• לדף התרגום על כל הפרק •

אחרי סיפור הריגת גלית כתוב (שמואל א יז נה):

"וכראות שאול את דוד יוצא לקראת הפלשתי, אמר אל אבנר שר הצבא: ' בן מי זה הנער , אבנר?' ויאמר אבנר: 'חי נפשך, המלך, אם ידעתי.' ויאמר המלך: 'שאל אתה: בן מי זה העלם?'."

"וכשוב דוד מהכות את הפלשתי, וייקח אותו אבנר, ויביאהו לפני שאול, וראש הפלשתי בידו. ויאמר אליו שאול: ' בן מי אתה הנער ?'; ויאמר דוד: 'בן עבדך ישי בית הלחמי'."

איך ייתכן ששאול לא ידע מיהו אביו של דוד? הרי בפרק טז, כאשר שאול חיפש נגן, אחד מהנערים אמר לו: "הנה ראיתי בן לישי בית הלחמי ...", ואחר כך שאול שלח אל ישי וביקש שדוד יעמוד לפניו: "וישלח שאול מלאכים אל ישי... שלחה אלי את דוד בנך"!

יש מפרשים, שהסיפור על דוד שמגיע לשאול לנגן אצלו קרה בעצם אחרי המלחמה עם גלית, ולכן בזמן המלחמה שאול עדיין לא ידע מיהו אביו של דוד (הוא ידע מיהו דוד, כי דוד עצמו בא לפניו לפני שהלך להכות את גלית - שמואל א יז לא). כך שמעתי בשם הרב אלחנן סמט.

אולי סיפור מעשה הנגינה קדם לסיפור המלחמה, כדי לקשר את עניין "הרוח הרעה" שירדה על שאול עם ראשית עלייתו של דוד ( ברוריה בן דוד (וייס) ).

ישנן כמה בעיות בפירוש זה:

הנער של שאול אומר לו (שמואל א טז יח): "הנה ראיתי בן לישי בית הלחמי, יודע נגן וגיבור חיל ואיש מלחמה ונבון דבר ואיש תואר וה' עימו": אם זה היה אחרי הקרב עם גלית -- דוד כבר היה מפורסם לפחות כמו ישי אביו (אפילו הנשים ידעו ש"היכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו"), אז למה הנער לא אומר פשוט "הנה דוד אשר היכה את הפלשתי..."?

כשדוד בא למלחמה נגד גלית, נאמר עליו (שמואל א יז טו): "ודוד הולך ושב מעל שאול לרעות את צאן אביו בית לחם" -- זה חייב להיות אחרי ששאול לקח את דוד לנגן אצלו.

• אחרי המלחמה נאמר על דוד (שמואל א יח ב): "וייקחהו שאול ביום ההוא ולא נתנו לשוב בית אביו" -- לא ייתכן שזה קרה לפני ששאול מצא את דוד.

יש מפרשים, שהרוח הרעה שהיתה על שאול גרמה לו לשכוח; ראו בן מי זה הנער אבנר / הרב נסים מזוז .

לפי זה, הסיפור מלמד אותנו על ענוותנותו של דוד, ומסביר מדוע יונתן אהב את דוד: " "דוד יכל היה להתמלא גאוה מנצחונו על גלית, ולענות בחוצפה "אני הוא הפסיכולוג שלך, שמרגיע אותך כל פעם שעולים לך העצבים. מה זאתומרת מי אני? אני יכול לפרסם עליך כאלו דברים בעיתונות!.." אך דוד, בענוותו, עונה פשוט "בן עבדך ישי בית הלחמי". "ויהי ככלותו לדבר אל שאול" כשיונתן רואה שדוד כילה, ולא מוסיף דבר, על אף שהיתה לו הזדמנות מצוינת לצחוק על שאול, הוא מתמלא אהבה לדוד.... יונתן אוהב את דוד בזכות ענותנותו ובזכות אהבת ישראל שבו." " ( הבה תמים / סיגל ).

מכיוון ששאול הבטיח להשיא את בתו למי שיכה את גלית - הוא רצה, כמו כל אבא טוב, לבדוק מה הייחוס של החתן העתידי שלו: מה הייחוס של דוד בעיני העם, ומה הייחוס של דוד בעיני עצמו (האם דוד עצמו חושב שהוא מיוחס וראוי לשאת את בת המלך לאישה). לכן שאול שאל קודם כל את אבנר "בן מי זה הנער?" ואבנר ענה "חי נפשך המלך אם ידעתי" - הוא לא מיוחס, אני בכלל לא יודע מי אביו. אח"כ הוא שאל את דוד "בן מי אתה הנער?" ודוד ענה "בן עבדך ישי בית הלחמי" - אני לא מיוחס, אני בסה"כ בן של 'עבדך'. גם לאחר מכן ענה דוד באופן דומה "מי אנוכי ומי חיי, משפחת אבי בישראל, כי אהיה חתן למלך?".

גם חז"ל פירשו ששאול התעניין בייחוסו של דוד, אבל לא מסיבות משפחתיות אלא מסיבות פוליטיות: " "כך אמר שאול: בדוק אי מפרץ אתי אי מזרח אתי. אי מפרץ אתי מלכא הוי. שהמלך פורץ לעשות דרך ואין ממחין בידו. אי מזרח אתי חשיבא בעלמא הוי" " (בבלי יבמות עו:) . וראו גם שורש המחלוקת בין שאול לבין דוד / הרב אליהו מאלי .

ראו מי אלה ובן מי זה הנער / כנרת רוזנברגר .