ביאור:אפרים ומנשה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
יש מדרשים רבים על אפרים ומנשה, שאפשר להבין אותם על פי קו המחשבה הבא:
בבראשית מח אנו רואים שיעקב מעדיף לתת לאפרים את הברכה הגדולה יותר (פסוק יד, פסוק יט) בעוד שיוסף היה רוצה שמנשה יקבל את הברכה הגדולה יותר (יג, יח).
מהקבלה לפרשת הברכות שנתן יצחק (בראשית כז) אנחנו רואים, שכל אדם מעדיף לתת את הברכה הגדולה יותר לבן שהוא אוהב יותר. שם - יצחק העדיף את עשו ורבקה העדיפה את יעקב; באותו אופן, כאן - יעקב אוהב יותר את אפרים ויוסף אוהב יותר את מנשה.
מכאן אפשר להסיק, שאפרים היה עוד קודם לכן קרוב יותר ליעקב, ומנשה היה קרוב יותר ליוסף (גם כאן, בהקבלה למשפחתו של יצחק: יצחק אהב יותר את עשו כי הוא היה מביא לו ציד; רבקה אהבה יותר את יעקב כי הוא ישב לידה באוהל).
מכאן אי אפשר להסיק את כל העובדות שכתובות במדרשים לגבי אפרים ומנשה, אבל אפשר בהחלט לראות שהעובדות הללו סבירות. אפשר לראות במדרשים האלה מעין דוגמאות, שנועדו להמחיש את ההבדלים בין אפרים למנשה:
אפרים היה קרוב יותר ליעקב - ולכן סביר שהוא גם למד תורה ממנו, ולכן סביר שהוא היה הראשון ששם לב לכך שיעקב חולה. ולכן "ויאמר ליוסף הנה אביך חולה" - אפרים אמר לו. בעבר לא היו בתי אבות, והטיפול בזקנים נחשב לכבוד לבני המשפחה.
מנשה היה קרוב יותר ליוסף - ולכן סביר שהוא השתתף עמו בעסקי הנהגת המדינה (כמקובל גם בימינו...), הכניס 'עבריינים' לבית האסורים, וגם היה "המליץ" שתרגם מעברית למצרית (הוא היה מתאים במיוחד לתפקיד זה כי ידע את שתי השפות מהבית - עברית מהאב ומצרית מהאם).
שיכל את ידיו
[עריכה]בראשית מח יג-יד : "וייקח יוסף את שניהם - את אפרים בימינו משמאל ישראל, ואת מנשה בשמאלו מימין ישראל; ויגש אליו. וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר, ואת שמאלו על ראש מנשה; שיכל את ידיו , כי מנשה הבכור".
- הפירוש המקובל הוא ש"שיכל" הכוונה "הצליב". לפי זה, יעקב הצליב את ידיו כי מנשה הוא הבכור, והוא ממילא - באופן טבעי - יצליח יותר, ולכן - כדי לתת לאפרים את הברכה הגדולה יותר (כמו שהתכוון יעקב לעשות) צריך לעשות מאמץ מיוחד ולשים את יד ימין על ראשו.
- אבל המילה "שיכל" לא מופיעה בשום מקום בתנ"ך, ולכן אפשר לפרש שמשמעותה היא כמו "סיכל" (כמו "סכל נא את עצת אחיתופל", "משיב חכמים אחור ודעתם יסכל"), והכוונה היא שיעקב סיכל את ידיו "של יוסף", כלומר ביטל את המעשה שעשו ידיו של יוסף בכך שהביאו את מנשה הבכור לימינו.
- וייתכן גם שהמילה באה מהשורש "שכל" שמשמעו "ידע לעשות את הדבר הנכון", והכוונה היא, שיעקב נתן "שכל" לידיו, כך שיבחרו את הבן הנכון, הבן שבאמת התכוון לברך (למרות שיעקב לא ראה אותם).
בראשית מח יט: "וימאן אביו ויאמר: 'ידעתי בני ידעתי - גם הוא יהיה לעם, וגם הוא יגדל; ואולם אחיו הקטון יגדל ממנו, וזרעו יהיה מלוא הגויים".
לדעתי אין הכוונה "אפרים יהיה גדול יותר ולכן שמתי עליו את יד ימין" אלא להפך: "אפרים יהיה גדול יותר בגלל ששמתי עליו את יד ימין", או: "רציתי שאפרים יהיה גדול יותר ולכן שמתי עליו את יד ימין". יעקב לא בא להסביר בפסוק הזה למה הוא מעדיף את אפרים.
שבט אפרים לא היה גדול יותר באופן מספרי (אמנם בתחילת ספר במדבר שבט אפרים היה גדול יותר - 40500 לעומת 32200; אבל בסוף ספר במדבר שבט אפרים היה קטן יותר - 32500 לעומת 52700). שבט אפרים גם לא קיבל נחלה גדולה יותר (שבט אפרים קיבל רק נחלה אחת - במערב, ושבט מנשה קיבל שתי נחלות - במזרח ובמערב). הגדולה של שבט אפרים התבטאה בכבוד הגדול שנפל בחלקו, כאשר יהושע בן נון - שהיה משבט אפרים - עצר את השמש באמצע השמיים. וכך פירשו חז"ל את הפסוק (יהושע י יג) "ויידום השמש וירח עמד, עד ייקום גוי אויביו - הלוא היא כתובה על ספר הישר ...": הם פירשו, ש"ספר הישר" הוא ספר בראשית (או לפחות החלק שמכיל את הברכות).
בראשית מא נא: "ויקרא יוסף את שם הבכור 'מנשה': כי נשני אלוהים את כל עמלי, ואת כל בית אבי. ואת שם השני קרא 'אפרים': כי הפרני אלהים בארץ עניי".
ייתכן שהשם שנתן יוסף לכל אחד מבניו השתקף גם בחינוך שנתן לכל אחד מהם:
בחינוך שנתן למנשה הוא השתדל להשכיח ממנו את הצרות שהיו לו בבית יעקב בארץ העברים, ולשם כך הוא השתדל לשלב אותו בחברה המצרית.
אבל בחינוך שנתן לאפרים הוא כבר הדגיש שמצרים היא "ארץ עניי" - 'היא לא הבית האמיתי שלי, הבית האמיתי שלי הוא בית יעקב', ולכן אפרים נטה יותר להתקרב ליעקב.
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.
קיצור דרך: tnk1/klli/mdrjim/efrym_wmnje