רש"י על משלי טז
<< · רש"י על משלי · טז · >>
פסוק א (כל הפסוק)
"לאדם מערכי לב" - הוא סודר עצתו ודבריו בלבו.
"ומה' מענה לשון" - כשבא להשיב, הקב"ה משכילו בדבריו; או, אם זכה, מזמן לו מענה טוב.
פסוק ב (כל הפסוק)
"ותוכן רוחות ה'" - ומונה הלבבות מי הטוב ומי הרע
פסוק ג (כל הפסוק)
(משלי טז ג): "גל אל ה' מעשיך" - גלגל והשלך עליו צרכיך, וייכונו מחשבותיך.
דבר אחר: גל אל ה' מעשיך - התפלל לפניו על כל צרכיך.
"וייכונו" - יתבססו ויתקיימו.
פסוק ד (כל הפסוק)
(משלי טז ד): "כל פעל ה' למענהו" - הכל עשה בשביל קילוסו, כמו (תהלים קמז ז): "ענו לה' בתודה".
דבר אחר: להעיד עליו, כלומר פעלו מעיד עליו, על גבורותיו;
שניהם בהגדת תהילים.
"וגם רשע" - עשה להניחו ליום רעה, וכל זה לקילוסו.
פסוק ה (כל הפסוק)
"יד ליד לא ינקה" - מיד ליד בא לו גמול גובה לבו
פסוק ו (כל הפסוק)
"וביראת ה' סור מרע" - על ידי יראת ה' סור מרע
פסוק ז (כל הפסוק)
"ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו" - ירצה לו שיהיו שלימים עמו
פסוק ט (כל הפסוק)
"לב אדם יחשב דרכו" - ללכת דרך ישר
"וה' יכין צעדו" - כמו ששנינו (שבת קד) הבא לטהר מסייעין לו
פסוק י (כל הפסוק)
"קסם על שפתי מלך" - על שפתי חכם היושב בדין
פסוק יא (כל הפסוק)
"פלס ומאזני משפט וגו'" - לשלם לאדם כפעלו משפט יישטיצ"ה בלע"ז פרעון עונות האדם בפלס ומאזנים
"מעשהו כל אבני כיס" - כאשר יש באבני כיס משקלות גדולות וקטנות הכל לפי פעלו של אדם
פסוק יב (כל הפסוק)
"תועבת מלכים עשות רשע" - דבר תעוב הוא לדיינין ואין הגון להם לעשות רשע
פסוק יד (כל הפסוק)
"חמת מלך" - הוא כמלאכי מות כשלוחי מיתה
"ואיש חכם יכפרנה" - יפייסנה
פסוק טו (כל הפסוק)
"באור פני מלך חיים" - מי שהקב"ה מסביר לו פנים חיים הוא לו לכך צריך אדם ליישר דרכו לפניו
"ורצונו כעב מלקוש" - מי שהוא מרוצה לו רצונו טוב לו כעב המביא את המטר
פסוק יט (כל הפסוק)
"טוב שפל רוח" - טוב להתחבר את ענוים ולהיות אתם שפל רוח מהיות מחלק שלל את גאים
פסוק כ (כל הפסוק)
"משכיל על דבר ימצא טוב" - הנותן לב להתבונן על דבריו לפלס את דרכיו ימצא טוב
"ובוטח בה' אשריו" - כשהוא מפלס דרכיו ורואה בה מצוה שיש בה סכנה או חסרון כיס ובוטח בהקב"ה ועושה הטוב
"אשריו" - הן אשוריו שלו
פסוק כא (כל הפסוק)
"לחכם לב יקרא נבון" - שלמד חכמה מרבו יקרא נבון סופו שיהיה נבון בדברים מפולפל בחכמתו ויקראו אותו נבון
"ומתק שפתים יוסיף לקח" - כשאדם מטעים דבריו לתלמיד וממתיק דבריו בטעמים יוסיף לקח
פסוק כב (כל הפסוק)
"מקור חיים שכל לבעליו" - וכן פתרון המקרא שכל הבעלים מקור חיים הוא לו
"ומוסר אוילים אולת" - יסורי אוילים ע"י אולת באים להם וכן משמעו האולת יסורין הוא לאוילים
פסוק כג (כל הפסוק)
"לב חכם ישכיל פיהו" - לבו מלמד את פיו לדבר צחות(ועל שפתיו יוסיף לבו לקח)
פסוק כד (כל הפסוק)
"צוף דבש" - מתוק דבש ברישק"ה בלע"ז
"אמרי נועם" - דברי תורה
פסוק כה (כל הפסוק)
"יש דרך" - שהוא ישר לפני איש
פסוק כו (כל הפסוק)
"עמלה לו" - לצרכו הוא עמל
"כי אכף עליו פיו" - כשפיהו כופהו ותובע לו מאכל אז עמלו עומדת לו שאכל מה שעמל כבר
פסוק כז (כל הפסוק)
"כורה רעה" - בלבו חורש הרע
"ועל שפתיו כאש צרבת" - הרעה כאש שורפת על שפתיו עד שמוציאה בפיו וגו' כאש צרבת שורפת כמו (יחזקאל כא) ונצרבו בה כל פנים
פסוק כח (כל הפסוק)
"ונרגן מפריד אלוף" - וע"י ריגונו ותרעומתו מפריד ממנו אלופו של עולם
פסוק ל (כל הפסוק)
"עוצה עיניו" - ל' קריצה וכן איעצה עליך עיני (תהלים לב)
"כלה רעה" - כמו כי כלתה אליו הרעה וגו' וגורם לבא רעה לעולם
פסוק לא (כל הפסוק)
"בדרך צדקה תמצא" - ע"י הצדקה מאריכין ימיהם
פסוק לב (כל הפסוק)
"ומושל ברוחו" - כובש את יצרו
פסוק לג (כל הפסוק)
"בחיק יוטל את הגורל" - בינו לבין עצמו אדם מטיל גורל
"ומה' כל משפטו" - לברור לכל אחד ואחד חלקו
<< · רש"י על משלי · טז · >>