מ"ג משלי טז יט
<< · מ"ג משלי טז · יט · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
טוב שפל רוח את
עניים [ענוים] מחלק שלל את גאים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
טוֹב שְׁפַל רוּחַ אֶת
עניים [עֲנָוִים] מֵחַלֵּק שָׁלָל אֶת גֵּאִים.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ט֣וֹב שְׁפַל־ר֭וּחַ אֶת־עֲנָוִ֑ים עניים
מֵחַלֵּ֥ק שָׁ֝לָ֗ל אֶת־גֵּאִֽים׃
רש"י (כל הפרק)
רלב"ג (כל הפרק)
"טוב שפל רוח". הנה יותר טוב לאדם הוא שיהי' שפל רוח ויתחבר עם הענוים והשפלים משיהיה מתחבר עם גאים ויחלק שלל עמהם במה שנצחו במלחמה אשר היתה גאותם סבה לה וזה כי אם יקרה מזאת התכונה טוב בקצת העתים הנה יקרה ממנה רע בעתים רבים והנה חלקם השלל הוא ג"כ לנקמה מהם כי זה שירגלם בזאת התכונה הפחותה ויהיה זה סבה שיחולו עליהם רעות גדולות: