מצודות על שמואל א יז
<< · מצודות על שמואל א · יז · >>
פסוק א
מצודת ציון
"באפס דמים" - שם מקוםפסוק ד
מצודת דוד
"איש הבנים" - על שערב לבו לגשת בין שתי המערכות קראו איש הבנים מלשון בין
מצודת ציון
"הבנים" - מלשון בין
"וזרת" - רוצה לומר השעור מן האגודל עד האצבע הקטנה הקרויה זרת וכן (שמות כח טז)זרת ארכופסוק ה
מצודת דוד
"שקלים נחשת" - כמו שקלי נחושת ואינם דומים לשאר שקלים
מצודת ציון
"וכובע" - כובע בכ"ף וקובע בקו"ף הוא אחד והוא כלי מגן על הראש כמו (יחזקאל כג כד)צנה ומגן וקובע
"ושריון קשקשים" - מין מלבוש להגן ממכת חרב עשויה טבעות טבעות מברזל ולסתום נקבי הטבעות עשוי עליהם כעין קשקשים של דג כמו (ישעיהו נט יז)וילבש צדקה כשריוןפסוק ו
מצודת דוד
"וכידון" - מן הכובע יצא למטה כעין כידון להגן צוארו ממכת חרב
"ומצחת" - הוא מכלי מלחמה ונעשה לכסות בו הרגלים
מצודת ציון
"ומצחת" - טס עשוי כעין מה שנושאות הנערות על מצחן הקרוי מצחה
"וכידון" - הוא כעין רומחפסוק ז
מצודת דוד
"ולהבת" - ברזל החנית היה משקלו שש מאות שקלי ברזל ומשונה הוא משקלי נחושת
"הולך לפניו" - להגן בו עליו ממכת חרב וחנית
"וחץ חניתו" - הוא הבית יד שהיתה עבה כמנור אורגים
מצודת ציון
"כמנור אורגים" - הוא עץ עב ועגול שהאורג כורך עליו חוטי השתי ובמשנה קרויה כובד (שבת קיג א) ותרגומו כאכסן דגרדאין וכמו כן תרגם על (שופטים טז יד)היתד הארג אכסן דגרדאין
"ולהבת" - כן יקרא ברזל החנית על שם שמבהיק הלהב כשהוא מלוטש וכן (איוב לט כב)להב חנית
"הצנה" - הוא כעין מגן וכן (מלכים-א י טז) מאתים צנהפסוק ח
מצודת דוד
"הלא אנכי הפלשתי" - רצה לומר אנכי הוא המיוחד שבהם אחד מהשרים ואתם הלא עבדים ועם שאין מהדרך אשר שר וגדול ילחם מול עבד נקלה עם כל זה ברו לכם איש וילחם בי
"אל מערכות" - אל החיל המסודר למלחמה
"למה תצאו" - רצה לומר למה תצאו כולכם למלחמה
מצודת ציון
"מערכות" - מלשון עריכה וסדור
"ברו" - בררו ובחרופסוק ט
מצודת דוד
"ועבדתם אותנו" - כאומר הלא אתם עבדים לשאול וכשאנצח תהיו עבדים לנו ואין לכם בזה נפקא מינה גדולה כל כך
"והיינו" - כולנו נהיה לכם לעבדים בעבור הנצחון האחד לאחד
"להלחם אתי" - רצה לומר להתגבר בהלחמו אתי
מצודת ציון
"יוכל" - מלשון יכולת והתחזקותפסוק י
מצודת דוד
"אני חרפתי" - כאומר איך לא תבושו הלא אני מחרף את ישראל לומר שאין עמכם גבורה ואתם תחרישון ועד מתי תנו לי איש וגו'פסוק יא
מצודת ציון
"ויחתו" - ענין פחד ושברפסוק יב
מצודת דוד
"בא באנשים" - לרוב זקנותו לא בא בעצמו במלחמה רק בא בשלחו במקומו אנשים ורבותינו ז"ל אמרו (ברכות נח א) שהיה בא במחברת אנשים אשר הלכו אחריו לגודל חשיבותו
"הזה" - רצה לומר הניכר והידוע לכל
"אפרתי" - בית לחם יושבת בארץ אפרתפסוק יג
מצודת דוד
"הלכו אחרי שאול" - לרוב חשיבותם הלכו ליד המלך
מצודת ציון
"ומשנהו" - השני לופסוק יד
מצודת דוד
"ודוד הוא הקטן" - ולזה לא הלך הוא והגדולים הלכופסוק טו
מצודת דוד
"הולך ושב" - לא ישב בקבע בבית שאול, כי אם היה הולך ושב וכו'.פסוק טז
מצודת דוד
"ויתיצב" - עמד בין המערכות ודבר דבריו בבוקר ובערב עד נשלמו ארבעים יום טרם בוא דודפסוק יז
מצודת ציון
"איפת" - שם מידה
"איפת הקליא" - קמח הקליות כמו (ויקרא כג יד)ולחם וקלי והוא קמח משבלים צלוים
"והרץ" - לך במרוצה ומהרפסוק יח
מצודת דוד
"תפקוד לשלום" - תשגיח לדעת שלומם
"ואת ערובתם" - את משכונם אשר משכנו לצורך פרנסתם תפדם מיד הממשכנן ותקחם עמך
"לשר האלף" - מה שאחיו היו נמנים בו
מצודת ציון
"חריצי החלב" - תרגם יונתן גובנין דחלבא ואולי יקראו כן על שדרך הגבינה לחתכו במדה בעת עשותו והוא מלשון (איוב יד ה)אם חרוצים ימיו
"תפקוד" - ענין השגחה כמו (לעיל יד יז) פקדו נא וראו
"ערובתם" - ענין משכון כמו (בראשית לח יח) מה הערבוןפסוק יט
מצודת דוד
"נלחמים" - מוכנים המה להלחם
"והמה" - שלשת בני ישיפסוק כ
מצודת דוד
"והחיל היוצא" - ואז החיל היה יוצא אל המערכה הוא מקום המלחמה ובעת יצאם הריעו
"וישא" - את איפת הקליא וגו'
"המעגלה" - היא המחנה שדרכה לחנות בעגול כי טוב הוא להיות נשמר מהאויב מסביב
"ויטוש" - עזב הצאן על שומר אחד לשמרם עד בואו
מצודת ציון
"ויטוש" - ועזבפסוק כא
מצודת דוד
"ותערוך" - סדרו וערכו מערכתם ישראל ופלשתים זה מול זהפסוק כב
מצודת דוד
"וירץ המערכה" - אל אחיו שהלכו כבר אל המערכה
"ויטוש" - עזב והניח הכלים אשר עמו ביד שומר הכלים של הבאים למלחמהפסוק כג
מצודת דוד
"ממערכות פלשתים" - חוזר על מלת עולהפסוק כה
מצודת דוד
"יעשה חפשי" - מבלי לעבוד עבודת המלך
"הראיתם" - בראותם עולה אמרו אלו לאלו בלשון שאלה האם אתם נותנים לב להתבונן מעשה האיש העולה הזה כי עולה לחרף וגו'
מצודת ציון
"הראיתם" - בה"א השאלה
"חפשי" - בני חוריןפסוק כו
מצודת דוד
"כי מי" - במה נחשב הוא לחרף מערכות עם ה'
"מה יעשה לאיש" - אף שכבר שמע חזר ושאל להכנס בדברים ולומר שהוא ילך
מצודת ציון
"הלז" - הזהפסוק כז
מצודת דוד
"כדבר הזה" - האמור למעלהפסוק כח
מצודת דוד
"למען ראות" - להתענג בראיית המלחמה
"במדבר" - במקום גדודי חיות ולסטים
"למה זה ירדת" - עדיין לא הגיד לו שאביו שלחו הנה
מצודת ציון
"נטשת" - עזבת
"במדבר" - מקום המרעה היה סמוך אל המדבר גם מקום מרעה נקרא מדבר וכן (ירמיהו ט)נאות מדברפסוק כט
מצודת דוד
"מה עשיתי עתה" - כאומר אם דרכך לכעוס עלי בעשותי דבר רע בעיניך מה זה כעסת עתה הלא עתה לא עשיתי מאומה ורק דברים בעלמא דברתיפסוק ל
מצודת דוד
"כדבר הזה" - מה יעשה לאיש וגו'פסוק לא
מצודת דוד
"אשר דבר דוד" - לבזות גבורת הפלשתי באמרו מי הפלשתי וגו' והרי הוא כאומר שהוא ילחם בופסוק לב
מצודת דוד
"אל יפול" - לא יחרד לב אדם בעבור הפלשתיפסוק לג
מצודת דוד
"כי נער אתה" - ועדיין אינך יודע טכסיסי מלחמה והוא רגיל במלחמה מנעוריופסוק לד
מצודת דוד
"ואת הדוב" - ועם הדוב שניהם יחד
מצודת ציון
"ואת הדוב" - ועם הדובפסוק לה
מצודת ציון
"והחזקתי" - ואחזתיפסוק לו
מצודת דוד
"גם הדוב" - הבא עם הארי
"והיה הפלשתי" - כאומר אבטח בה' שיהיה סוף הפלשתי כאחד מהם על אשר חרף וגו'פסוק לז
מצודת דוד
"הוא יצילני" - אם לא אוכל להמית אותופסוק לח
מצודת ציון
"מדיו" - מלבושיו כמו (לעיל ד יב) ומדיו קרועיםפסוק לט
מצודת דוד
"כי לא נסה" - אלא שלא נסה רצה לומר לא בחן מעולם ללכת בכלי מלחמה ולזה אמר לא אוכל וגו'
"ויואל ללכת" - רצה ללכת בכלי מלחמה
מצודת ציון
"ויאל" - ורצה כמו (שמות ב כא)ויאל משה
"כי לא נסה" - אלא לא נסה והוא מלשון נסיון ובחינהפסוק מ
מצודת דוד
"ובילקוט" - הכלי שם בהילקוט למען לא ירגיש בהאבנים
"ויבחר לו" - הטובים והנאותים לקלעותם
"ויקח מקלו" - להטעות את הפלשתי לחשוב שיגש אליו להכותו עם המקל ולא יהיה נשמר מן הקלע
מצודת ציון
"חלוקי אבנים" - אבנים חלקים הניח לקלעותם ולזרקם
"ובילקוט" - הוא כעין שק עשוי מעור ישים בו הרועה חפציו ומה שלוקט בדרך מהלכו ולזה יקרא ילקוט
"וקלעו" - הוא הדבר אשר יזרוק בו האבןפסוק מב
מצודת דוד
"כי היה נער וגו'" - המורה אשר לא נסה במלחמה לפי מעט השנים ומהתענג
מצודת ציון
"עם יפה מראה" - כמו ויפה מראהפסוק מג
מצודת דוד
"באלהיו" - באמרו אלהי פלשתים יהרגך וכדומה
"הכלב אנכי" - וכי כלב אנכיפסוק מה
מצודת דוד
"אשר חרפת" - חוזר הוא על מערכות ישראל
"בשם ה'" - במבטח שם ה'
"בא אלי בחרב" - רצה לומר כל בטחונך בחרב וגו'פסוק מו
מצודת דוד
"ונתתי פגר" - כי כשאמיתך ינוסו כולם ויפלו חללים
מצודת ציון
"יסגרך" - ענין מסירה כמו (עמוס א ו)להסגיר לאדום
"פגר" - כן יקרא גוף המתפסוק מז
מצודת דוד
"כי לא בחרב" - כי הלא אינם בידי
"כי לה' המלחמה" - על ה' להלחם על שחרפת עמו ובידו לתת אתכם בידנו מבלי חרב
מצודת ציון
"יהושיע" - מלשון תשועהפסוק מח
מצודת דוד
"וירץ המערכה" - כלפי מערכת פלשתיםפסוק מט
מצודת דוד
"במצחו" - נכנסה בכובע הנחושת ונקבה ונטבעה במצחו
"אל הכלי" - כלי הרועים אשר שם האבנים בה
מצודת ציון
"ויקלע" - זרק האבן בכלי הקלע
"ותטבע" - מלשון טביעהפסוק נ
מצודת דוד
"וחרב אין ביד דוד" - לכרות בה ראש הפלשתי
"ויחזק" - נתגבר על הפלשתי המזוין ולא היה בידו כי אם הקלע והאבןפסוק נא
מצודת דוד
"וימותתהו" - וכבר המיתו בהקלע ועתה כרת ראשו בחרבו
"את חרבו" - של הפלשתי
"אל הפלשתי" - סמוך לו כי בעת קלעו באבן עמד ממרחק
מצודת ציון
"וישלפה" - הוציאה כמו (שופטים ח כ)ולא שלף הנער חרבו
"מתערה" - הוא תיק החרב כמו (יחזקאל כא לה)השב אל תערהפסוק נב
מצודת דוד
"וירעו" - תרועת שמחה ונצחון
מצודת ציון
"וירעו" - מלשון תרועה
"עד בואך גיא" - עד אשר תבוא לגיא וכאלו מדבר עם מי שמכיר המקוםפסוק נג
מצודת דוד
"וישסו" - רמסו ובזזו כל אשר היה במקום שעמדה שם מחנה פלשתים
מצודת ציון
"מדלוק" - מרדוף כמו (בראשית לא לו)כי דלקת אחרי
"וישסו" - רמסו או בזזופסוק נד
מצודת דוד
"ויביאהו ירושלים" - לבשר את העםפסוק נה
מצודת דוד
"חי נפשך" - הריני נשבע בחי נפשך אם ידעתי
"בן מי זה הנער" - מפני הרוח רעה שכח שם אביו
"וכראות שאול" - מאז בא להלחם עם הפלשתי