קטגוריה:בראשית לא כז
למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
לָמָּה נַחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ וַתִּגְנֹב אֹתִי וְלֹא הִגַּדְתָּ לִּי וָאֲשַׁלֵּחֲךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁרִים בְּתֹף וּבְכִנּוֹר.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
לָ֤מָּה נַחְבֵּ֙אתָ֙ לִבְרֹ֔חַ וַתִּגְנֹ֖ב אֹתִ֑י וְלֹא־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֔י וָֽאֲשַׁלֵּחֲךָ֛ בְּשִׂמְחָ֥ה וּבְשִׁרִ֖ים בְּתֹ֥ף וּבְכִנּֽוֹר׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
לָ֤/מָּה נַחְבֵּ֙אתָ֙ לִ/בְרֹ֔חַ וַ/תִּגְנֹ֖ב אֹתִ֑/י וְ/לֹא־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֔/י וָֽ/אֲשַׁלֵּחֲ/ךָ֛ בְּ/שִׂמְחָ֥ה וּ/בְ/שִׁרִ֖ים בְּ/תֹ֥ף וּ/בְ/כִנּֽוֹר׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | לְמָא אִטְּמַרְתָּא לְמֵיזַל וְכַסִּיתָא מִנִּי וְלָא חַוֵּית לִי וְשַׁלַּחְתָּךְ פּוֹן בְּחֶדְוָא וּבְתֻשְׁבְּחָן בְּתוּפִּין וּבְכִנָּרִין׃ |
| ירושלמי (יונתן): | לְמָא אִיטְמַרְתְּ לְמֵיזַל וְגָנַבְתְּ דַעְתִּי וְלָא תָנֵית לִי וְאִילוּ תָנֵיתָא לִי שְׁלַחְתִּיךְ פּוֹן בְּחֶדְוָוא וּבְתוּשְׁבְּחָן בְּתוּפִּין וּבְכִינָרִין: |
רש"י (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(כז - כח) "למה נחבאת לברח". עתה טען נגדו מצד שעשה מעשה סכלות, כי אחר שהיה מניח אותו ללכת בטוב והיה משלח אותו בשמחה, וא"כ הבריחה בלא דעתו היה סכלות, ועז"א מלת "למה", שר"ל שלא היית צריך לזה. והגם שלפ"ז לא גנבת את לבבי, כי לבבי מסכים לזה, למה הוצרכת לזה מה שנחבאת "ותגנב אותי", כי עוד הייתי שמח בלכתך "ואשלחך בשמחה ובשירים", ולמה "לא נטשתני לנשק לבני ולבנתי", כי הייתי משלחם בשמחה ובאהבה, וא"כ "הסכלת עשו." ולפ"ז בראשון טען שאין להשיג דבר ע"י אמצעים מגונים, אף אם לא יוכל להשיגו באופן אחר, ועז"א מה עשית. ובשני טען שמי שיכול להשיג דבר בדרך טוב ובוחר אמצעים מגונים הוא סכלות, ועז"א למה נחבאת. ועתה יוסיף עוד שמי שיכול להשיג דבר בדרך טוב ובוחר דרך רע, שעי"כ עוד יקלקל עד שלא ישיג את המבוקש א"כ הסכלות גדול יותר, וז"ש הלא עי"כ
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לא כז.
לָמָּה נַחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ
לבן מתחיל בשאלה "לָמָּה" (שאלה מעליבה שמסיקה שהנשאל עשה דבר רע). "לָמָּה נַחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ" - לבן טוען שיעקב הוא פושע הנמלט עם גנבתו בחשאי ובסתר. לבן הבין את תוכניתו של יעקב:
- כבר שש שנים קודם הוא מיקם את צאנו קרוב יותר לכנען "ויַָּשֶׂם, דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, בֵּינוֹ, ובֵּין יַעֲקֹב" (ביאור:בראשית ל לו).
- יעקב נהג להזמין את נשותיו לצאן.
- יעקב ברח בתקופת הגז, כאשר לבן היה עם רועיו ולא בביתו, והכבשים היו קלות יותר לנוע במסע "דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים" (ביאור:בראשית לא כג) במדבר.
- יעקב חסך כסף והשקיע בקנית צאן ובקר, עבדים (חיילים) ושפחות והקים צבא לשמור עליו בדרך ולמלחמה בעשו ואנשי כנען.
וַתִּגְנֹב אֹתִי
- לבן התחיל "וַתִּגְנֹב אֶת לְבָבִי" שמשמעותו - התנהגת יפה ונתת לי לחשוב שאתה אוהב ומסור, ומאחורי גבי רקמת מזימות.
אבל במשפט השני לבן אומר דבר שונה:
"וַתִּגְנֹב אֹתִי" - זאת פשוט הצהרה: 'גנבת ממני רכוש'. לבן הבין איך יעקב השתמש בצאנו וגרם שרק הזכר החום ירביע את הכבשים וכך כל העדר ילד רק ולדות עם כתמים השייכים ליעקב. כך יעקב בשנה אחת גרם שכל הוולדות יהיו של יעקב ואף ולד ללבן. זאת היתה הגנבה, ועל זה התלוננו האחים "לָקַח יַעֲקֹב, אֵת כָּל אֲשֶׁר לְאָבִינו;ּ ומֵּאֲשֶׁר לְאָבִינו עָּשָׂה, אֵת כָּל הַכָּבֹד הַזֶהּ" (ביאור:בראשית לא א). כאשר יעקב עזב עם רכושו זה היה הנצחת הגנבה והעברת הגנבה משליטתו של לבן.
וָאֲשַׁלֵּחֲךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁרִים בְּתֹף וּבְכִנּוֹר
לבן הערמומי. סביר שלבן היה שולח את יעקב עצמו, אבל האם גם נשותיו ובניו של יעקב היו נשלחים? האם לבן התכוון להחזיק את רחל ויוסף?
"וָאֲשַׁלֵּחֲךָ" - מופיע בגוף ראשון. לבן לא כולל את בניו בשולחים. בזמנו לבן שלח את רבקה אחותו וברך אותה: "אֲחֹתֵנוּ, אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה; וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו" (ביאור:בראשית כד ס). ניתן להבין שבניו לא רצו לשלוח את יעקב ולא רצו להפסיד את הצאן.
"בְּשִׂמְחָה" – לבן ניסה לייפות את הפרידה. רואים שכאשר הוא נפרד ממשפחתו לבן נישק וברך את נכדיו ובנותיו אבל הוא לא שמח ולא שר וניגן להם (ביאור:בראשית לב א).
"ובְּשִׁרִים בְּתֹף וּבְכִנּוֹר" – לבן נותן תאור יפה מאוד. קול השירים זה דבר חולף ורק זכרון עמום נשאר.
לבן השמיט מדבריו את הרכוש והצאן. לבנים של לבן זאת היתה הבעיה המרכזית. הבנים קיוו לקבל את הרכוש חזרה, וייתכן שרצו להרוג את יעקב אם הוא יתנגד.
לבן למעשה מבטל את עניין גנבת הצאן, וכל מה שהוא טוען זה שיעקב גנב את לבבו, ולקח את בנותיו ללא רשות. הבנים שמעו שלבן מוותר על הרכוש אבל חיכו בסבלנות לראות מה היא תוכניתו של אביהם לפגוע ביעקב.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית לא כז"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.