קטגוריה:בראשית לה כח
ויהיו ימי יצחק מאת שנה ושמנים שנה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיִּהְיוּ יְמֵי יִצְחָק מְאַת שָׁנָה וּשְׁמֹנִים שָׁנָה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיִּֽהְי֖וּ יְמֵ֣י יִצְחָ֑ק מְאַ֥ת שָׁנָ֖ה וּשְׁמֹנִ֥ים שָׁנָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יִּֽהְי֖וּ יְמֵ֣י יִצְחָ֑ק מְאַ֥ת שָׁנָ֖ה וּ/שְׁמֹנִ֥ים שָׁנָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וַהֲווֹ יוֹמֵי יִצְחָק מְאָה וּתְמָנַן שְׁנִין׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַהֲווֹ יוֹמֵי יִצְחָק מֵאָה וְתַמְנָן שְׁנִין: |
רמב"ן (כל הפרק)
"ויהיו ימי יצחק" - אין מוקדם ומאוחר בתורה מכירתו של יוסף קדמה למיתתו של יצחק לשון רש"י וכבר כתבתי (לעיל יא לב) שזה מנהג הכתוב בכל הדורות יספר ענין האדם ותולדותיו ומיתתו ויתחיל בתולדות הדור האחר וראוי היה להקדים מיתת יצחק לתולדות יעקב כאשר עשה באברהם ובכל דורות הראשונים אבל יתכון הכתוב להגיד כי יצחק מת בשיבה טובה זקן ושבע ימים אחרי ששב אליו בנו המבורך הנוחל מעלתו וקברוהו בכבוד עשו ויעקב בניו גדולי העולם ולא הוצרך להזכיר כי קברוהו במערת המכפלה בעבור שהזכיר כי היה בעיר ההיא ואנה יקברוהו רק בקבר אביו
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
יְמֵי יִצְחָק
- כשיצחק היה נער, יצחק עבר נסיון לראות אם הוא יהיה מוכן לעלות לעולה.
- כשיצחק היה כבן ארבעים עבד אברהם, בפקודת אברהם, הביא לא אישה.
- בגיל שישים נולדו ליצחק שני בנים: עשו ויעקב, ככתוב: "וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אֹתָם" (ביאור:בראשית כה כו)
- יצחק היה בן מאה כאשר עשו התחתן עם שתי נשים, ככתוב: " וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה, וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי" (ביאור:בראשית כו לד).
- זמן מה אחר כך, יצחק נתן את ברכתו ליעקב, ואחר כך הוא הודיע ליעקב: "לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן" (ביאור:בראשית כח א). עשו שמע את דברי יצחק והבין "כִּי רָעוֹת בְּנוֹת כְּנָעַן בְּעֵינֵי יִצְחָק אָבִיו" (ביאור:בראשית כח ח) והוא נשא את "מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת, עַל נָשָׁיו לוֹ לְאִשָּׁה" (ביאור:בראשית כח ט). יהודית ובשמת בת אילן החיתי לא ילדו לעשו ילדים, עד שעשו לקח את מחלת בת-ישמעאל. אפשר להניח שיעקב נשלח לחרן זמן קצר אחרי ברכת יצחק ליעקב, כאשר עשו היה כבן 41 שנים.
תפקידו של יצחק נגמר כאשר יעקב עזב לחרן. מאז והלאה הכתוב לא מתאר מה יצחק אמר ומה הוא עשה, מלבד העובדה שיצחק קבר את רבקה במערת המכפלה.
מצבו הבריאותי של יצחק בגיל 101
נאמר על יצחק:
- "וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶין עֵינָיו מֵרְאֹת" (ביאור:בראשית כז א)
- יצחק שומע אבל לא כל כך טוב: "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב, וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו" (ביאור:בראשית כז כב)
- יצחק די מבולבל וקל לשקר לו: "וַיֹּאמֶר: אַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו; וַיֹּאמֶר: אָנִי" (ביאור:בראשית כז כד)
- יצחק נהנה לאכול, ואכל את המטעמים שהכינו לו: "וַיַּגֶּשׁ לוֹ וַיֹּאכַל, וַיָּבֵא לוֹ יַיִן וַיֵּשְׁתְּ" (ביאור:בראשית כז כב)
- ייתכן שהחוש החזק שנשאר ליצחק היה חוש ריח: "וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו, וַיְבָרְכֵהוּ" (ביאור:בראשית כז כז)
- אולם הוא מדבר צלול וברור: ככתוב "... הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ; אֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ" (ביאור:בראשית כז כט).
- יצחק מדבר ברציפות ולא צריך לנשום באמצע, או לחשוב מה להגיד.
- מוחו צלול והוא מבין שהוטעה "וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדֹלָה עַד מְאֹד" (ביאור:בראשית כז לג) אבל מסוגל לזכור מה הוא אמר, ולתת לעשו ברכה חדשה ושונה.
- יצחק זוכר את ברכת אלוהים לאברהם ולו, וחוזר עליה בברכתו ליעקב.
לסיכום - יצחק בגיל 101 היה זקן מוגבל, אבל מתפקד לגמרי - שומע, מבין ועונה.
מצבו הבריאותי של יצחק בגיל 180
לבטח מצבו הבריאותי לא השתפר.
בשלב מסוים שלא אמרו לנו מתי, ייתכן שכאשר עשו עזב אותו. הוא נעשה אדיש לעולם. קברו את רבקה במערת המכפלה, אבל לא נאמר מתי. יצחק כנראה לא תפקד בכלל כשרבקה נפטרה. הוא לא הזמין את יעקב ולא הלך ליעקב. הוא לא אמר כלום לבני-יעקב. הוא לא הגיב כשיוסף נעלם. הוא היה חי אבל כבר היה בעולם אחר.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
