מ"ג בראשית לג א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מ"ג בראשית לג · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש ויחץ את הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא וְעִמּוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ וַיַּחַץ אֶת הַיְלָדִים עַל לֵאָה וְעַל רָחֵל וְעַל שְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּשָּׂ֨א יַעֲקֹ֜ב עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ וְהִנֵּ֣ה עֵשָׂ֣ו בָּ֔א וְעִמּ֕וֹ אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת אִ֑ישׁ וַיַּ֣חַץ אֶת־הַיְלָדִ֗ים עַל־לֵאָה֙ וְעַל־רָחֵ֔ל וְעַ֖ל שְׁתֵּ֥י הַשְּׁפָחֽוֹת׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּזְקַף יַעֲקֹב עֵינוֹהִי וַחֲזָא וְהָא עֵשָׂו אָתֵי וְעִמֵּיהּ אַרְבַּע מְאָה גּוּבְרָא וּפַלֵּיג יָת בְּנַיָּא עַל לֵאָה וְעַל רָחֵל וְעַל תַּרְתֵּין לְחֵינָתָא׃
ירושלמי (יונתן):
וּזְקֵיף יַעֲקב יַת עֵינוֹי וַחֲמָא וְהָא עֵשָו אָתֵי וְעִמֵיהּ אַרְבַּע מְאָה גוּבְרִין פּוּלְמוּרְכִין וּפַלֵיג יַת בְּנַיָא עַל לֵאָה וְעַל רָחֵל וְעַל תַּרְתֵּין לְחֵינָתָא:

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועמו ארבע מאות איש" שלא התכפרו פניו במנחה:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(א) "וישא יעקב עיניו". אחר שראה המלחמה הרוחנית בעיניו הרוחניים שהיא היתה הכנה למלחמה השניה של עשו בעצמו, שכמו שנצח את שרו של עשו והודה לו על הברכות, כן ינצח את עשו בעצמו, אז נשא את עיניו הגשמיים וירא והנה עשו בא, "ויחץ את הילדים", אחר שראה שנגע בכף יריכו התירא פן היה זה הוראה שיגבר עשו על זרעו ובניו עתה, לכן חצה אותם שלא ימצאם כאחד:


 

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא. אמר ר' לוי: ארי כעס על הבהמה ועל החיה. אמרין: מאן אזיל ומפייס יתיה? אמר להון הדין תעלה: אתון [להכא], דאנא ידע תלת מאה מתלין ואנא מפייס יתיה. אמרין ליה: אגומין. הלך צבחר וקם ליה, אמרו ליה: מה את קאים? אמר לון: אנשית מאה. אמרו ליה: אית לך במאתן, ברכאן. הלך צבחר וקם ליה, אמרו ליה: מה את קאים? אמר לון: אנשית מאתן. אמרו ליה: אית לך במאה, ברכאן. כיון דמטא [תמן] אמר לון: אנשית כולהון, אלא כל חד וחד יפייס על נפשיה. כך יעקב אמר: יש בי כוח לסדר תפילה, יש בי כוח לערוך מלחמה. וכיון דמטא, ויחץ את הילדים, אמר לון: כל חד וחד זכותיה תקום ליה.