ביאור:משלי טז יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משלי טז יג: "רְצוֹן מְלָכִים שִׂפְתֵי צֶדֶק, וְדֹבֵר יְשָׁרִים יֶאֱהָב."

תרגום מצודות: רצון מלכים שפתי צדק (אמרי צדק), ודובר ישרים יהיה אהוב אל המלכים.

תרגום ויקיטקסט: - כדאי למלכים לרצות ולהשתדל ששפתיהם ידברו בצדק, ולאהוב אנשים המדברים ביושר.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי טז יג.


דקויות[עריכה]

הפסוק ממשיך את קודמו; רצון הוא ניגוד של תועבה בפסוקים רבים. גם כאן אפשר לפרש את הפסוק כמתאר מצב מצוי או רצוי:

1. מצב מצוי: "רצון מלכים הוא שפתי צדק במה שיעידו בעדות בספורי הקודמים, כמו שיצטרך זה בחכמות, אשר לא תשלם העמידה על מה שיצטרך לעמוד עליו מן החוש בהם כי אם בזמן ארוך נפלא יעבר החיים האנושיים, כמו הענין בחכמת הכוכבים ובהרבה מהדברים הטבעיים; ומי שהוא דובר ישרים - יאהב, כי היושר בדברים יישירוהו למצוא האמת במה שיחקר בו" (רלב"ג).

2. מצב רצוי: "כשם שהזכיר בתחילה מה צריך להיות תועבת מלכים, כך הזכיר בסמוך מה צריך להיות הרצון שלהם... שכל דבריהם וכל גזרותיהם יהיו בצדק ובמשפט, שבכך תהיה עליהם השראת השכינה, שהיא סוד ה'צדק'. וגם צריך המלך לאהוב מי שדובר ישרים, שהם יתנו לו עצות נכונות ויתנהג כראוי בכל ענייני מלכותו" (רמ"ד ואלי).




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/16-13