כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אלהים משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דרש את אלהים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֱלֹהִים מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל בְּנֵי אָדָם, לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל, דֹּרֵשׁ אֶת אֱלֹהִים.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֱֽלֹהִ֗ים מִשָּׁמַ֮יִם֮ הִשְׁקִ֢יף עַֽל־בְּנֵי־אָ֫דָ֥ם לִ֭רְאוֹת הֲיֵ֣שׁ מַשְׂכִּ֑יל דֹּ֝רֵ֗שׁ אֶת־אֱלֹהִֽים׃
"אלהים", והגם שנמצא בינימו איזה שרים שנתנו כבוד לה' כמו שאמרו חז"ל שנצולו נבוכדנצר ועוד איזה שרים, והיה לנ"נ זכות שחס על כבוד ה' בעת ששלח מרודך בלאדן ספרים אל חזקיה והקדים שם חזקיה לשם ה' ורץ אחר השליח והחזיר אותו, שמזה נראה שלא כחש בה', בכל זה "אלהים" היודע תעלומות לב "השקיף משמים על בני אדם לראות אם יש" ביניהם אחד "שידרוש את האלהים" מצד שהוא "משכיל", היינו שישכיל בשכל טוב להשכיל את ה' ושידרשהו באמת, וראה כי.
