ביאור:שמואל א יז מא
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמואל א יז מא.
|
וַיֵּלֶךְ הַפְּלִשְׁתִּי הֹלֵךְ וְקָרֵב אֶל דָּוִד וְהָאִישׁ נֹשֵׂא הַצִּנָּה לְפָנָיו. |
| -- שמואל א יז, מא |
וַיֵּלֶךְ הַפְּלִשְׁתִּי הֹלֵךְ וְקָרֵב אֶל דָּוִד[עריכה]
גוליית ראה את דוד מתקרב אליו, קם והתחיל לנוע לכיוון דוד.
המעשה הזה היווה הסכמה להאבק עם הנער.
למרות שגוליית ראה שהנער נושא רק מקל, כדבריו: "הֲכֶלֶב אָנֹכִי, כִּי אַתָּה בָא אֵלַי בַּמַּקְלוֹת" (שמואל א יז מג), ואינו ראוי לתגובה מצידו, בכל זאת גוליית לא עמד בפתוי להכות בנער.
לא ברור עם דוד הוריד את בגדו של שאול, או רק הוריד את החרב ממותניו ואת השריון והכובע. אם דוד הופיע עם בגד מלכות נוצץ אז היתה סיבה לגוליית להבין שהנער הוא שליח של שאול, ולא, אז הוא היה צריך לחשוב שנער טעה בדרך ובואו אינו שייך לתחרות שהוא יצר.
בכל אופן, נושא הצינה, המגן, הלך לפני גוליית כאילו שגוליית לא מתכונן למאבק רציני.