קטגוריה:בראשית יט כא
ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ גַּם לַדָּבָר הַזֶּה לְבִלְתִּי הָפְכִּי אֶת הָעִיר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו הִנֵּה֙ נָשָׂ֣אתִי פָנֶ֔יךָ גַּ֖ם לַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה לְבִלְתִּ֛י הׇפְכִּ֥י אֶת־הָעִ֖יר אֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּ֣אמֶר אֵלָ֔י/ו הִנֵּה֙ נָשָׂ֣אתִי פָנֶ֔י/ךָ גַּ֖ם לַ/דָּבָ֣ר הַ/זֶּ֑ה לְ/בִלְתִּ֛י הָפְכִּ֥/י אֶת־הָ/עִ֖יר אֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר לֵיהּ הָא נְסֵיבִית אַפָּךְ אַף לְפִתְגָמָא הָדֵין בְּדִיל דְּלָא לְמִהְפְּכִי יָת קַרְתָּא דִּבְעֵיתָא עֲלַהּ׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר לֵיהּ הָא נְסִיבִית אַפָּךְ אוּף לְפִתְגָמָא הָדֵין בְּדִיל דְלָא אֶהֱפּוֹךְ יַת קַרְתָּא דְמַלֵילְתָּא לְאִשְׁתֵּזְבָא בָּהּ: |
רש"י
"גם לדבר הזה" - לא דייך שאתה ניצול אלא אף כל העיר אציל בגללך
"הפכי" - הופך אני כמו עד בואי אחרי רואי מדי דברי בו (ירמיהו לא)רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
הָפְכִּי – "הוֹפֵךְ אֲנִי", כְּמוֹ "עַד בּוֹאִי" (להלן מח,ה), "אַחֲרֵי רוֹאִי" (לעיל טז,יג), "מִדֵּי דַּבְּרִי בּוֹ" (ירמיהו לא,יט).
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(כא - כב)" ויאמר הנה נשאתי פניך וכו', רק מהר המלט שמה", כי הנגף העתיק א"ע ממקום למקום אחרי עקבות לוט, וכשהיה הולך אל ההר כפי מהלך אדם בינוני לא היה הנגף משיגו שהעתקת הנגף ולכתו היה ג"כ כשעור מהלך אדם בינוני, אבל צוער עמדה מן הצד, ועד שהגיע לוט אל הצד במהלך בינוני, כבר יהי' שם הנגף, שהוא הלך בכל השטח מצפון לדרום, וצוער הי' מן הצד במזרח או במערב, ועל כן צריך שתמהר מהלכך יותר משיעור מהלך אדם בינוני כדי שתגיע לשם קודם הגעת הנגף, וכן פירשו חז"ל בירושלמי פ"ק דברכות שהשעור מסדום לצוער היה יותר מן השעור שילך אדם בינוני מעלות השחר עד הנץ החמה, ועז"א מהר המלט שמה, ולא תאמר שהלא אוכל לעכב את ההשחתה מן עיר צוער אף קודם שתגיע לשם ולא תצטרך לרוץ במהירות, עז"א" כי לא אוכל לעשות דבר", ר"ל דבר זה שלא יהיה הנגף וההשחתה בצוער, זאת לא אוכל לעשות עד בואך שמה, שאם תבא שמה קודם שתגיע שם המהפכה, אז אוכל לעכב את המהפכה שלא תשלוט בצוער אחר שאתה שם, אבל אם לא תמהר מהלכך ותגיע המהפכה במהלכה עד צוער קודם שתהיה שם, לא אוכל לעשות דבר זה לעכב אותה, כי הגזרה נגזרה על כל הככר וצוער בכלל, ואיני יכול לעכב ההשחתה רק ממקום שאתה נמצא שם. " על כן קרא שם העיר צוער", כי שמה תחלה היה בלע כמ"ש ומלך בלע היא צוער:
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויאמר אליו הנה נשאתי פניך וגו'. אמר ר' חלפתא דמן קסרייא: ומה אם ללוט, על ידי שכיבד למלאך נשא לו פנים, לך לא אשא פנים מפניך ומפני אבותיך? "ישא ה' פניו אליך".
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יט כא.
לוט מציל עיר שלמה ואנשיה
בקשת לוט
"הִנֵּה נָא מָצָא עַבְדְּךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ, ותַַּגְדֵּל חַסְדְּךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי, לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשִׁי; וְאָנֹכִי, לֹא אוכַּל לְהִמָּלֵט הָהָרָה פֶּן תִּדְבָּקַנִי הָרָעָה וָמַתִּי." (ביאור:בראשית יט יט).
"הִנֵּה נָא הָעִיר הַזֹאּת קְרֹבָה, לָנוסּ שָׁמָּה וְהִוא מִצְעָר; אִמָּלְטָה נָּא שָׁמָּה, הֲלֹא מִצְעָר הִוא ותְּחִי נַפְשִׁי." (ביאור:בראשית יט כ).
לוט דיבר בכבוד ובנימוס רב. הוא השתמש במילים: "עַבְדְּךָ", "מָצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ", "ותַַּגְדֵּל חַסְדְּךָ". כל זה במטרה להימלט לצוער ולהשאר בחיים. לא נראה שללוט היתה כוונה להציל את צוער.
תשובת המלאך
"נָשָׂאתִי פָנֶיךָ גַּם לַדָּבָר הַזֶהּ", ונותן הבטחה ללא הגבלת זמן "לְבִלְתִּי הָפְכִּי אֶת הָעִיר".
מה זכה לוט להציל עיר שלמה ואנשיה כאשר אברהם נכשל להציל אפילו חוטא אחד?
אברהם דיבר על צדק ומשפט בצורה מופשטת; הוא דיבר על אנשים זרים. הצלת עיר אחת היתה משנה את החוק ויוצרת עיוות במשפט.
לוט דיבר על עצמו בלבד בצורה מוחשית ומיידית. לוט לא דאג לאנשי צוער ולא דיבר על צדק ומשפט. למלאך נוצרה בעיה ממשית ולא תיאורטית, איך להרחיק את לוט ומשפחתו מאזור ההרס לפני שאנשי סדום יתחילו לחשוש, לברוח או לבקש רחמים. ייתכן שאנשי צוער לא היו רשעים כאנשי סדום ועמורה. הצלת העיר צוער לא הביאה לשינוי החוק שלפיו רשעים חייבים בעונש, אלא שלפעמים העונש לרשעים מגיע בצורה אחרת ובמועד מאוחר יותר.
חוק חשוב למדנו
בזכות לוט - ולא בזכות אברהם - למדנו:
- הצלת צדיק אחד חשובה יותר מהענשת עיר מלאה ברשעים.
או כפי שהתפתח מזה הנוהג המשפטי המקובל במערב, שלפיו חשוב יותר להימנע מהענשת אדם אחד שהוא חף מפשע, מאשר לשחרר מעונש עשר פושעים.
Blackstone ratio "better that ten guilty persons escape than that one innocent suffer", William Blackstone, Commentaries on the Laws of England, 1760 1
הערה 1: ten Guilty Men, Alexander Volokh, http://www2.law.ucla.edu/volokh/guilty.htm
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית יט כא"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.