ביאור:שמואל א יז יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.




בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמואל א יז יט.

וְשָׁאוּל וְהֵמָּה וְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּעֵמֶק הָאֵלָה נִלְחָמִים עִם פְּלִשְׁתִּים.
-- שמואל א יז, יט

וְשָׁאוּל וְהֵמָּה וְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּעֵמֶק הָאֵלָה נִלְחָמִים עִם פְּלִשְׁתִּים[עריכה]

וְהֵמָּה[עריכה]

"וְהֵמָּה" - אלו הם אחיו של דוד. וכשדוד הגיע הוא הבין שהם שאחיו יהיו עסוקים במערך הקרב ולא יהיו פנויים לקבל לחם וקלי.

וְשָׁאוּל[עריכה]

המלך שאול עצמו הוביל את הצבא, ולא הבין את הסכנה לכל העם אם הוא יפגע, ימות ויגרום לבריחה המונית.