"העיר הזאת קרובה" - (שבת פ"ק) קרובה ישיבתה נתיישבה מקרוב לפיכך לא נתמלאה סאתה עדיין ומה היא קריבתה מדור הפלגה שנתפלגו האנשים והתחילו להתישב איש איש במקומו והיא היתה בשנת מות פלג ומשם ועד כאן נ"ב שנה שפלג מת בשנת מ"ח לאברהם כיצד פלג חי אחרי הולידו את רעו ר"ט שנה צא מהם ל"ב כשנולד שרוג ומשרוג עד שנולד נחור ל' הרי ס"ב ומנחור עד שנולד תרח כ"ט הרי צ"א ומשם עד שנולד אברהם ע' הרי קס"א תן להם מ"ח הרי ר"ט ואותה שנה היתה שנת הפלגה וכשנחרבה סדום היה אברהם בן צ"ט שנה הרי מדור הפלגה עד כאן נ"ב שנה וצוער איחרה ישיבתה אחרי ישיבת סדום וחברותיה שנה אחת הוא שנאמר אמלטה נא נא בגימטריא נ"א
"הלא מצער היא" - והלא עונותיה מועטין ויכול אתה להניחה
"ותחי נפשי" - בה זהו מדרשו ופשוטו של מקרא הלא עיר קטנה היא ואנשים בה מעט אין לך להקפיד אם תניחנה ותחי נפשי בה
בד"ה יפשוטו כו' מפני הקושיא נ"ב ול"נ דה"ק תעשה חסד זה עמדי להציל העיר הזאת בעבורי עד שאמלט ואחר כך תעשה עמה מה שתרצה מה אתה אומר אתה צריך למעשה אחר להפוך אות' ולעשות דין עליה ביחידי מאחר שקרובה היא אל העיר וקטנה היא א"כ היא בעיבורה של העיר וממילא כשאמלט מן העיר תכלה מעצמ' בכל גזירת העיר ודוק מהרש"ל:
(כ)" הנה נא העיר הזאת קרובה והיא מצער", שיש בה מעט אנשים וגם אינה עתיקה בשנים ועוד לא נתמלאה סאתה, והגם שנגזר עליה להשחת עם כלל הככר, כשאמלט שמה תועיל זכות הצלתי שתנצל העיר הזאת לפי שעה עד שאוכל לצאת משם בכלות הנגף:
הנה נא העיר הזאת. קשה ממה נפשך אם נתחייבה העיר מה יועיל בקשתו מהם. ועוד רואני כי שמעו לקולו ואמרו נשאתי פניך וגו', ואם לא נתחייבה מבלי בקשתו של לוט אין להם רשות להשחיתה:
אכן יתבאר הענין על דרך אומרם במסכת שבת (דף י:) ישיבתה של צוער נ"א שנה ושל סדום נ"ב וכו' ע"כ. וכפי זה דן לוט לפניהם כי עדיין לא נשלמה סאתה, והן אמת כי ישתנה הדין (בבא קמא דף ס.) בין קודם שניתן רשות למחבל לאחר שניתן וכו' שהגם שעדיין לא נשלמה סאתה אף על פי כן כיון שניתן רשות למשחית אין לה זכות להמלט מהדין, וכפי זה הדבר תלוי ביד המשחית, לזה נתחכם לוט ושאל הדבר ממנו וקבל דבריו ואמר נשאתי פניך וגו', ותמצא שתכף הלך לו לוט מצוער כי ירא שהגיע זמן תשלום פורענותה:
אמר רב: לעולם יחזור אדם לישב בעיר שישיבתה קרובה, שמתוך שישיבתה קרובה עוונותיה מועטין. אמר רב חנן: מאי קראה? דכתיב: הנה נא העיר הזאת קרובה. מאי קרובה? אילימא דמקרבא וזוטרא, הא חזי לה! אלא מתוך שישיבתה קרובה עוונותיה מועטין. ואמר ר' יצחק: ישיבתה של צוער נ"א שנה, שנאמר אמלטה נא, בגימטריא נ"א. ושל סדום נ"ב, ושלותה כ"ו, דכתיב: י"ב שנה עבדו וגו'.
