קטגוריה:בראשית לח ב

<< | ספר בראשית • פרק ל"ח • פסוק ב' | >>

מהדורת הכתיב:

וירא שם יהודה בת איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה.

המהדורה המנוקדת:

וַיַּרְא שָׁם יְהוּדָה בַּת אִישׁ כְּנַעֲנִי וּשְׁמוֹ שׁוּעַ וַיִּקָּחֶהָ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ.

המהדורה המוטעמת:

וַיַּרְא־שָׁ֧ם יְהוּדָ֛ה בַּת־אִ֥ישׁ כְּנַעֲנִ֖י וּשְׁמ֣וֹ שׁ֑וּעַ וַיִּקָּחֶ֖הָ וַיָּבֹ֥א אֵלֶֽיהָ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַיַּרְא וַ - ו' החיבור
יַּרְא - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/7200
מורפ': HC/Vqw3ms־שָׁ֧ם שָׁ֧ם - תואר הפועל

צורת יסוד: 8033
מורפ': HD יְהוּדָ֛ה יְהוּדָ֛ה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3063
מורפ': HNp בַּת בַּת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 1323
מורפ': HNcfsc־אִ֥ישׁ אִ֥ישׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 376
מורפ': HNcmsa כְּנַעֲנִ֖י כְּנַעֲנִ֖י - שם עצם, ייחוס, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 3669 a
מורפ': HNgmsa וּשְׁמ֣וֹ וּ - ו' החיבור
שְׁמ֣ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/8034
מורפ': HC/Ncmsc/Sp3ms שׁ֑וּעַ שׁ֑וּעַ - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 7770
מורפ': HNp וַיִּקָּחֶ֖הָ וַ - ו' החיבור
יִּקָּחֶ֖ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
הָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד

צורת יסוד: c/3947
מורפ': HC/Vqw3ms/Sp3fs וַיָּבֹ֥א וַ - ו' החיבור
יָּבֹ֥א - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/935
מורפ': HC/Vqw3ms אֵלֶֽיהָ אֵלֶֽי - מילת יחס
הָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד

צורת יסוד: 413
מורפ': HR/Sp3fs׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וַיַּרְא־שָׁ֧ם דרגא (משרת, דרגא 5) יְהוּדָ֛ה תביר (משנה, דרגא 3)

בַּת־אִ֥ישׁ מרכא (משרת, דרגא 5) כְּנַעֲנִ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)

וּשְׁמ֣וֹ מונח (משרת, דרגא 5) שׁ֑וּעַ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וַיִּקָּחֶ֖הָ טפחא (מלך, דרגא 2)

וַיָּבֹ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) אֵלֶֽיהָ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וַיַּרְא שָׁם יְהוּדָה בַּת אִישׁ כְּנַעֲנִי וּשְׁמוֹ שׁוּעַ, וַיִּקָּחֶהָ, וַיָּבֹא אֵלֶיהָ.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וַחֲזָא תַּמָּן יְהוּדָה בַּת גְּבַר כְּנַעֲנִי וּשְׁמֵיהּ שׁוּעַ וְנַסְבַּהּ וְעָל לְוָתַהּ׃
ירושלמי (יונתן):	וַחֲמָא תַמָן יְהוּדָה בְּרַת גְבַר תַּגָר וּשְׁמֵיהּ שׁוּעַ וְגַיְירָהּ וְעַל לְוָתָהּ:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"כנעני" - תגרא (ב"ר)

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[ב] כנעני תגרא. ולא כמשמעו, דאם כן למה הוצרך למכתב "בת איש כנעני", מסתמא כיון שבארץ כנען היה - כנען הוא, שכל הארץ כנעניים היו. ובמסכת פסחים (דף נ.) איתא 'אפשר בא אברהם והזהיר את בנו שלא ישא כנענית (לעיל כד, ג), בא יצחק והזהיר את בנו שלא ישא כנענית (לעיל כח, א), והוא ישא כנענית, אלא תגרא'. אמנם לפירש"י דלקמן בפרשת ויחי (נ, יג) שאמר אל ישא אותי אחד מבני בניכם, שהם מבנות כנען, (אותה) [הרי] שנשאו כנעניות, ואם כן נוכל לומר כאן דכתיב "כנעני" כמשמעו, וצריך לומר הכא דמדקדק שהיא 'בת תגרא' לא בשביל דאיך עברו על צוואת אביהם, אלא שקשה אמאי הוצרך לומר "בת איש כנעני" כי סתמא כולם כנעניים הם. והא דקאמר 'אפשר שהיה עובר על מה שציוה אברהם וכו', וכן יצחק', היינו אליבא דמאן דאמר תאומות נולדות עם השבטים, דאיכא פלוגתא דר' יהודה ור' נחמיה; רבי יהודה סבירא ליה אחיות תאומות נולדו עם השבטים, ור' נחמיה אומר כנעניות היו, ופירוש רש"י לקמן (נ, יג) - אליבא דר' נחמיה. ואם תאמר ור' נחמיה דסבירא ליה דכנעניות היו תקשה ליה 'אפשר בא אברהם והזהיר וכו, ויש לומר דוקא כאשר עדיין לא נולדו י"ב שבטי ישראל שהם בני ישראל - אם היו נושאים כנעניות לא היו בטלים בתוך כלל ישראל, אבל כאשר היו כל י"ב שבטים - ונחשבו לאומה - כדכתיב למעלה (לד, טז) אצל שכם בן חמור "והיינו לעם אחד", וקודם לכן - היו שני אומות, אם כן שם אומה עליהם מיד שנולדו השבטים, וכאשר נחשבו לאומה אין איסור בזה, לפי שכל המתחבר לאומה הרי הוא כאומה ובטילה אצלם לגמרי, ונחשב בכלל ישראל. והכי אמרינן דכנעניות אינה אסורה אלא אם כן לא חזרו בתשובה, אבל חזרו בתשובה לא, וכדכתיב (ר' דברים כ, יח) "למען לא ילמדו אתכם לעשות ככל התועבות", הא אם עשו תשובה מקבלים, וכדאיתא במסכת סוטה (דף לה:). אבל ר' (נחמיה) [יהודה] סבירא ליה כי שם 'אומה' נופלת גם כן על הנקיבות, ולפיכך אין לומר שהשבטים הם כמו אומה והגר שבא בהם בטל בהם, כי עדיין אינם אומה בלא נקיבות: ואם תאמר לרבי (נחמיה) [יהודה] למה נולדו עם השבטים נקיבות תאומות - ישאו גם כן ממשפחות אברהם, ואין זה קשיא, כי לדעת ר' (נחמיה) [יהודה] כיון שעכשיו יהיו נעשים אומה בפני עצמם על ידי נשותיהם, אין סברא שיהיה להם חבור עם אומה אחרת - רק אל עצמם, כי עתה ראוים להבדלה שהרי היו אומה בפני עצמם, ואין ראוי שיהיה חבור להם אל אומה בעולם. ובלאו הכי נמי לא קשיא מידי, דסבירא ליה לר' (נחמיה) [יהודה] כיון שיעקב יצאו ממנו השבטים כלם, ולא כמו אברהם שיצא ממנו יצחק לבד, ויצחק יצא ממנו יעקב ועשו, ומן יעקב יצא הכל בלי חסרון הכל שלם לגמרי - אף הנקיבות יצאו ממנו עד שלא היה חסרון במה שבא ממנו, אבל לר' (יהודה) [נחמיה] עיקר הם הזכרים, והם נקראים שבטים, ולכך די היה בשבטים עצמם:

יריעות שלמה (מהרש"ל)

עריכה

• לפירוש "יריעות שלמה (מהרש"ל)" על כל הפרק •

בד"ה כנעני תרג' נ"ב וכ"ש מה שאמר ר' נחמיה כנעניות היו שפירושו כך וק"ל מהרש"ל:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

כְּנַעֲנִי – תַּגָּרָא (פסחים נ' ע"ב).

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

מתוך: רשב"ם על בראשית לח (עריכה)

'(ב). 'כנעני: כתרגומו תגרא, כמו כנעניה נכבדי ארץ, כנען בידו אזני מרמה. כי מבנות כנען היו נזהרים:

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

איש כנעני — יש אומרים, סוחר, כמו "כנען בידו מאזני מרמה" (הושע יב, ח); ועם תוספות יו"ד: "ולא יהיה כנעני עוד" (זכריה יד, כא). ויתכן להיות כמשמעו. וחכמינו ז"ל אמרו, כי וירד יהודה, שירד מגדולתו. וזה דרך דרש, כי הבא מפאת צפון של עולם לדרומו – הוא יורד; ואנשי המחקר יבינו כי זה אמת:

רמב"ן

עריכה

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק •

"בת איש כנעני" - אמר אונקלוס תגרא כלומר איש סוחר שבא לגור בארץ בסחורתו ודעתו לומר כי בני יעקב ישתמרו מלישא כנעניות כאשר צוה אביהם יצחק גם אברהם וכן הזכירו בגמרא במסכת פסחים (נ) והיו נשיהם מצריות עמוניות מואביות ומיוחסי בני ישמעאל ובני קטורה ולכך יחד הכתוב על שאול בן שמעון (להלן מו י) "ושאול בן הכנענית" כי הוא לבדו בהם וגם שם דרשו (ב"ר פ יא) שהיא דינה שנבעלה לכנעני ורבותינו (שם פד יט) נחלקו בדבר אמרו רבי יהודה אומר תאומות נולדו עם השבטים ונשאום רבי נחמיה אומר כנעניות היו ויתכן שלא הקפיד רבי נחמיה בייחוסן שלא נתכוון אלא לומר שנשאו מנשי ארץ כנען אבל היו מן הגרים והתושבים הבאים מכל הארצות או עמוניות ומואביות ומיתר העמים כי לא נתכוון רק לחלוק על רבי יהודה שלא נשאו אחיותיהם שאחותו מן האם אסורה לבני נח (סנהדרין נח) ולדעת רבי יהודה יצטרכו בני לאה לשאת תאומות ששה האחרים והם ישאו שלהם או שלא יודה ר' נחמיה בתאומות כלל ולא היתה לו בת זולתי דינה כמשמעות הכתוב ועל דרך סברא איננו נכון שישאו כלם כנעניות שיהיה בנוחלי הארץ מזרע כנען העבד הארור כמו מזרעו של אברהם והכתוב צוה להחרימו ולא תהיה לו שארית ופליטה ועל כל פנים זה האיש תגר כי למה יצטרך הכתוב לאמר כי הוא כנעני ביחוסו וכל אנשי הארץ ההיא כנענים הם מן הפריזי ומן היבוסי ואחיהם כי לכנען יתיחסו כלם ועדולם בארץ כנען היא והראוי היה שיאמר ויקח שם יהודה אשה ושמה כך כאשר הזכיר שמות הנשים בתמר ונשי עשו וזולתן (לעיל ד יט יא כט כה א) אבל פירש בו שהוא תגר שאיננו מן הארץ שהיתה לחוי או לאמורי וזה טעם וירא שם יהודה בת איש כנעני כי בעבור אביה נשאה והכתוב שאמר בני יהודה ער ואונן ושלה שלשה נולדו לו מבת שוע הכנענית (דהי"א ב ג) בעבור היותה בת איש הכנעני תקרא כן כי האיש ההוא יקרא להם הסוחר כי הוא ידוע ומובהק בסחורתו אשר בעבורה גר שם ורבי אברהם אמר (להלן מו י) כי בעבור היות האשה הזאת כנענית ועבר על דעת אבותיו היו בניה רעים ומתו ולכן הזכירו הכתוב ושאול לבדו הזכיר שהיה בן הכנענית כי לא הוצרך להזכיר כן בשלה ואם כן יהיה טעם וירא שם יהודה כלומר שראה אותה וחשק בה כענין וירא אשה בתמנתה דשמשון (שופטים יד א) ובפרשת ויחי יעקב (להלן נ יג) כתב רש"י ז"ל וישאו אותו בניו ולא בני בניו שכך צום אל יטענו במטתי אחד מבניכם לפי שהם מבנות כנען (במדב"ר ב ח) ויהיה זה לפי ששאול בן שמעון ושלה בן יהודה היו מבנות כנען ולכן יוציא את כלם אבל בנסחאות שלנו בבראשית רבה מצינו בכלן אחד מבני בניכם שיש בהם מבנות כנען וכן תמר היתה בת אחת מן הגרים בארץ לא בת איש כנעני ביחוסו כי חלילה שיהיה אדוננו דוד ומשיח צדקנו שיגלה לנו במהרה מזרע כנען העבד המקולל ורבותינו אמרו (ב"ר פה י) בתמר שהיתה בתו של שם והוא כהן לאל עליון

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

בת איש כנעני. כתרגומו תגרא, לא כנעני ממש, כי יהודה הלך בדרך אבותיו וחלילה לו שישא מבנות הכנעני והיו נשיהם מצריות עמוניות מואביות ומייחוסי ישמעאל ובני קטורה, ומפני זה פרט הכתוב בשאול בן שמעון (בראשית מו) ושאול בן הכנענית. ללמדך כי זו לבדה היתה בהם, ואפילו בזו סברו רז"ל שאינה כנענית ממש ואמרו זו דינה שנבעלה לכנעני.

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(ב – ה) "וירא". ב] שלקח כנענית, כמ"ש בד"ה סימן ב' מבת שוע הכנענית, ולא נודע שמה כי לא גיירה רק ויקחה סתם, לכן קרא שני בנים הראשונים ער ואונן ע"ש שסופם לרע כי לא נתקיימו, והשלישי נקרא שלה לטוב, כמ"ש חז"ל כי אז "היה בכזיב" שהוציאה מעיר אביה וגיירה:

אור החיים

עריכה

• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •

בת איש כנעני. פירוש סוחר והגאון הראב"ע כתב ויתכן שהוא כמשמעו. ואני אומר כי לא יתכן שידבקו בני יעקב בדבר שהקפידו עליו אבותיהם שלשתן יחד, וכאומרם בפסחים פ"ג (נ.), והכתוב שמר את הדבר במה שדקדק לומר בת איש כנעני פי' אביה כנעני ולא היא כנענית ובאיזה אופן יהיה הדבר אם לא שתאמר סוחר, ואלו היה כנעני ממש ומודיע הכתוב כי עשה יהודה דבר בלתי הגון כן היה לו לומר וירא שם בת כנענית או אשה כנענית ושם אביה שוע. ואין בזה תוספות תיבה על המכתב אשר כתב, ולענין גילוי מלתא כזה נאמר לשתוק, ולכתוב ודאי: ויקחה. פי' כדין ליקוחי אשה:

ילקוט שמעוני

עריכה

• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •

[עריכה]

וירא שם יהודה בת איש כנעני. מאי כנעני? אילימא כנעני ממש, אפשר בא אברהם והזהיר ליצחק, בא יצחק והזהיר ליעקב, ויהודה אזיל ונסיב? אלא בר גבר תגרא, כדכתיב: "כנען בידו" וגו'. ואיתימא מהכא, "כנעניה נכבדי ארץ", בת גבר תגרא בוצינא דאתרא:

[עריכה]

וירא שם יהודה בת איש כנעני. שנה אחת לעיבורו של ער, הגדיל שבע שנים ונשא אשה, הרי שמונה שנים. שנה אחת לאונן. שנה אחת לשלה. שנה אחת "שבי אלמנה". שנה אחת "וירבו הימים". שנה אחת לעיבורו של פרץ. הגדיל שבע שנים ונשא אשה, הרי שמונה שנים. שנה אחת לחצרון. שנה אחת לחמול, וירדו עמו למצרים.

רבי עובדיה מברטנורא

עריכה

• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •

כנעני תגר פי' אליבא דר' יהודה דאמ' תאומות נולדו עם השבטים ונשאום דא"כ לא היו נשותיהם כנעניות. אבל לר' (קשה לי טובא על מילי דטובינא דחכימי דהכא דהא גרסינן בפסחים פ' אלו עוברין מאמ' י"ו דף צ' דכתיב על קרא דאמר ולא יהיה כנעני עוד וכו' שכנענים ר"ל תגר והראיה מיהודה כדפירש רש"י כאן וסברתו לומר הכי דאפי' כנען ממש אפשר בא אברהם והזהיר וכו'. אי הכי מאי מפר' ואזיל מטעמא דתאומות ומאן מימר ליה דלית ליה לר' נחמיה דמלת כנעני אינו ר"ל תגר וטעמא דמדרש הזה הביאו הרב מזרחי זלה"ה הנ"ל) נחמיה דאמ' כנעניות היו אולי כי יפרש כנעני ממש כמשמעו:

פרשנות מודרנית:

ביאור מפורט על הפסוק • המפרשים עונים לשאלות

פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית