מ"ג בראשית לו כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג בראשית לו · כ · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אלה בני שעיר החרי ישבי הארץ לוטן ושובל וצבעון וענה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֵלֶּה בְנֵי שֵׂעִיר הַחֹרִי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ לוֹטָן וְשׁוֹבָל וְצִבְעוֹן וַעֲנָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֵ֤לֶּה בְנֵֽי־שֵׂעִיר֙ הַחֹרִ֔י יֹשְׁבֵ֖י הָאָ֑רֶץ לוֹטָ֥ן וְשׁוֹבָ֖ל וְצִבְע֥וֹן וַעֲנָֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אִלֵּין בְּנֵי שֵׂעִיר חוֹרָאֵי יָתְבֵי אַרְעָא לוֹטָן וְשׁוֹבָל וְצִבְעוֹן וַעֲנָה׃
ירושלמי (יונתן):
אִלֵין בְּנוֹי דִגְבַל גְנוּסַיָא דִמְקַדְמַת דְנָא הֲווֹן יַתְבֵי אַרְעָא הַהוּא לוֹטָן וְשׁוֹבָל וְצִבְעוֹן וַעֲנָה:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יושבי הארץ" - שהיו יושביה קודם שבא עשו לשם ורבותינו דרשו (שבת פה) שהיו בקיאין בישובה של ארץ מלא קנה זה לזיתים מלא קנה זה לגפנים שהיו טועמין העפר (לפי רדלהיים) ויודעין אי זו נטיעה ראויה לה

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ – שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבֶיהָ קוֹדֶם שֶׁבָּא עֵשָׂו לְשָׁם (תרגום יונתן). וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ, שֶׁהָיוּ בְּקִיאִין בְּיִשּׁוּבָהּ שֶׁל אֶרֶץ: מְלֹא קָנֶה זֶה לְזֵיתִים, מְלֹא קָנֶה זֶה לִגְפָנִים; שֶׁהָיוּ טוֹעֲמִין הֶעָפָר, וְיוֹדְעִין אֵיזוֹ נְטִיעָה רְאוּיָה לוֹ (שבת פ"ה ע"א).

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

יושבי הארץ: מתחילה ובני עשו יירשום כדכתיב באלה הדברים וישבו תחתם:


אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

שעיר — לא ידענו יחוסו. והזכירם הכתוב, להפריש יחוסי שעיר ועשו, כי ישראל יצוו על בני עשו.

החורי — כמו "חורי יהודה" (ירמיהו כז, כ), וטעמו "גדולה". ויתכן להיות מגזרת "ואורגים חורי" (ישעיהו יט, ט), שהוא לובן, וכן אמר התרגום; ונמשלו הסגנים בלובן, בעבור שאין בעינים כמוהו, והוא כאור. והפך זה, "בל יתיצב לפני חשוכים" (משלי כב, כט):

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אלה בני שעיר החרי" - החרי שם איש היה אבי אומה קדמונית תקרא על שמו כמו האמורי והפריזי כמו שנאמר (דברים ב כב) אשר השמיד את החורי מפניהם ונקרא שעיר על שם הארץ שנקראת שעיר והשם הזה היה לארץ מן עשו שהוא איש שעיר מיום שהלך שם ואילך וכן שם אדום ממנו היה אבל הכתוב הפריש ביניהם כי אלה הם בני שעיר החורי שהיו יושבי הארץ למבראשונה לא בני שעיר האדומי אשר בא שם ועוד אפרש יחוס החורי במשנה תורה (דברים ב י) בעזרת השם וכתב רבי אברהם הזכיר הכתוב זה להפריש יחוסי שעיר ועשו כי ישראל יצוו על בני עשו ורש"י כתב (בפסוק כד) לא הוזקק לכתוב משפחות החורי אלא מפני תמנע להודיע גדולת אברהם

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אלה בני שעיר החורי" הזכיר בשם הגבורים שהיו אז אנשי השם להודיע שאעפ"כ השמידום בני עשו ברצון האל יתב' כאמרו כאשר עשה לבני עשו היושבים בשעיר וכו':

...

"לפני מלך מלך" קודם שימלוך משה עליהם במצות האל ית' כאמרו ויצום אל בני ישראל על דרך וצוך לנגיד:

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

אלה בני שעיר וגו'. טעם הודעת ענין זה, להודיע שיעור מה שנתן ה' בזכות האבות לעשו הגם היותו רשע. ורז"ל גם כן דרשו במס' שבת פרק ר' עקיבא (פ"ה) וז"ל ר' אחא בר יעקב אמר חורי שנעשו בני חורין מנכסיהם ע"כ, הרי שיספר הכתוב בנתינתם לעשו. ואמרו עוד (סנהדרין צ"ט) כי להודיע תמנע היותה ברום המעלות אחות לוטן ונעשית פילגש לאליפז, ואלו ואלו דברי אלהים חיים:

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

יושבי הארץ. בגימטריא היו מריחים בארץ:

<< · מ"ג בראשית · לו · כ · >>