מצודות על שמואל א יח
<< · מצודות על שמואל א · יח · >>
פסוק א
מצודת דוד
"לדבר" - הוא הדבר שאמר שהוא בן ישי
"ונפש" - רצה לומר ואז בשמוע יהונתן שגם הוא בן אדם גדול נקשרה נפשו בנפש דוד
מצודת ציון
"נקשרה" - מרוב האהבה כאלו נפשו קשורה בנפשו ונתחברת בה והוא מלשון מליצה וכן (בראשית מד ל)ונפשו קשורה בנפשופסוק ב
מצודת דוד
"ולא נתנו לשוב" - כאשר היה דרכו מאז שהיה הולך ושב
מצודת ציון
"נתנו" - ענין עזיבה כמו (במדבר כא כג)ולא נתן סיחוןפסוק ג
מצודת דוד
"באהבתו" - בעבור שהיה אוהב אותו כנפשופסוק ד
מצודת ציון
"ויתפשט" - ענין הסרת המלבוש
"המעיל" - שם מלבוש חשוב
"ומדיו" - יתר המלבושים
"ועד חרבו" - ואפילו חרבופסוק ה
מצודת דוד
"על אנשי המלחמה" - לראש ולשר על אנשי המלחמה
"עבדי שאול" - הם שרי המלחמה ועם שהיה מאומנותם לא נתקנאו בו
"ויצא דוד" - מאז והלאה יצא במלחמה
מצודת ציון
"ישכיל" - יצליח כי המצליח נראה הוא כעושה בהשכלפסוק ו
מצודת דוד
"בתופים" - כמו ובתופים
"בבואם" - כשבאו אנשי המלחמה אל ארצם
"והמחולות" - רצה לומר והמחולות בידם
מצודת ציון
"לשיר" - לשורר
"והמחולות" - שם כלי שיר כמו (שמות טו כ)בתופים ובמחולות
"ובשלשים" - כלי שיר בעלת שלשת יתריםפסוק ז
מצודת דוד
"באלפיו" - בהרבה אלפים של פלשתים
מצודת ציון
"ותענינה" - ענין הרמת קול כמו (דברים כז יד)וענו הלוים וגו' קול רם
"המשחקות" - המשמחות
"ברבבותיו" - רבבה הוא עשרת אלפיםפסוק ח
מצודת דוד
"נתנו לדוד" - רצה לומר בהשיר אמרו על דוד שהכה רבבות וגו' ועוד מה נשאר לתת לו ואך המלוכה לבדה נשארה כאומר הנה על פי הדברים האלה קרוב הוא למלוך
מצודת ציון
"נתנו" - ענינו האמירה על הדבר וכן (לעיל א טז) אל תתן את אמתךפסוק ט
מצודת ציון
"עוין" - מלשון עין או הוא מלשון עיון ורצה לומר תמיד היה מעיין ומחשב בו בעין רעהפסוק י
מצודת דוד
"כיום ביום" - כמו שרגיל בכל יום ויום כאשר באה עליו רוח רעה
מצודת ציון
"ותצלח" - ועברה
"ויתנבא" - תרגם יונתן ואשתטי רצה לומר היה מדבר דברי שטות ואמר לשון נבואה כי הנביא והשוטה מדברים דברי רמזים זה לנבואתו וזה לשטותופסוק יא
מצודת דוד
"פעמים" - שתי פעמים הטיל החנית ונזדמן הדבר שהיה דוד מסבב ונוטה מפניו ולא הכהו
"אכה בדוד ובקיר" - רצה לומר הכאה חזקה עד אשר תחלוף גוף דוד ותכנס עוד בהקיר
מצודת ציון
"ויטל" - השליך כמו (יונה א ה)ויטילו את הכלים
"ובקיר" - בכותלפסוק יב
מצודת דוד
"כי היה ה' עמו" - שהסב מפניו פעמים מבלי כוונהפסוק יג
מצודת דוד
"ויצא ויבא" - רצה לומר הוא היה מנהיגם
"שר אלף" - למען יתמיד במלחמה ואולי יהרגפסוק יד
מצודת ציון
"לכל דרכיו" - בכל דרכיו הלמ"ד במקום בי"ת כמו (ויקרא כו ז)לפניכם לחרב
"משכיל" - מצליחפסוק טו
מצודת ציון
"ויגר" - פחד כמו (במדבר כב ג)ויגר מואבפסוק יז
מצודת דוד
"ושאול אמר וגו'" - רצה לומר לא לאהבתו אמר לתת לו בתו רק חשב שעל ידי זה יפול ביד פלשתים וידו אל תהי בופסוק יח
מצודת דוד
"כי אהיה" - שאהיה ראוי והגון להיות חתן המלך כאומר הלא בודאי דבר גדול היא אלי וכל אשר תאמר אעשה בעבור זה
"משפחת" - ו'מי' שאמר עומד במקום שנים וכאלו אמר ומי משפחת אבי הלא היא דלה וצעירה
"ומי חיי" - רצה לומר מה חיי חשובים כי הנכבד חייו חשובים ויקרים אבל הנבזה אין חייו חשובים כלום
"מי אנכי" - כאומר הלא אני שפל אנשיםפסוק יט
מצודת דוד
"ויהי בעת תת" - כאשר הגיעה העת שקבע לתת את מרב לדוד והיא נתנה על ידי עצמה לעדריאל וקבלה ממנו קדושין בלא דעת אביהפסוק כ
מצודת דוד
"וישר הדבר בעיניו" - בחשבו שעל ידי זה תהי בו יד פלשתיםפסוק כא
מצודת דוד
"בשתים תתחתן בי" - רצה לומר באחת משתי בנותי או אתן לך את מרב בעל כרחה או את מיכל ברצונה
"ותהי לו למוקש" - כי על ידי כן ילחם בפלשתים
"ויאמר שאול וגו'" - כן אמר בלבופסוק כב
מצודת דוד
"הנה חפץ בך המלך" - רצה לומר במה שמרב נשאת לאחר לא תחשוב שהיה מדעת המלך לא כן הוא כי הוא חפץ בך אף לא תחשוב שעבדי המלך מתקנאים בך והם אשר מאסו אותך בעיני מרב ותחוש פן ימאסוך גם בעיני מיכל גם זה לא הוא כי כל עבדי המלך אהבוך ומרב מאסה בך מעצמה אבל הואיל ומיכל אוהבת אותך התחתן במלך
"דברו אל דוד" - על כי דוד לא ענהו בחשבו כי מהתל בו כאשר התל בו עם מרב בחשבו שמדעת אביה קבלה קדושין מאחר ולזה צוה שאול את עבדיו לדבר בו
מצודת ציון
"בלאט" - בחשאי כמו (שופטים ד כא) ותבוא אליו בלאטפסוק כג
מצודת דוד
"הנקלה" - דבר קל הוא בעיניכם להתחתן במלך הלא אין להתחתן בו כי אם אחד מנכבדי העם ובהרבות מוהר אבל אנכי איש רש ואין כל ואף נקלה ולא מכובד ומדוע יחפוץ בי המלך אין זאת
מצודת ציון
"הנקלה" - מלשון קל
"רש" - עני
"ונקלה" - הוא הפוך המכובדפסוק כה
מצודת דוד
"ושאול חשב" - רצה לומר אבל באמת לבבו לא כן יחשוב כי אם חשב להפילו ביד פלשתים
"במאה ערלות" - חפצו במאה ערלות פלשתים לבזותם ולהנקם מאויביו
מצודת ציון
"במוהר" - מתן הבתולות נקרא מוהר כמו (שמות כב טז)כמוהר הבתולותפסוק כו
מצודת דוד
"ולא מלאו הימים" - היות נתן לו זמן להביאם ודוד מהר להביאם עד לא נשלם הימים
"וישר הדבר" - להביא הערלות ולהתחתן במלך
מצודת ציון
"מלאו" - נשלמופסוק כז
מצודת דוד
"וימלאום" - השלים את כל המאתים עם שלא אמר כי אם מאהפסוק כח
מצודת דוד
"אהבתהו" - ותגלה אליו משטמת אביה לו ויהיה נשמר
"וירא שאול" - טוב הצלחתופסוק כט
מצודת דוד
"ויאסף" - ובעבור זה הוסיף לפחוד מפני דוד
מצודת ציון
"ויאסף" - כמו ויוסף בוי"ו
"לרא" - מלשון מורא ופחדפסוק ל
מצודת דוד
"ויצאו" - לפשוט בארץ ישראל לשלול שלל ובכל עת צאתם הצליח דוד להכות בהם יותר מכל עבדי שאול ונעשה בזה מכובד בעיני כל
מצודת ציון
"מדי" - בכל זמן וכן (לעיל א ז) מדי עלותה
"שכל" - הצליח
"וייקר" - מלשון יקר ומכובד
<< · מצודות על שמואל א · יח · >>