ביאור:גם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

גם = מהשני והלאה[עריכה]

'גם' היא מילה קטנה, אבל אם שמים לב אליה היא יכולה לעזור לזהות פסוקים. הנה כמה דוגמאות:

אמרה שרי על הגר (בראשית טז ב)

"אולי אבנה ממנה"

אמרה רחל על בלהה (בראשית ל ג)

"ואבנה גם אנכי ממנה"

רחל אומרת את דבריה אחרי שלאה כבר 'נבנתה' (ילדה בנים), והיא רוצה גם כן להיבנות – כמו אחותה. אבל שרי אומרת את דבריה לפני שלאברם נולדים בנים, ולכן היא לא יכולה להגיד 'גם'. פירוש אחר: רחל בוודאי הכירה את הסיפור של שרי, סבתו של בעלה; ולכן היא אומרת " גם אנוכי" – כמו שרי.

נאמר לאשת-פינחס כשילדה את איכבוד (שמואל א ד כ)

"אל תיראי כי בן ילדת"

נאמר לרחל כשילדה את בנימין (בראשית לה יז)

"אל תיראי כי גם זה לך בן"

שוב, לרחל כבר היה בן (יוסף) ולכן נאמר לה גם . אבל אצל אשת-פינחס – איכבוד הוא הבן הראשון שלה הנזכר בתנ"ך , ולכן לא נאמר לה 'גם' (אמנם בהמשך נזכר שהיה לה עוד בן (שמואל א יד ג) "ואחיה בן אחיטוב אחי איכבוד בן פינחס בן עלי כהן ה' בשילה נושא אפוד") .

אמרה אביגיל לדוד (שמואל א כה כד)

"תדבר נא אמתך באוזניך ושמע את דברי אמתך"

אמרה האישה החכמה מאבל-בית-מעכה ליואב (שמואל ב כ יז)

"שמע דברי אמתך"

אמרה בעלת-האוב לשאול (שמואל א כח כב)

"שמע נא גם אתה בקול שפחתך"

בעלת האוב אומרת: 'אחרי שאני שמעתי בקולך, סיכנתי את חיי והעליתי לך באוב את שמואל – שמע גם אתה בקולי ואכול'.

נאמר על עשרת-השבטים (מלכים ב יז ט)

"ויבנו להם במות בכל עריהם"

נאמר על יהודה בימי רחבעם (מלכים א יד כג)

"ויבנו גם המה להם במות ומצבות ואשרים"

אחרי פילוג הממלכה היו עשרת-השבטים הראשונים שבנו במות. רק אחר-כך התחילו גם בני-יהודה (בימי רחבעם) ללמוד מהם ולבנות גם להם.

דוד ניסה לחגור את חרבו של שאול, לפני שיצא להילחם עם גלית (שמואל א יז לט)

"ויחגור דוד את חרבו"

דוד חגר את חרבו לפני שיצא להילחם עם נבל (שמואל א כה יג)

"ויחגור גם" " "" " "דוד את חרבו"

בפסוק השני ניתן לראות שדוד לא-כל-כך ממהר לצאת למלחמה עם נבל (הוא כנראה מקווה שנבל יתחרט קודם). לכן הוא קודם אומר לאנשיו "חגרו איש את חרבו!" ורק אחר-כך גם הוא חוגר את חרבו.

אמר המלאך ללוט (בראשית יט כא)

"הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה"

אמר דוד לאביגיל, שמ"א כה

"שמעתי בקולך ואשא פניך"

המלאך עשה ללוט שתי טובות: 'אחרי שהוצאתי אותך מסדום (למרות שהתמהמהת), גם אשאיר לך את העיר צוער, שתוכל לברוח אליה'.

אבל דוד עשה לאביגיל רק טובה אחת – נמנע מהרוג את בעלה, ולכן אינו אומר "גם".

המילה 'גם' נאמרת בדרך-כלל דווקא על השני בסדרה; על השלישי (והלאה) כבר לא נאמר 'גם', למשל:

אמרה לאה לאחר שילדה את שמעון (בראשית כט לג)

"ויתן לי גם את זה"

נאמר על פרעה לאחר מכת הדם (שמות ז כג)

"ולא שת ליבו גם לזאת"

נאמר לאחר מכת הערוב (שמות ח כח).

"ויכבד פרעה את ליבו גם בפעם הזאת"

נאמר על העיר לִבנה (יהושע י ל)

"וייתן ה' גם אותה ביד ישראל ואת מלכה"

נאמר על מנשה, שנזעקו ובאו אחרי גדעון (שופטים ו לה)

"וייזעק גם הוא אחריו"

אמר דוד לאיתי הגיתי (שמואל ב טו יט)

"למה תלך גם אתה איתנו?"

שמעון הוא בנה השני של לאה, אחרי ראובן (על הבנים הבאים שלה כבר לא נאמר 'גם').

מכת הדם היא האות השני שעשה משה לפני פרעה, אחרי מופת התנין (על שאר המכות לא נאמר 'גם').

מכת הערוב היא הפעם השניה, אחרי מכת הצפרדע, שבה פרעה מכביד את ליבו [אחרי מופת התנין, מכת הדם ומכת הכינים נאמר רק שפרעה חיזק את ליבו]. ייתכן שהסיבה לכך היא, שבשתי המכות האלו (צפרדע וערוב) פרעה מבטיח לשחרר את בני-ישראל ומתחרט (ע"ע ה'ויתורים' של פרעה , הלב של פרעה ).

לבנה היא העיר השניה שכבשו יהושע ובנ"י לאחר מלחמת-מלכי-הדרום, אחרי מקֵדה (הסדר הוא: מקדה, לבנה, לכיש, [גזר], עגלון, חברון, דביר). (על שאר הערים לא נאמר 'גם').

מנשה הוא השבט השני שבא אחרי גדעון (קודם באו אביעזר, אח"כ מנשה, ואח"כ אשר, זבולון ונפתלי. ועליהם לא נאמר 'גם'.).

איתי הגיתי הוא השני שבא עם דוד (קודם באו הכרתי והפלתי ואחריהם הגיתים) (אבל אחריהם באו צדוק והלויים, וגם עליהם נאמר 'גם': "והנה גם צדוק וכל הלויים איתו, נושאים את ארון ברית האלוהים"!)

אבל זה לא תמיד נכון, למשל:

אמר שמואל לישי (שמואל א טז ח-ט), גם על אבינדב (הבן השני) וגם על שמה (השלישי)

"גם" "בזה לא בחר ה’"

נאמר על שמגר בן ענת (שופטים ג לא) , שהיה השופט השלישי (אחרי עתניאל ואהוד), והשופט הראשון שנלחם בפלשתים (אבל ראו תשועה מיד פלשתים - נספח ב );

"ויושע גם הוא את ישראל"

(שמואל א יט כ-כד), נאמר על כל שלוש הקבוצות של מלאכים ששלח שאול לקחת את דוד מניות ברמה, וגם על שאול עצמו נאמר "ויתנבא גם הוא".

"ויתנבאו גם המה"

והנה עוד כמה פסוקים עם המילה 'גם' (אתם יכולים להשתמש בטבלה כדי לבחון את עצמכם):

הסבר למילה 'גם'

המקור

הפסוק

בנוסף לאברהם שנזכר קודם

בראשית יג ה

"וגם ללוט, ההולך את אברם, היה צאן ובקר ואהלים"

בנוסף לרשע, שאותו מובן מאליו שיש להרוג.

תלונתו של אבימלך (בראשית כ ד)

"הגוי גם צדיק תהרוג?"

אחרי שהכושי רץ – גם אני ארוץ

אמר אחימעץ בן צדוק (שמואל ב יח כב)

"ארוצה נא גם אני"

'אחרי שברכת את יעקב, ברך גם אותי'

אמר עשיו ליעקב (בראשית כז לח)

"ברכני גם אני, אבי!"

'אחרי שהיכיתם את יורם מלך ישראל – הכו גם אותו'

אמר יהוא על אחזיה מלך יהודה (מלכים ב ט כז)

"גם" "אותו הכוהו אל המרכבה"

'לא רק אתה וביתך תעבדו את ה' – גם אנחנו'

אמרו בנ"י ליהושע (יע' כד 18)

"גם" "אנחנו נעבוד את ה’"

'לא רק אתם יודעים שהיום ה' ייקח את אליהו – גם אני יודע' (ע"ע אלישע מפתיע )

אמר אלישע לבני-הנביאים (מלכים ב ב ג)

"גם" "אני ידעתי החשו"

'אחרי שהסכמתי להודיע לך את דרכיי – הסכמתי גם ללכת עמכם לארץ כנען'

אמר ה' למשה (שמות לג יז)

"גם" "את הדבר הזה אשר דיברת אעשה"

אחרי שנתת לציבא חצי מהשדה – אני מוכן שייקח גם את כל השדה.

אמר מפיבושת לדוד (שמואל ב יט לא)

"גם" "את הכל יקח"

לא הבנתי

אמר נתן לדוד (שמואל ב יב יג)

"גם" "ה’ העביר חטאתך, לא תמות"

לא הבנתי

אמר נתן לדוד (שמואל ב יב יד)

"גם" "הבן היילוד לך מות ימות"

אחרי שהיכו את כל בני בנימין – שילחו באש גם את עריהם.

נאמר על בני-ישראל במל' הגבעה (שופ כ 48)

"גם" "כל הערים הנמצאות שילחו באש"

לא הבנתי

אמר שמואל לבנ"י (שמואל א יב טז)

"גם" "עתה התייצבו וראו את הדבר הגדול הזה" " "" "

לא הבנתי

ענה העבד לאחים (שם 10)

"גם" "עתה כדבריכם כן הוא"

'אחרי שהרגת את הגויים הרשעים בסדום ועמורה (בפרק הקודם), תהרוג גם את הגוי הצדיק?'

אמר אבימלך לאחר שלקח את שרי (בראשית כ ד)

"ד'! הגוי גם צדיק תהרוג!?"

'לא רק מי שגנב את גביע-הזהב ייענש – גם אנחנו'.

אמרו אחי-יוסף לעבד-יוסף (בראשית מד ט)

"ו גם אנחנו נהיה לאדוני לעבדים."

הפסוק לא לגמרי ברור לי (כי לפי הפשט נראה שהיה צריך לכתוב פשוט "ויהיו עם ישראל")

העברים שבמחנה הפלשתים (שמואל א יד כא)

"וגם" "המה להיות עם ישראל"

לא רק שאול ויונתן רדפו אחרי הפלשתים, אלא גם איש ישראל המתחבאים בהר אפרים.

איש ישראל המתחבאים בהר אפרים (שמואל א יד כב)

"וידבקו גם המה אחריהם במלחמה"

אחרי ששאול נפל על חרבו – גם נושא כליו עשה זאת.

נאמר על נושא כליו של שאול (שמואל א לא ה)

"וייפול גם הוא על חרבו"

אחרי שהמית ה' את ער (אחיו הבכור) – המית גם אותו.

נאמר על אונן בן יהודה (בראשית לח י)

"ויירע בעיני ה' אשר עשה, וימת גם אותו."

אחרי שנלחמו בבנ"י הקרובים אליהם (בעבה"י המזרחי) – עברו את הירדן להילחם גם בבנ"י שבעבה"י המערבי.

נאמר על בני-עמון (שופטים י ט)

"ויעברו... להילחם גם ביהודה ובבנימין ובבית אפריים"

אחרי שיעקב הביא מטעמים, גם עשו הביא

נאמר על עשיו (בראשית כז לא)

"ויעש גם הוא מטעמים, ויבא לאביו"

אחרי שכל המלכים התקבצו יחדיו להילחם עם ישראל (ט 1 - 2), החליטו גם הגבעונים לעשות משהו להגנתם ( פירושים נוספים ).

הגבעונים (יע' ט 4)

"ויעשו גם המה בעורמה"

אחרי שאתם ירשתם את עבה"י המזרחי – גם הם יירשו את ארצם.

נאמר לבני-גד ובני-ראובן (דברים ג כ, יע' א 15; הפסוק בספר יהושע הוא כמעט זהה לפסוק בספר דברים, רק שבספר דברים כתוב "גם הם" ובספר יהושע כתוב "גם המה" )

"וירשו גם הם את הארץ אשר ה' א-להיכם נותן להם"

אחרי ש"האספסוף אשר בקרבו התאוו תאווה" – גם בני ישראל התאוו ובכו.

בקברות התאווה (במדבר יא ד)

"וישובו ויבכו גם בני ישראל" " "" "

לא הבנתי

אמר משה בעניין חטא העגל (דברים ט יט, י10)

"וישמע ה' אליי גם בפעם ההיא."

אחרי שאהרון נאסף אל עמיו – גם אתה תיאסף.

אמר ה' למשה (במדבר כז יג)

"ונאספת אל עמיך גם אתה"

'אחרי ששמענו את אחיתופל – נשמע גם את חושי'

אמר אבשלום על חושי הארכי (שמואל ב יז ה)

"ונשמעה מה בפיו גם הוא"

אחרי שאני עשיתי אתכם חסד – עשו גם אתם עם בית אבי חסד.

אמרה רחב למרגלים (יע' ב 12)

"ועשיתם גם אתם עם בית אבי חסד"

'אחרי שהבטחת לי דברים גדולים – הבטחת גם לביתי (כלומר לבנים שלי) דברים גדולים (שיבנו את ביהמ"ק).

אמר דוד לה' (שמואל ב ז יט)

"ותדבר גם אל בית עבדך למרחוק"

'אחרי שאני אתקע בשופר – גם אתם תתקעו'

אמר גדעון לאנשיו (שופטים ז יח)

"ותקעתם בשופרות גם אתם"

'אחרי שהרגתי את האתון – הייתי הורג גם אותך אם האתון לא היתה נוטה מפני' .

אמנם לא כתוב שהמלאך הרג את האתון, אבל כך פירש רש"י. ולפי מה שהוסבר למעלה – קל להבין מאיפה רש"י לקח את הפירוש הזה: לפי כללי השפה העברית זהו ה'פשט'! (לפי רש"י, המלאך הרג את האתון כי היא הלבינה את פניו של בלעם לעיני שרי מואב. ואין כאן מקום לפרט [ע' בגמרא, ע"ז ד:]).

אמר המלאך לבלעם (במ' כב )

"כי עתה גם אותך הרגתי"

ברור

אמר בלעם לשרי-מואב השניים (במדבר כב יט)

"שבו נא בזה גם אתם הלילה"

לפי הפירוש המקובל - יש כאן שתי נבואות פורענות: ה' קרע את מלכותך מעליך, וגם הוא לא יתחרט על כך.

לפי הפירוש שלי (אראל) - יש כאן שתי תוצאות של העובדה ששאול שמע בקול העם: ה' קרע את מלכותך מעליך, וגם עם ישראל יישאר נאמן לך.  ראו נצח ישראל

שמואל לשאול (שמואל א טו כח-כט)

"קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך היום... וגם נצח ישראל לא ישקר ולא יינחם..."

ה' מקבל את שתי הדרישות של משה. ראו הויכוח על הליכת פני ה' עם ישראל

ה' למשה (שמות לג יז)

"'גַּם אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶעֱשֶׂה..."

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 5 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-05-01.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:גם - מהשני והלאה

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/gm