רש"י מנוקד על התורה/ספר שמות/טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


(א) אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה – אָז, כְּשֶׁרָאָה הַנֵּס, עָלָה בְּלִבּוֹ שֶׁיָּשִׁיר שִׁירָה. וְכֵן "אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ" (יהושע י,יב), וְכֵן "וּבַיִת יַעֲשֶׂה לְבַת פַּרְעֹה" (מל"א ז,ח), חָשַׁב בְּלִבּוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה לָהּ; אַף כָּאן – יָשִׁיר, אָמַר לוֹ לִבּוֹ שֶׁיָּשִׁיר. וְכֵן עָשָׂה, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה לַה'. וְכֵן בִּיהוֹשֻׁעַ, כְּשֶׁרָאָה הַנֵּס אָמַר לוֹ לִבּוֹ שֶׁיְּדַבֵּר; וְכֵן עָשָׂה, "וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל" (יהושע י,יב). וְכֵן שִׁירַת הַבְּאֵר שֶׁפָּתַח בָּהּ: "אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל" (במדבר כא,יז), פֵּרֵשׁ אַחֲרָיו: "עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ" (שם). "אָז יִבְנֶה שְׁלֹמֹה בָּמָה" (מל"א יא,ז), פֵּרְשׁוּ בּוֹ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל (סנהדרין צ"א ע"ב) שֶׁבִּקֵּשׁ לִבְנוֹת וְלֹא בָּנָה; לָמַדְנוּ שֶׁהַיּוֹ"ד עַל שֵׁם הַמַּחֲשָׁבָה נֶאֶמְרָה. זֶהוּ לְיַשֵּׁב פְּשׁוּטוֹ. אֲבָל מִדְרָשׁוֹ אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צ"א ע"ב), מִכָּאן רֶמֶז לִתְחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה, וְכֵן בְּכֻלָּן; חוּץ מִשֶּׁל שְׁלֹמֹה, שֶׁפֵּרְשׁוּהוּ בִּקֵּשׁ לִבְנוֹת וְלֹא בָּנָה. וְאֵין לוֹמַר וּלְיַשֵּׁב לָשׁוֹן הַזֶּה כִּשְׁאָר דְּבָרִים הַנִּכְתָּבִים בִּלְשׁוֹן עָתִיד וְהֵן בִּלְשׁוֹן הוֹוֶה, כְּגוֹן "כָּכָה יַעֲשֶׂה אִיּוֹב" (איוב א,ה), "עַל פִּי ה' יַחֲנוּ" (במדבר ט,כ), "וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן" (שם); לְפִי שֶׁהֵן דָּבָר הַהֹוֶה תָּמִיד, וְנוֹפֵל בּוֹ בֵּין לְשׁוֹן עָתִיד בֵּין לְשׁוֹן עָבָר. אֲבָל זֶה, שֶׁלֹּא הָיָה אֶלָּא לְשָׁעָה, אֵינוֹ יָכוֹל לְיַשְּׁבוֹ בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה.
כִּי גָאֹה גָּאָה – [שֶׁנִּתְגָּאָה עַל כָּל גֵּאֶה], כְּתַרְגּוּמוֹ‏[1]. [דָּבָר אַחֵר: בָּא הַכֶּפֶל לוֹמַר שֶׁעָשָׂה דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבָשָׂר וָדָם לַעֲשׂוֹת, כְּשֶׁהוּא נִלְחָם בַּחֲבֵרוֹ וּמִתְגַּבֵּר עָלָיו מַפִּילוֹ מִן הַסּוּס, וְכָאן סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. וְכָל שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי זוּלָתוֹ נוֹפֵל בּוֹ לְשׁוֹן גֵּאוּת, כְּמוֹ "כִּי גֵּאוּת עָשָׂה" (ישעיהו יב,ה). וְכֵן כָּל הַשִּׁירָה תִּמְצָא כְּפוּלָה, "עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה" (פסוק הבא), "ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ" (פס' ג), וְכֵן כֻּלָּם.] דָּבָר אַחֵר: כִּי גָאֹה גָּאָה, עַל כָּל הַשִּׁירוֹת וְכֹל מַה שֶּׁאֲקַלֵּס בּוֹ עוֹד יֵשׁ תּוֹסֶפֶת, וְלֹא כְּמִדַּת מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, שֶׁמְּקַלְּסִין אוֹתוֹ וְאֵין בּוֹ.
סוּס וְרֹכְבוֹ – שְׁנֵיהֶם קְשׁוּרִין זֶה בָּזֶה, וְהַמַּיִם מַעֲלִין אוֹתָם וְיוֹרְדִין לָעֹמֶק וְאֵינָן נִפְרָדִין.
רָמָה – הִשְׁלִיךְ; וְכֵן "וּרְמִיו לְגוֹ אַתּוּן נוּרָא" (דניאל ג,כא). וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר רָמָה וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר "יָרָה" (פס' ד), מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ עוֹלִין לָרוֹם וְיוֹרְדִין לַתְּהוֹם, כְּמוֹ "מִי יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָהּ" (איוב לח,ו), מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה.


(ב) עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ – אוּנְקְלוֹס תִּרְגֵּם "תּוּקְפִי וְתוּשְׁבַּחְתִּי", עָזִּי כְּמוֹ "עֻזִּי", וְזִמְרָת כְּמוֹ "וְזִמְרָתִי". וַאֲנִי תָּמֵהַּ עַל לְשׁוֹן הַמִּקְרָא, שֶׁאֵין לְךָ כָּמוֹהוּ בִּנְקֻדָּתוֹ בַּמִּקְרָא אֶלָּא בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, שֶׁהוּא סָמוּךְ אֵצֶל "וְזִמְרָת", וְכָל שְׁאָר מְקוֹמוֹת נָקוּד שׁוּרֻק: "ה' עֻזִּי וּמָעֻזִּי" (ירמיהו טז,יט), "עֻזִּי אֵלֶיךָ אֶשְׁמֹרָה"‏[2]. וְכֵן כָּל תֵּבָה בַּת שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת הַנְּקוּדָה מְלֹאפוֹ"ם‏[3], כְּשֶׁהִיא מָאֳרֶכֶת בְּאוֹת שְׁלִישִׁית וְאֵין הַשְּׁנִיָּה בִּשְׁוָא בַּחֲטָף, הָרִאשׁוֹנָה נְקוּדָה בְּשׁוּרֻק, כְּגוֹן "עֹז" "עֻזִּי", "רֹק" "רֻקִּי", "חֹק" "חֻקִּי", "עֹל" "עֻלּוֹ", "יָסוּר עֻלּוֹ"‏[4], "כֹּל" "כֻּלּוֹ", "וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ" (שמות יד,ז). וְאִלּוּ שְׁלֹשֶׁת "עָזִּי וְזִמְרָת", שֶׁל כָּאן וְשֶׁל יְשַׁעְיָה (יב,ב) וְשֶׁל תְּהִלִּים (קיח,יד), נְקוּדָה בַּחֲטַף קָמָץ; וְעוֹד, אֵין בְּאֶחָד מֵהֶם כָּתוּב "וְזִמְרָתִי" אֶלָּא "וְזִמְרָת", וְכֻלָּם סָמוּךְ לָהֶם "וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה". לְכָךְ אֲנִי אוֹמֵר לְיַשֵּׁב לְשׁוֹן הַמִּקְרָא, שֶׁאֵין "עָזִּי" כְּמוֹ "עֻזִּי" וְלֹא "וְזִמְרָת" כְּמוֹ "וְזִמְרָתִי", אֶלָּא "עָזִּי" שֵׁם דָּבָר הוּא, כְּמוֹ "הַיֹּשְׁבִי בַשָּׁמָיִם" (תהלים קכג,א), "שֹׁכְנִי בְחַגְוֵי סֶלַע" (עובדיה א,ג), "שֹׁכְנִי סְנֶה" (דברים לג,טז). וְזֶהוּ הַשֶּׁבַח: עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ הוּא הָיָה לִי לִישׁוּעָה; "וְזִמְרָת" דְבוּק הוּא לְתֵבַת הַשֵּׁם, כְּמוֹ "לְעֶזְרַת ה'" (שופטים ה,כג), "בְּעֶבְרַת ה'" (ישעיהו ט,יח), "עַל דִּבְרַת בְּנֵי הָאָדָם" (קהלת ג,יח). וּלְשׁוֹן "וְזִמְרָת" – לְשׁוֹן "לֹא תִזְמֹר" (ויקרא כה,ד), "זְמִיר עָרִיצִים" (ישעיהו כה,ה), לְשׁוֹן כִּסּוּחַ וּכְרִיתָה; עֻזּוֹ וְנִקְמָתוֹ שֶׁל אֱלֹהֵינוּ הָיָה לָנוּ לִישׁוּעָה. וְאַל תִּתְמַהּ עַל לְשׁוֹן "וַיְהִי", שֶׁלֹּא נֶאֱמַר "הָיָה"; שֶׁיֵּשׁ לָנוּ מִקְרָאוֹת מְדַבְּרִים בְּלָשׁוֹן זֶה, וְזֶה דֻּגְמָתוֹ: "אֶת קִירוֹת הַבַּיִת סָבִיב לַהֵיכָל וְלַדְּבִיר וַיַּעַשׂ צְלָעוֹת סָבִיב" (מל"א ו,ה), הָיָה לוֹ לוֹמַר "עָשָׂה צְלָעוֹת סְבִיב". וְכֵן "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי יְהוּדָה וַיִּמְלֹךְ עֲלֵיהֶם רְחַבְעָם" (מל"א יב,יז), הָיָה לוֹ לוֹמַר: "מָלַךְ עֲלֵיהֶם רְחַבְעָם"; "מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה'" וְגוֹמֵר "וַיִּשְׁחָטֵם" (במדבר יד,טז), הָיָה לוֹ לוֹמַר "שְׁחָטָם"; "וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח מֹשֶׁה" וְגוֹמֵר "וַיָּמֻתוּ" (במדבר יד,לו), "מֵתוּ" הָיָה לוֹ לוֹמַר; "וַאֲשֶׁר לֹא שָׂם לִבּוֹ אֶל דְּבַר ה' וַיַּעֲזֹב" (שמות ט,כא), הָיָה לוֹ לוֹמַר "עָזַב".
זֶה אֵלִי – בִּכְבוֹדוֹ נִגְלָה עֲלֵיהֶם, וְהָיוּ מַרְאִין אוֹתוֹ בְּאֶצְבַּע (ראו סוטה ל' ע"ב). רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם מַה שֶׁלֹּא רָאוּ נְבִיאִים.
וְאַנְוֵהוּ – אוּנְקְלוֹס תִּרְגֵּם‏[5] לְשׁוֹן נָוֶה: "נָוֶה שַׁאֲנָן" (ישעיהו לג,כ); "לִנְוֵה צֹאן" (ישעיהו סה,י). דָּבָר אַחֵר: "וְאַנְוֵהוּ" – לְשׁוֹן נוֹי; אֲסַפֵּר נוֹיוֹ וְשִׁבְחוֹ לְבָאֵי עוֹלָם, כְּגוֹן: "מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד? דּוֹדִי צַח וְאָדֹם" וְכָל הָעִנְיָן (שה"ש ה,ט-טז).
אֱלֹהֵי אָבִי – הוּא זֶה, וַאֲרֹמְמֶנְהוּ. אֱלֹהֵי אָבִי, לֹא אֲנִי תְּחִלַּת הַקְּדֻשָּׁה, אֶלָּא מֻחְזֶקֶת וְעוֹמֶדֶת לִי הַקְּדֻשָּׁה, וֶאֱלֹהוּתוֹ עָלַי מִיְּמֵי אֲבוֹתַי.


(ג) ה' אִישׁ מִלְחָמָה – בַּעַל מִלְחָמוֹת, כְּמוֹ "אִישׁ נָעֳמִי" (רות א,ג), וְכָל "אִישׁ" וְ"אִישֵׁךְ" מְתֻרְגָּמִין בַּעַל. וְכֵן "וְחָזַקְתָּ וְהָיִיתָ לְאִישׁ" (מל"א ב,ב), לְגִבּוֹר.
ה' שְׁמוֹ – מִלְחֲמוֹתָיו לֹא בִּכְלֵי זַיִן, אֶלָּא בִּשְׁמוֹ הוּא נִלְחָם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד: "וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם ה' צְבָאוֹת" (שמ"א יז,מה). דָּבָר אַחֵר: ה' שְׁמוֹ – אַף בְּשָׁעָה שֶׁהוּא נוֹקֵם וְנִלְחָם בְּאוֹיְבָיו, אוֹחֵז הוּא בְּמִדָּתוֹ לְרַחֵם עַל בְּרוּאָיו וְלָזוּן אֶת כָּל בָּאֵי עוֹלָם; וְלֹא כְּמִדַּת מַלְכֵי אֲדָמָה, כְּשֶׁהוּא עוֹסֵק בְּמִלְחָמָה – פּוֹנֶה עַצְמוֹ מִכָּל עֲסָקִים, וְאֵין בּוֹ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת זוֹ וְזוֹ.


(ד) יָרָה בַיָּם – "שְׁדִי בְיַמָּא" (אונקלוס). "שְׁדִי" – לְשׁוֹן יְרִיָּה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה" (שמות יט,יג), "אוֹ אִשְׁתְּדָאָה יִשְׁתְּדֵי" (אונקלוס), וְהַתָּי"ו מְשַׁמֶּשֶׁת בְּאֵלּוּ בִּמְקוֹם יִתְפַּעֵל.
וּמִבְחַר – שֵׁם דָּבָר, כְּמוֹ מֶרְכָּב, מִשְׁכָּב, מִקְרָא קֹדֶשׁ.
טֻבְּעוּ – אֵין טְבִיעָה אֶלָּא בִּמְקוֹם טִיט, כְּמוֹ "טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה" (תהלים סט,ג), "וַיִּטְבַּע יִרְמְיָהוּ בַּטִּיט" (ירמיהו לח,ו). מְלַמֵּד שֶׁנַּעֲשָׂה הַיָּם טִיט, לִגְמֹל לָהֶם כְּמִדָּתָם, שֶׁשִּׁעְבְּדוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בַּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים (מכילתא כאן).


(ה) יְכַסְיֻמוּ – כְּמוֹ יְכַסּוּם, וְהַיּוֹ"ד הָאֶמְצָעִית יְתֵרָה בּוֹ. וְדֶרֶךְ הַמִּקְרָאוֹת בְּכָךְ, כְּמוֹ "וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן" (דברים ח,יג), "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ" (תהלים לו,ט). וְהַיּוֹ"ד רִאשׁוֹנָה, שֶׁמַּשְׁמָעָהּ לְשׁוֹן עָתִיד, כָּךְ פָּרְשֵׁהוּ: טָבְעוּ בְּיַם סוּף כְּדֵי שֶׁיַּחְזְרוּ הַמַּיִם וִיכַסּוּ אוֹתָן. יְכַסְיֻמוּ – אֵין דּוֹמֶה לוֹ בַּמִּקְרָא בִּנְקֻדָּתוֹ, וְדַרְכּוֹ לִהְיוֹת נִנְקָד יְכַסְיֻמוֹ בִּמְלֹאפוֹ"ם‏[6].
כְּמוֹ אָבֶן – וּבְמָקוֹם אַחֵר: "צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת" (פס' י), וּבְמָקוֹם אַחֵר: "יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ" (פס' ז')? הָרְשָׁעִים כַּקַּשׁ, הוֹלְכִים וּמִטָּרְפִין, עוֹלִין וְיוֹרְדִין; בֵּינוֹנִים כָּאָבֶן; וְהַכְּשֵׁרִים כַּעוֹפֶרֶת, שֶׁנָּחוּ מִיָּד.


(ו) יְמִינְךָ... יְמִינְךָ – שְׁתֵּי פְּעָמִים; כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, הַשְּׂמֹאל נַעֲשֵׂית יָמִין.
יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ – לְהַצִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל, וִימִינְךָ הַשֵּׁנִית תִּרְעַץ אוֹיֵב. [וְלִי נִרְאֶה, אוֹתָהּ יָמִין עַצְמָהּ תִּרְעַץ אוֹיֵב, מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לַעֲשׂוֹת שְׁתֵּי מְלָאכוֹת בְּיָד אַחַת. וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא: יְמִינְךָ הַנֶּאְדֶּרֶת בַּכֹּחַ, מַה מְּלַאכְתָּהּ? יְמִינְךָ הִיא תִּרְעַץ אוֹיֵב. וְכַמָּה מִקְרָאוֹת דֻּגְמָתוֹ: "כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ ה' כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ" (תהלים צב,י), וְדוֹמֵיהֶם‏[7].]
נֶאְדָּרִי – הַיּוֹ"ד יְתֵרָה, כְּמוֹ "רַבָּתִי עָם" (איכה א,א), "שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת" (שם), "גְּנֻבְתִי יוֹם" (בראשית לא,לט).
תִּרְעַץ אוֹיֵב – תָּמִיד הִיא רוֹעֶצֶת וּמְשַׁבֶּרֶת הָאוֹיֵב; וְדוֹמֶה לוֹ, "וַיִּרְעֲצוּ וַיְרֹצְצוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", בְּשׁוֹפְטִים (י,ח). (דָּבָר אַחֵר: יְמִינְךָ הַנֶּאְדֶּרֶת בַּכֹּחַ, הִיא מְשַׁבֶּרֶת וּמַלְקָה אוֹיֵב):


(ז) וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ – אִם הַיָּד בִּלְבַד רוֹעֶצֶת הָאוֹיֵב – כְּשֶׁהוּא מְרוֹמָם בְּרֹב גְּאוֹנוֹ, אָז יַהֲרֹס קָמָיו. וְאִם בְּרֹב גְּאוֹנוֹ לְבַד אוֹיְבָיו נֶהֱרָסִים – קַל וָחֹמֶר כְּשֶׁשָּׁלַח בָּם חֲרוֹן אַף, יֹאכְלֵמוֹ.
תַּהֲרֹס – תָּמִיד אַתָּה הוֹרֵס קָמֶיךָ הַקָּמִים נֶגְדְּךָ. וּמִי הֵם הַקָּמִים כְּנֶגְדּוֹ? אֵלּוּ הַקָּמִים עַל יִשְׂרָאֵל. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן" (תהלים פג,ג), וּמָה הִיא הַהֶמְיָה? "עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד" (שם,ד), וְעַל זֶה קוֹרֵא אוֹתָם אוֹיְבָיו שֶׁל מָקוֹם.


(ח) וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ – הַיּוֹצֵא מִשְּׁנֵי נְחִירַיִם שֶׁל אַף. דִּבֵּר הַכָּתוּב כִּבְיָכוֹל בַּשְּׁכִינָה דֻּגְמַת מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, כְּדֵי לְהַשְׁמִיעַ אֹזֶן הַבְּרִיּוֹת כְּפִי הַהֹוֶה, שֶׁיּוּכְלוּ לְהָבִין דָּבָר. כְּשֶׁאָדָם כּוֹעֵס – יוֹצֵא רוּחַ מִנְּחִירָיו, וְכֵן: "עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ" (שמ"ב כב,ט), וְכֵן "וּמֵרוּחַ אַפּוֹ יִכְלוּ" (איוב ד,ט). וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: "לְמַעַן שְׁמִי אַאֲרִיךְ אַפִּי" (ישעיהו מח,ט), כְּשֶׁזַּעְפּוֹ נָחָה – נְשִׁימָתוֹ אֲרֻכָּה, וּכְשֶׁהוּא כּוֹעֵס נְשִׁימָתוֹ קְצָרָה. "וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ" (שם), וּלְמַעַן תְּהִלָּתִי אָשִׂים חֲטָם בְּאַפִּי לִסְתֹּם נְחִירַי בִּפְנֵי הָאַף וְהָרוּחַ שֶׁלֹּא יֵצְאוּ. לָךְ – בִּשְׁבִילְךָ. אֶחֱטָם – כְּמוֹ "נָאקָה בַּחֲטָם" בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (פ"ה מ"א), כָּךְ נִרְאֶה בְּעֵינַי. וְכָל אַף וְחָרוֹן שֶׁבַּמִּקְרָא אֲנִי אוֹמֵר כֵּן, [חָרָה אַף כְּמוֹ "וְעַצְמִי חָרָה מִנִּי חֹרֶב" (איוב ל,ל)], לְשׁוֹן שְׂרֵפָה וּמוֹקֵד, שֶׁהַנְּחִירַיִם מִתְחַמְּמִים וְנֶחֱרִים בְּעֵת הַקֶּצֶף. וְחָרוֹן מִגִּזְרַת חָרָה כְּמוֹ רָצוֹן מִגִּזְרַת רָצָה. וְכֵן חֵמָה לְשׁוֹן חֲמִימוּת, עַל כֵּן הוּא אוֹמֵר: "וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בּוֹ" (אסתר א,יב), וּבְנוּחַ הַחֵמָה אוֹמֵר: נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ (חגיגה י"ג ע"א ועוד).
נֶעֶרְמוּ מַיִם – אוּנְקְלוֹס תִּרְגֵּם‏[8] לְשׁוֹן עַרְמִימוּת. וּלְשׁוֹן צַחוּת הַמִּקְרָא כְּמוֹ "עֲרֵמַת חִטִּים" (שה"ש ז,ג), וְנִצְּבוּ כְמוֹ נֵד יוֹכִיחַ. נֶעֶרְמוּ – מִמּוֹקֵד רוּחַ שֶׁיָּצָא מֵאַפֶּיךָ יָבְשׁוּ הַמַּיִם, וְהֵם נַעֲשׂוּ כְּמִין גַּלִּים וּכְרִיּוֹת שֶׁל עֲרֵמָה, שֶׁהֵם גְּבוֹהִים.
כְמוֹ נֵד – כְּתַרְגּוּמוֹ, "כְשׁוּר", כְּחוֹמָה.
נֵד – לְשׁוֹן צִבּוּר וְכִנּוּס כְּמוֹ "נֵד קָצִיר [בְּיוֹם נַחֲלָה" (ישעיהו יז,יא). "כֹּנֵס כַּנֵּד" (תהלים לג,ז), לָא כְּתִיב כּוֹנֵס כַּנֹּאד אֶלָּא כַּנֵּד]. וְאֵלּוּ הָיָה כַּנֵּד כְּמוֹ כַּנֹּאד וְכוֹנֵס לְשׁוֹן הַכְנָסָה, הָיָה לוֹ לִכְתֹּב מַכְנִיס כַּנֹּאד מֵי הַיָּם. אֶלָּא כּוֹנֵס לְשׁוֹן אוֹסֵף וְצוֹבֵר הוּא, וְכֵן "קָמוּ נֵד אֶחָד" (יהושע ג,טז), "וַיַּעַמְדוּ נֵד אֶחָד" (שם,יג), וְאֵין לְשׁוֹן קִימָה וַעֲמִידָה בְּנֹאדוֹת אֶלָּא בְּחוֹמוֹת וְצִבּוּרִים. וְלֹא מָצִינוּ נֹאד נָקוּד אֶלָּא בִּמְלֹאפוֹם, כְּמוֹ "שִׂימָה דִמְעָתִי בְנֹאדֶךָ" (תהלים נו,ט), "אֶת נֹאד הֶחָלָב" (שופטים ד,יט). קָפְאוּ - כְּמוֹ "וְכַגְּבִנָּה תַּקְפִּיאֵנִי" (איוב י,י), שֶׁהֻקְשׁוּ וְנַעֲשׂוּ כַּאֲבָנִים, וְהַמַּיִם זוֹרְקִים אֶת הַמִּצְרִים עַל הָאֶבֶן בְּכֹחַ וְנִלְחָמִים בָּם בְּכָל מִינֵי קֹשִׁי.
בְּלֶב יָם – בְּחֹזֶק הַיָּם. וְדֶרֶךְ הַמִּקְרָאוֹת לְדַבֵּר כֵּן, "עַד לֵב הַשָּׁמַיִם" (דברים ד,יא), "בְּלֵב הָאֵלָה" (שמ"ב יח,יד), לְשׁוֹן עִקָּרוֹ וְתָקְפּוֹ שֶׁל דָּבָר.


(ט) אָמַר אוֹיֵב – לְעַמּוֹ, כְּשֶׁפִּתָּם בִּדְבָרִים: אֶרְדֹּף וְאַשִּׂיגֵם, וַאֲחַלֵּק שָׁלָל עִם שָׂרַי וַעֲבָדַי.
תִּמְלָאֵמוֹ – תִּמָּלֵא מֵהֶם.
נַפְשִׁי – רוּחִי וּרְצוֹנִי. וְאַל תִּתְמַהּ עַל תֵּבָה הַמְּדַבֶּרֶת בִּשְׁתַּיִם, תִּמְלָאֵמוֹ – תִּמָּלֵא מֵהֶם; יֵשׁ הַרְבֵּה בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה: "כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי", כְּמוֹ "נָתַתָּ לִי"; "וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם", כְּמוֹ "דַּבֵּר עִמּוֹ"; "בָּנַי יְצָאוּנִי", כְּמוֹ "יָצְאוּ מִמֶּנִּי"; "מִסְפַּר צְעָדַי אַגִּידֶנּוּ", כְּמוֹ "אַגִּיד לוֹ". אַף כָּאן, תִּמְלָאֵמוֹ – תִּמָּלֵא נַפְשִׁי מֵהֶם.
אָרִיק חַרְבִּי – אֶשְׁלֹף. וְעַל שֵׁם שֶׁהוּא מֵרִיק אֶת הַתַּעַר בִּשְׁלִיפָתוֹ וְנִשְׁאָר רֵיק – נוֹפֵל בּוֹ לְשׁוֹן הֲרָקָה, כְּמוֹ: "מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם" (בראשית מב,לה), "וְכֵלָיו יָרִיקוּ" (ירמיהו מח,יב). וְאַל תֹּאמַר: אֵין לְשׁוֹן רֵיקוּת נוֹפֵל עַל הַיּוֹצֵא, אֶלָּא עַל הַתִּיק וְעַל הַשַּׂק וְעַל הַכְּלִי שֶׁיָּצָא מִמֶּנָּה, אֲבָל לֹא עַל הַחֶרֶב וְעַל הַיַּיִן; וְלִדְחֹק וּלְפָרֵשׁ אָרִיק חַרְבִּי, כִּלְשׁוֹן "וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו" (בראשית יד,יד): אֶזְדַּיֵּן בְּחַרְבִּי. מָצִינוּ הַלָּשׁוֹן מוּסָב אַף עַל הַיּוֹצֵא: "שֶׁמֶן תּוּרַק" (שה"ש א,ג), "וְלֹא הוּרַק מִכְּלִי אֶל כֶּלִי" (ירמיהו מח,יא), "לֹא הוּרַק הַכְּלִי" אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא לֹא הוּרַק הַיַּיִן מִכְּלִי אֶל כֶּלִי; מָצִינוּ הַלָּשׁוֹן מוּסָב עַל הַיַּיִן. וְכֵן "וְהֵרִיקוּ חַרְבוֹתָם עַל יְפִי חָכְמָתֶךָ" (יחזקאל כח,ז) דְּחִירָם.
תּוֹרִישֵׁמוֹ – לְשׁוֹן רִישׁוּת וְדַלּוּת, כְּמוֹ "מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר" (שמ"א ב,ז).


(י) נָשַׁפְתָּ – לְשׁוֹן הֲפָחָה, וְכֵן "וְגַם נָשַׁף בָּהֶם" (ישעיהו מ,כד).
צָלְלוּ – שָׁקְעוּ, עָמְקוּ, לְשׁוֹן "מְצוּלָה" (תהלים סט,ג).
כָּעוֹפֶרֶת – אֲבָר, פלו"ם [plom = עופרת] בְּלַעַ"ז.


(יא) בָּאֵלִם – בַּחֲזָקִים, כְּמוֹ "וְאֶת אֵילֵי הָאָרֶץ לָקָח" (יחזקאל יז,יג), "אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה" (תהלים כב,כ).
נוֹרָא תְהִלּוֹת – יָראוּי מִלְּהַגִּיד תְּהִלּוֹתֶיךָ פָּן יִמְעֲטוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה" (תהלים סה,ב).


(יב) נָטִיתָ יְמִינְךָ – כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹטֶה יָדוֹ, הָרְשָׁעִים כָּלִים וְנוֹפְלִים, לְפִי שֶׁהַכֹּל נָתוּן בְּיָדוֹ, וְנוֹפְלִים בְּהַטָּיָתָהּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַה' יַטֶּה יָדוֹ וְכָשַׁל עוֹזֵר וְנָפַל עָזֻר" (ישעיהו לא,ג). מָשָׁל לִכְלֵי זְכוּכִית הַנְּתוּנִים בְּיַד אָדָם, מַטֶּה יָדוֹ מְעַט וְהַן נוֹפְלִין וּמִשְׁתַּבְּרִין.
תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ – מִכָּאן שֶׁזָּכוּ לִקְבוּרָה, בִּשְׂכַר שֶׁאָמְרוּ "ה' הַצַּדִּיק" (שמות ט,כז).


(יג) נֵהַלְתָּ – לְשׁוֹן מְנַהֵל. וְאוּנְקְלוֹס תִּרְגֵּם לְשׁוֹן נוֹשֵׂא וְסוֹבֵל‏[9], וְלֹא דִּקְדֵּק לְפָרֵשׁ אַחַר לָשׁוֹן הָעִבְרִית.


(יד) יִרְגָּזוּן – מִתְרַגְּזִין (מכילתא כאן).
יוֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת – מִפְּנֵי שֶׁהָרְגוּ אֶת בְּנֵי אֶפְרַיִם שֶׁמִּהֲרוּ אֶת הַקֵּץ וְיָצְאוּ בְּחָזְקָה, כַּמְּפֹרָשׁ בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (א' ז,כא, עיינו שם ובסנהדרין צ"ב ע"ב), וַהֲרָגוּם אַנְשֵׁי גַּת.


(טו) אַלּוּפֵי אֱדוֹם, אֵילֵי מוֹאָב – וַהֲלֹא לֹא הָיָה לָהֶם לִירָא כְּלוּם, שֶׁהֲרֵי לֹא עֲלֵיהֶם הוֹלְכִים? אֶלָּא מִפְּנֵי אֲנִינוּת, שֶׁהָיוּ מִתְאוֹנְנִים וּמִצְטַעֲרִים עַל כְּבוֹדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל (מכילתא כאן).
נָמֹגוּ – נָמַסּוּ, כְּמוֹ "בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה" (תהלים סה,יא). אָמְרוּ: עָלֵינוּ הֵם בָּאִים, לְכַלּוֹתֵינוּ וְלִירַשׁ אֶת אַרְצֵנוּ.


(טז) תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה – עַל הָרְחוֹקִים.
וָפַחַד – עַל הַקְּרוֹבִים, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ" וְגוֹמֵר‏[10].
עַד יַעֲבֹר... עַד יַעֲבֹר – כְּתַרְגּוּמוֹ‏[11].
קָנִית – חִבַּבְתָּ מִשְּׁאָר אֻמּוֹת, כְּחֵפֶץ הַקָּנוּי בְּדָמִים יְקָרִים, שֶׁחָבִיב עַל הָאָדָם.


(יז) תְּבִאֵמוֹ – נִתְנַבֵּא מֹשֶׁה שֶׁלֹּא יִכָּנֵס‏[12] לָאָרֶץ; לְכָךְ לֹא נֶאֱמַר תְּבִיאֵנוּ (ב"ב קי"ט ע"ב).
מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ – מִקְדָּשׁ שֶׁל מַטָּה מְכֻוָּן כְּנֶגֶד כִּסֵּא שֶׁל מַעְלָה, אֲשֶׁר פָּעַלְתָּ (ירושלמי ברכות פ"ד ה"ה).
מִקְּדָשׁ – הַטַּעַם עָלָיו זָקַף גָּדוֹל, לְהַפְרִידוֹ מִתֵּבַת הַשֵּׁם שֶׁלְּאַחֲרָיו: הַמִּקְדָּשׁ אֲשֶׁר כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ, ה'. חָבִיב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהָעוֹלָם נִבְרָא בְּיָד אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַף יָדִי יָסְדָה אָרֶץ" (ישעיהו מח,יג); וּמִקְדָּשׁ בִּשְׁתֵּי יָדַיִם. וְאֵימָתַי יִבָּנֶה בִּשְׁתֵּי יָדַיִם? בִּזְמַן שֶׁ"ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד" (פסוק הבא), לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁכָּל הַמְּלוּכָה שֶׁלּוֹ.


(יח) לְעוֹלָם וָעֶד – לְשׁוֹן עוֹלָמִית הוּא, וְהַוָּי"ו בּוֹ יְסוֹד; לְפִיכָךְ הִיא פְּתוּחָה‏[13]. אֲבָל "וְאָנֹכִי הַיּוֹדֵעַ וָעֵד", שֶׁהַוָּי"ו בּוֹ שִׁמּוּשׁ – קְמוּצָה הִיא‏[14].


(יט) כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה – כַּאֲשֶׁר בָּא.


(כ) וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה – הֵיכָן נִתְנַבְּאָה? כְּשֶׁהָיְתָה אֲחוֹת אַהֲרֹן קֹדֶם שֶׁנּוֹלַד מֹשֶׁה, אָמְרָה: עֲתִידָה אִמִּי שֶׁתֵּלֵד בֵּן וְכוּלֵּי, כִּדְאִיתָא בְּסוֹטָה (י"ב ע"ב-י"ג ע"א; וראו גם מגילה י"ד ע"א). דָּבָר אַחֵר: אֲחוֹת אַהֲרֹן, לְפִי שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ עָלֶיהָ כְּשֶׁנִּצְטָרְעָה (במדבר יב,יא-יב) נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ.
אֶת הַתֹּף – כְּלִי [שֶׁל מִינֵי] זֶמֶר.
בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת – מֻבְטָחוֹת הָיוּ צִדְקָנִיּוֹת שֶׁבַּדּוֹר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לָהֶם נִסִּים וְהוֹצִיאוּ תֻּפִּים מִמִּצְרַיִם.


(כא) וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם – מֹשֶׁה אָמַר שִׁירָה לָאֲנָשִׁים, הוּא אוֹמֵר וְהֵם עוֹנִין אַחֲרָיו (ראו סוטה ל' ע"ב), וּמִרְיָם אָמְרָה שִׁירָה לַנָּשִׁים.


(כב) וַיַּסַּע מֹשֶׁה – הִסִּיעָן בְּעַל כָּרְחָם; שֶׁעִטְּרוּ מִצְרִים סוּסֵיהֶם בְּתַכְשִׁיטֵי זָהָב וָכֶסֶף וַאֲבָנִים טוֹבוֹת, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל מוֹצְאִין אוֹתָם בַּיָּם (תנחומא בובר). וּגְדוֹלָה הָיְתָה בִּזַּת הַיָּם מִבִּזַּת מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף" (שה"ש א,יא) (מכילתא פ' בא); לְפִיכָךְ הֻצְרַךְ לְהַסִּיעָן בְּעַל כָּרְחָם.


(כג) וַיָּבֹאוּ מָרָתָה – כְּמוֹ לְמָרָה, הֵ"א בְּסוֹף תֵּבָה בִּמְקוֹם לָמֶ"ד בִּתְחִלָּתָהּ. וְהַתָּי"ו הִיא בִּמְקוֹם הֵ"א הַנִּשְׁרֶשֶׁת בְּתֵבַת מָרָה; וּבִסְמִיכָתָהּ, כְּשֶׁהִיא נִדְבֶּקֶת לְהֵ"א שֶׁהוּא מוֹסִיף בִּמְקוֹם הַלָּמֶ"ד, תִּתְהַפֵּךְ הַהֵ"א שֶׁל שֹׁרֶשׁ לְתָי"ו. וְכֵן כָּל הֵ"א שֶׁהִיא שֹׁרֶשׁ בַּתֵּבָה תִּתְהַפֵּךְ לְתָי"ו בִּסְמִיכָתָהּ, כְּמוֹ "חֵמָה אֵין לִי" (ישעיהו כז,ד) – "וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ" (אסתר א,יב), הֲרֵי הֵ"א שֶׁל שֹׁרֶשׁ נֶהֱפֶכֶת לְתָי"ו, מִפְּנֵי שֶׁנִּסְמֶכֶת אֶל הַוָּי"ו הַנּוֹסֶפֶת. וְכֵן "עֶבֶד וְאָמָה" (ויקרא כה,מד) – "הִנֵּה אֲמָתִי בִלְהָה" (בראשית ל,ג); "לְנֶפֶשׁ חַיָּה" (בראשית ב,ז) – "וְזִהֲמַתּוּ חַיָּתוֹ לָחֶם" (איוב לג,כ); "בֵּין הָרָמָה" (שופטים ד,ה) – "וּתְשֻׁבָתוֹ הָרָמָתָה" (שמ"א ז,יז).


(כד) וַיִּלֹּנוּ – לְשׁוֹן נִפְעָל הוּא; וְכֵן הַתַּרְגּוּם לְשׁוֹן נִפְעָל הוּא, "וְאִתְרָעַמוּ" (אונקלוס). וְכֵן דֶּרֶךְ לְשׁוֹן תְּלוּנָה לְהָסֵב הַדִּבּוּר אֶל הָאָדָם, 'מִתְלוֹנֵן', 'מִתְרוֹעֵם', וְלֹא אָמַר 'לוֹנֵן', 'רוֹעֵם'. וְכֵן יֹאמַר הַלּוֹעֵז: דקומפלישנ"ט שי"י [decompleinst sei = התלונן (מלה במלה: קונן על עצמו)]‏[15], מוּסָב הַדִּבּוּר אֵלָיו בְּאָמְרוֹ שי"י [sei = ].


(כה) שָׁם שָׂם לוֹ – בְּמָרָה נָתַן לָהֶם מִקְצָת פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל תּוֹרָה שֶׁיִּתְעַסְּקוּ בָּהֶם: שַׁבָּת וּפָרָה אֲדֻמָּה וְדִינִין (סנהדרין נ"ו ע"ב).
וְשָׁם נִסָּהוּ – לָעָם, וְרָאָה קְשִׁי עָרְפָּן, שֶׁלֹּא נִמְלְכוּ בְּמשֶׁה בְּלָשׁוֹן יָפָה: בַּקֵּשׁ עָלֵינוּ רַחֲמִים שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ מַיִם לִשְׁתּוֹת, אֶלָּא נִתְלוֹנְנוּ.


(כו) אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמַע – זוֹ קַבָּלָה, שֶׁיְּקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם.
תַּעֲשֶׂה – הִיא עֲשִׂיָּה.
וְהַאֲזַנְתָּ – תַּטֶּה אָזְנַיִם לְדַקְדֵּק בָּהֶם.
כָּל חֻקָּיו – דְּבָרִים שֶׁאֵינָן אֶלָּא גְּזֵרַת מֶלֶךְ בְּלֹא שׁוּם טַעַם, וְיֵצֶר הָרַע מְקַנְטֵר עֲלֵיהֶם: מָה אִסּוּר בְּאֵלּוּ? לָמָּה נֶאֶסְרוּ? כְּגוֹן לְבִישַׁת כִּלְאַיִם, וַאֲכִילַת חֲזִיר, וּפָרָה אֲדֻמָּה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם.
לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ – וְאִם אָשִׂים, הֲרֵי הוּא כְּלֹא הוּשְׂמָה, כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ. זֶהוּ מִדְרָשׁוֹ (מכילתא כאן). וּלְפִי פְּשׁוּטוֹ, כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ וּמְלַמֶּדְךָ תּוֹרָה וּמִצְוֹת לְמַעַן תִּנָּצֵל מֵהֶם, כָּרוֹפֵא הַזֶּה הָאוֹמֵר לָאָדָם: אַל תֹּאכַל דְּבָרִים שֶׁמַּחֲזִירִים אוֹתְךָ לִידֵי חֹלִי; וְזֶהוּ אִזּוּן מִצְוֹת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ" (משלי ג,ח).


(כז) שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם – כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים נִזְדַּמְּנוּ לָהֶם.
וְשִׁבְעִים תְּמָרִים – כְּנֶגֶד שִׁבְעִים זְקֵנִים.

הערות[עריכה]

  1. ^ אֲרֵי אִתְגְּאִי עַל גֵּיוְתָנַיָּא וְגֵיאוּתָא דִּילֵיהּ הִיא. (אונקלוס).
  2. ^ הַרְכָּבָה שֶׁל שְׁנֵי פְּסוּקִים: "עֻזּוֹ אֵלֶיךָ אֶשְׁמֹרָה" (תהלים נט,י), "עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה" (שם,יח).
  3. ^ =חוֹלָם.
  4. ^ צ"ל "וְסָר מֵעֲלֵיהֶם עֻלּוֹ" (ישעיהו יד,כה).
  5. ^ וְאֶבְנֵי לֵיהּ מַקְדַּשׁ.
  6. ^ =בְּחוֹלָם.
  7. ^ עַיְּנוּ גַּם בְּרַשְׁבָּ"ם.
  8. ^ חֲכִימוּ מַיָּא.
  9. ^ לפנינו בתאג': דַּבַּרְהִי. והוא לשון מנַהֵג ומנהל. ובדפוסים: סוֹבַרְהִי, לשון נושא וסובל.
  10. ^ "וַתֹּאמֶר אֶל הָאֲנָשִׁים: יָדַעְתִּי כִּי נָתַן ה' לָכֶם אֶת הָאָרֶץ וְכִי נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ וְכִי נָמֹגוּ כָּל ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם. כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם" וגו'. (יהושע ב,ט-י).
  11. ^ "עַד דְּיִעְבַּר עַמָּךְ יְיָ יָת אַרְנוֹנָא, עַד דְּיִעְבַּר עַמָּא דְּנָן דִּפְרַקְתָּא יָת יַרְדְּנָא" [=עד שיעבור עמך, ה', את הארנון; עד שיעבור העם הזה שפדית, את הירדן]. (אונקלוס).
  12. ^ לא הוא ולא הם, אלא הבנים. ראו בגמ' ב"ב ובמכילתא כאן.
  13. ^ העי"ן נקודה סגול, הקרוי "פתח קטן" בלשון המדקדקים הקדמונים. ברלינר בשם רד"ק, ספר הזכרון ועוד.
  14. ^ העי"ן נקודה צירה.
  15. ^ צורת היחיד לפי הנושא: "העם". רש"י מסביר, שהנפעל משמעותו חוזרת, כלומר: הנושא מפעיל את עצמו. אינני יודע, מה מוסיפה הקידומת -de.