מ"ג בראשית לד כח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
את צאנם ואת בקרם ואת חמריהם ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֶת צֹאנָם וְאֶת בְּקָרָם וְאֶת חֲמֹרֵיהֶּם וְאֵת אֲשֶׁר בָּעִיר וְאֶת אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה לָקָחוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֶת־צֹאנָ֥ם וְאֶת־בְּקָרָ֖ם וְאֶת־חֲמֹרֵיהֶ֑ם וְאֵ֧ת אֲשֶׁר־בָּעִ֛יר וְאֶת־אֲשֶׁ֥ר בַּשָּׂדֶ֖ה לָקָֽחוּ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
יָת עָנְהוֹן וְיָת תּוֹרֵיהוֹן וְיָת חֲמָרֵיהוֹן וְיָת דִּבְקַרְתָּא וְיָת דִּבְחַקְלָא בַּזוּ׃
ירושלמי (יונתן):
וְיַת עַנְהוֹם וְיַת תּוֹרֵיהוֹם וְיַת חֲמָרֵיהוֹם וְיַת דִבְקַרְתָּא וְיַת דִבְחַקְלָא בָּזוּ:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(כז - כט) "בני יעקב". אבל יתר בני יעקב הלכו אח"כ ויבוזו העיר לגבות דמי בשתם, "ומלקוח" שייך על המקנה, "ושבי" מוסב על טפם ונשיהם, "ויבזו" מוסב על כל חילם ועל כל אשר בבית: