ביאור:משלי טז ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משלי טז ל: "עֹצֶה עֵינָיו לַחְשֹׁב תַּהְפֻּכוֹת, קֹרֵץ שְׂפָתָיו כִּלָּה רָעָה."

תרגום מצודות: העוצה (סותם) עיניו לחשוב להפך אמרים (כי דרך המעמיק לחשוב מה, יסתום אז עיניו, לבל יבלבלו אותו דברים הנראים); הקורץ (מנדנד) בשפתיו לרמז לשון הרע, הנה זה כילה (גמר) הרעה אשר חשב עליה, כי רמזה ועשה מעשה.

תרגום ויקיטקסט: - כך המפתה עוצם (סוגר) את עיני רעהו, שיחשוב תהפוכות ולא יידע לאן הוא מוביל אותו; אולם בשלב שני הוא קורץ את שפתיו ומדבר ומשכנע את רעהו ללכת בדרך שהיא כולה רעה.

/ כאשר אדם עוצם את עיניו כדי לחשוב ולתכנן דיבורים רעים שהם הפוכים מהיושר והצדק, הוא מרגיל את נפשו לדיבורים אלה, וכך כאשר יקרוץ (יחבר) את שפתיו כדי לדבר, ייצאו מפיו בבת-אחת כל הדברים הרעים שחשב עליהם.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי טז ל.


דקויות[עריכה]

עֹצֶה עיניו = עוצם עיניו; תהפוכות = דבר והיפוכו, הפוך מהאופן שבו הוא רוצה להתנהג; קרץ = חיבר; קורץ שפתיו = מחבר את שפתיו כדי לדבר; כילה רעה = החליט לעשות מעשה רע, כמו ב(אסתר ז ז): "...וְהָמָן עָמַד לְבַקֵּשׁ עַל נַפְשׁוֹ מֵאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, כִּי רָאָה כִּי כָלְתָה אֵלָיו הָרָעָה מֵאֵת הַמֶּלֶךְ".

1. לפי רוב המפרשים, הפסוק מתאר את שפת הגוף של האדם הדובר רע ומרמה, שנזכר בפסוק הקודם, (משלי טז כט): "אִישׁ חָמָס יְפַתֶּה רֵעֵהוּ, וְהוֹלִיכוֹ בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹב". אותו איש חמס עוצם את עיניו כדי להתרכז בתכנון מעשי תהפוכות (מצודות), או מרמז בעיניו כדי לייעץ למקורביו לעשות רע (רש"י, מלבי"ם; וראו רמ"ד ואלי); ואז קורץ את שפתיו - רומז בשפתיו למקורביו, ובכך הוא מכלה את הרעה. שפת גוף דומה נזכרה גם ב(משלי ו יג): "קֹרֵץ בְּעֵינָיו, מֹלֵל בְּרַגְלָו, מֹרֶה בְּאֶצְבְּעֹתָיו"*.

2. ולענ"ד, הפסוק מזהיר את האדם מפני מחשבות רע ומרמה של עצמו: כשהאדם עוצם את עיניו וחולם, הוא לכאורה נכנס לעולם דמיוני שבו מותר לו לעשות הכל - גם דברים שבדרך-כלל אסור לעשות. הפסוק מזהיר: כשאדם עוצם את עיניו ומדמיין שהוא מדבר דברי תהפוכות, אז כשהוא רק קורץ ומחבר את שפתיו ומתחיל לדבר, כבר כילה רעה - ליבו כבר החליט לומר את הדברים הרעים שחשב עליהם לפני כן, והדברים הרעים יישפכו מפיו בלי מעצור. כשאדם עושה מעשים מסויימים במחשבה, תהיה לו נטיה גדולה יותר לבצע את המעשים הללו גם במציאות, ולכן יש להיזהר ולא לעשות מעשי תהפוכות גם במחשבה.




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/16-30