ביאור:שמואל א יז לז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.




בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמואל א יז לז.

וַיֹּאמֶר דָּוִד יְהוָה אֲשֶׁר הִצִּלַנִי מִיַּד הָאֲרִי וּמִיַּד הַדֹּב הוּא יַצִּילֵנִי מִיַּד הַפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל דָּוִד לֵךְ וַיהוָה יִהְיֶה עִמָּךְ.
-- שמואל א יז, לז

וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל שָׁאוּל[עריכה]

נאום דוד לתגובה המאוכזבת של שאול: "לֹא תוּכַל לָלֶכֶת אֶל הַפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה לְהִלָּחֵם עִמּוֹ: כִּי נַעַר אַתָּה, וְהוּא אִישׁ מִלְחָמָה מִנְּעֻרָיו" (שמואל א יז לג)

  • "רֹעֶה הָיָה עַבְדְּךָ לְאָבִיו בַּצֹּאן; וּבָא הָאֲרִי וְאֶת הַדּוֹב, וְנָשָׂא שֶׂה מֵהָעֵדֶר"
  • "וְיָצָאתִי אַחֲרָיו וְהִכִּתִיו, וְהִצַּלְתִּי מִפִּיו; וַיָּקָם עָלַי וְהֶחֱזַקְתִּי בִּזְקָנוֹ, וְהִכִּתִיו וַהֲמִיתִּיו"
  • "גַּם אֶת הָאֲרִי גַּם הַדֹּב הִכָּה עַבְדֶּךָ; וְהָיָה הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה כְּאַחַד מֵהֶם, כִּי חֵרֵף מַעַרְכֹת אֱלֹהִים חַיִּים"
  • "יְהוָה אֲשֶׁר הִצִּלַנִי מִיַּד הָאֲרִי וּמִיַּד הַדֹּב, הוּא יַצִּילֵנִי מִיַּד הַפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה"

תשובה ארוכה ביותר. דוד היה צריך לקחת אויר מספר פעמים לפני שהוא גמר.

יְהוָה אֲשֶׁר הִצִּלַנִי מִיַּד הָאֲרִי וּמִיַּד הַדֹּב הוּא יַצִּילֵנִי מִיַּד הַפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה[עריכה]

דוד מעליב את הפלישתי כערל, ולא נותן לו כבוד בשמו.
עבור דוד, גוליית, הוא חיית שדה חזקה אשר עליה אלוהים אמר לאדם: "וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ" (בראשית א כח). ובגלל שגוליית "חֵרֵף מַעַרְכֹת אֱלֹהִים חַיִּים", אלוהים יתן אותו בידו. גוליית עצמו מרגיש שדוד מתיחס עליו כאל חיה, ואומר: "הֲכֶלֶב אָנֹכִי, כִּי אַתָּה בָא אֵלַי בַּמַּקְלוֹת" (שמואל א יז מג).

וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל דָּוִד לֵךְ וַיהוָה יִהְיֶה עִמָּךְ[עריכה]

דוד ניצח בסיבוב הראשון. שאול לא אסר עליו ללכת.
הוא הצליח בלי לספר את תוכניתו, ואף אחד לא ינסה לגנוב את התוכנית ולרוץ לפניו להרוג את גוליית בקלע או בחץ.
הוא זכה בברכת שאול: "וַיהוָה יִהְיֶה עִמָּךְ" - שאול לא הבין שבזה הרגע הוא, מרצונו החופשי, העביר את ברכת אדוני לדוד.

ומיד שאול מלביש את מדיו על דוד, ככתוב: "וַיַּלְבֵּשׁ שָׁאוּל אֶת דָּוִד מַדָּיו" (שמואל א יז לח), וכך דוד לבש בגד מלכות שהמלך לבש,‏[1] והוא נציגו של המלך. אחר לא יכול לקחת את הזכות להכות בגוליית ממנו אפילו אם האחר ידע את התוכנית. מדובר על בגד מבד, חלוק, שניתן בחגורה לקפל ולהקטין בקלות, ולא שריון ברזל של שאול אשר היה גדול מדי.

ועניין המתנות?[עריכה]

דוד לא שאל ולא התמקח על הזכות לקבל את בתו של שאול, או עושר או פטור ממיסים.
סביר שדוד הבין שזה 'דבר שמועה' חסר בסיס, או שלא היה מכבודו לדבר על זה כאשר הוא אומר: "יְהוָה ... הוּא יַצִּילֵנִי"
לא ברור אם שאול באמת אמר את זה, אבל דוד לא קיבל משאול מתנה עבור הריגת גוליית.




  1. ^ כך ביקש המן לקבל כבוד מלכות (ביאור:אסתר ו ח).