מ"ג בראשית לג יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג בראשית לג · יג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר אליו אדני ידע כי הילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי ודפקום יום אחד ומתו כל הצאן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנִי יֹדֵעַ כִּי הַיְלָדִים רַכִּים וְהַצֹּאן וְהַבָּקָר עָלוֹת עָלָי וּדְפָקוּם יוֹם אֶחָד וָמֵתוּ כָּל הַצֹּאן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו אֲדֹנִ֤י יֹדֵ֙עַ֙ כִּֽי־הַיְלָדִ֣ים רַכִּ֔ים וְהַצֹּ֥אן וְהַבָּקָ֖ר עָל֣וֹת עָלָ֑י וּדְפָקוּם֙ י֣וֹם אֶחָ֔ד וָמֵ֖תוּ כׇּל־הַצֹּֽאן׃

תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וַאֲמַר לֵיהּ רִבּוֹנִי יָדַע אֲרֵי יָנְקַיָּא רַכִּיכִין וְעָנָא וְתוֹרֵי מֵינְקָתָא עֲלָי אִם אֶדְחוֹקִנּוּן יוֹמָא חַד וִימוּתוּן כָּל עָנָא׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַר לֵיהּ רִבּוֹנִי יְדַע אֲרוּם טַלְיָיא חַטְיָן וְעָנָא וְתוֹרֵי דְמֵיַינְקַן עָלַי וְאִין דְחִיקְנָא לְהוֹם יוֹמָא חַד וִימוּתוּן כָּל עָנָא:
ירושלמי (קטעים):
אֲרוּם טַלְיָיא חַטְיָין:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"עלות עלי" - הצאן והבקר שהן עלות מוטלות עלי לנהלן לאט

"עלות" - מגדלות עולליהן לשון (איכה ב) עולל ויונק (ישעיהו סה) עול ימים (ש"א ו) שתי פרות עלות בלע"ז אנפיטי"ש (בעקינדערט)

"ודפקום יום אחד" - (ואם ידפקום יום אחד) ליגעם בדרך במרוצה ומתו כל הצאן

"ודפקום" - כמו קול דודי דופק (שיר השירים ה) נוקש בדלת

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

עָלוֹת עָלָי – הַצֹּאן וְהַבָּקָר, שֶׁהֵן עָלוֹת – מֻטָּלוֹת עָלָי, לְנַהֲלָן לְאַט.
עָלוֹת – מְגַדְּלוֹת עוֹלְלֵיהֶן, לְשׁוֹן "עוֹלֵל וְיוֹנֵק" (ירמיהו מד,ז; איכה ב,יא); "עוּל יָמִים" (ישעיהו סה,כ); "וּשְׁתֵּי פָרוֹת עָלוֹת" (שמ"א ו,ז), וּבְלַעַז אינפנטיי"ש [enfanteis = שיש להן ולדות‏[2]].
וּדְפָקוּם יוֹם אֶחָד – וְאִם יִדְפְּקוּם יוֹם אֶחָד לְיַגְּעָם בַּדֶּרֶךְ בִּמְרוּצָה, וָמֵתוּ כָּל הַצֹּאן.
וּדְפָקוּם – כְּמוֹ: "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק" (שה"ש ה,ב), נוֹקֵשׁ בַּדֶּלֶת.

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי הילדים רכים — כי הגדול שבהם, י"ב שנה יש לו וימים מספר.

עלות — כמו "עלות ינהל" (ישעיהו מ, יא); והנה ההרות, שעלו עליהם העתודים, על כן נקראו עלות. וטעם עלי, עלי לשמרם שלא יבואו לידי נזק.

ודפקום — ואם דפקום המנהיגים, אז ימותו כל הצאן:

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ומתו כל הצאן" - דרך חמלה שהיה לו לומר "ומתו כלם" אבל לא יאמר כן על הילדים וגם לא רצה לומר "ומתו" סתם על הבקר ועל הצאן כי יחמול על הילדים שלא יהיו במשמע ולא רצה להאריך "ומתו כל הצאן והבקר" או יהיה פירושו כי הילדים רכים ויעפו נערים וייגעו ולא ירצו ללכת והצאן והבקר עלות ואם ידחקום ימותו הצאן שהם בהמה דקה כי הבקר לא ימות אבל יזיק להם

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"כי הילדים רכים" כי עלי מוטל דבר הילדים רכים והצאן והבקר עלות:

" ודפקום" לכבודך שלא לעכבך בדרך:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק


(יג) "ויאמר אליו". שניהם אי אפשר, לא שאסע ממקום הזה תיכף, "כי הילדים רכים והצאן והבקר עלות" וצריכים לנוח, כי הלכו כל הלילה, וכן אי אפשר שאלך בלא הפסק, כי "ודפקום יום אחד ומתו כל הצאן":

 

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויאמר אליו אדוני יודע כי הילדים רכים. זה משה ואהרן; והצאן והבקר עלות עלי, אלו ישראל, "ואתן צאני צאן מרעיתי". אילולי רחמיו של הקב"ה, כבר מתו כל הצאן בימי אדריינוס. ר' ברכיה בשם ר' לוי אמר: אדוני יודע כי הילדים רכים, זה דוד ושלמה; והצאן והבקר, אלו ישראל. אילולי רחמים של הקב"ה, כבר מתו כל הצאן בימי המן.

אדוני יודע כי הילדים רכים. אמר לו יעקב: אני רואה שיסורין עתידין לבוא מבניך על ילדי, אלא נהוג אתה בשררותך ושמש בכתרך עד שיעמוד משיח מחלצי ויקבל המלכות ממך, שנאמר: יעבר נא אדוני לפני עבדו עד אבוא אל אדוני שעירה, זה בית גוברין. דרש ר' אחא: עתידין כל אומות העולם לבגוד במלכות הרביעית ולפנותה מבינם, ואין מניחין לה לא כרך ולא מדינה, ודוחין אותה מאומה לאומה עד שמגעת לבית גוברין, ומוצאה שם מלך המשיח ומשלים לו המלכות, ומנהן הוא בורח לבצרה, ונגלה עליו הקב"ה להרגו. והוא אמר: ולא צוית, "ונס אל אחת הערים האל וחי"? והקב"ה משיב לו, לא קראת מה כתיב בצדו: "גואל הדם הוא ימית את הרוצח"? וכתיב: "בני בכורי ישראל", וכתיב "אחי ורעי", וכתיב: "לבני ישראל עם קרובו", וכתיב: "דודי צח ואדום", וכתיב: "או דודו או בן דודו יגאלנו". מיד הקב"ה תופס לשרו בציצת ראשו, ואליהו שוחטו ודמו נתז על בגדיו. בחזרתו משם אומר: "מי זה בא מאדום" וגו':

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

עלות. ה' במסורה דין ואידך (ש"א ז') פרות עלות ב"פ. ובדוד מאחר עלות הביאו. ואידך ובחקו ישא עלות ינהל. ארז"ל דוד המלך ויעקב היו מרחמין על הצאן והיו מרעין אותן במרעה רך וז"ש כאן עלות ובדוד מאחר עלות הביאו ומה היו עושים כרועה עררו ירעה:


  1. ^ כפי הנראה תואר (מלטינית infantix* או כדומה), המציין את החיה, היולדת ולדות.
  2. ^ כפי הנראה תואר (מלטינית infantix* או כדומה), המציין את החיה, היולדת ולדות.