ביאור:משלי טז כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משלי טז כט: "אִישׁ חָמָס יְפַתֶּה רֵעֵהוּ, וְהוֹלִיכוֹ בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹב."

תרגום מצודות: איש חמס יפתה רעהו לאחוז גם הוא בדרכי חמס, ומוליכו בדרך לא טוב למצוא חבר לעצמו.

תרגום ויקיטקסט: איש חמס (מושחת) מפתה את רעהו בהדרגה: בשלב ראשון הוא משכנע אותו ללכת בדרך שהיא רק מעט לא טובה -


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי טז כט.


דקויות[עריכה]

"כן דרכו של יועץ בליעל, לתת עצה בתחילה, שאינה לא טובה ולא רעה לגמרי, שלא יחשדהו שומע ויברח מעצתו ומחברתו. ואחר כך, כשרואה שהוא מקבל את עצתו הבינונית, מעיז את פניו לתת לו העצה רעה הגמורה, והשומע לא ימאס בה מאחר שכבר קיבל את הבינונית, כמו שאמר המלך החסיד", (תהלים לו ה): "אָוֶן יַחְשֹׁב עַל מִשְׁכָּבוֹ, יִתְיַצֵּב עַל דֶּרֶךְ לֹא טוֹב, רָע לֹא יִמְאָס", "כי הדברים הולכים בהדרגה. וזהו שאמר בכאן בתחילה: והוליכו בדרך לא טוב, ואחר-כך אמר בסמוך", (משלי טז ל): "עֹצֶה עֵינָיו לַחְשֹׁב תַּהְפֻּכוֹת, קֹרֵץ שְׂפָתָיו כִּלָּה רָעָה"*- "שרומז אל העצה רעה הגמורה שנותן לו לבסוף" (רמ"ד ואלי).




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/16-29