ביאור:השכל
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
שכל = הצלחה שנובעת ממחשבה
[עריכה]זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
שכל בלשון המקרא הוא הצלחה הנובעת ממחשבה, או מחשבה המביאה להצלחה.
המילה מופיעה גם בפסוקים שמדברים על הצלחה מעשית, כמו:
- (דברים כט ח): "ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אתם, למען תשכילו את כל אשר תעשון"
- (יהושע א ז): "רק חזק ואמץ מאד לשמר לעשות ככל התורה אשר צוך משה עבדי אל תסור ממנו ימין ושמאול, למען תשכיל בכל אשר תלך. לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה למען תשמר לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח את דרכך ואז תשכיל"
- (שמואל א יח ה-): "ויצא דוד, בכל אשר ישלחנו שאול ישכיל... ויהי דוד לכל דרכו משכיל וה' עמו. וירא שאול אשר הוא משכיל מאד ויגר מפניו... ויצאו שרי פלשתים ויהי מדי צאתם שכל דוד מכל עבדי שאול וייקר שמו מאד"
- (מלכים א ב ג): "ושמרת את משמרת ה' אלהיך ללכת בדרכיו לשמר חקתיו מצותיו ומשפטיו ועדותיו ככתוב בתורת משה, למען תשכיל את כל אשר תעשה ואת כל אשר תפנה שם"
- (ישעיהו נב יג): "הנה ישכיל עבדי, ירום ונשא וגבה מאד"
וגם בפסוקים שמדברים על חכמה והבנה, כמו:
- (דברים לב כט): "לו חכמו ישכילו זאת, יבינו לאחריתם"
- (ישעיהו מא כ): "למען יראו וידעו וישימו וישכילו יחדו, כי יד ה' עשתה זאת וקדוש ישראל בראה"
- (ישעיהו מד יח): "לא ידעו ולא יבינו, כי טח מראות עיניהם מהשכיל לבתם"
- (ירמיהו ג טו): "ונתתי לכם רעים כלבי, ורעו אתכם דעה והשכיל"
- (דברי הימים א כב יב): "אך יתן לך ה' שכל ובינה, ויצוך על ישראל ולשמור את תורת ה' אלהיך"
מכאן שהמושג שכל מציין את הכישרון האינטלקטואלי המעשי - הכישרון לעשות את הדבר המועיל ביותר באופן המועיל ביותר.
כשאומרים שלאדם יש שכל מתכוונים שהוא יותר מאשר סתם מצליח: הוא לא מצליח "במקרה" בגלל שיש לו מזל, אלא בגלל שהוא חושב ועושה את הדבר המועיל ביותר.
ויש הבדל בין שכל לבין חכמה: השכל הוא כישרון להצליח באופן אישי, והחכמה כוללת גם את הכישרון ללמד אחרים ; השכל הוא כישרון להצליח בעולם החומרי, והחכמה כוללת גם את הכישרון להשפיע ולהצליח בתחום החברתי והנפשי.
בחינה עצמית - האם אני משכיל?
[עריכה]- האם אני משתדל להתקדם ולהשתפר בלי הפסקה? (משלי טו כד): "ארח חיים למעלה למשכיל, למען סור משאול מטה"( פירוט ).
- האם אני אוגר וחוסך מתקופות של שפע לתקופות של מחסור? (משלי י ה): "אגר בקיץ בן משכיל, נרדם בקציר בן מביש"( פירוט ).
- (ללוחמים) האם כל יריה שלי פוגעת במטרה? (ירמיהו נ ט): "חִצָּיו כגבור משכיל, לא ישוב ריקם"
- (למנהיגים ומנהלים) האם אני מצליח לשמור על גיבוש בצוות ולוודא שאנשיי לא יתפזרו לכל עבר? (ירמיהו י כא): "כי נבערו הרֹעים ואת ה' לא דרשו, על כן לא השכילו וכל מרעיתם נפוצה"
- האם אני מצליח לדבר באופן שמוצא חן בעיני הזולת? משלי יג טו: " "שכל" "טוב יתן חן, ודרך בגדים איתן" " ( פירוט ).
השכיל = פועל עומד או פועל יוצא
[עריכה]הפועל הִשְׂכִּיל הוא בדרך-כלל פועל עומד שמשמעותו "היה בעל-שכל", למשל:
- (ירמיהו כ יא): "על כן רדפי יכשלו ולא יכלו; בשו מאד כי לא השכילו..."= רודפיו של ירמיהו לא הצליחו למצוא תחבולה ש"תפיל" אותו.
- (דניאל א ד): "ילדים אשר אין בהם כל מאום, וטובי מראה, ומשכילים בכל חכמה, וידעי דעת, ומביני מדע..."( [http:/he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%90_%D7%93 פירוט] )
אך לפעמים הוא משמש גם כפועל יוצא שמשמעו "נתן שכל לאחרים", למשל:
- (משלי טז כג): "לב חכם ישכיל פיהו, ועל שפתיו יסיף לקח"= ליבו של החכם מלמד את פיו איך לדבר בצורה נכונה ומוצלחת ( פירוט ).
- משלי כא יא: "בענש לץ יחכם פתי, ובהשכיל לחכם יקח דעת" (ראו לץ - פתי ).
ויש פסוקים שבהם שתי המשמעויות אפשריות:
- משלי כא יב: " "משכיל" "צדיק לבית רשע, מסלף רשעים לרע" " = הצדיק נלחם בחכמה ובהצלחה בבית הרשע, או: הצדיק מלמד/מביא הצלחה לבית הרשע ( ראו בפירוש אבן עזרא שהביא את שתי האפשרויות ).
- (משלי י יט): "ברב דברים לא יחדל פשע, וחשך שפתיו משכיל"- מצליח להוכיח, או מעביר לזולת מסר שיש בו שכל ( פירוט ).
פירושים נוספים
[עריכה]יש שפירשו, שהמושג שכל מציין הצלחה בלבד, והקשר בינו לבין חכמה הוא רק כלפי חוץ: " "משכיל - ענין הצלחה, כי המצליח במעשיו נראה להבריות שעושה בהשכל" " (מצודת ציון על משלי כא יב) .
- (דברי הימים ב ב יא): "ויאמר חורם ברוך ה' אלהי ישראל אשר עשה את השמים ואת הארץ אשר נתן לדויד המלך בן חכם יודע שכל ובינה, אשר יבנה בית לה' ובית למלכותו"- חירם שיבח את שלמה בכך שהוא גם "יודע שכל" (כלומר יש לו חכמה מעשית), וגם "יודע בינה" (כלומר יש לו חכמה תיאורטית).
- (משלי א ג): "לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים", (משלי טז כב): "מקור חיים שכל בעליו, ומוסר אולים אולת"(ראו לקח מוסר = הפיק לקחים )
- (משלי ג ד): "ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם"( פירוט )
- (משלי יב ח): "לפי שכלו יהלל איש, ונעוה לב יהיה לבוז"- התהילה ראויה רק למי שמשלב חכמה והצלחה ( פירוט ).
- משלי יד לה: "רצון מלך לעבד משכיל, ועברתו תהיה מביש" (ראו עבד משכיל ).
- משלי יז ב: "עבד משכיל ימשל בבן מביש, ובתוך אחים יחלק נחלה" ( פירוט )
- משלי יז ח: "אבן חן השחד בעיני בעליו, אל כל אשר יפנה ישכיל" ( פירוט )
- משלי יט יא: " "שכל" "אדם האריך אפו, ותפארתו עבר על פשע" " ( פירוט )
- (משלי יט יד): "בית והון נחלת אבות, ומה' אשה משכלת"(ראו אישה משכלת )
- (משלי כא טז): "אדם תועה מדרך השכל, בקהל רפאים ינוח"
- (משלי כג ט): "באזני כסיל אל תדבר, כי יבוז לשכל מליך"(ראו כסיל )
- בראשית מח יד: "וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר ואת שמאלו על ראש מנשה שכל את ידיו כי מנשה הבכור" ( פירוט ).
- (בראשית ג ו): "ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל; ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל".
- (שמואל א כה ג): "ושם האיש נבל, ושם אשתו אבגיל; והאשה טובת שכל ויפת תאר, והאיש קשה ורע מעללים והוא כלבו"
- (מלכים ב יח ז): "והיה ה' עמו, בכל אשר יצא ישכיל; וימרד במלך אשור ולא עבדו"
- (ישעיהו מד כה): "מפר אתות בדים וקסמים יהולל משיב חכמים אחור ודעתם ישכל"- הפועל "שיכל" הוא פ
- (ירמיהו ט כג): "כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי כי אני ה' עשה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם ה'"
- (ירמיהו כג ה): "הנה ימים באים נאם ה' והקמתי לדוד צמח צדיק ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ"- המלך הצדיק ינהיג את עם ישראל בהצלחה ובחכמה.
- (עמוס ה יג): "לכן המשכיל בעת ההיא ידם כי עת רעה היא"
- (דברי הימים א כו יד): "ויפל הגורל מזרחה לשלמיהו וזכריהו בנו יועץ בשכל הפילו גורלות ויצא גורלו צפונה"
- (דברי הימים א כח יט): "הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל כל מלאכות התבנית"
- (דברי הימים ב ל כב): "וידבר יחזקיהו על לב כל הלוים המשכילים שכל טוב לה' ויאכלו את המועד שבעת הימים מזבחים זבחי שלמים ומתודים לה' אלהי אבותיהם"
- (תהלים ב י): "ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ"
- (תהלים יד ב): "ה' משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דרש את אלהים"
- מזמורי תהלים שנקראים "משכיל": ביאור:תהלים לב , תהלים מב א תהלים מד א תהלים מה א תהלים נב א תהלים נג א תהלים נד א תהלים נה א תהלים עד א תהלים עח א תהלים פח א תהלים פט א תהלים קמב א
- תהלים לב ח: " "אשכילך" "ואורך בדרך זו תלך איעצה עליך עיני" "
- (תהלים לו ד): "דברי פיו און ומרמה חדל להשכיל להיטיב"
- (תהלים מא ב): "אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה'"
- (תהלים מז ח): "כי מלך כל הארץ אלהים זמרו משכיל"
- (תהלים נג ג): "אלהים משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דרש את אלהים"
- (תהלים סד י): "וייראו כל אדם ויגידו פעל אלהים ומעשהו השכילו"
- (תהלים צד ח): "בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו"
- תהלים קא ב: " "אשכילה" "בדרך תמים מתי תבוא אלי אתהלך בתם לבבי בקרב ביתי" "
- (תהלים קו ז): "אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך לא זכרו את רב חסדיך וימרו על ים בים סוף"
- (תהלים קיא י): "ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עשיהם תהלתו עמדת לעד"
- (תהלים קיט צט): "מכל מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי"
- (איוב יז ד): "כי לבם צפנת משכל, על כן לא תרמם"
- (איוב כב ב): "הלאל יסכן גבר, כי יסכן עלימו משכיל"
- (איוב לד כז): "אשר על כן סרו מאחריו, וכל דרכיו לא השכילו"
- (איוב לד לה): "איוב לא בדעת ידבר, ודבריו לא בהשכיל"
- (משלי י יט): "ברב דברים לא יחדל פשע וחשך שפתיו משכיל"( פירוט )
- (משלי טז כ): " משכיל על דבר ימצא טוב, ובוטח בה' אשריו"
- (דניאל א ד): "ילדים אשר אין בהם כל מאום וטובי מראה ומשכילים בכל חכמה וידעי דעת ומביני מדע ואשר כח בהם לעמד בהיכל המלך וללמדם ספר ולשון כשדים"
- (דניאל א יז): "והילדים האלה ארבעתם נתן להם האלהים מדע והשכל בכל ספר וחכמה ודניאל הבין בכל חזון וחלמות"
- (דניאל ח כה): "ועל שכלו והצליח מרמה בידו ובלבבו יגדיל ובשלוה ישחית רבים ועל שר שרים יעמד ובאפס יד ישבר"
- (דניאל ט יג): "כאשר כתוב בתורת משה את כל הרעה הזאת באה עלינו ולא חלינו את פני ה' אלהינו לשוב מעוננו ולהשכיל באמתך"
- (דניאל ט כב): "ויבן וידבר עמי ויאמר דניאל עתה יצאתי להשכילך בינה"
- (דניאל ט כה): "ותדע ותשכל מן מצא דבר להשיב ולבנות ירושלם עד משיח נגיד שבעים שבעה ושבעים ששים ושנים תשוב ונבנתה רחוב וחרוץ ובצוק העתים"
- דניאל יא לג: " "ומשכילי" "עם יבינו לרבים ונכשלו בחרב ובלהבה בשבי ובבזה ימים" "
- (דניאל יא לה): "ומן המשכילים יכשלו לצרוף בהם ולברר וללבן עד עת קץ כי עוד למועד"
- דניאל יב ג: " "והמשכלים" "יזהרו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד" "
- (דניאל יב י): "יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים ולא יבינו כל רשעים והמשכלים יבינו"
- (עזרא ח יח): "ויביאו לנו כיד אלהינו הטובה עלינו איש שכל מבני מחלי בן לוי בן ישראל ושרביה ובניו ואחיו שמנה עשר"
- (נחמיה ח ח): "ויקראו בספר בתורת האלהים מפרש ושום שכל ויבינו במקרא"
- (נחמיה ח יג): "וביום השני נאספו ראשי האבות לכל העם הכהנים והלוים אל עזרא הספר ולהשכיל אל דברי התורה"
- (נחמיה ט כ): "ורוחך הטובה נתת להשכילם ומנך לא מנעת מפיהם ומים נתתה להם לצמאם"
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-07-18.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:שכל - הצלחה שנובעת ממחשבה
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/skl