קטגוריה:שמואל א יז כה
נוסח המקרא
ויאמר איש ישראל הראיתם האיש העלה הזה כי לחרף את ישראל עלה והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עשר גדול ואת בתו יתן לו ואת בית אביו יעשה חפשי בישראל
וַיֹּאמֶר אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַרְּאִיתֶם הָאִישׁ הָעֹלֶה הַזֶּה כִּי לְחָרֵף אֶת יִשְׂרָאֵל עֹלֶה וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יַכֶּנּוּ יַעְשְׁרֶנּוּ הַמֶּלֶךְ עֹשֶׁר גָּדוֹל וְאֶת בִּתּוֹ יִתֶּן לוֹ וְאֵת בֵּית אָבִיו יַעֲשֶׂה חָפְשִׁי בְּיִשְׂרָאֵל.
וַיֹּ֣אמֶר ׀ אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֗ל הַרְּאִיתֶם֙ הָאִ֤ישׁ הָֽעֹלֶה֙ הַזֶּ֔ה כִּ֛י לְחָרֵ֥ף אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל עֹלֶ֑ה וְֽ֠הָיָ֠ה הָאִ֨ישׁ אֲשֶׁר־יַכֶּ֜נּוּ יַעְשְׁרֶ֥נּוּ הַמֶּ֣לֶךְ ׀ עֹ֣שֶׁר גָּד֗וֹל וְאֶת־בִּתּוֹ֙ יִתֶּן־ל֔וֹ וְאֵת֙ בֵּ֣ית אָבִ֔יו יַעֲשֶׂ֥ה חׇפְשִׁ֖י בְּיִשְׂרָאֵֽל׃
וַ/יֹּ֣אמֶר׀ אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֗ל הַ/רְּאִיתֶם֙ הָ/אִ֤ישׁ הָֽ/עֹלֶה֙ הַ/זֶּ֔ה כִּ֛י לְ/חָרֵ֥ף אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל עֹלֶ֑ה וְֽ֠/הָיָה הָ/אִ֨ישׁ אֲשֶׁר־יַכֶּ֜/נּוּ יַעְשְׁרֶ֥/נּוּ הַ/מֶּ֣לֶךְ׀ עֹ֣שֶׁר גָּד֗וֹל וְ/אֶת־בִּתּ/וֹ֙ יִתֶּן־ל֔/וֹ וְ/אֵת֙ בֵּ֣ית אָבִ֔י/ו יַעֲשֶׂ֥ה חָפְשִׁ֖י בְּ/יִשְׂרָאֵֽל׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"הראיתם" - בה"א השאלה
"חפשי" - בני חורין
מצודת דוד
"יעשה חפשי" - מבלי לעבוד עבודת המלך
"הראיתם" - בראותם עולה אמרו אלו לאלו בלשון שאלה האם אתם נותנים לב להתבונן מעשה האיש העולה הזה כי עולה לחרף וגו'
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמואל א יז כה.
וַיֹּאמֶר אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַרְּאִיתֶם הָאִישׁ הָעֹלֶה הַזֶּה כִּי לְחָרֵף אֶת יִשְׂרָאֵל עֹלֶה וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יַכֶּנּוּ יַעְשְׁרֶנּוּ הַמֶּלֶךְ עֹשֶׁר גָּדוֹל וְאֶת בִּתּוֹ יִתֶּן לוֹ וְאֵת בֵּית אָבִיו יַעֲשֶׂה חָפְשִׁי בְּיִשְׂרָאֵל. |
-- שמואל א יז, כה |
הָאִישׁ אֲשֶׁר יַכֶּנּוּ יַעְשְׁרֶנּוּ הַמֶּלֶךְ עֹשֶׁר גָּדוֹל וְאֶת בִּתּוֹ יִתֶּן לוֹ וְאֵת בֵּית אָבִיו יַעֲשֶׂה חָפְשִׁי בְּיִשְׂרָאֵל
כִּי לְחָרֵף אֶת יִשְׂרָאֵל עֹלֶה
איש ישראל הבינו שגוליית מחרף ומעליב את ישראל, מלכם ואלוהיהם. הם נעלבו אבל אולי גם הסכימו שהפלישתים מבורכים יותר מהם.
הָאִישׁ אֲשֶׁר יַכֶּנּוּ
רב סרן שמועתי סיפר את המוטיב האגדתי הידוע:
- "יַעְשְׁרֶנּוּ הַמֶּלֶךְ עֹשֶׁר גָּדוֹל" - עושר בלתי מוגדר, אבל כל אחד יכול לחלום כרצונו.
- "בִּתּוֹ יִתֶּן לוֹ" - הוא יהפך לנסיך בעל זכויות למלוכה אם כל הבנים ימותו.
- "בֵּית אָבִיו יַעֲשֶׂה חָפְשִׁי בְּיִשְׂרָאֵל" - בית אביו ישוחרר ממסים למלך, ואולי גם לעיר. לא ברור לכמה זמן, אבל לפחות לחיי המלך והאב.
אולם כל בר דעת יכול לדעת שאין בסיס להבטחות האלה: כרוז המלך לא הודיע את זה. פקודה חתומה בטבעת המלך לא פורסמה. ובהמשך הסיפור, דוד לא קיבל דבר מהרשימה הזו, לאחר נצחונו. ניתן להבין שכל זה היה רק חלומות של בני ישראל.
גוליית העליב את עם ישראל ואלוהיו. לא היה מדובר על מתנה של רכוש. כל עתידו של עם ישראל היה על המואזנים.
קיימת אפשרות ששאול לא רצה שאיש מישראל יהיה חזק יותר מגוליית, כי האיש הזה יכול לגרום לו צרות ולקחת לבניו את המלוכה, כשם שבהמשך הוא חשב שדוד יעשה לו את זה.
כשדוד התנדב להלחם הוא לא הזכיר את ההבטחות האלה ולא ירד לדרגת שפלות לבקש הבטחה.
דוד הלך להציל את עם ישראל מטמיעה בפלישתים. הוא הלך להלחם על מלכותו שלו, ששמואל הבטיח לו.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמואל א יז כה"
קטגוריה זו מכילה את 14 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 14 דפים.