המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
כונס - והנה הזכיר בארץ בתחלה, כי היא המוצק ואנחנו הנולדים ממנה ואח"כ השמים ואח"כ הים, ולא הזכיר גלגל הרוח והאש, כי לא דבר רק על הנראה לעין.
אמר רבי משה: לא יגלה שטח הארץ שהיא היבשה רק בעמוד המים כמו נד, שנקוו המים והנה כונס מגזרת: לך כנוס את כל היהודים ונותן באוצרות הטעם כפול.
כנס כנד מי הים ועוד מחסדי האל על ברואיו שהקוה המים מעל פני הארץ וכנסם וקבלם במקום אחד והיתה יבשה, כי לולי זה לא היתה בריה שם אלא הדגים.
ואמרו כנד שהוא התל והערמה כמו (שמות טו ח): נצבו כמו נד נזלים; (יהושע ג יג): ויעמדו נד, להורות כי המים גבהים על הארץ.
וכן נראה כי המים שהיו שטוחים על פני כל הארץ כשנקוו במקום אחד באמת גבהו על הארץ לרוב.
כי אין במקום שנקוו המים עמק, אף על פי שבסוף הארץ משפעת ויורדת מפני שהיא כדורית.
ומה שאמר (תהלים קז כג): יורדי הים, הוא כנגד השפה שהארץ גבהה על שפת הים; וזה מנפלאות הבורא שהמים גבהים ויבאו גלי הים עד המקום שהוא השפה ולא יעברו המקום, כמו שאמר (ירמיהו ה כב): האותי לא תיראו נאם יי', אם מפני לא תחילו אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו ויתגעשו ולא יוכלו והמו גליו ולא יעברנהו? לפיכך אמר:
נתן באוצרות תהומות: כאלו הם באוצרות שלא יוכלו לצאת משם.
והנה באלו הפסוקים זכר ארבעה היסודות, כי במלת שמים רמז יסוד האש, וברוח פיו רמז האויר והארץ רמוזה בשני הפסוקים וזכרה בפרוש למעלה (פסוק ה): חסד יי' מלאה הארץ.
"כונס כנד מי הים", שהארץ לא נשארה על האמונה שהוא החק הקבוע שנעשה ע"י בריאה הראשונה, כי חסד ה' מלאה הארץ, שבבריאה הראשונה היה החק הטבעיי שיסוד המים יקיף את יסוד העפר, והוצרך ה' לשנות החק הזה לכנס מי הים לתוך הים שיעמדו שם כנד ולא ישובון לכסות הארץ, "ונתן תהומות באוצרות" שיהיו המים עצורים בתהומות ובימים, כדי שתראה היבשה, וגם כיון במ"ש נותן באוצרות תהומות אל מ"ש שם שהתגלות היבשה נעשה עיקר ההכנה לזה על ידי המאמר של יהי רקיע בתוך המים, שגבל החק שיעלו המים ע"י האדים אל הרקיע שהוא מקום הסגריר, ושם יצא מהם האויר שהיה מעורב עם יסוד המים, וע"י הופרשו מן היבשה כי נשארו רוב המימות תלוים במאמרו של מלך באויר, (כמ"ש בפי' בראשית ובפי' איוב סי' כ"ו וסי' ל"ח ולקמן סי' ק"ד) ועז"א שמי התהומות נתנו באוצרות ברקיע, ובזה יסד ה' ההנהגה האחרת שיתנהג עם יושבי הארץ כפי ההנהגה ההשגחיית המכונה בשם חסד, שיעצר במים וייבשו וישלחם ויהפכו ארץ, וכן נתינת המטר וכל הנתלה מזה שהוא הכל השגחיי כמ"ש ומעשה ידיו מגיד הרקיע, וזה מעשה תמידי כמ"ש כונס כנד, נותן באוצרות, בלשון הוה, כי זה יעשה ויפעל תמיד ע"י ההשגחה:
