קטגוריה:בראשית מב ז
נוסח המקרא
וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל
וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וַיַּכִּרֵם וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֵאַיִן בָּאתֶם וַיֹּאמְרוּ מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לִשְׁבָּר אֹכֶל.
וַיַּ֥רְא יוֹסֵ֛ף אֶת־אֶחָ֖יו וַיַּכִּרֵ֑ם וַיִּתְנַכֵּ֨ר אֲלֵיהֶ֜ם וַיְדַבֵּ֧ר אִתָּ֣ם קָשׁ֗וֹת וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ מֵאַ֣יִן בָּאתֶ֔ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵאֶ֥רֶץ כְּנַ֖עַן לִשְׁבׇּר־אֹֽכֶל׃
וַ/יַּ֥רְא יוֹסֵ֛ף אֶת־אֶחָ֖י/ו וַ/יַּכִּרֵ֑/ם וַ/יִּתְנַכֵּ֨ר אֲלֵי/הֶ֜ם וַ/יְדַבֵּ֧ר אִתָּ֣/ם קָשׁ֗וֹת וַ/יֹּ֤אמֶר אֲלֵ/הֶם֙ מֵ/אַ֣יִן בָּאתֶ֔ם וַ/יֹּ֣אמְר֔וּ מֵ/אֶ֥רֶץ כְּנַ֖עַן לִ/שְׁבָּר־אֹֽכֶל׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַחֲזָא יוֹסֵף יָת אֲחוֹהִי וְאִשְׁתְּמוֹדְעִנּוּן וְחַשֵּׁיב מָא דִּימַלֵּיל עִמְּהוֹן וּמַלֵּיל עִמְּהוֹן קַשְׁיָין וַאֲמַר לְהוֹן מְנָן אֲתֵיתוֹן וַאֲמַרוּ מֵאַרְעָא דִּכְנַעַן לְמִזְבַּן עֲבוּרָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַחֲמָא יוֹסֵף יַת אָחוֹי וְאִשְׁתְּמוֹדָעִינוּן וְאִתְעֲבֵיד בְּעֵינֵיהוֹם כַּחֲלוֹנָאֵי וּמַלֵיל עִמְהוֹם מִילִין קַשְׁיָין וְאָמַר לְהוֹם מְנָן אָתֵתוּן וַאֲמָרוּ מֵאַרְעָא דִכְנָעַן לְמִזְבַּן עִיבּוּרָא: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
מתוך: רשב"ם על בראשית מב (עריכה)
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
קשות — שם התואר, והטעם, מלות קשות; וכן: "יענה עזות" (משלי יח, כג).
ויכירם — בתחילה הכיר שהם אחיו, ואחר הסתכל בכל אחד והכירו, וזהו ויכר יוסף את אחיו:רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" ויתנכר אליהם" שנה טעמו ולא דבר בענוה כמנהגו:
" קשות" פן יכירוהו בקול:דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
והנה בענין דבור קשות, ישתומם כל משכיל מה ראה יוסף על ככה לצער את אביו ואת אחיו חנם, ומה שפירש הרמב"ן שעשה כל זה כדי שיתקיימו החלומות כו', אם ירצה ה' בקיומם המה יתקיימו מעצמם ויוסף מה פעל. והנראה לי בזה שמה שלא גלה לאביו עדיין כי הוא חי לפי שחשב אם הקדוש ב"ה לא גלה לו א"כ רצה הקב"ה בצערו כ"ב שנה מדה כנגד מדה ואיך יגלה הוא מה שכסה הקב"ה, כי מצא בשכלו שנגזר על אביו צער כ"ב שנים שלמים מיום ליום כנגד אותן כ"ב שנים שלא קיים מצות כבוד אביו, ואחר שנשלמו אז נתודע יוסף אל אחיו, ומה שציער את אחיו עשה כל זה למרק עונם במה שמכרו אחיהם וגדול עונם מנשא וצריכין מירוק יסורין מדה כנגד מדה.
וקרוב לזה פירש מהרי"א, והנני מוסיף על דבריו לפרש כל הפרטים והקורות, כי עלילה ראשונה של מרגלים אתם למרק העון שחשבו את יוסף למרגל ורכיל לראות ערות אחיהם, כי בבואו אליהם דותינה כתיב ובטרם יקרב אליהם וגו'. כי המה חשבו שרצונו להתקרב אליהם ולרגל מה יעשו אחיו כדי לחזור ולהביא איזו דבה לאביו עליהם, וכל רכיל גורם לשפיכת דמים כמ"ש (יחזקאל כב.ט) אנשי רכיל היו בך למען שפוך דם, לפיכך בטרם יקרב אליהם להרוג אותם יתנכלו המה להמיתו, כי חשבו שהבא להרגך השכם להרגו בטרם יקרב הוא אליך. ולכך נאמר ויזכור את החלומות קודם שאמר אליהם מרגלים אתם. לפי שנזכר שחלם לו והנה תסובנה אלומותיכם ולא פירש מהו הסיבוב, אלא ודאי שסופם להיות בעלילות מרגלים כי כל מרגל הולך ומסבב את כל העיר לראות מהיכן היא נוחה ליכבש, וראיה ממה שנכנסו בעשרה שערי העיר סחור סחור וע"י סבוב זה ישתחוו לאלומתו של יוסף, כי יבואו בעלילת מרגלים אתם לראות ערות הארץ באתם. ובזה נתמרק העון שחשבו את יוסף למרגל הבא לראות ערות מעשיהם וכנגד מה שהשליכו את יוסף לבור ויאסוף אותם אל משמר, פירש רש"י בית האסורים דהיינו בור כמ"ש ביוסף ויתנהו אל בית הסוהר, ויוסף אמר כי שמו אותי בבור, והוכרח רש"י לפרש כן שאם היה בית המשמר באיזו חדר לא היה מדה כנגד מדה, לפיכך ויקח מאתם את שמעון כי הוא השליכו לבור.
ואמרו דרך וידוי אבל אשמים אנחנו וגו', לפי ששמעו שאמר יוסף את האלהים אני ירא וגו' וראו האמת שכך הוא שהרי גמל חסד עמהם ושלח רעבון ביתם ולא עכב כ"א את שמעון, אם כן אין לתלות כל הקורות במושל עז ומעליל, שהרי הוא ירא אלקים, אלא ודאי שעונותם הטו אלה, ע"כ היו מתודים אחר שאמר את האלהים אני ירא ולא קודם לכך שנתן את כולם במאסר, לפי שאח"כ ראו עין בעין שבמדה שמדדו נמדד להם.
ועלילת הגביע היתה, כדי שעל ידו יהיו בחשש עבדות כמו שפסקו על עצמם הננו עבדים לאדוני, כי בזה יתמרק העון שמכרו את יוסף לעבד, וכשספרו כל הקורות ליעקב אמר א"כ איפוא זאת עשו, מהו לשון איפוא, אלא שאמר אם זאת האיפה היוצאת למדוד לכם, באיפה ומידה, בסאסאה בשלחה תריבנה (ישעיה כז.ח) ואינו במקרה כי אם בהשגחה זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם וגו'. כדי לכפר על מה שמכרוהו לישמעאלים נושאים נכאת וצרי ולוט, כך יביאו מנחה מן המינים אלו כדי שע"י מושל זה יתמרק כל העון, ואע"פ שיעקב לא ידע מן המכירה מ"מ רוח ה' דבר בו להביא מנחה מן מינים אלו, ואל שדי יתן לכם רחמים, כי בזה יתמרק העון שלא נתנו רחמים לאחיהם בהתחננו אליהם.אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
ויתנכר. בגימטריא על ידי האיש גבריאל:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מב ז.
וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וַיַּכִּרֵם
יוסף חיפש אותם
הרבה אנשים באו, ככתוב: "וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִשְׁבֹּר בְּתוֹךְ הַבָּאִים, כִּי הָיָה הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" (ביאור:בראשית מב ה) ובכל זאת יוסף זיהה אותם. מכאן שהוא הורה לחפש קבוצה כזו שתבוא מכנען.
האחים חיכו הרבה זמן לפני שהם יצאו למצרים. הם חיכו שיעקב ישאל אותם "לָמָּה תִּתְרָאוּ" (ביאור:בראשית מב א). יוסף הבין את הסיבה לאיחור. הוא ידע שמאז המכרו לעבד הם לא באו למצרים לעסוק במסחר ולחפש אותו. הוא הבין שעכשו שהם היו מוכרחים להיות במצרים הם דואגים ונבוכים. הוא הבין שהם רוצים לחפש אותו ולמצוא מה שלומו, ואז הם יחליטו אם לשחרר אותו או להשאיר אותו במקומו. לפי כמות הכסף שהם הביאו, מעל הנדרש לקנות את האוכל, יוסף היה יכול לדעת אם הם רצו לקנות אותו וכמה הם חשבו שהוא שווה לאדונו. אין ספק שפוטיפר לא היה מוכר אותו כאשר יוסף היה מנהל בבית פוטיפר, או מנהל בבית הסוהר.
יוסף ראה את עשר אחיו. הוא הבין שהם נשארו ביחד בגלל הפשע נגדו. הוא ידע שלפי חוק חמורבי מספר 2 הם בני מוות, כי הם האשימו אותו כמכשף העוסק בקסמים, זרקו אותו לבור, והוא יצא חי. יוסף רצה לחקור אותם ולוודא האם הם סובלים ובאו לרגל ולחפש אותו, או שהם שכחו ממנו וייתכן שאפילו פגעו גם בבנימין.
וַיַּכִּרֵם וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם
יוסף לא קרא להם בני יעקב, או בני לאה והשפחות אלא אחיו.
- יוסף זיהה את אחיו,
- יוסף הכיר בהם וקיבל אותם שהם עדיין אחיו, חייבים בעונש, אבל אחיו.
יוסף נבהל כאשר הוא ראה אותם והבין שייתכן שהם מחפשים אותו כדי לקנות אותו. יוסף הבין שהם ישאלו שאלות ויתארו אותו. ייתכן שהם יזכירו את חלומות הגדלות שלו על השמש, הירח והכוכבים משתחווים לו. היה ברור ליוסף שהמצרים יבינו שאלו אלוהי מצרים, החולם רוצה להיות פרעה, והדבר ידווח לפרעה. יוסף היה חייב למנוע מהם לחפש אותו ולשמור עליהם תחת ידו בקפידה.
וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת
יוסף ידע שרק עשר אחים באו והם קונים אוכל לבנימין ומשפחתו. יוסף לא ידע אם בנימין חי ואם יש לו ילדים. אם בנימין חי, יוסף ידע שהאחים יודעים שהם עברו על החוק שדרש שכל ראש משפחה יבוא (ילקוט מעם לועז).
יוסף רצה להשפיל את אחיו ולרכך אותם. להראות להם איך הוא הרגיש. וגם הוא רצה לראות אם מגיע להם רחמים. הוא לא ידע עם אביו חי, ואם אחיו לא הרגו את בנימין כדי לקבל את כל נדוניתה של רחל.
אם האחים יתחילו להתנצל, יוסף ידע שבנימין חי. אחרת הם היו נעלבים וכועסים שהשליט מאשים אותם שהם עברו על החוק.
יוסף נבהל מאחיו
יוסף הבין שאחיו עלולים לחפש אותו. הם ישאלו שאלות ויתארו אותו: עבד עברי, בן 39, יפה תואר, חולם חלומות. יוסף פחד שהם יספרו את החלום של השמש, הירח והכוכבים משתחווים לו, והמצרים מיד יבינו שהאיש חולם להיות מעל אלוהי מצרים, להיות פרעה. יוסף יהיה בצרות גדולות עם פרעה, במידה והוא יזוהה ופרעה ישמע על החלומות שלו.
- יוסף היה חייב:
- להפחיד אותם לא לרגל ולא לשאול שאלות במצרים.
- לשמור אותם אצלו תחת פיקוח.
- לעקוב ולהאזין להם.
- למנוע מהם לדבר עם מצרים: בתור לאוכל, או בארוחה בביתו.
- להפחיד אותם לברוח ממצרים במהירות, כגנבים שלא שילמו עבור האוכל.
- לא לאפשר להם ללכת לפרעה ולבקש עזרה במציאת אחיהם.
מֵאַיִן בָּאתֶם
החקירה מתחילה - מענין באיזה שפה הם דיברו, ואיך האחים לא הרגישו במבטא (הכנעני/ארמי) שלו.
מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לִשְׁבָּר אֹכֶל
- הם לא שיקרו או ניסו להסוות את מקומם. הם מזדהים בכנות. כמובן שקשה לשקר בקבוצה גדולה, הן יוסף יכול לשאול כל אחד לחוד. לפי חוקי חמורבי מספר 3 – אדם המעיד לשקר, בנושא של חיים ומות, יומת.
- מהתרגשות האחים עונים שהם מארץ כנען, ומוסיפים מידע שלא נשאל שהם באו "לִשְׁבָּר אֹכֶל". הם רוצים לתת תשובה לפני שהשאלה "למה באתם?" תופיע, ואז תשובתם לא תהיה כל האמת אלא תשובה חלקית, הן הם באו גם לחפש את יוסף. התנהגות זו הראתה ליוסף שהם מתרגשים ומסתירים משהו. כמובן הוא ידע מה.
וְהֵם לֹא הִכִּרֻהוּ
ואם האחים היו מכירים אותו, האם הם היו יכולים להראות את זה ולהעליב את השליט שהוא עברי מתועב?
יוסף היה חייב להמשיך בהצגה, ואכן הוא הקשיב להם בסתר, כדי לראות איך להמשיך בתוכניתו.
האם העם פוצל?
(מבוסס על רעיונות מספרו של יצחק עת-שלום, בין השורות של התנ"ך, 2006)
גם יעקב וגם בניו ידעו את סיפורי האבות. הם ידעו שאלוהים בחר את אברם על פני נחור, את יצחק על פני ישמעאל, ואת יעקב על פני עשו. הבנים חששו שיעקב יעשה להם מה שאברהם עשה לישמעאל ולבני קטורה, ששלח אותם מעל פניו (ביאור:בראשית כה ו).
יוסף חלם את חלום האלומות (ביאור:בראשית לז ז), וניתן להבין מהחלום:
- האחים ימשיכו ויעבדו ביחד.
- יוסף יהפוך למנהיגם ומגינם.
- האחים יכנעו ליוסף וימשיכו לחיות ביחד כעם אחד.
ברגע זה החלום התגשם בחלקו (ללא בנימין). החלום התגשם במלואו לאחר מות יעקב כאשר כל האחים, ביודעין, משתחווים ליוסף (ביאור:בראשית נ יח).
כיוון שבנימין לא בא, יוסף לא ידע האם העם פוצל, ויעקב גרש את בניו, והעניק את ברכת אלוהים לבנימין בלבד. לכן כדי לברר, בצורה עקיפה, אם האחים מאוחדים, יוסף ידרוש להביא את בנימין.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית מב ז"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.