קטגוריה:משלי טז כ
משכיל על דבר ימצא טוב ובוטח ביהוה אשריו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
מַשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִמְצָא טוֹב וּבוֹטֵחַ בַּיהוָה אַשְׁרָיו.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
מַשְׂכִּ֣יל עַל־דָּ֭בָר יִמְצָא־ט֑וֹב
וּבוֹטֵ֖חַ בַּיהֹוָ֣ה אַשְׁרָֽיו׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
מַשְׂכִּ֣יל עַל־דָּ֭בָר יִמְצָא־ט֑וֹב וּ/בוֹטֵ֖חַ בַּ/יהוָ֣ה אַשְׁרָֽי/ו׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י (כל הפרק)
"משכיל על דבר ימצא טוב" - הנותן לב להתבונן על דבריו לפלס את דרכיו ימצא טוב
"ובוטח בה' אשריו" - כשהוא מפלס דרכיו ורואה בה מצוה שיש בה סכנה או חסרון כיס ובוטח בהקב"ה ועושה הטוב
"אשריו" - הן אשוריו שלורלב"ג (כל הפרק)
"משכיל על דבר ימצא טוב". הנה מי שהוא מעיין ומסתכל איך ראוי שיתנהג בדבר דבר ולא יעשה מעשיו בזריזות ובבהלה הוא ימצא טוב בדברי' כי זה ממה שיתיישר בו להגיע אל התכלית הנרצה ומי ששם מבטחו עם זה בה' לא במה שהכין מהסבות אשריו כי הש"י ימציא לו חפציו ואף אם שגג בהכנת הסבות:
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"משכיל" - המתבונן וצופה לסוף הדבר, ימצא טוב, כי יצליח. ואם אחר כל ההתבוננות יבטח בה', אשרי לו.מלבי"ם (כל הפרק)
"משכיל על דבר ימצא טוב", ר"ל מי שעושה עניניו בלא השכלה ולא ישים לב לבחור האמצעים המובילים אל תכלית נרצה, לא ימצא טוב שהוא התכלית אחר שלא בקש אותו, אבל "המשכיל על דבר" ומבקש בשכלו איך ובאיזה אופן יעשה, ימצא טוב, ויש הבדל בין מצליח ובין משכיל, ההצלחה היא במקרה עפ"י המזל, והמשכיל יחשוב בשכלו למצוא האמצעיים הטובים, ואז ימצא טוב כמי שחפש ומצא את אשר בקש, אמנם יש דרך אחר שאינו משכיל על דבריו כלל רק "בוטח בה'" ומאמין שה' יעשה הכל כפי ההשגחה, אז "אשריו", כי זה האושר וההצלחה הנפשיית ההשגחיית, שהמאושר הוא גדול מהמצליח, שזה אושר הנפש:
ביאור המילות
"משכיל". עמ"ש (יהושע א') בהבדל בין מצליח ומשכיל, והבדל בין מאושר ומצליח בארתי בכ"מ, שהאושר הוא הנפשי, וההצלחה היא בעניני העולם:
תרגום מצודות: המשכיל (מתבונן וצופה) לסוף הדבר - ימצא טוב, כי יצליח; ואם אחר כל ההתבוננות יבטח בה', אשרי לו.
תרגום ויקיטקסט: המשתמש בשכל כדי לתכנן היטב כל דבר שהוא עושה, ימצא טוב והצלחה; אולם רק הבוטח בה' ומייחס לו את הישגיו, ימצא אושר ושמחה בהצלחתו.
/ המסתכל היטב על כל דבר, ימצא בו את הצד הטוב ויבין שהכל לטובה; וגם מי שאינו מסתכל אבל בוטח בה', יאמין שכל מעשי ה' לטובה ויהיה מאושר ושמח בחלקו.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי טז כ.
דקויות
החצי הראשון של הפסוק מדבר על חשיבות התיכנון בשכל אנושי; החצי השני מדבר על הבטחון בה'. איך מתיישבים שני העקרונות הללו זה עם זה? כמה תשובות:
1. בדרך-כלל יש לתכנן בשכל, אולם בדברים הנוגעים למצוות יש לבטוח בה' מעבר לשכל, "כשהוא מפלס דרכיו, ורואה בה מצוה שיש בה סכנה או חסרון כיס, ובוטח בהקב"ה ועושה הטוב - אשריו" (רש"י).
2. יש לתכנן הכל בשכל, אולם להאמין שההצלחה תלויה ברצון ה' ולא רק בתיכנון המוקדם שלנו, "השם מבטחו עם זה בה', לא במה שהכין מהסבות, אשריו, כי השם יתברך ימציא לו חפציו, ואף אם שגג בהכנת הסבות" (רלב"ג). מי שיתכנן - יצליח, אולם רק הטוב בעיני ה' יהיה מאושר, (קהלת ב כו): "כִּי לְאָדָם שֶׁטּוֹב לְפָנָיו - נָתַן חָכְמָה וְדַעַת וְשִׂמְחָה, וְלַחוֹטֶא נָתַן עִנְיָן לֶאֱסוֹף וְלִכְנוֹס לָתֵת לְטוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים".
3. האדם יכול לבחור בין שתי דרכים - דרך התיכנון המושכל, שהיא טבעית וקלה יותר לאדם, ודרך הביטחון בה', שהיא קשה יותר אבל מזכה את המתמיד בה באושר רב יותר, "המשכיל על דבר, ומבקש בשכלו איך ובאיזה אופן יעשה, ימצא טוב... אמנם, יש דרך אחר, שאינו משכיל על דבריו כלל, רק בוטח בה' ומאמין שה' יעשה הכל כפי ההשגחה, אז אשריו, כי זה האושר וההצלחה הנפשיית ההשגחיית, שהמאושר הוא גדול מהמצליח, שזה אושר הנפש" (מלבי"ם).
הקבלות
יש רווקים הטוענים, שהם לא מוצאים בת זוג "מספיק טובה". הפסוק ממליץ להם להפעיל את השכל, ולהסתכל על הצדדים הטובים של הנשים שהם פוגשים.
הביטוי משכיל רומז לאשה, (משלי יט יד): "בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת, ומה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת"*;
גם הביטוי ימצא טוב רומז למציאת אשה, (משלי יח כב): "מָצָא אִשָּׁה - מָצָא טוֹב, וַיָּפֶק רָצוֹן מה'"*;
משכיל על דבר ימצא טוב - גבר שמשכיל, מפעיל את השכל, מסתכל בעין טובה על כל בת-זוג פוטנציאלית, ומשתדל למצוא בה את הצדדים הטובים והיפים, גם אלה שאינם גלויים במבט ראשון, יתקיים בו הפסוק "מצא אשה - מצא טוב";
ובוטח בה' אשריו - גם אם יש כמה דברים שלא מסתדרים ביניהם, הגבר המשכיל בוטח בה' שיעזור להם להתגבר על הקשיים, ויתקיים בו הפסוק "ומה' - אשה משכלת".
ניגודו של המשכיל הוא העיקש, (משלי יז כ): "עִקֶּשׁ לֵב לֹא יִמְצָא טוֹב, וְנֶהְפָּךְ בִּלְשׁוֹנוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה"*: מי שמתעקש להחזיק ברושם הראשוני שעולה בליבו, ואם במבט ראשון הבחורה לא מצאה חן בעיניו - הוא יפסול אותה ולא ינסה לראות את הצדדים הטובים שלה, לא ימצא טוב, ועלול לחכות לעד.
הרעיון נכון כמובן גם לנשים - להסתכל בעין טובה על כל בן-זוג פוטנציאלי, להשכיל ולמצוא את הטוב בכל אחד, ולבטוח בה' שיעזור להתגבר על הצד הפחות טוב.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי טז כ"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.