קטגוריה:משלי א ג
לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומשרים.
לָקַחַת מוּסַר הַשְׂכֵּל צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵשָׁרִים.
לָ֭קַחַת מוּסַ֣ר הַשְׂכֵּ֑ל
צֶ֥דֶק וּ֝מִשְׁפָּ֗ט וּמֵשָׁרִֽים׃
לָ֭קַחַת לָ֭ - מילת יחס
קַחַת - פועל, קל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/3947
מורפ': HR/Vqc מוּסַ֣ר מוּסַ֣ר - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 4148
מורפ': HNcmsc הַשְׂכֵּ֑ל הַשְׂכֵּ֑ל - פועל, הפעיל, מקור מוחלט
צורת יסוד: 7919 a
מורפ': HVha צֶ֥דֶק צֶ֥דֶק - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 6664
מורפ': HNcmsa וּ֝מִשְׁפָּ֗ט וּ֝ - ו' החיבור
מִשְׁפָּ֗ט - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/4941
מורפ': HC/Ncmsa וּמֵישָׁרִֽים וּ - ו' החיבור
מֵישָׁרִֽים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: c/4339
מורפ': HC/Ncmpa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
לָ֭קַחַת דחי (משנה, דרגא 3)
מוּסַ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) הַשְׂכֵּ֑ל אתנחתא (מלך, דרגא 2)
צֶ֥דֶק מרכא (משרת, דרגא 5) וּ֝מִשְׁפָּ֗ט גרש מוקדם, רביע גדול (משנה, דרגא 3)
וּמֵישָׁרִֽים סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
פרשנות מסורתית:
רש"י
רלב"ג
ביאור המילות
"מוסר השכל". היא המוסר אשר בעיון, "צדק ומשפט ומישרים" אלו הג' נופלים על דבר אחד או קרוב מאחד והם בכללם נופלים על היושר והראוי בדברים וזה אם בדעות אם במדות:
רבנו יונה גירונדי
• לפירוש "רבנו יונה גירונדי" על כל הפרק •
"לקחת מוסר השכל" - הזכיר תחלה לדעת חכמה ומוסר ואח"כ לקחת מוסר השכל. וביאור הענין, שידע המוסר כדי לקחת מוסר ולקיחת המוסר הוא קיום המוסר בפועל לישר מדותיו ולהנהיגם על פי המוסר כמו (משלי כד לב): "ראיתי לקחתי מוסר".
"מוסר השכל" - כמו מוסר והשכל כדרך (שמות כח יח): "ספיר ויהלום". וענין השכל ההשגחה ועיון בכל מעשה מלשון (שמואל א יח יד): "ויהי דוד בכל דרכיו משכיל". ויתכן לפרש לקחת מוסר השכל לקבל ולקחת המוסר אשר יורהו שכלו ותלמדהו תבונתו כענין (תהלים טז ז): "אף לילות יסרוני כליותי". ר"ל שימשך אחרי מוסר הנפש המשכלת ואחרי עצתה ויניח דרך התאוה כי ע"י שידע חכמה ומוסר וידרשם מעל הספר הזה יקשיב אח"כ לדברי המוסר אשר יורהו שכלו במעשיו ודרכיו ויטה אליהם וידבק בהם ויסור מדרכי היצר.
"צדק" - הוא שיכנס האדם לפנים משורת הדין. ומשפט. שורת הדין. כי יש דברים שראוי לאדם ליכנס בהם לפנים משורת הדין כמו שאמרו רז"ל (מכילתא על שמות יח): "(שמות יח כא): "ואת המעשה אשר יעשון", ואת המעשה זה הדין אשר יעשון זה לפנים משורת הדין".
"ומשרים" - להתנהג על פי היושר ודרך השכל בדברים שלא יפול עליהם משפט וחיוב ב"ד כאשר הוזכר בדבריהם ז"ל בדברים רבים שאדם פטור בהם מדיני אדם וחייב בדיני שמים.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"לקחת" - ענין ידיעה ולימוד, כמו (משלי ד ב): "לקח טוב נתתי לכם".
מצודת דוד
"לקחת" - ללמוד מוסר מחוכם.
"צדק" - היא עבודת האלהים, "ומשפט" - מה שבין אדם לחבירו, "ומשרים" - בדבר המדות והנהגת האדם.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"מוסר השכל". גדר השכל והבדלו מן בינה יתבאר לקמן, ומוסר השכל הוא המאסר כחות נפשו תחת חקי החכמה ע"י השכלת השכל שהוא משכיל בגדולת הבורא וביוקר החכמה הנתונה מאתו, והיראה שהיא אצלו מוסר חכמה אינה יראת העונש רק יראת הרוממות מגדולת ה' ורוממותו.
"צדק ומשפט", הבדלם מבואר בכל התנ"ך שהמשפט הוא הדין הקבוע, והצדק ישקיף לפי הנדונים והנידון עצמו, עמ"ש (ישע' א' כ"א). "ומישרים", תואר ישר נופל על מי שהולך ישר בדעתו ובינתו ומוצא האמת תמיד באמונות ודעות, ושהיושר נטוע בלבו בכל הנוגע למדות ולמעשים, ובבואו נרדף עם הצדק והמשפט, בא על שיוכיח ויברר היושר מצד טבעו שנוטה לכך (ישעיה י"א ד'), והוא נעלה מן הצדק (תהלות ט' ט' ובכ"מ), וכן תואר ישר נעלה מתואר צדק (שם) ויש בזה כללים רבים יתבאר כ"א במקומו:נחמיאש
• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •
וטעם לקחת, כמו "קח נא מפיו תורה" (איוב כב כב).
צדק ומשפט ומישרים — נוכל לפרש כל אלה הדברים לעניין הדינין. משפט, ידוע. צדק, כמה דאת אמר: "צדק צדק תרדוף" (דברים טז כ), ודרשו רז"ל (סנהדרין לב א): הלך אחר בית דין יפה. ומישרים, כמה דאת אמר: "מישרים תשפטו בני אדם" (תהלים נג ב).
ונוכל לפרש: צדק, שיהיה צדיק בדרכיו. ומשפט, לכלכל דבריו במשפט, להיותו מתנהג במנהגותיו כדת וכשורה. ומישרים, ללכת דרך הישרה, להיות ישר בכל מעשיו. ומוסר השכל כולל הדברים האלה.
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי א ג"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.