מ"ג בראשית לה ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית לה · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וירא אלהים אל יעקב עוד בבאו מפדן ארם ויברך אתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֵּרָ֨א אֱלֹהִ֤ים אֶֽל־יַעֲקֹב֙ ע֔וֹד בְּבֹא֖וֹ מִפַּדַּ֣ן אֲרָ֑ם וַיְבָ֖רֶךְ אֹתֽוֹ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְאִתְגְּלִי יְיָ לְיַעֲקֹב עוֹד בְּמֵיתֵוֹהִי מִפַּדַּן אֲרָם וּבָרֵיךְ יָתֵיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וְאִיתְגְלֵי יְיָ לְיַעֲקב תּוּב בְּמֵיתוֹהִי מִפַּדַן דַאֲרָם וּבְרִיךְ יְיָ בְּשׁוּם מֵימְרֵיהּ בָּתַר דְמִיתַת אִמֵיהּ:
ירושלמי (קטעים):
אֱלָהָא דְעַלְמָא יְהֵי שְׁמֵיהּ מְבָרֵךְ לְעָלְמֵי עַלְמָא אַלִיפַת יָתָן פִּיקוּדִין יָאִין וְקַיָימִין שַׁפִּירִין אַלִיפַת יָתָן בִּרְכַת חֲתָנָא מִן אָדָם וְזוֹגֵיהּ דְכֵן כָּתְבָא מְפָרַשׁ וּבְרִיךְ יַתְהוֹן מֵימְרֵיהּ דַיְיָ וַאֲמַר לְהוֹן מֵימְרֵיהּ דַיְיָ תְּקוּפוּ וּסְגוֹן וּמְלוֹן יַת אַרְעָא וּכְבוּשׁוּ יָתָהּ. אַלִיפַת יָתָן לִמְבַקְרָא יַת בִּישַׁיָיא מִן אָבוּנָן אַבְרָהָם צַדִיקָא כַּד אִתְגַלֵית עֲלוֹי בְּמֵישְׁרֵי חֲזוֹזָא וּפַקִידַת יָתֵיהּ לְמִיגְזַר עוּרְלָתֵיהּ וִיתֵיב לֵיהּ בִּתְרַע מַשְׁכְּנֵיהּ כְּמֵיחוֹם יוֹמָא דְכֵן כָּתְבָא מְפָרַש וַאֲמַר וְאִתְגְלֵי עֲלוֹי מֵימְרֵיהּ דַיְיָ בְּמֵישְׁרֵיהּ חֲזוֹזָא. וְעוֹד אַלִיפַת לָן לִמְבָרְכָא יַת אֲבֵילַיָא מִן אָבוּנָן יַעֲקב צַדִיקַיָא כַּד אִתְגְלִית עֲלוֹי בְּמַיְיתֵיהּ מִן פַּדַן דַאֲרָם כַּד אַרְעִית לִדְבוֹרָה מַרְבְּיָיתָהּ דְרִבְקָה אִמֵיהּ אוֹרְחָא דְעַלְמָא וּמִיתַת עֲלוֹי רָחֵל בְּאוֹרְחָא וִיתֵיב לֵיהּ יַעֲקב אֲבוּנָן צָוַח וּמְיַלֵיל לָהּ וּמִסְפַּד וּבָכֵי. וְאַנְתְּ רִבּוֹן כָּל עָלְמַיָא יְיָ בִּמְכִילַת רַחֲמִיךְ טַבְיָא אִיתְגְלֵיתָא עֲלוֹי וּנְחִימַת יָתֵיהּ וּבִרְכַת אֲבֵילַיָא בָּרְכַת יָתֵיהּ עַל אִמֵיהּ בְּגִין כְּדֵין כָּתְבָא מְפָרַשׁ וַאֲמַר וְאִתְגְלֵי מֵימְרֵיהּ דַיְיָ עַל יַעֲקב זְמַן תִּנְיָנוּת בְּמַיְיתֵיה מִפַּדַן אֲרָם וּבְרִיךְ יָתֵיהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עוד" - פעם שני במקום הזה אחד בלכתו ואחד בשובו

"ויברך אתו" - ברכת אבלים (ב"ר)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ט) "וירא אלהים" וגו' "ויברך אתו". ע"ד בכ"מ אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך, שמוסב ע"מ שאומר שם מזבח אדמה תעשה לי, והיה הברכה שמעתה תחול עליו האלהות בקביעות ויהיה הוא וזרעו לב האדם ואומה שלמה מוכנת להענין האלהי בהנהגה השגחיית למעלה מן הטבע:


 

<< · מ"ג בראשית · לה · ט · >>