מ"ג משלי טז יח
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לפני שבר גאון ולפני כשלון גבה רוח
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן וְלִפְנֵי כִשָּׁלוֹן גֹּבַהּ רוּחַ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לִפְנֵי־שֶׁ֥בֶר גָּא֑וֹן
וְלִפְנֵ֥י כִ֝שָּׁל֗וֹן גֹּ֣בַהּ רֽוּחַ׃
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"לפני שבר" - טרם יבוא שבר על הרשע בא לו מתחלה גאון וממשל רב, כי בזה יכפל הצער.
"גובה רוח" - על רוב הטובה הבאה לו טרם הכשלון. וכפל הדבר במ"ש. .
מצודת ציון
"גאון" - ענינו ממשלה, כמו (עמוס ז): "גאון יעקב".
"כשלון" - ענין חלשות ונפילת הכח.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
(יח-יט) "גאון, גאים". הגאוה היא תכונה שמתגאה ברוחו, והגאון הוא מי שהוא גדול באיזה מעלה כמו בעושר או בגבורה שע"י מתגאה, עד שהגאוה תהיה גם בלא מעלה, והגאון הוא בעבור מעלה, כמ"ש ישעיה (י"ג י"א) ובכ"מ, ויש הבדל בין גאה וגאון וגובה לב, "ובין גובה רוח", שהרוח הוא המעלה ציורים על הלב, וגובה רוח יעלו ציורי גרוה מעומק נפשו, ועת ימשלו בו ויפעלו על הלב שהלב מציין הכח המושל בנפש, נקרא גובה לב, ואז ימצאו בו גאוה וגאון. ותמצא בכל מקום שהרוח פנימי מן הלב, ומורה תנועת הכח בעומק הנפש, והלב מורה מציאת הכח וממשלתו, והכשלון קודם אל הנפילה והשבר, כמ"ש המה כשלו ונפלו, וכשלו בם רבים ונפלו ונשברו, וע"כ מיחס גובה רוח לפני כשלון, וגאון לפני שבר, וההבדל בין ענוה לשפל רוח כבר בארו הקדמונים: