מ"ג בראשית לח א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


מ"ג בראשית לח · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד איש עדלמי ושמו חירה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו וַיֵּט עַד אִישׁ עֲדֻלָּמִי וּשְׁמוֹ חִירָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַֽיְהִי֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַיֵּ֥רֶד יְהוּדָ֖ה מֵאֵ֣ת אֶחָ֑יו וַיֵּ֛ט עַד־אִ֥ישׁ עֲדֻלָּמִ֖י וּשְׁמ֥וֹ חִירָֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַהֲוָה בְּעִדָּנָא הַהוּא וּנְחַת יְהוּדָה מִלְּוָת אֲחוֹהִי וּסְטָא לְוָת גֻּבְרָא עֲדוּלְמָאָה וּשְׁמֵיהּ חִירָה׃
ירושלמי (יונתן):
וַהֲוָה בְּעִידָנָא הַהוּא וּנְחַת יְהוּדָה מִנִכְסוֹי וְאִתְפְּרַשׁ מִן אָחוֹי וּסְטָא לְוַת גַבְרָא עֲדוּלְמָאָה וּשְׁמֵיהּ חִירָה:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויהי בעת ההיא" - למה נסמכה פרשה זו לכאן והפסיק בפרשתו של יוסף ללמד שהורידוהו אחיו מגדולתו כשראו בצרת אביהם אמרו אתה אמרת למכרו אלו אמרת להשיבו היינו שומעים לך

"ויט" - מאת אחיו

"עד איש עדלמי" - נשתתף עמו

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויהי בעת ההיא — אין זאת העת כאשר נמכר יוסף, רק קודם המכרו. וכמוהו: "משם נסעו הגדגדה" (דברים י, ז), "בעת ההוא הבדיל ה' את שבט הלוי" (שם, ח); ושבט הלוי נבחר בשנה השנית, ונסעו אל גדגד בשנת הארבעים. ובמקומו אפרשנו.

ולמה הזכיר הכתוב זאת הפרשה במקום הזה, והיה ראוי להיות אחר "והמדנים מכרו אותו" פרשת "ויוסף הורד מצרימה"? להפריש בין מעשה יוסף בדבר אשת אדוניו, למעשה אחיו. והוצרכתי לפירוש הזה, בעבור שאין מיום שנמכר יוסף עד יום רדת אבותינו במצרים, רק כ"ב שנה; והנה נולד אונן, שהוא שני לבני יהודה, וגדל עד שהיה לו זרע, וזה לא ימצא פחות מי"ב שנה; ועוד, "וירבו הימים", גם הרתה תמר והולידה פרץ, והוא בא אל מצרים ויש לו שני בנים.

ואל יקשה עליך דבר בצלאל, כי בגעתי אל מקומו אפרשנו:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(א) "ויהי בעת ההיא". באשר מעשה של מכירת יוסף היה התחלה להגלות הכללי ושעבוד מלכיות, שכל הגליות והשעבודים הם שלשלת אחת קשורים זה בזה כנודע, הקדים השם להכין אור המלך המשיח שיהיה אחרית הגליות ותכליתם, וכמ"ש ובימיהון די מלכיא אלין יקים אלה שמיא מלכו די לעלמין לא תתחבל, והכין קודם לכן שורש ישי אשר יעמוד לנס עמים אשר יצא מיהודה, ומשיח בן יוסף ירד מצרים למשול שם, ומשיח בן דוד היה כעצמים בבטן המלאה, וכמ"ש במד' וירד יהודה בטרם תחיל ילדה קודם שלא נולד משעבד הראשון נולד גואל האחרון, "וירד יהודה", היה לו עונש שירד ממעלת אחיו ע"י שנדבק לחירה: