יבדאו שקרים
"שקר וגו'" - ר"ל הלא יש להם דעת אשר המה מתנבאים בשקר כי מעולם לא שלחתים ולא צויתי אותם שום צוואה אף לא דברתי אליהם דבר מבלי שליחות וא"כ אין בידם לתת שום אות ומופת ובמה מחזיקים אותם לנביאים
מצודת ציון
"חזון" - מראה החלום וכן הבין בכל חזון (דנייאל א)
"וקסם" - זה ראיית הכוכבים
"ואליל" - ענין דבר שאין בו ממש וכן רופאי אליל (איוב יג)
"ותרמית" - ענין ערמה כמו כי שקר תרמיתם (תהלים קיט)
"ויאמר" (תשובת ה'), "לא שלחתים" בשליחות אל העם, ואף "לא צויתים" שיעשו איזה דבר, ויותר מזה כי "לא דברתי אליהם" כלל אף דבור בעלמא, רק "חזון שקר" נבואה כוזבת ע"י כח המדמה, "וקסם" ע"י חזיון הכוכבים או גורלות, ויותר מזה "אליל" דבר שאין בם ממש כמו פסילים ותרפים, ויותר מזה תרמית לבם המה מתנבאים להם שבודים דברי מרמה מלבם:
ביאור המילות
"לא שלחתים ולא צויתים ולא דברתי אליהם". הסדר הוא, דבור, ציוי, שליחות, כמ"ש את כל אשר צויתנו נעשה ואל כל אשר תשלחנו נלך (יהושע א'), והדבור הוא פחות מן הציוי (כנ"ל ז' כ"ב), ולכן בשלילה אמר בהפך, וכן לקמן (כ"ג ל"א) לא שלחתים ולא צויתים, (ושם י"ט ה') לא צויתי ולא דברתי: