ביאור:יחזקאל ג

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח (מהדורות נוספות)

---

א וַיֹּאמֶר אֵלַי: "בֶּן אָדָם, אֵת אֲשֶׁר תִּמְצָא בכף ידי (ר' בפרק הקודם, בפסוק ט) - אֱכוֹל. אֱכוֹל אֶת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת וְלֵךְ דַּבֵּר אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל". ב וָאֶפְתַּח אֶת פִּי, וַיַּאֲכִלֵנִי אֵת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת. ג וַיֹּאמֶר אֵלַי: "בֶּן אָדָם, בִּטְנְךָ תַאֲכֵל תאכיל את הבטן שלך וּמֵעֶיךָ תְמַלֵּא אֵת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן אֵלֶיךָ". וָאֹכְלָה, וַתְּהִי בְּפִי כִּדְבַשׁ לְמָתוֹק מתוקה כמו דבש (למרות שכתובים בה דברים קשים, כי על הנביא להבין שהדברים שה' שם בפיו הם חשובים). {פ}

ה' מעודד את יחזקאל לדבר אל ישראל, למרות שלא ירצו לשמוע

ד וַיֹּאמֶר אֵלָי: "בֶּן אָדָם, לֶךְ בֹּא אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל וְדִבַּרְתָּ בִדְבָרַי בלשוני אֲלֵיהֶם. ה כִּי לֹא אֶל עַם עִמְקֵי שָׂפָה ששפתם קשה וְכִבְדֵי לָשׁוֹן אַתָּה שָׁלוּחַ, אֶל אלא אל בֵּית יִשְׂרָאֵל. ו לֹא אֶל עַמִּים רַבִּים עִמְקֵי שָׂפָה וְכִבְדֵי לָשׁוֹן אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע תבין את דִּבְרֵיהֶם. אִם לֹא אֲלֵיהֶם אפילו אם אליהם שְׁלַחְתִּיךָ - הֵמָּה יִשְׁמְעוּ אֵלֶיךָ. ז וּבֵית יִשְׂרָאֵל לֹא יֹאבוּ ירצו לִשְׁמֹעַ אֵלֶיךָ, כִּי אֵינָם אֹבִים לִשְׁמֹעַ אֵלָי. כִּי כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל חִזְקֵי מֵצַח וּקְשֵׁי לֵב הֵמָּה. ח הִנֵּה נָתַתִּי אֶת פָּנֶיךָ חֲזָקִים לְעֻמַּת פְּנֵיהֶם, וְאֶת מִצְחֲךָ חָזָק לְעֻמַּת מִצְחָם. ט כְּשָׁמִיר כמו חומר חזק המשמש לחתוך אבנים (ור' גם בהרחבה לגבי הפירוש המוכר של שמיר כסוג של תולעת) חָזָק מִצֹּר נָתַתִּי מִצְחֶךָ. לֹא תִירָא אוֹתָם וְלֹא תֵחַת מִפְּנֵיהֶם, כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה". {פ}

יחזקאל נשלח אל בני הגולה ויושב בתל אביב שבעה ימים

"וָאָבוֹא אֶל הַגּוֹלָה תֵּל אָבִיב הַיֹּשְׁבִים אֶל נְהַר כְּבָר" (פסוק טו) - האזור בבבל בו מוערך שנמצא תיל-אבובי

י וַיֹּאמֶר אֵלָי: "בֶּן אָדָם, אֶת כָּל דְּבָרַי אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ, קַח בִּלְבָבְךָ וּבְאָזְנֶיךָ שְׁמָע. יא וְלֵךְ בֹּא אֶל הַגּוֹלָה, אֶל בְּנֵי עַמֶּךָ, וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם, וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם: 'כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה' - אִם יִשְׁמְעוּ וְאִם יֶחְדָּלוּ ובין אם יפסיקו להקשיב - בכל מקרה חשוב שתגיד להם את דברי". יב וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל: "בָּרוּךְ כְּבוֹד יְהוָה מִמְּקוֹמוֹ מכל מקום שהוא נמצא בו". יג וְקוֹל כַּנְפֵי הַחַיּוֹת מַשִּׁיקוֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ, וְקוֹל הָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם מרעישים יחד עם הכנפיים, וְקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל. יד וְרוּחַ נְשָׂאַתְנִי וַתִּקָּחֵנִי, וָאֵלֵךְ מַר בַּחֲמַת רוּחִי ממורמר ומלא חמה (הצטער על כך שהוא צריך להוכיח את העם, למרות שכנראה לא יקשיבו), וְיַד יְהוָה עָלַי חָזָקָה היית עלי בחוזקה, לשלוח אותי לדבר עם העם. טו וָאָבוֹא אֶל הַגּוֹלָה בני הגולה, תֵּל אָבִיב, הַיֹּשְׁבִים אֶל נְהַר כְּבָר, (ואשר) וָאֵשֵׁב ואגור שם גם אני. הֵמָּה יוֹשְׁבִים שָׁם, וָאֵשֵׁב שָׁם שִׁבְעַת יָמִים מַשְׁמִים משתומם, נדהם בְּתוֹכָם מהמראות שראה לפני כן.

ה' מבהיר ליחזקאל שהוא חייב להזהיר, גם את מי שלא ישמע לו, כי אחרת, גם הוא יענש

טז וַיְהִי מִקְצֵה שִׁבְעַת יָמִים, {פ}
וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר: יז "בֶּן אָדָם, צֹפֶה חוזה (שומר המשקיף למרחוק ומזהיר מהתקפת אויב קרבת) נְתַתִּיךָ לְבֵית יִשְׂרָאֵל, וְשָׁמַעְתָּ מִפִּי דָּבָר, וְהִזְהַרְתָּ אוֹתָם מִמֶּנִּי. יח בְּאָמְרִי לָרָשָׁע: 'מוֹת תָּמוּת', וְלֹא הִזְהַרְתּוֹ וְלֹא דִבַּרְתָּ לְהַזְהִיר רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ הָרְשָׁעָה לְחַיֹּתוֹ - הוּא רָשָׁע, בַּעֲוֺנוֹ יָמוּת, וְדָמוֹ מִיָּדְךָ אֲבַקֵּשׁ. יט וְאַתָּה כִּי ומאידך, אם כן הִזְהַרְתָּ רָשָׁע, וְלֹא שָׁב מֵרִשְׁעוֹ וּמִדַּרְכּוֹ הָרְשָׁעָה - הוּא בַּעֲוֺנוֹ יָמוּת, וְאַתָּה אֶת נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ. {ס}          כ וּבְשׁוּב צַדִּיק מִצִּדְקוֹ וְעָשָׂה עָוֶל, וְנָתַתִּי מִכְשׁוֹל לְפָנָיו ויכשל בעוון שהופיע בפניו - הוּא יָמוּת, כִּי לֹא הִזְהַרְתּוֹ הזהרת אותו מלהדרדר, בְּחַטָּאתוֹ יָמוּת, וְלֹא תִזָּכַרְןָ צִדְקֹתָו אֲשֶׁר עָשָׂה שעשה בעבר, וְדָמוֹ מִיָּדְךָ אֲבַקֵּשׁ. כא וְאַתָּה כִּי הִזְהַרְתּוֹ צַדִּיק את הצדיק לְבִלְתִּי חֲטֹא, צַדִּיק וְהוּא לֹא חָטָא - חָיוֹ יִחְיֶה כִּי נִזְהָר, וְאַתָּה אֶת נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ". {ס}

ה' נגלה ליחזקאל בבקעת בבל, ומצווה אותו להסגר בביתו בשקט. רק כאשר יפתח את פיו עליו לדבר אל העם

כב וַתְּהִי עָלַי שָׁם בתל אביב יַד יְהוָה, וַיֹּאמֶר אֵלַי: "קוּם צֵא אֶל הַבִּקְעָה מאיזור תל אביב, לאיזור המישור, וְשָׁם אֲדַבֵּר אוֹתָךְ". כג וָאָקוּם וָאֵצֵא אֶל הַבִּקְעָה, וְהִנֵּה שָׁם כְּבוֹד יְהוָה עֹמֵד, כַּכָּבוֹד אֲשֶׁר רָאִיתִי עַל נְהַר כְּבָר בפרק א, "מעשה מרכבה", וָאֶפֹּל עַל פָּנָי. כד וַתָּבֹא בִי רוּחַ וַתַּעֲמִדֵנִי עַל רַגְלָי, וַיְדַבֵּר אֹתִי וַיֹּאמֶר אֵלַי: "בֹּא הִסָּגֵר בְּתוֹךְ בֵּיתֶךָ. כה וְאַתָּה בֶן אָדָם, הִנֵּה נָתְנוּ עָלֶיךָ עֲבוֹתִים כאילו שמו עליך חבלים עבים וַאֲסָרוּךָ בָּהֶם, וְלֹא תֵצֵא בְּתוֹכָם להסתובב בין האנשים. כו וּלְשׁוֹנְךָ אַדְבִּיק אֶל חִכֶּךָ, וְנֶאֱלַמְתָּ, וְלֹא תִהְיֶה לָהֶם לְאִישׁ מוֹכִיחַ, כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה. כז וּבְדַבְּרִי אוֹתְךָ אֶפְתַּח אֶת פִּיךָ, וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם: 'כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה' - הַשֹּׁמֵעַ יִשְׁמָע וְהֶחָדֵל יֶחְדָּל, כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה". {ס}

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

• "וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְהוָה מִמְּקוֹמוֹ" (פסוק יב) נאמר בקדושה דסידרא (קדושת ובא לציון) ביחד עם תרגומו לארמית.