תרגום/פרשת וישלח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרקים לב-לו[עריכה]

ושלח יעקב אזגדין קדמוהי לות עשו אחוהי לארעא דשעיר לחקל אדום:

ה ופקיד יתהון למימר כדין תימרון לריבוני לעשו כדנן אמר עבדך יעקב עם לבן דרית ואוחרית עד כען:

ו והוו לי תורין וחמרין ען ועבדין ואמהן ושלחית לחוואה לריבוני לאשכחא רחמין בעינך:

ז ותבו אזגדיא לות יעקב למימר אתינא לות אחוך לות עשו ואף אתי לקדמותך וארבע מאה גוברא עימיה:

ח ודחיל יעקב לחדא ועקת ליה ופליג ית עמא דעימיה וית ענא וית תורי וגמליא לתרתין משריין:

ט ואמר אם ייתי עשו למשריתא חדא וימחינה ותהי משריתא דתשתאר לשיזבא:

י ואמר יעקב אלהיה דאבא אברהם ואלהיה דאבא יצחק יי דאמר לי תוב לארעך ולילדותך ואוטיב עימך:

יא זעירן זכוותי מכל חסדין ומכל טבוון די עבדת עם עבדך ארי יחידאי עברית ית ירדנא הדין וכען הוויתי לתרתין משריין:

יב שיזבני כען מידא דאחי מידא דעשו ארי דחיל אנא מיניה דלמא ייתי וימחינני אימא על בניא:

יג ואת אמרת אוטבא אוטיב עימך ואשווי ית בנך סגיאין כחלא דימא די לא יתמנון מסגי:

יד ובת תמן בליליא ההוא ונסיב מן דאייתי בידיה תקרובתא לעשו אחוהי:

טו עיזי מאתן ותישיא עסרין רחלי מאתן ודכרי עסרין:

טז גמלי מנקתא ובניהון תלתין תורתא ארבעין ותורי עסרא אתנן עסרין ועילי עסרא:

יז ויהב ביד עבדוהי עדרא עדרא בלחודוהי ואמר לעבדוהי עיברו קדמי ורווחא תשוון בין עדרא ובין עדרא:

יח ופקיד ית קדמאה למימר ארי יערעינך עשו אחי וישאלינך למימר דמאן את ולאן את אזיל ודמאן אילין דקדמך:

יט ותימר דעבדך דיעקב תקרובתא היא דמשלחא לריבוני לעשו והא אף הוא אתי בתרנא:

כ ופקיד אף ית תניינא אף ית תליתאה אף ית כל דאזלין בתר עדריא למימר כפתגמא הדין תמללון עם עשו כד תשכחון יתיה:

כא ותימרון אף הא עבדך יעקב אתי בתרנא ארי אמר אניחיניה לרוגזיה בתקרובתא דאזלא קדמי ובתר כן אחזי אפוהי מאים יסב אפיי:

כב ועברת תקרובתא על אפוהי והוא בת בליליא ההוא במשריתא:

כג וקם בליליא הוא ודבר ית תרתין נשוהי וית תרתין לחינתיה וית חד עסר בנוהי ועבר ית מעבר יובקא:

כד ודברינון ואעברינון ית נחלא ואעבר ית דיליה:

כה ואשתאר יעקב בלחודוהי ואשתדל גוברא עימיה עד דסליק צפרא:

כו וחזא ארי לא יכיל ליה וקריב בפתי ירכיה וזע פתי ירכא דיעקב באשתדלותיה עימיה:

כז ואמר שלחני ארי סליק צפרא ואמר לא אשלחינך אלהין בריכתני:

כח ואמר ליה מאן שמך ואמר יעקב:

כט ואמר לא יעקב יתאמר עוד שמך אלהין ישראל ארי רברבת (נ"א: רב את) קדם יי ועם גובריא ויכלתא:

ל ושאיל יעקב ואמר חו כען שמך ואמר למא דנן את שאיל לשמי ובריך יתיה תמן:

לא וקרא יעקב שמיה דאתרא פניאל ארי חזיתי מלאכא דיי אפין באפין ואשתזבת נפשי:

לב ודנח ליה שמשא כד עבר ית פנואל והוא מטלע על ירכיה:

לג על כן לא ייכלון בני ישראל ית גידא דנשיא די על פתי ירכא עד יומא הדין ארי קריב בפתי ירכא דיעקב בגידא דנשיא:

פרק לג[עריכה]

א וזקף יעקב עינוהי וחזא והא עשיו אתי ועימיה ארבע מאה גוברא ופליג ית בניא על לאה ועל רחל ועל תרתין לחינתא:

ב ושווי ית לחינתא וית בניהון קדמותא וית לאה ובנהא בתראין וית רחל וית יוסף בתראין:

ג והוא, עבר קודמיהון וסגיד על ארעא שבע זמנין עד מקרביה לוות אחוהי:

ד ורהט עשיו לקדמותיה וגפפיה ונפל על צווריה ונשקיה ובכו:

ה וזקף ית עינוהי וחזא ית נשיא וית בניא ואמר מאן אילין לך ואמר בניא דחן יי ית עבדך:

ו וקריבא לחינתא אינין ובניהון וסגידא:

ז וקריבת אף לאה ובנהא וסגידו ובתר כין קריב יוסף ורחל וסגידו:

ח ואמר מא לך כל משריתא הדא דערעית ואמר לאשכחא רחמין בעיני ריבוני:

ט ואמר עשיו אית לי סגי אחי אצלח בדילך:

י ואמר יעקב בבעו אם כען אשכחית רחמין בעינך ותקביל תקרובתי מן ידי ארי על כין חזיתינון לאפך כחיזו אפי רברביא ואתרעית לי:

יא קביל כען ית תקרובתי דאיתיתיאת לך ארי רחים עליי יי וארי אית לי כולא ואתקיף ביה וקביל:

יב ואמר ניטול ונהך ואהך לקבלך:

יג ואמר ליה ריבוני ידע ארי ינקיא רכיכין וענא ותורי מינקתא עליי אם אדחוקינון יומא חד וימותון כל ענא:

יד יעבר כען ריבוני קודם עבדיה ואנא אדבר בנייח לרגל עבידתא דקדמיי ולרגל ינקיא עד דאיתי לוות ריבוני לשעיר:

טו ואמר עשיו אשבוק כען עימך מן עמא דעימי ואמר למא דנן אשכח רחמין בעיני ריבוני:

טז ותב ביומא ההוא עשיו לאורחיה לשעיר:

יז ויעקב נטל לסוכות ובנא ליה ביתא ולבעיריה עבד מטלן על כין קרא שמיה דאתרא סוכות:

יח ואתא יעקב שלים לקרתא דשכם דבארעא דכנען במיתוהי מפדן ארם ושרא לוקביל קרתא:

יט וזבן ית אחסנת חקלא דפרסיה תמן למשכניה מיד בני חמור אבוהי דשכם במאה חורפן:

כ ואקים תמן מדבחא ופלח עלוהי קודם אל אלהא דישראל:

פרק לד[עריכה]

א ונפקת דינה בת לאה דילידת ליעקב, למחזי בבנת ארעא:

ב וחזא יתה שכם בר חמור חיוואה רבא דארעא ודבר יתה ושכיב יתה ועניה:

ג ואתרעיאת נפשיה בדינה בת יעקב ורחים ית עולימתא ומלי על ליבה דעולימתא:

ד ואמר שכם לחמור אבוהי למימר סב לי ית עולימתא הדא לאיתו:

ה ויעקב שמע ארי סאיב ית דינה ברתיה ובנוהי הוו עם גיתוהי בחקלא ושתיק יעקב עד מיתיהון:

ו ונפק חמור אבוהי דשכם לוות יעקב למללא עימיה:

ז ובני יעקב עאלו מן חקלא כד שמעו ואתנסיסו גובריא ותקיף להון לחדא ארי קלנא עבד בישראל למשכב ית בת יעקב וכין לא כשר דיתעביד:

ח ומליל חמור עימהון למימר שכם ברי אתרעיאת נפשיה בברתכון הבו כען יתה ליה לאיתו:

ט אתחתנו בנא בנתכון תיתנון לנא וית בנתנא תיסבון לכון:

י ועימנא תיתבון וארעא תהי קודמיכון תיבו ועבידו בה סחורתא ואחסינו בה:

יא ואמר שכם לאבוהא ולאחהא אשכח רחמין בעיניכון ודתימרון לי אתין:

יב אסגו עליי לחדא מוהרין ומתנן ואתין כמא דתימרון לי והבו לי ית עולימתא לאיתו:

יג ואתיבו בני יעקב ית שכם וית חמור אבוהי בחוכמא ומלילו דסאיב ית דינה אחתהון:

יד ואמרו להון לא ניכול למעבד פתגמא הדין למיתן ית אחתנא לגבר דליה עורלה ארי חיסודא היא לנא:

טו ברם בדא ניטפס לכון אם תהון כוותנא למגזר לכון כל דכורא:

טז וניתין ית בנתנא לכון וית בנתכון ניסב לנא וניתיב עימכון ונהי לעמא חד:

יז ואם לא תקבלון מיננא למגזר ונדבר ית ברתנא וניזיל:

יח ושפרו פתגמיהון בעיני חמור ובעיני שכם בר חמור:

יט ולא אוחר עולימא למעבד פתגמא ארי אתרעי בבת יעקב והוא יקיר מכול בית אבוהי:

כ ואתא חמור ושכם בריה לתרע קרתהון ומלילו עם אנשי קרתהון למימר:

כא גובריא האילין שלם אינון עימנא וייתבון בארעא ויעבדון בה סחורתא וארעא הא פתיות ידין קודמיהון ית בנתהון ניסב לנא לנשין וית בנתנא ניתין להון:

כב ברם בדא ייטפסון לנא גובריא למיתב עימנא למהוי לעמא חד במגזר לנא כל דכורא כמא דאינון גזירין:

כג גיתיהון וקניינהון וכל בעירהון הלא דילנא אינון ברם ניטפס להון וייתבון עימנא:

כד וקבילו מן חמור ומן שכם בריה כל נפקי תרע קרתיה וגזרו כל דכורא כל נפקי תרע קרתיה:

כה והוה ביומא תליתאה כד תקיפו עליהון כיביהון ונסיבו תרין בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה גבר חרביה ועאלו על קרתא דיתבא לרוחצן וקטלו כל דכורא:

כו וית חמור וית שכם בריה קטלו לפתגם דחרב ודברו ית דינה מבית שכם ונפקו:

כז בני יעקב עאלו לחלצא קטיליא ובזו קרתא דסאיבו אחתהון:

כח ית ענהון וית תוריהון וית חמריהון וית דבקרתא וית דבחקלא בזו:

כט וית כל נכסיהון וית כל טפלהון וית נשיהון שבו ובזו וית כל דבביתא:

ל ואמר יעקב לשמעון וללוי עכרתון יתי למיתן דבבו בינא ובין יתיב ארעא בכנענאה ובפריזאה ואנא עם דמניין ויתכנשון עליי וימחונני ואשתיצי אנא ואנש ביתי:

לא ואמרו הכנפקת ברא יתעביד לאחתנא:

פרק לה[עריכה]

א ואמר יי ליעקב קום סק לבית אל ותיב תמן ועביד תמן מדבח לאל דאתגלי לך במערקך מן קודם עשיו אחוך:

ב ואמר יעקב לאנש ביתיה ולכל דעימיה אעדו ית טעוות עממיא דביניכון ואידכו ושנו כסותכון:

ג ונקום וניסק לבית אל ואעביד תמן מדבח לאל דקביל צלותי ביומא דעקתי והוה מימריה בסעדי באורחא דאזלית:

ד ויהבו ליעקב ית כל טעוות עממיא דבידהון וית קדשיא דבאודניהון וטמר יתהון יעקב תחות בוטמא דעם שכם:

ה ונטלו והות דחלא מן קודם יי על עממיא דבקרווי סחרניהון ולא רדפו בתר בני יעקב:

ו ואתא יעקב ללוז דבארעא דכנען היא בית אל הוא וכל עמא דעימיה:

ז ובנא תמן מדבחא וקרא לאתרא אל בית אל ארי תמן אתגלי ליה יי במערקיה מן קודם אחוהי:

ח ומיתת דבורה מינקתה דרבקה ואתקברת מלרע לבית אל בשיפולי מישרא וקרא שמיה מישר בכיתא:

ט ואתגלי יי ליעקב עוד במיתוהי מפדן ארם ובריך יתיה:

י ואמר ליה יי שמך יעקב לא יתקרי שמך עוד יעקב אלהין ישראל יהי שמך וקרא ית שמיה ישראל:

יא ואמר ליה יי אנא אל שדיי פוש וסגי עם וכנשת שבטין יהון מינך ומלכין דשלטין בעממיא מינך ייפקון:

יב וית ארעא דיהבית לאברהם וליצחק לך אתנינה ולבנך בתרך אתין ית ארעא:

יג ואסתלק מעילווהי יקרא דיי באתרא דמליל עימיה:

יד ואקים יעקב קמתא באתרא דמליל עימיה קמת אבנא ונסיך עלה נסכין ואריק עלה משחא:

טו וקרא יעקב ית שמיה דאתרא דמליל עימיה תמן יי בית אל:

טז ונטלו מבית אל והוה עוד כרוב ארעא למיעל לאפרת וילידת רחל וקשיאת במילדה:

יז והוה בקשיותה במילדה ואמרת לה חיתא לא תדחלין ארי אף דין ליך בר:

יח והוה במיפק נפשה ארי מייתא וקרת שמיה בר דוויי ואבוהי קרא ליה בנימין:

יט ומיתת רחל ואתקברת באורח אפרת היא בית לחם:

כ ואקים יעקב קמתא על קבורתה היא קמת קבורתא דרחל עד יומא דין:

כא ונטל ישראל ופרסיה למשכניה מהלאה למגדלא דעדר:

כב והוה כד שרא ישראל בארעא ההיא ואזל ראובן ושכיב ית בלהה לחינתא דאבוהי ושמע ישראל

והוו בני יעקב תרי עסר:

כג בני לאה בוכריה דיעקב ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבולון:

כד בני רחל יוסף ובנימין:

כה ובני בלהה אמתה דרחל דן ונפתלי:

כו ובני זלפה אמתה דלאה גד ואשר אילין בני יעקב דאתיילידו ליה בפדן ארם:

כז ואתא יעקב לוות יצחק אבוהי לממרא קרית ארבע היא חברון דדר תמן אברהם ויצחק:

כח והוו יומי יצחק מאה ותמנן שנין:

כט ואתנגיד יצחק ומית ואתכניש לעמיה סיב וסבע יומין וקברו יתיה עשיו ויעקב בנוהי:

פרק לו[עריכה]

א ואילין תולדת עשיו הוא אדום:

ב עשיו נסיב ית נשוהי מבנת כנען ית עדה בת אילון חיתאה וית אוהליבמה בת ענה בת צבעון חיוואה:

ג וית בשמת בת ישמעאל אחתיה דנביות:

ד וילידת עדה לעשיו ית אליפז ובשמת ילידת ית רעואל:

ה ואוהליבמה ילידת ית יעוש וית יעלם וית קורח אילין בני עשיו דאתיילידו ליה בארעא דכנען:

ו ודבר עשיו ית נשוהי וית בנוהי וית בנתיה וית כל נפשת ביתיה וית גיתוהי וית כל בעיריה וית כל קנייניה דקנא בארעא דכנען ואזל לארע אוחרי מן קודם יעקב אחוהי:

ז ארי הוה קניינהון סגי מלמיתב כחדא ולא יכילת ארע תותבותהון לסוברא יתהון מן קודם גיתיהון:

ח ויתיב עשיו בטורא דשעיר עשיו הוא אדום:

ט ואילין תולדת עשיו אבוהון דאדומאי בטורא דשעיר:

י אילין שמהת בני עשיו אליפז בר עדה איתת עשיו רעואל בר בשמת איתת עשיו:

יא והוו בני אליפז תימן אומר צפו וגעתם וקנז:

יב ותמנע הות לחינתא לאליפז בר עשיו וילידת לאליפז ית עמלק אילין בני עדה איתת עשיו:

יג ואילין בני רעואל נחת וזרח שמה ומיזה אילין הוו בני בשמת איתת עשיו:

יד ואילין הוו בני אוהליבמה בת ענה בת צבעון איתת עשיו וילידת לעשיו ית יעוש וית יעלם וית קורח:

טו אילין רברבי בני עשיו בני אליפז בוכריה דעשיו רבא תימן רבא אומר רבא צפו רבא קנז:

טז רבא קורח רבא געתם רבא עמלק אילין רברבי אליפז בארעא דאדום אילין בני עדה:

יז ואילין בני רעואל בר עשיו רבא נחת רבא זרח רבא שמה רבא מיזה אילין רברבי רעואל בארעא דאדום אילין בני בשמת איתת עשיו:

יח ואילין בני אוהליבמה איתת עשיו רבא יעוש רבא יעלם רבא קורח אילין רברבי אוהליבמה בת ענה איתת עשיו:

יט אילין בני עשיו ואילין רברבניהון הוא אדום:

כ אילין בני שעיר חוראי יתבי ארעא לוטן ושובל וצבעון וענה:

כא ודישון ואצר ודישן אילין רברבי חוראי בני שעיר בארעא דאדום:

כב והוו בני לוטן חורי והימם ואחתיה דלוטן תמנע:

כג ואילין בני שובל עלוון ומנחת ועיבל שפו ואונם:

כד ואילין בני צבעון ואיה וענה הוא ענה דאשכח ית גיבריא במדברא כד הוה רעי ית חמריא לצבעון אבוהי:

כה ואילין בני ענה דישון ואוהליבמה בת ענה:

כו ואילין בני דישן חמדן ואשבן ויתרן וכרן:

כז אילין בני אצר בלהן וזעוון ועקן:

כח אילין בני דישן עוץ וארן:

כט אילין רברבי חוראי רבא לוטן רבא שובל רבא צבעון רבא ענה:

ל רבא דישון רבא אצר רבא דישן אילין רברבי חוראי לרברבניהון בארעא דשעיר:

לא ואילין מלכיא דמלכו בארעא דאדום קודם דימלוך מלכא לבני ישראל:

לב ומלך באדום בלע בר בעור ושום קרתיה דנהבה:

לג ומית בלע ומלך תחותוהי יובב בר זרח מבוצרה:

לד ומית יובב ומלך תחותוהי חושם מארע דרומא:

לה ומית חושם ומלך תחותוהי הדד בר בדד דקטיל ית מדיינאי בחקלי מואב ושום קרתיה עווית:

לו ומית הדד ומלך תחותוהי שמלה ממשרקה:

לז ומית שמלה ומלך תחותוהי שאול מרחובות דעל פרת:

לח ומית שאול ומלך תחותוהי בעל חנן בר עכבור:

לט ומית בעל חנן בר עכבור ומלך תחותוהי הדר ושום קרתיה פעו ושום איתתיה מהיטבאל בת מטרד בת מצריף דהבא:

מ ואילין שמהת רברבי עשיו לזרעייתהון לאתריהון בשמהתהון רבא תמנע רבא עלווה רבא יתת:

מא רבא אוהליבמה רבא אלה רבא פינון:

מב רבא קנז רבא תימן רבא מבצר:

מג רבא מגדיאל רבא עירם אילין רברבי אדום למותבניהון בארע אחסנתהון הוא עשיו אבוהון דאדומאי: