קטגוריה:שמואל א יז יז

<< | ספר שמואל א • פרק י"ז • פסוק י"ז | >>

ויאמר ישי לדוד בנו קח נא לאחיך איפת הקליא הזה ועשרה לחם הזה והרץ המחנה לאחיך.

וַיֹּאמֶר יִשַׁי לְדָוִד בְּנוֹ קַח נָא לְאַחֶיךָ אֵיפַת הַקָּלִיא הַזֶּה וַעֲשָׂרָה לֶחֶם הַזֶּה וְהָרֵץ הַמַּחֲנֶה לְאַחֶיךָ.

המהדורה המוטעמת:

וַיֹּ֨אמֶר יִשַׁ֜י לְדָוִ֣ד בְּנ֗וֹ קַח־נָ֤א לְאַחֶ֙יךָ֙ אֵיפַ֤ת הַקָּלִיא֙ הַזֶּ֔ה וַעֲשָׂרָ֥ה לֶ֖חֶם הַזֶּ֑ה וְהָרֵ֥ץ הַֽמַּחֲנֶ֖ה לְאַחֶֽיךָ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַיֹּ֨אמֶר וַ - ו' החיבור
יֹּ֨אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms יִשַׁ֜י יִשַׁ֜י - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3448
מורפ': HNp לְדָוִ֣ד לְ - מילת יחס
דָוִ֣ד - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: l/1732
מורפ': HR/Np בְּנ֗וֹ בְּנ֗ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmsc/Sp3ms קַח קַח - פועל, קל, ציווי, גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 3947
מורפ': HVqv2ms־נָ֤א נָ֤א - מילית, זירוז

צורת יסוד: 4994
מורפ': HTe לְאַחֶ֨יךָ֙ לְ - מילת יחס
אַחֶ֨י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ךָ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: l/251
מורפ': HR/Ncmpc/Sp2ms אֵיפַ֤ת אֵיפַ֤ת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 374
מורפ': HNcfsc הַקָּלִיא֙ הַ - מילית, ה' הידיעה
קָּלִיא֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/7039
מורפ': HTd/Ncmsa הַזֶּ֔ה הַ - מילית, ה' הידיעה
זֶּ֔ה - כינוי גוף, רומז, זכר, יחיד

צורת יסוד: d/2088
מורפ': HTd/Pdxms וַעֲשָׂרָ֥ה וַ - ו' החיבור
עֲשָׂרָ֥ה - תואר, מספר מונה, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/6235
מורפ': HC/Acmsa לֶ֖חֶם לֶ֖חֶם - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 3899
מורפ': HNcbsa הַזֶּ֑ה הַ - מילית, ה' הידיעה
זֶּ֑ה - כינוי גוף, רומז, זכר, יחיד

צורת יסוד: d/2088
מורפ': HTd/Pdxms וְהָרֵ֥ץ וְ - ו' החיבור
הָרֵ֥ץ - פועל, הפעיל, ציווי, גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/7323
מורפ': HC/Vhv2ms הַֽמַּחֲנֶ֖ה הַֽ - מילית, ה' הידיעה
מַּחֲנֶ֖ה - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/4264
מורפ': HTd/Ncbsa לְאַחֶֽיךָ לְ - מילת יחס
אַחֶֽי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: l/251
מורפ': HR/Ncmpc/Sp2ms׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וַיֹּ֨אמֶר קדמא (משרת, דרגא 5) יִשַׁ֜י גרש (שליש, דרגא 4)

לְדָוִ֣ד מונח (משרת, דרגא 5) בְּנ֗וֹ רביעי (משנה, דרגא 3)

קַח־נָ֤א מהפך (משרת, דרגא 5) לְאַחֶ֨יךָ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

אֵיפַ֤ת מהפך (משרת, דרגא 5) הַקָּלִיא֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

הַזֶּ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וַעֲשָׂרָ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) לֶ֖חֶם טפחא (מלך, דרגא 2)

הַזֶּ֑ה אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וְהָרֵ֥ץ מרכא (משרת, דרגא 5) הַֽמַּחֲנֶ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)

לְאַחֶֽיךָ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וַיֹּאמֶר יִשַׁי לְדָוִד בְּנוֹ: "קַח נָא לְאַחֶיךָ אֵיפַת איפה היא מידת יובש, בערך 25 ליטר הַקָּלִיא דגן קלוי באש הַזֶּה וַעֲשָׂרָה לֶחֶם הַזֶּה, וְהָרֵץ תביא בריצה הַמַּחֲנֶה לְאַחֶיךָ.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

וַאֲמַר יִשַׁי לְדָוִד בְּרֵיהּ סַב כְּעַן לַאֲחָיִךְ מְכִילְתָא דְקָלְיָא הָדֵין וְעַסְרָא טוּלְמִין דְלַחְמָא הָדֵין וְאוֹבִיל לְמַשְׁרִיתָא לַאֲחָיךְ: