ביאור:יחזקאל ד
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח (מהדורות נוספות)
א
וְאַתָּה בֶן אָדָם, קַח לְךָ לְבֵנָה וְנָתַתָּה אוֹתָהּ לְפָנֶיךָ, וְחַקּוֹתָ תחקוק, תחרטו ציור עָלֶיהָ עִיר, אֶת יְרוּשָׁלָ͏ִם.
ב
וְנָתַתָּה עָלֶיהָ מָצוֹר: וּבָנִיתָ תצייר עָלֶיהָ דָּיֵק סוללות ומגדלים המשמשים את התוקפים וְשָׁפַכְתָּ עָלֶיהָ סֹלְלָה ערמת עפר המיועדת לטיפוס על החומה, וְנָתַתָּה עָלֶיהָ מַחֲנוֹת מחנות צבא מסביבה וְשִׂים עָלֶיהָ כָּרִים איל ניגוח - מלשון כר, כבש סָבִיב.
ג
וְאַתָּה, קַח לְךָ מַחֲבַת כלי לאפיית לחם בַּרְזֶל, וְנָתַתָּה אוֹתָהּ קִיר בַּרְזֶל כאילו הייתה קיר (לסמל את הריחוק של ה' מאנשי ירושלים), בֵּינְךָ וּבֵין הָעִיר, וַהֲכִינֹתָה כוון אֶת פָּנֶיךָ אֵלֶיהָ כלפי דגם העיר (ראה פסוק ז), במשמעות של: תכעס על העיר, כמו "וְנָתַתִּי פָנַי בָּכֶם, וְנִגַּפְתֶּם לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם" וְהָיְתָה בַמָּצוֹר וְצַרְתָּ עָלֶיהָ. אוֹת הִיא לְבֵית יִשְׂרָאֵל דגם זה יסמל לישראל את הצפוי לירושלים.
{ס}
ד וְאַתָּה שְׁכַב עַל צִדְּךָ הַשְּׂמָאלִי, וְשַׂמְתָּ אֶת עֲוֺן בֵּית יִשְׂרָאֵל עָלָיו על צידך השמאלי (נשיאת כובד גופך על צד שמאל של הגוף תמחיש את נשיאת המשקל הכבד של עוונות העם), מִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תִּשְׁכַּב עָלָיו תִּשָּׂא תסבול אֶת עֲוֺנָם. ה וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ אֶת שְׁנֵי את שנות עֲוֺנָם לְמִסְפַּר יָמִים יום לכל שנה: שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים יוֹם, וְנָשָׂאתָ עֲוֺן בֵּית יִשְׂרָאֵל. ו וְכִלִּיתָ אֶת אֵלֶּה, וְשָׁכַבְתָּ עַל צִדְּךָ (הימוני) הַיְמָנִי שֵׁנִית שוב, כפי שעשית על צידך השמאלי, וְנָשָׂאתָ אֶת עֲוֺן בֵּית יְהוּדָה, אַרְבָּעִים יוֹם, יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה נְתַתִּיו לָךְ. ז וְאֶל מְצוֹר כלפי דגם המצור על יְרוּשָׁלַ͏ִם תָּכִין פָּנֶיךָ, וּזְרֹעֲךָ חֲשׂוּפָה גלויה, מוכנה להכות בה, וְנִבֵּאתָ עָלֶיהָ על ירושלים. ח וְהִנֵּה נָתַתִּי עָלֶיךָ עֲבוֹתִים כביכול חבלים שאתה קשור בהם, וְלֹא תֵהָפֵךְ מִצִּדְּךָ אֶל צִדֶּךָ עַד כַּלּוֹתְךָ יְמֵי מְצוּרֶךָ את הימים שאתה כאילו במצור, לא יכול לזוז.
| "וְדֹחַן" (פסוק ט) - כאן המקום היחיד בתנ"ך בו מוזכר דוחן |
ט
וְאַתָּה קַח לְךָ חִטִּין וּשְׂעֹרִים וּפוֹל וַעֲדָשִׁים וְדֹחַן וְכֻסְּמִים, וְנָתַתָּה אוֹתָם בִּכְלִי אֶחָד, וְעָשִׂיתָ אוֹתָם לְךָ לְלָחֶם תטחן אותם לקמח ותכין ממנו לחם, מִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתָּה שׁוֹכֵב עַל צִדְּךָ - שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים יוֹם שהוזכרו לעיל, פסוק ה, לגבי ישראל (וכן לגבי ה-41 יום של יהודה) תֹּאכֲלֶנּוּ.
י
וּמַאֲכָלְךָ אֲשֶׁר תֹּאכֲלֶנּוּ בְּמִשְׁקוֹל במשקל עֶשְׂרִים שֶׁקֶל בערך 200 גרם לַיּוֹם, מֵעֵת עַד עֵת משעה מסויימת ביום עד אותה שעה למחרת תֹּאכֲלֶנּוּ.
יא
וּמַיִם בִּמְשׂוּרָה כלי למדידת נוזלים תִשְׁתֶּה שִׁשִּׁית הַהִין פחות מליטר אחד, מֵעֵת עַד עֵת תִּשְׁתֶּה.
יב
וְעֻגַת שְׂעֹרִים כמו שמכינים פיתה משעורים תֹּאכֲלֶנָּה תאכל את הלחם שהוזכר לעיל, פסוק ט, וְהִיא בְּגֶלְלֵי צֵאַת הָאָדָם תאפה על ידי הסקת תנור בצואה יבשה של בני אדם תְּעֻגֶנָה תעוג אותה, תעשה את צורתה העגולה לְעֵינֵיהֶם לעיני האנשים שיבואו לבקר אותך.
{ס}
יג
וַיֹּאמֶר יְהוָה: כָּכָה יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת לַחְמָם טָמֵא מאוס, בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר אַדִּיחֵם שָׁם.
יד
וָאֹמַר: אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה! הִנֵּה נַפְשִׁי לֹא מְטֻמָּאָה, וּנְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא אָכַלְתִּי מִנְּעוּרַי וְעַד עַתָּה, וְלֹא בָא בְּפִי בְּשַׂר פִּגּוּל בשר מתועב ("וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, פִּגּוּל הוּא, לֹא יֵרָצֶה" - ויקרא יט ז), ואיך אתה מצווה אותי להשתמש בצואת אדם לצורך ההכנה.
{ס}
טו
וַיֹּאמֶר אֵלַי: רְאֵה נָתַתִּי לְךָ אֶת (צפועי) צְפִיעֵי גללי הַבָּקָר תַּחַת גֶּלְלֵי הָאָדָם, וְעָשִׂיתָ אֶת לַחְמְךָ עֲלֵיהֶם.
{ס}
טז
וַיֹּאמֶר אֵלַי: בֶּן אָדָם, הִנְנִי שֹׁבֵר מַטֵּה לֶחֶם לחם שתלויים בו, עד כדי כך שכאילו נשענים עליו כמו על מקל בִּירוּשָׁלַ͏ִם וְאָכְלוּ לֶחֶם בְּמִשְׁקָל במידות קטנות ומדוייקות וּבִדְאָגָה, וּמַיִם בִּמְשׂוּרָה וּבְשִׁמָּמוֹן בהשתוממות ,תימהון יִשְׁתּוּ.
יז
לְמַעַן וזאת בגלל ש- יַחְסְרוּ לֶחֶם וָמָיִם, וְנָשַׁמּוּ ישתוממו, יבהלו אִישׁ וְאָחִיו וְנָמַקּוּ יאבדו בַּעֲוֺנָם.
{פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
"עַל צִדְּךָ הַשְּׂמָאלִי, וְשַׂמְתָּ אֶת עֲוֺן בֵּית יִשְׂרָאֵל... וְשָׁכַבְתָּ עַל צִדְּךָ הַיְמָנִי... בֵּית יְהוּדָה" - יתכן שהכוונה בשמאל וימין לרוחות השמיים: צפון ודרום. ואכן ממלכת ישראל צפונית לממלכת יהודה.
