ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת חלה/פרק ראשון

פרק ראשון - חמשה דברים

ירושלמי חלה, פרק א, הלכה א

-----------------------------------דף א

הירושלמי מאיר מסכת חלה דף א

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •

^[דף א עמוד א] מתני’: ^א_א חמשה דברים חייבין בחלה. החיטים, והשעורין, והכוסמין, ושיבולת שועל, והשיפון, הרי אלו חייבין בחלה. ^א_ב ומצטרפין זה עם זה, ^א_ג ואסורים בחדש מלפני הפסח, ומלקצור מלפני העומר. ^א_ד ואם השרישו קודם לעומר, העומר מתירן. ואם לאו אסורין עד שיבא העומר הבא:

גמ’: תנן, חמשה דברים חייבין בחלה כו' כתיב (במדבר שלח טו יט) והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה'. יכול יהו כל הדברים חייבין בחלה _{אפילו קטניות?}תלמוד לומר מלחם, ולא כל לחם. אם מלחם ולא כל לחם. אין לי אלא חטין ושעורין בלבד _{שעיקר הלחם בא מהם.}כוסמין שבולת שועל ושיפון מניין? תלמוד לומר (במדבר שלח טו כ) ראשית עריסותיכם. ריבה, וירבה הכל? תלמוד לומר מלחם: אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש °. תני °רבי ישמעאל רבי ישמעאל כן. רבי יונה רבי יונה ° רבי זעירא רבי זעירא ° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש ° אמרו בשם °רבי ישמעאל רבי ישמעאל. רבי מנא רבי מנא ° אמר, אזלית הלכתי לקיסרין ושמעית

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • תולדות יצחק תבונות •

^[דף א עמוד ב] רבי אחווה רבי אחווה ° ורבי זעירא רבי זעירא ° ואבא _{רבי יונה רבי יונה° היה אביו של רבי מנא רבי מנא°,}דהוה אמרי ליה שאמרו בשם °רבי ישמעאל רבי ישמעאל. נאמר לחם בפסח, ונאמר לחם בחלה. מה לחם שנאמר בפסח דבר שהוא בא לידי מצה וחמץ. אף לחם שנאמר בחלה, דבר שהוא בא לידי מצה וחמץ. ובדקו ומצאו שאין לך בא לידי מצה וחמץ, אלא חמשת המינים בלבד. ושאר כל הדברים אינן באין לידי מצה וחמץ, אלא לידי סירחון. תני, אמר °רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי, קרמית חייבת בחלה. °רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי אמר, באה היא לידי מצה וחמץ, ורבנין אמרי אינה באה לידי מצה וחמץ. ויבדקוה? על עיקר בדיקתה הן חולקין. °רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי אמר. בדקוה ומצאוה שהיא באה לידי מצה וחמץ. ורבנין אמרי, בדקוה ולא מצאו אותה שהיא באה לידי מצה וחמץ אלא לידי סירחון . תמן תנינן (תוספתא תרומות ח ט) ^א_ה תפוח _תרומהשריסקו ונתנו לתוך העיסה וחימיצה, הרי זו אסורה. תני, °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר מותר. רבי אחא רב אחא ° ורבי אבהו רבי אבהו ° אמרו בשם רבי יוסי בן חנינא רבי יוסי בר חנינא °. מה פליגין במה הם חולקים? במחמץ במימיו _ברסק. אבל במחמץ בגופו _{שהניח את התפוח שלם על העיסה}, דברי הכל מותר. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא כדעתיה דתנן (משנה שבת ג ג) אין נותנים ביצה בצד המיחם שתתגלגל ולא יפקיענה בסודרים, ו°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא מתיר דאין תבשילו תבשיל ברור ולא נאסר, שלא אסרה תורה אלא בישול על האש. כמו דהוא אמר תמן כמו שהוא אמר שם, דאין תבשילו תבשיל ברור . כן הוא אומר הכא, אין חימוצו חימוץ ברור ולא אסרה תורה כזה חימוץ . וכמה דאת אמר, אין לך בא לידי מצה וחמץ אלא חמשת המינין בלבד. ודכוותיה אם עשה עיסה משאר מינים ועירב מחמשת המינים , אין לך מגרר עם כולן להתחייב בחלה, אלא חיטים ושעורים בלבד. כי רק חיטים ושעורים יכולים לגרום לאחרים להחמיץ . רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° אמר בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש ° , אין נגרר אלא אורז. דלא שנינו אלא ^א_ו העושה עיסה מן החיטים ומן האורז. ואינו נגרר אלא עם החיטין בלבד: מהו שיהו חייבים על קלי של אורז ושאר קטניות משום חדש? אמר רבי זעירא רבי זעירא ° כתיב (ויקרא אמור כג יד) ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו. את שחייבים על לחם שלו משום חדש, חייבין על קלי שלו משום חדש. את שאין חייבים על לחם שלו משום חדש, אין חייבים על קלי שלו משום חדש: רבי ירמיה רבי ירמיה ° בעי קומי שאל את רבי זעירא רבי זעירא °. עירב ארבעת רבעין קמח חיטין _{פחות משיעור חלה שהוא חמישה רבעים}בפני עצמן וחימצן. וארבע רבעין אורז בפני עצמן ועירבן, האם חיב בחלה? שהרי בשעה שגלגלן שהוא שעת חיובן לחלה, האורז לא היה ראוי לבא לידי מצה וחמץ שהרי לא היה מעורב בו חיטה. ואולי מה שהחיטים גוררות זה רק בזמן שהן מחמיצות. אבל אחר שגמרו להחמיץ אולי אין בהם כח לגרור. אמר לו, חייב שהרי מינו של אורז וחיטה קרוי לחם . אתייא דרבי יונה רבי יונה ° כרבי ירמיה רבי ירמיה ° _{אפשר להבין את דעתו לפי מה ששאל את רבי זעירא רבי זעירא°.}ודרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° כרבי זעירא רבי זעירא ° _{אפשר להבין את דעתו לפי מה שהשיב.}אתיא דרבי יונה רבי יונה ° כרבי ירמיה רבי ירמיה °. כמה דרבי ירמיה רבי ירמיה ° אמר אינו חייב בחלה עד שיהא קרוי לחם מדבר שבא לידי חימוץ . כך רבי יונה רבי יונה ° אמר עד שיהא קרוי לחם מדבר שבא לידי חימוץ . דרבי יונה אמר נאמר לחם בפסח ונאמר לחם בחלה. מה לחם שנאמר בפסח דבר שהוא בא לידי מצה וחמץ. אף לחם שנאמר בחלה, דבר שהוא בא לידי מצה וחמץ. ודרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° כרבי זירא רבי זירא ° . כמה דרבי זירא רבי זירא ° אמר כל שמינו קרוי לחם חייב בחלה _{אפילו אינו בא לידי חמץ.}כן רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° אמר כל שמינו קרוי לחם חייב בחלה . _{דרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° למד חיוב חלה מראשית עריסותיכם.}אתיא דרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° כרבי הילא רבי אלעאי (אמורא)°, דשניהם אמרו כל שמינו קרוי לחם חייב בחלה. אף על גב דהוא פליג עלוי אף שהוא חולק עליו. דאילו רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° סבר שאין קרוי לחם אלא חיטים עם האורז. ורבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° סובר שגם שעורים עם אורז קרויים לחם . רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני ° שמע כולהון מן אהן קרייא מפסוק זה

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

1 א_א מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה ב' , טור ושו"ע יו"ד סי' שכ"ד סעיף א' , סמ"ג עשין קמא:

2 א_ב מיי' פ"ז מהל' ביכורים הלכה ג' , טור ושו"ע יו"ד סי' שכ"ד סעיף ב' , סמ"ג עשין קמא:

3 א_ג מיי' פ"י מהל' מאכלות אסורות הלכה ב' , מיי' פ"ז מהל' תמידין ומוספין הלכה י"ג , טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ג סעיף א' , סמ"ג לאוין קמב ,סמ"ג לאוין קמג ,סמ"ג לאוין קמד:

4 א_ד מיי' פ"ז מהל' תמידין ומוספין הלכה י"ד , טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ג סעיף ג':

[ע"ב]

5 א_ה מיי' פט"ו מהל' תרומות הלכה ד':

6 א_ו מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה י"א , טור ושו"ע יו"ד סי' שכ"ד סעיף ט':

-----------------------------------דף ב

הירושלמי מאיר מסכת חלה דף ב

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •

^[דף ב עמוד א] (ישעיהו כ"ח, כ"ה) ושם חיטה שורה ושעורה נסמן וכוסמת גבולתו לחם. ושם חיטה אלו החיטים. שורה זו שבולת שועל. ולמה נקרה שמה שורה? שהיא עשויה כשורה. שעורה אלו השעורים. נסמן זה השיפון. וכוסמת זה הכוסמין. גבולתו לחם. עד כאן גבולו של לחם. ולמידין מן הקבלה? אמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי ° מן מה דכתיב (ישעיהו כ"ח, כ"ו) ויסרו למשפט אלהיו יורנו, כמי שהוא דבר תורה. אמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי ° . אילין נשייא דאמרין אותן נשים שאומרות לא ניעול בנינן לכנישתא לא נביא את הבנים לבית הכנסת. אין חמי ליה מילף, מילף הוא מעצמו אם ראוי הוא ללמוד ילמד מעצמו. לא עבדין טבאות אינן עושות טוב. אלא ויסרו למשפט אלהיו יורנו. אם תייסר אותו ללמוד משפט אלוקיו, אז יורנו אלוקיו. אמר רבי יודא בר פזי רבי יהודה בן פזי ° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°. המשנה שלנו שאומרת שהחיטים והשעורין והכוסמין ושיבולת שועל והשיפון, הם חמישה מינים שונים , ד°רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה היא. אבל חכמים סוברים שהשיפון מין כוסמין, שבולת שועל מין שעורין, ואין כאן אלא שלושה מינים . דתני (ספרא ויקרא - דבורא דנדבה פרשה יג פרק יד ה) °רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר. יכול יהיה מביא מנחת העומר מן הכוסמין ושבולת שועל והשיפון. ודין הוא ומה אם החטים ^א_ז שכשרו לשאר כל המנחות _{שנאמר בהם קמח סולת, ואין סולת באה אלא מין החיטים,} ^א_ח לא כשרו למנחת העומר. כוסמין ושבולת שועל והשיפון שלא כשרו לשאר כל המנחות, אינו דין ^א_ט שלא יכשרו למנחת העומר? השעורים יוכיחו. שלא כשרו לשאר כל המנחות, וכשרו למנחת העומר. לא אם אמרת בשעורין, ^א_י שמנחת סוטה באה מהן. תאמר בכוסמין ושבולת שועל ושיפון שאין מנחת סוטה באה מהן? יצאו החיטים מן הכתוב. דגמר אביב אביב, נאמר כאן גבי מנחת העומר אביב דכתיב (ויקרא ויקרא ב יד) אביב קלוי באש גרש כרמל תקריב את מנחת ביכוריך, ונאמר אביב במצרים דכתיב (שמות וארא ט לא) כי השעורה אביב. מה אביב האמור במצרים שעורים. אף אביב האמור במנחת העומר שעורים ולא חיטים . וכוסמין ושבולת שועל והשיפון _{אף שהם ממין שעורים}מקל וחומר. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° . אין מכאן ראיה שהם חמישה מינים כדעת °רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה. שאפילו אם יסבור כרבנן ששיבולת שועל מין שעורים הן, האם יעלה על דעתך דמסבר סבר רבי יהודא בן פזי רבי יהודה בן פזי ° שמנחת העומר באה משבולת שועל? אילו מן דאמר תאנים שחורות עלי, שמא אינו מותר בלבנות? אלא שחורות אמר, לבנות לא אמר. אף הכא. התורה ציוותה להביא את העומר אביב . _ומצאנושעורה אביב, אמר _{שמצאנו שהתורה קראת לשעורה אביב,}שבולת שועל אביב לא אמר _{שלא מצאנו שהתורה קראת לשיבולת שועל או שאר מינים אביב}

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •

^[דף ב עמוד ב] רבנן דקיסרין בעין שאלו. מי תנינן האם שנינו במשנה שיש חמישה מינים, שמכאן דייקנו שהמשנה לא כרבנן? לא אמר אלא שיש חמשה דברים. ואפשר להעמיד את המשנה אף כרבנן שיש חמישה דברים שהם משלושה מינים . שני דברים מין אחד, ושני דברים מין אחד. שבולת שועל ושעורים, שיפון וכוסמין, והחיטה. תנן, ומצטרפין _{כל החמישה מינים}זה עם זה . תמן תנינן (להלן פרק ד). ^א_יא איזו מין במינו _{להצטרף לחיוב בחלה?}החיטים אין מצטרפין עם הכל, אלא עם הכוסמין. השעורין מצטרפין עם הכל, חוץ מן החיטים. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° אמר ליה סתם _{בלי לציין מי המקור.}רבי יונה רבי יונה ° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן °, ^א_יב מה שאמרה המשנה תמן שאין עיסה מצטרפת עם השניה אלא מין במינו, בנושכות עיסה לעיסה. ומה שאמרה המשנה כאן שכל החמישה מינים מצטרפים , בבלול. ותני רבי חייא רבי חייא רבה ° כן. וכולן שבללן תבואה קמחים ובציקות מצטרפות. עירס הדביק ראשי העיסיות האם די בזה כדי לצרפן, או צריך שיבלול את הכל? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° וההן נשוך לאו כמעורס הוא? ואת אמר אינו מצטרף _{אלא מין במינו.}אף הכא אינו מצטרף. איתמר. וכולן שבללן תבואה קמחים ובציקות מצטרפות . מהו שילקו על חלתן דבר תורה? האם שני מינים מצטרפים לשיעור חלה וחיב מהתורה, או שהמין המועט בטל ברוב וכמי שאינו, ואין כאן שיעור חיוב חלה מהתורה ואינו לוקה. אמר רבי יונה רבי יונה ° בשם שמואל שמואל (אמורא)° ורבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° ורבי אבהו רבי אבהו ° אמרו בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש °, אין לוקין על חלתן דבר תורה. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא ° . רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש ° כדעתיה, דאיתפלגון שנחלקו. ^א_יג הפיגול והנותר _{שהיה בכל אחד מהם כזית}ששחקן _וערבןרבי יוחנן רבי יוחנן ° אמר, לא ביטלו זה את זה. דאין איסור מבטל איסור . ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש ° אמר, ביטלו זה את זה. וכיוון שאי אפשר לדייק שיהיו שניהם שוים, וגם לא ברור מי הרוב, הוה ליה התראת ספק ואין לוקים עליו . אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° , ולא דמיין אין דמיון. מה דאמר תמן רבי יוחנן רבי יוחנן ° דאין מבטלים זה את זה. מדובר במקרה שזה אסור וזה אסור. ברם הכא אבל כאן, מדובר בשני דברים שאין בכל אחד מהם שיעור חיוב חלה כך שאין על כל אחד שם איסור , במקרה כזה אולי יודה רבי יוחנן רבי יוחנן ° שמין אחד רבה על האחר ומבטל אותו. דכבר ביטלו עד שלא נעשו איסור. אילו היה מביא דוגמא באחד שעשה חמש עיסיות מחמשה מינין שבכל אחד היה שיעור איסור משום חלה ועירבם יחד, ועל זה היה אומר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש ° אין לוקין על חלתן דבר תורה, ורבי יוחנן רבי יוחנן ° היה אומר שלוקין , יאות זה היה טוב. ואכן יכולתה לומר שרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש ° סובר כשיטתו בכזית פיגול וכזית נותר: תנן (תוספתא פסחים ב כב) ^א_יד הלל הזקן היה כורך שלשתן _{פסח מצה ומרור}כאחת. דסבר אין מצוות מבטלות זו את זו . אמר רבי יוחנן רבי יוחנן ° חלוקין על הלל הזקן. דסברי מצוות מבטלות זו את זו, וכל שני מינים רבים על השלישי ומבטלים אותו. דאף שרבי יוחנן רבי יוחנן ° סובר דאין איסורים מבטלים זה את זה, מודה הוא שמצוות מבטלות זה את זה . והא רבי יוחנן רבי יוחנן ° כורך מצה ומרור? כאן בשעת המקדש וכאן שלא בשעת המקדש. בשעת המקדש ששלושתן מדאוריתא, מבטלות זו את זו, ורבי יוחנן רבי יוחנן ° שכרך מצה ומרור היה שלא בשעת המקדש. דלא אתי מרור דרבנן, ומבטל מצה שהיא מדאוריתא . ואפילו תימר כאן וכאן בשעת המקדש. כשיש שלושה דברים, שני דברים רבים על אחד ומבטלין אותו, אבל כשיש רק שנים, סבר רבי יוחנן רבי יוחנן ° שאפשר לצמצם שלא ירבה אחד על השני. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° אמר בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת ° . כשם ^א_טו שאין האיסורין מבטלין זה את זה, כך ^א_טז אין המצות מבטלות זו

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

7 א_ז מיי' פי"ב מהל' מעשה הקרבנות הלכה ב':

8 א_ח מיי' פי"ב מהל' מעשה הקרבנות הלכה ב' , מיי' פ"ז מהל' תמידין ומוספין הלכה י"א:

9 א_ט מיי' פי"ב מהל' מעשה הקרבנות הלכה ב' , מיי' פ"ז מהל' תמידין ומוספין הלכה י"א:

10 א_י מיי' פי"ב מהל' מעשה הקרבנות הלכה ב' , מיי' פ"ג מהל' סוטה הלכה י"ב:

[ע"ב]

11 א_יא מיי' פ"ז מהל' ביכורים הלכה ג' , טור ושו"ע יו"ד סי' שכ"ד סעיף ב':

12 א_יב מיי' פ"ז מהל' ביכורים הלכה ג' , טור ושו"ע יו"ד סי' שכ"ד סעיף ב':

13 א_יג מיי' פי"ח מהל' פסולי המוקדשין הלכה כ':

14 א_יד מיי' פ"ח מהל' חמץ ומצה הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' תע"ה סעיף א':

15 א_טו מיי' פי"ח מהל' פסולי המוקדשין הלכה כ':

16 א_טז מיי' פ"ח מהל' חמץ ומצה הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' תע"ה סעיף א':

-----------------------------------דף ג

הירושלמי מאיר מסכת חלה דף ג

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •

^[דף ג עמוד א] את זו: _{אם עשה עיסה מחמשת המינים, אין לוקים על חלתן, כי כל המינים האחרים רבים על כל אחד מהמינים ומבטלים אותו. עשה חמש עיסיות מחמשה מינין, שבכל אחד היה שיעור איסור משום חלה ועירבם יחד. לשיטת רבי יוחנן רבי יוחנן° חייב, דאין איסור מבטל איסור.}°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה דרומיא בעי. עשה עיסה מחמשת המינין, כשבכל מין לא היה שיעור חלה , _{שהדין הוא שחיבת רק מדרבנן. דאף לרבי יוחנן רבי יוחנן° כל שני מינים רבים על השלישי ומבטלים אותו ואין לוקים עליה דבר תורה.}וחזר ועשה חמש עיסיות כל אחת ממין אחד ואין בכל עיסה שיעור חלה, אבל ביחד עם מינו שבעיסה הגדולה יש חיוב חלה. ועירבם יחד. חיטים שבו מהו שיצטרפו לחיטים שבו, ושעורין שבו מהו שיצטרפו לשעורין שבו? האם נאמר דמצא מין את מינו ונעור, דעכשיו בכל מין יש שיעור. או שכל עיסה תתבטל בעיסה הגדולה. אמר רבי חייא בר אדא רבי חייא בר אדא ° . לא כן אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° , שני דברים רבים על אחד ומבטלין אותו? אף כאן פשיטא שהכל בטל. לא צורכה דא לא בזה אלא בזה יש מקום להסתפק עשה חמש עיסיות מחמשה מינים שלא היה בכל אחד מהן כדי איסור חלה , ועירבן. וחזר ועשה חמש עיסיות מחמשה מינים שבכל עיסה היה שיעור חלה , ולא עירבן. ואחר שכבר התחייבו אותן עיסות בודדות, חזר וערבן עם העיסה הגדולה. חיטין שכאן מהו שיבטלו חיטים שכן, ושעורים שכן מהו שיבטלו שעורים שכאן? האם כיון שאותן עיסות בודדות חייבות בחלה ואינם בטלות, גם חלקי העיסה המשותפת יהיו חייבים בחלה שכל מין יתחבר לעיסה של מינו דמצא מין את מינו ונעור. או שכל מין כבר בטל בעיסה הגדולה הפטורה ואינו חוזר וניעור. שההיתר רבה על האיסור וביטלו: תנן, ואסורין בחדש מלפני הפסח. אית תניי תני, מלפני הפסח. _{יום הקרבת העומר שהוא יום ט"ז בניסן.}ואית תניי תני, מלפני העומר _{הקרבת העומר עצמו.}מאן דאמר מלפני הפסח, מסייע לרבי יוחנן רבי יוחנן °. מאן דאמר מלפני העומר, מסייע לחזקיה חזקיה בן רבי חייא °. דאמר רבי יונה רבי יונה ° בשם חזקיה חזקיה בן רבי חייא °. בשעת הקרבן _{כשבית המקדש היה קיים,}הקרבן מתיר. שלא בשעת הקרבן _{אחר החורבן,}היום מתיר. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° אמר בשם חזקיה חזקיה בן רבי חייא °. בשעת הקרבן, הקרבן מתיר. מודה חזקיה חזקיה בן רבי חייא ° שלא בשעת הקרבן היום מתיר. רבי יוחנן רבי יוחנן ° אמר. בין בשעת הקרבן, בין שלא בשעת הקרבן, היום מתיר. אמר רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° , טעמא דרבי יוחנן רבי יוחנן ° דכתיב (ויקרא אמור כג יד) עד עצם היום הזה. מלמד שהיום מתיר. יכול אפילו בשעת הקרבן? תלמוד לומר (ויקרא אמור כג יד) עד הביאכם את קרבן אלהיכם. יכול הבאה ממש? תלמוד לומר עד עצם היום הזה. משמע שהיום מתיר . הא כיצד? טול מבנתיים זמן הבאה. שיום ט"ז מתיר אבל לא מתחילת הלילה, אלא משהאיר המזרח שהוא הזמן הראוי להקרבה . מודה רבי יוחנן רבי יוחנן ° באיסור שהוא אסור עד הקרבת העומר . איסורו מהו? רבי ירמיה רבי ירמיה ° אמר איסורו דבר תורה. רבי יונה רבי יונה ° ורבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° תרוויהון אמרין שניהם אמרו, איסורו מדבריהן. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° . מיליהון דרבנן מסייעין לן

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •

^[דף ג עמוד ב] דתנינן תמן (משנה מנחות י ו) ^א_יז אין מביאין מנחות ובכורים ומנחת בהמה קודם לעומר, ואם הביא, פסול. ואמר °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה דרומיא, רבי יונה רבי יונה ° ורבי אימי רבי אמי ° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן °. לא שנו שאם הביא פסול, אלא אם הביא בשלשה עשר, או בארבעה עשר, או בחמשה עשר. הא בששה עשר אם עבר והביא, אפילו קדם העמר כשר. אין תימר איסורו דבר תורה היא. היה צריך להיות דלא שנייא שלא יהיה הבדל, היא שלשה עשר, היא ארבעה עשר היא חמשה עשר היא ששה עשר, עבר והביא פסול. אלא ודאי שהאיסור רק מדרבנן . ועוד ראיה שרבי יוחנן רבי יוחנן ° סובר שהאיסור מדרבנן מן הדא _{מזה שרב נהג איסור חדש עד יום י"ח.} דאמר רבי זעירא רבי זעירא °, על ידי דרב בר דעתון באותה דעה דחזקיה בנוי דרבי חייא רבה חזקיה בנוי דרבי חייא רבה °, דהוא סבר כוותהון שהקרבן מתיר וכשאין מקדש אסור עד הערב. ולכן מחשש שמא היה החודש מעובר ונמצא שיום י"ז הוא יום ט"ז, נהג איסור חדש עד י"ז בניסן בערב משום ספיקא דיומא. ואין תימר דגם לרבי יוחנן רבי יוחנן ° איסורו דבר תורה. מה הכריח את רבי זעירא רבי זעירא ° לאמר שרב מחזיק בדעה של חזקיה חזקיה בן רבי חייא ° שהאיסור לאכול חדש כל יום ט"ז הוא מהתורה ולכן מספק הוא אסר עד י"ז, אם גם רבי יוחנן רבי יוחנן ° סובר שהאיסור מהתורה, הרי באותה מידה אפשר היה לומר שרב רב (אמורא)° בר דעתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן °. אלא ודאי שלרבי יוחנן רבי יוחנן ° האיסור רק מדרבנן. והתנינן (משנה מנחות י ה) משחרב בית המקדש ^א_יח התקין °רבן יוחנן בן זכאי רבן יוחנן בן זכאי שיהא יום הנף כולו אסור. שמא יבנה המקדש ויאמרו אשתקד מי לא אכלנו משהאיר המזרח. השתא נמי נאכל, ולא יודעים שאשתקד האיר המזרח מתיר, ועכשיו העומר מתיר . אין תימר שבזמן שבית המקדש קיים איסורו דבר תורה, ניחא. אין תימר שגם בזמן המקדש איסורו מדבריהן, יש תקנה אחר התקנה? אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון ° מפני

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

17 א_יז מיי' פ"ה מהל' איסורי מזבח הלכה ט' , מיי' פ"ז מהל' תמידין ומוספין הלכה י"ז:

18 א_יח מיי' פ"י מהל' מאכלות אסורות הלכה ב':

-----------------------------------דף ד

ירושלמי המאיר מסכת חלה דף ד

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •

^[דף ד עמוד א] הרחוקין שגם בזמן המקדש כיוון שלא היו יודעים מתי קרב העומר, מצד הדין היו צריכים להיות אסורים כל היום. אלא מפני שידעו שאין בית דין מתעצלים בו, היו אסורים רק עד חצות. אבל עכשיו שהטעם להקל מחצות לא קיים, _{שמא יבנה בית המקדש בלילה ולא יספיקו עד הלילה} לפיכך אסורים כל היום . כך ש°רבן יוחנן בן זכאי רבן יוחנן בן זכאי לא תיקן תקנה חדשה אלא רק הרחיב את הקימת ואסר כל היום, והתקין שאחר החורבן כולם ינהגו כמו אותם רחוקים . רבי ירמיה רבי ירמיה ° אמר בשם רבי חייא רבי חייא רבה °. בין בשעת הקרבן בין שלא בשעת הקרבן היום מתיר. אמר רב הונא רב הונא ° . מתניתא דחזקיה חזקיה בן רבי חייא ° פליגא עלוי המשנה שהביא חזקיה חזקיה בן רבי חייא ° חולקת עליו. דתני, כתיב (ויקרא אמור כג יד) עד עצם היום הזה מלמד שהיום מתיר. יכול אפילו בשעת הקרבן תלמוד לומר (ויקרא אמור כג יד) עד הביאכם את קרבן אלהיכם. משמע שבזמן שבית המקדש קיים הבאת הקרבן מתירה . והתנינן משחרב בית המקדש התקין °רבן יוחנן בן זכאי רבן יוחנן בן זכאי שיהא יום הנף כולו אסור? בשלמא אם הקרבן מתיר, התקין °רבן יוחנן בן זכאי רבן יוחנן בן זכאי שלכולכם יהיה דין של רחוקים. אבל אם היום מתיר ואפילו בזמן שבית המקדש היה קיים הרחוקים אכלו בהאיר המזרח, מדוע התקין °רבן יוחנן בן זכאי רבן יוחנן בן זכאי שיום הינף כולו אסור? אמר רבי יונה רבי יונה °. שאלה זו איתתבת קומי נשאלה לפני רבי ירמיה רבי ירמיה ° ואמר. הבעיה תיפתר אין יסבור °רבן יוחנן בן זכאי רבן יוחנן בן זכאי כ°רבי יודא רבי יהודה בר אלעאי דתנן, °רבי יהודא רבי יהודה בר אלעאי אמר והלא מן התורה אסור. דכתיב עד עצם היום הזה. ולפי זה לרבי יוחנן רבי יוחנן ° כל היום אסור בחדש מתורה, ולא משום תקנה . _{ומה שנאמר ש°רבן יוחנן בן זכאי רבן יוחנן בן זכאי תיקן הכוונה דרש ותיקן.}תמן שם בבבל חשין לצומא רבא משום ספיקא דיומא וצמין תרין יומין חששו שמא חדש אלול התעבר וצמו יומים בכיפור. אמר לון רב חסדא רב חסדא °. למה אתם מכניסין עצמכם לספק נפשות הזה המרובה? חזקה שאין בית דין מתעצלים מלקדש את חדש אלול בזמנו _{כדי שלא יכנסו אנשי בבל לספק ויגיעו לכלל סכנה.} אבוי דשמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק °, חש על גרמיה וצם תרין יומין החמיר על עצמו וצם יומים. איפסק כרוכה ודמך נקרעו מעיו ומת: תנן, אם השרישו קודם לעומר העומר מתיר. רבי יונה רבי יונה ° אמר קודם להבאת העומר . רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° אמר קודם לקצירה שנעשית מבערב . אמר רבי יונה רבי יונה °. הבאה מתרת הבאה _{דאף שרק אחר הבאת שתי הלחם אפשר להביא מנחות לכתחילה מתבואה חדשה. אם הביא אחר הבאת העומר בדיעבד כשר. אבל קדם הבאת העומר אם הביא מנחות מתבואה חדשה אפילו בדיעבד פסול. שכן צריך להביא מדבר המותר באכילה וקדם לעומר התבואה אסורה באכילה לישראל.}קצירה מתרת לקצירה. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° . קצירה מתרת הבאה וקצירה. לפום כן לפיכך רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° הווי בה. קצר לרבים ונטמא ונמצא שצריך קצירה שניה. האם חזר היחיד לאסורו, עד שיקצרו פעם שניה? _{גרסא אחרת.}רבי יונה רבי יונה ° אמר קודם לקצירה, רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° אמר

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •

^[דף ד עמוד ב] קודם להבאה. אמר רבי יונה רבי יונה °. מילתיה דכהנא מסייע לי. דכהנא אמר, מנין שמנחת העומר מתירה מה שהשריש קדם העומר? דכתיב (ויקרא ויקרא ב יד) ואם תקריב מנחת ביכורים לה'. משמע שזו שאתה מביא ביכירה והאחרת שאתה לא מביא לא ביכירה. מאחר ולא נתפרש השיעור של זו שלא ביכרה , הגע עצמך אפילו עשבים אפילו השרשה העומר בא ומתיר. והרי, כי תקריב שנאמר בפסוק, פירושו לשון קצירה. משמע שקציר העומר, הוא המתיר את שהשרישו קודם לקצירה ולא הבאה _{וזה ראיה לרבי יונה רבי יונה°.}ועוד מן הדא דתני המנכש בשלשה עשר בניסן, ונתלש הקלח בידו. הרי זה שותלו במקום הטינא מקום לח, אבל לא במקום הגריד מקום יבש. _{שבגריד לוקח יותר משלשה ימים להשרשה, ולא יספיק להשריש קדם לעומר.}והרי יש כאן שלשה עשר וארבעה עשר וחמשה עשר. דמקצת יום י"ג ככולו. הרי לך שמה שנאמר במשנה ואם השרישו קודם לעומר, הכוונה שהושרש לפני הקצירה, שקצירה מתרת. שאם הבאה הייתה מתרת, הרי גם אם ניכש בי"ד יש לו שלושה ימים עד ההשרשה. י"ד וט"ו ומקצת ט"ז שהרי הבאה נעשת ביום. ומקצת היום ככולו. _{ואי אפשר לומר שאף אם הקצירה מתרת, אפילו בי"ד יהיה מותר ואותו מקצת שעבר מהלילה עד הקצירה יחשב כמקצת יום. שלא אומרים מקצת היום ככולו על הלילה אלא רק על היום.}אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא °. מילתיה דרבי אבינא רבי אבינא ° מסייע לי. דאמר רבי אבינא רבי אבינא °. תיפתר הדא מתניתא במקום שנהגו שלא לעשות מלאכה בארבעה עשר. אבל במקום שנהגו לעשות מלאכה, אפילו ניכש בי"ד יש לו שלושה ימים. משמע שהבאה היא המתירה. שיש לו י"ד ט"ו ומקצת ט"ז. למה היה צריך רבי אבינא רבי אבינא ° להעמיד את הברייתא במקום שנהגו שלא לעשות מלאכה, הרי אפילו במקום שנהגו לעשות מלאכה, לא התירו אלא רק בתלוש? שמא יש מקומות שהתירו במחובר? והרי כאן מדבר במנכש שעושה במחובר, ובזה כולם מודים שלא עושה בי"ד . אשכח תני, מקום שנהגו לעשות מלאכה בתלוש, עושין אפילו במחובר: תנן, ואם לאו אסורים עד שיבא עומר הבא: רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת ° שאל. מהו שיביא את העומר בשנה הבאה מהן? האם כיון שהשרישו והביאו שליש לפני ראש השנה של השנה הבאה, לא יכול להביא מהם את העומר לפי שהם שיכים לשנת המעשר הקודמת, או שיכול להביא מהם, כיוון שהעומר של שנה הבאה מתירו, וכל מה שניתר על ידי העומר, העומר בא ממנו? אך אפשר לומר שיביא מהם? הרי ^א_יט חדש וישן אין תורמין ומעשרין מזה על זה, ואת אמר הכן? התיבון, איך °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס יכול לסבור שאולי כל מה שניתר על ידי העומר, העומר בא ממנו. והרי שאר המינין חוץ משעורה , הרי הן תלוין בעומר _{שהעומר מתירן.} ^א_כ ואין העומר בא מהן? לא אם אמרת בשאר המינין, שלא כשרו למנחת העומר. תאמר בשעורין שכשרו

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

19 א_יט מיי' פ"ה מהל' תרומות הלכה י"א:

20 א_כ מיי' פ"ז מהל' תמידין ומוספין הלכה י"א:

-----------------------------------דף ה

הירושלמי מאיר מסכת חלה דף ה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •

^[דף ה עמוד א] למנחת העומר. חברייא אמרי בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת ° אינו יכול להביא מהם דכתיב (ויקרא אמור כג י) והבאתם את עומר ראשית קצירכם , ולא סוף קצירך ואלו היו סוף הקציר של שנה קדמת . רבי זעירה רבי זעירא ° אמר בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת °, אינו יכול להביא מהם דכתיב מנחת ביכורין. ואין אלו ביכורין. מה נפק מביניהון? עבר והביא. על דעתהון דחברייא פסול. שהרי המילה ראשית נכתב פעמים לומר שמעכב. פעם בפרשת אמור (ויקרא אמור כג י) והבאתם את עומר ראשית קצירכם, ופעם בפרשת ראה (דברים ראה טז ט) מהחל חרמש בקמה. על דעתיה דרבי זירא רבי זירא ° , כשר: לדברי חכמים _{שאמרו שצריך שהעומר יהיה מאותה שנת מעשר}רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון ° ורבי חייא רבי חייא רבה ° אמרו בשם רבין רבין ° בר חייה אם הביאו שליש לפני ראש השנה לא יביא מהם , אבל אם הביאו שליש לאחר ראש השנה, העומר בא מהן:

ירושלמי חלה, פרק א, הלכה ב

מתני’: ^א_כא האוכל מהן _{מחמשת מיני דגן} כזית מצה בפסח, יצא ידי חובתו. ^א_כב כזית חמץ, חייב בהיכרת. ^א_כג נתערב אחד מהן בכל המינין, הרי זה עובר בפסח. הנודר מן הפת ומן התבואה, אסור בהן דברי °רבי מאיר רבי מאיר . וחכמים אומרים. ^א_כד הנודר מן הדגן, אינו אסור אלא מהן. וחייבים בחלה ובמעשרות:

גמ’: תנן, האוכל מהן כזית חמץ, חייב בהיכרת . _{קא סלקא דעתין שמדובר בשעשה עיסה מכולם ואכל ממנה כזית.}אמר רבי יעקב בר זבדי רבי יעקב בר זבדי ° , משמע שאם עשה עיסה מכולם, לוקין על חלתן דבר תורה. כמו שהאוכל מהן כזית חמץ חייב בהיכרת. וקשה על רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש ° שאמר שעיסה המעורבת מחמשת המינים אין לוקים על חלה שלהם מפני שמבטלים זה את זה. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה ° בשם רבי חייא בר ווא רבי חייא בר ווא °. תיפתר, שאכל כזית מזה _{מלחם חיטים}או כזית מזה _{מלחם שעורים.}אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא °. אפילו תימר כזית מכולהן. דמה שאמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש ° שהעיסות מבטלות זו את זו, זה רק לענין חלה, מפני שכל עיסה משם אחר, זו עיסת חיטים וזו עיסת שעורים. אבל לעניין איסור חמץ , שנייא היא זה שונה, שכולהן לשם חמץ. אמרנו בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש °, שאם ערב מהן ועשה עיסה אין לוקין על חלתן דבר תורה. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא ° . רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש ° כדעתיה , דאיתפלגון שנחלקו. הפיגול והנותר ששחקן, רבי יוחנן רבי יוחנן ° אמר לא ביטלו זה את זה, דאין איסור מבטל איסור. ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש ° אמר ביטלו זה את זה. שאי אפשר לדייק שיהיו שניהם שוים, וכיוון שלא ברור מי הרוב, הוה ליה התראת ספק ואין לוקים עליו. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° , ולא דמיין אינם דומים. מה דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן ° תמן דאין מבטלים זה את זה, דזה אסור וזה אסור. ברם הכא אבל כאן, מדובר בשני דברים שאין בכל אחד מהם שיעור חיוב חלה ואין עליהם שם איסור, בזה מודה רבי יוחנן רבי יוחנן ° שמין אחד רבה על האחר ומבטל אותו, דכבר ביטלו עד שלא נעשו איסור. מחלפא שיטתיה דרבי יוסי? תמן הוא אומר, שני דברים רבין רבין ° על אחד ומבטלין אותו אם אין עליהם שם איסור. והכא הוא אמר הכין שכולם מצטרפים לאסור בכזית חמץ? הרי גם כאן בכל מין אין איסור שהרי אין בו כזית. ולמה לא יתבטלו? אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון °. על כרחך כדשנינן מעיקרה כמו שתרצנו קדם, דכיני מתניתא שכך כוונת המשנה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •

^[דף ה עמוד ב] שאכל כזית מזה _{מלחם חיטה}או כזית מזה _{מלחם שעורה.}תנן, הנודר מן הפת ומן התבואה אסור בהן דברי °רבי מאיר רבי מאיר . וחכמים אומרים, הנודר מן הדגן, אינו אסור אלא מהן. האם לרבנן הנודר מן הפת ומן התבואה אסור בכל אפילו בקטניות? _{שכך משמע לכאורה מהלשון.}אמר רבי חייא רבי חייא רבה ° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן °. כיני מתניתא כך צריך לגרוס במשנה. אף הנודר מן הדגן, אינו אסור אלא מהם. תנן, הנודר מן הפת ומן התבואה אינו אסור אלא בהם. מה אנן קיימין? אם אמר שנודר מפת ואמרינן שנאסר ממה שנקרא פת בתורה , מעתה אף האומר תבואה נאמר שכוונתו למה שנקרא תבואה בתורה ויהא אסור בכל, דכתיב (דברים כי תצא כב ט) ותבואת הכרם. אי באומר פת סתם _{והתכוון כלשון בני אדם,} ^א_כה אין לך קרוי פת סתם בלשון בני אדם אלא חיטין ושעורין בלבד. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא ° קיימתיה במקום שאוכלין פת מכל המינים גם מקטניות. וקא משמע לן שאף על פי כן אין לך קרוי פת סתם, אלא חמשת המינים בלבד:

ירושלמי חלה, פרק א, הלכה ג

מתני’: ^א_כו אלו חייבין בחלה ^א_כז ופטורין מן המעשרות. הלקט, והשכחה, והפאה, וההבקר, ומעשר ראשון שנטלה תרומתו, ומעשר שני והקדש שנפדו, ^א_כח ומותר העומר ותבואה שלא הביאה שליש. רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת ° אומר. תבואה שלא הביאה שליש, פטורה מן החלה: אלו חייבים במעשרות ^א_כט ופטורין מן החלה. האורז, והדוחן, והפרגין, והשומשמין, והקטניות, ופחות מחמשת רבעים בתבואה. ^א_ל הסופגנין, והדובשנין, והאיסקריטין, וחלת המשרת, _{שהם מעשה קדרה ולא מאפה תנור,} ^א_לא והמדומע פטורין מן החלה:

גמ’: תנן, אלו חייבין בחלה ופטורין מן המעשרות. הלקט, והשכחה, והפאה, וההבקר וכ"ו . רבי הושעיה רבי אושעיא רבה ° שאל לכהנא רב כהנא °. מניין שהן חייבין בחלה אף שפטורין מן המעשרות? _{למה שלא יהיה דין חלה כדין מעשרות?}אמר לו ודאי אתה מקשה בגלל מה שנאמר (במדבר ט"ו, כ') ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה, כתרומת גרן כן תרימו אותה. משמע שדיני חלה שווים לתרומה. ואיך יתכן שהמנויים במשנה חייבים בחלה ופטורים ממעשרות? לא תימר לי תרימו וכן תרימו. _{שאין זו קושיה}שלא לזה הקישן הכתוב. חזר המשיך ואמר וראיה מארבע עשרה שנה שכיבשו ושחילקו. שהיו חייבין בחלה דכתיב בבואכם אל הארץ, ומתרומה ומעשרות היו פטורין, דכתיב בהן כי תבואו וגו' והילכך לא נוהגין אלא לאחר ירושה וישיבה . מה ארבע עשרה חייבין בחלה ופטורים מן המעשרות, אף אילו חייבין בחלה ופטורין מן המעשרות. ומניין שאלה פטורים מהמעשר? אמר רבי יוחנן רבי יוחנן ° בשם רבי ינאי רבי ינאי °. זה אחד משלשה מקריות שהן מחוורין מבוארים בתורה דכתיב (דברים ראה יד כט) ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך. במה שיש לך ואין לו, את חייב ליתן לו מעשר. יצא הבקר, שידך וידו שווין בו. היא לקט, היא שכחה היא פאה היא הבקר: תנן, מעשר ראשון שנטלה תרומתו. ומכיון שנטלה תרומתו לאו כחולין הוא. ומה החידוש שפטור מן המעשרות? תיפתר ^א_לב שהקדימו בשיבולין _{שנתן ללוי מעשר ראשון קדם חיוב מעשרות.}דאמר רבי אבהו רבי אבהו ° בשם אמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש ° . ^א_לג מעשר ראשון שהקדימו בשיבולין פטור

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

21 א_כא מיי' פ"ו מהל' חמץ ומצה הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' תנ"ג סעיף א' , סמ"ג לאוין עט:

22 א_כב מיי' פ"א מהל' חמץ ומצה הלכה א' , סמ"ג לאוין עט:

23 א_כג מיי' פ"א מהל' חמץ ומצה הלכה ה' , טור ושו"ע או"ח סי' תמ"ב סעיף א' , סמ"ג לאוין עט:

24 א_כד מיי' פ"ט מהל' נדרים הלכה ט' , טור ושו"ע יו"ד סי' רי"ז סעיף י"ח:

[ע"ב]

25 א_כה טור ושו"ע יו"ד סי' רי"ז סעיף י"ט:

26 א_כו מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה ג':

27 א_כז מיי' פ"ב מהל' תרומות הלכה ט':

28 א_כח מיי' פ"ז מהל' תמידין ומוספין הלכה י"ב:

29 א_כט מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה ב':

30 א_ל מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה י"ב , טור ושו"ע יו"ד סי' שכ"ט סעיף א':

31 א_לא מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה ד':

32 א_לב מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה ג':

33 א_לג מיי' פ"ג מהל' תרומות הלכה י"ג:

-----------------------------------דף ו

הירושלמי מאיר מסכת חלה דף ו

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •

^[דף ו עמוד א] ולמה הוא פטור מתרומה גדולה? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° דכתיב (במדבר קרח יח ל) בהרימכם את חלבו ממנו. חלבו ולא חלבו וחלב חבירו. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° אמר מדכתיב (במדבר קרח יח כו) והרמותם ממנו את תרומת ה' מעשר מן המעשר. מעשר מן המעשר , ולא תרומה ומעשר מן המעשר. וכל זה דווקא ^א_לד בשמירח הלוי את השיבולים שקיבל כמעשר , ואחר כך הפריש תרומת מעשר. _{שאז נופלים שני החיובים ביחד, תרומה גדולה ותרומת מעשר. ובזה חידשה תורה שחלב אחד אתה מרים ולא שנים.}אבל אם גם הלוי הפריש תרומת מעשר בשיבולים, ורק אחר כך מירחו, לא בדא. שהרי אין כאן בשעת מרוח אלא חיוב אחד, ולכן חייב להפריש תרומה גדולה. וכל זה דווקא כשהפריש ממנו עליו. אבל אם הפריש תרומת מעשר עליו ממקום אחר, לא בדא: תנן, ומעשר שני והקדש שנפדו, אם נפדה הרי הוא חולין, ומה החידוש שפטור מן המעשרות? רבי זעירא רבי זעירא ° רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° ורבי חמא בר עוקבא רבי חמא בר עוקבא ° אמרו בשם רב יודה רב יודה °, ורבי הלל בן הליס רבי הלל בן הליס °, מטא בה בשם רב יודה רב יודה °. בשהקדימו בשיבולים. דמאותו מקור שממנו למדנו שמעשר ראשון שהקדימו בשיבולים פטור מתרומה גדולה, נלמד שגם מעשר שני והקדש שהקדימו בשיבלין פטור מתרומה גדולה. רבי יונה רבי יונה ° בעי האם מה שאמרה המשנה שמעשר שני פטור, זה רק ^א_לה כמאן דאמר שמעשר שני זה ממון גבוה ואינו כנכסיו _{דכיוון שקודם מרוח היה ממון גבוה לכן פטור,}ברם כמאן דאמר כנכסיו הוא חייב? אמר לו אוף אנא סבר כן _{משמע שלדעתם הקדימו בשיבולים אינו סיבה לפטור. והפטור של מעשר שני זה רק בגלל שהוא ממון גבוה,}אם כך מעשר ראשון הואיל וכל עמא מודיי שהוא כנכסיו יהיה חייב. נמצא שהוא חולק על רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש ° שאמר שמעשר שהקדימו בשבלים פטור מתרומה גדולה. מי שאומר שמעשר ראשון שהקדימו בשיבולים חייב בתרומה גדולה, חייב אפילו על חלק תרומת מעשר שבו. אבל אם כבר הפריש תרומת מעשר, יכול להיות דפטור מתרומה גדולה על אותו חלק שהפריש כיון דהוא עצמו קרוי תרומה . _{דהא לקמן אמרינן דחלה חייבת בתרומה גדולה, רק משום גזרת הכתוב דחלה הטבולה לתרומה חייבת בתרומה. אבל אם לא היה גזרת הכתוב הייתי אומר שכיוון שהחלה עצמה קרויה תרומה, היא תהיה פטורה מתרומה גדולה.}ומאן דאמר פטור, אפילו על חלק החולין שבו _{מה שישאר אחרי שיפריש תרומת מעשר}פטורין. מאן דאמר מעשר ראשון שהקדימו בשיבולים חייב, עשאו כולו תרומת מעשר על מקום אחר דנמצא תרומת מעשר וטבל לתרומה גדולה מדומעין , _{כיוון שחלק תרומת המעשר של עצמו פטורה מתרומה גדולה. אבל השאר נשאר טבול לתרומה גדולה.}מה את עביד לה _{איך נדון אותו?}כגדיש שנדמע _{דקימא לן דגדיש טבל שנדמע חייב בתרומה.}או כעיסה שנדמעה _{בהיותה קמח קדם שגלגל דקימא לן דעיסה שנדמעה עם תרומה פטורה מן החלה?}רבי יוחנן רבי יוחנן ° אמר אנא בעיתה אני הקשתי את הקושיה. רבי יאשיה רבי יאשיה (אמורא)° אמר אנא בעיתה אני הקשתי את הקושיה. מה בין גדיש שנדמע לעיסה שנדמעה? למה בגדיש שנדמע את אמר חייב ובעיסה שנדמעה את אמר פטורה? אמר רבי תנחומא רבי תנחומא ° בשם

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •

^[דף ו עמוד ב] רבי חונא רב הונא °. גדיש עד שלא נדמע כבר חל עליו חיוב. שהרי אפילו בשיבולים אם עבר והפריש ממנו תרומה, הרי זו תרומה. לכן אם נדמע לא נפטר מן התרומה. עיסה מקמח שנדמע . עד שלא נדמעה, עבר והפריש ממנה חלה, אינה חלה. דתנינן תמן (משנה חלה ב ה) ^א_לו המפריש חלתו קמח, אינה חלה וגזל ביד כהן. ואם כך אף כאן כשהקדימו בשיבולים ועשה את המעשר שקיבל תרומת מעשר על מקום אחר והכל נעשה מדומע, כיוון שחיוב תרומה גדולה חל קדם שנדמע, יהיה חיב להפריש: תנן , ומותר העומר: מתניתין דלא כ°רבי עקיבא רבי עקיבא. ד°רבי עקיבא רבי עקיבא מחייב בחלה ובמעשרות. _{או מפני ש°רבי עקיבא רבי עקיבא סובר שאין מרוח ההקדש פוטר, או מפני שכאשר ההקדש קנה את השעורים להוציא מהם קמח למנחת העומר, הגזבר שילם רק עבור העישרון שיהיה למנחה ולא על המותר, לכן המותר לא קדש כלל.}תנן, ותבואה שלא הביאה שליש פטורה מן המעשרות וחיבת בחלה. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, תבואה שלא הביאה שליש פטורה מן החלה . מה טעמא דרבנין? נאמר לחם בפסח, ונאמר לחם בחלה. מה לחם הנאמר בפסח דבר שהוא בא לידי חמץ בא לידי מצה. ואף תבואה שלא הביאה שליש, כיוון שבאה לידי חמץ באה לידי מצה. אף לחם שנאמר בחלה, דבר שהוא בא לידי מצה וחמץ חייב בחלה. ואף תבואה שלא הביאה שליש כיוון שבאה לידי חמץ חייבת בחלה . מאי טעמא ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שפוטר מחלה? דכתיב גבי חלה (במדבר שלח טו כ) כתרומת גורן כן תרימו אותה. מה תרומת גורן אינו חייב אלא ^א_לז מפירות שהביאו שליש, אף חלה אינו חייב אלא מפירות שהביאו שליש. ולית ליה ל°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס את הגזרה שווה לחם לחם? והרי כל חיוב חלה בחמשת מיני דגן נלמד מגזרה שווה זה. ואם הוא כן לומד, איך יתכן שיוצא במצה מתבואה שלא הביאה שליש ופטור מחלה? אשכח תני בשם °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. אינה חייבת בחלה ואין אדם יוצא בה ידי חובה בפסח. מהו שיהיו חייבים על לחם מתבואה שלא הביאה שליש משום חדש? אמר רבי יודן רבי יודן ° כתיב (ויקרא אמור כג יד) ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו. את שחייבים על קלי שלו משום חדש, חייבים על לחם שלו משום חדש. ואת שאין חייבין על קלי שלו משום חדש, אין חייבין על לחם שלו משום חדש. וכיוון שעל קלי חייב אף אם לא הביאה התבואה שליש. לכן גם על לחם שעשוי מחיטה שלא הביאה שליש חייבים משום חדש. לכולי עלמא תבואה שלא הביאה שליש פטורה ממעשרות. מאי טעמא? אמר רבי זעירא רבי זעירא ° כתיב (דברים ראה יד כב) עשר תעשר את כל תבואת זרעך. ^א_לח דבר שהוא נזרע ומצמיח. יצא פחות משליש, שאם נזרע אינו מצמיח. פשיטא בההן תבואה שהביאה פחות משליש אם יערב אותה בתבואה שהביאה שליש שאינו נגרר לעניין המעשרות, ולא יהיה חייב אלא על התבואה שהביאה שליש. רבי חייא בר יוסף רבי חייא בר יוסף ° שאל על דעתיה ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שפוטר תבואה שלא הביאה שליש מחלה . מהו שיהא נגרר לעניין חלה כעיסת האורז _{שאם ערב אותה בחיטין חייבת בחלה?}לגבי מעשרות תנן, אין תורמים מהחדש על הישן . והקובע לעניין זה זה הבאת שליש _{שאין תורמים מן מתבואה שהביאה שליש קדם ראש השנה על תבואה שהביאה שליש אחר ראש השנה}שמואל בר אבא שמואל בר אבא ° בעי, לרבנן שמחיבים בחלה אפילו קודם הבאת שליש , אי זה חדש וישן שבחלה? משבא לכלל תבואה. שתי שדות אחת הביאה שליש קדם ראש השנה, ואחת פחות משליש _{והביאה שליש אחר ראש השנה.}נמצא שלחלה, אחת. שהרי שתיהן באו לכלל חיוב חלה כאחת . למעשרות, שתים. אחת הביאה

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

34 א_לד מיי' פ"ג מהל' תרומות הלכה י"ג:

35 א_לה מיי' פ"ג מהל' מעשר שני הלכה י"ז:

[ע"ב]

36 א_לו מיי' פ"ח מהל' ביכורים הלכה א':

37 א_לז מיי' פ"ב מהל' תרומות הלכה י':

38 א_לח מיי' פ"ב מהל' תרומות הלכה י':

-----------------------------------דף ז

הירושלמי מאיר מסכת חלה דף ז

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •

^[דף ז עמוד א] פחות משליש קדם ראש השנה _{אבל באה לכלל תבואה,}ואחת היתה עשבים. לחלה שתים ולמעשרות אחת. אחת הביאה שליש, ואחת עשבים. בין לחלה בין למעשרות שתים. תנן, אלו חייבין בחלה ופטורין מן המעשרות. וכ"ו ואלו חייבים במעשרות ופטורין מן החלה . בנתיים _{מה שלא נמנה לא עם אלו ולא עם אלו}מהו? איזהו בנתיים? העושה עיסה מן הטבל _{שחייב גם חלה וגם מעשרות.}רבי יונה רבי יונה ° אמר בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש ° בנתיים, דינם כמו הרשימה הראשונה, שפטורים מן המעשר וחייבים בחלה. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° אמר בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש ° , בנתיים דינם כמו הרשימה האחרונה, שפטורים מן החלה וחיבים במעשר. תני , העושה עיסה מן הטבל. ^א_לט חלה חייבת בתרומה, ותרומה חייבת בחלה. מנין שהחלה חייבת בתרומה? אמר רבי יצחק רבי יצחק ° בשם רבי שמואל בר מרתא רבי שמואל בר מרתא ° שאמר בשם רב רב (אמורא)° דכתיב (במדבר שלח טו כ) ראשית עריסותכם חלה תרימו תרומה. דדרשינן חלה תרימו תרומה, מחלה תרימו תרומה. מניין שהתרומה חייבת בחלה? מן קושוי _{מהקושי למצא מקור אחר}פתרין מהדין קרייא. שכתוב בה ראשית עריסותכם חלה תרימו. שמתרומה שנקראת ראשית תרימו חלה: הסופגנין זה טריקטא. הדובשנין זה מלי גאלה. _{שהם מעשה אילפס ולא נאפו בתנור.}והאיסקריטין _{עיסה רכה}זה חליטין דשוק. וחלת מסרת זה חליטין דמיי. _{שחולטים אותם במים ונעשית במחבת, ולא בתנור.}רבי יוחנן רבי יוחנן ° אמר. טריקטא חייבת בחלה, ואומר עליו המוציא לחם מן הארץ, ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש ° אמר. טריקטא אינה חייבת בחלה, ואין אומרין עליו המוציא לחם מן הארץ, ואין אדם יוצא בו ידי חובתו בפסח. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° אמר שתי מחלוקות יש כאן. _{מחלוקת ראשונה}רבי יוחנן רבי יוחנן ° אמר, טריקטא חייבת בחלה ואומר עליה המוציא לחם מן הארץ, ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש ° אמר. טריקטא אינה חייבת בחלה, ואינו אומר עליה המוציא לחם מן הארץ, ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° אמר חורי _{מחלוקת שניה,}רבי יוחנן רבי יוחנן ° אמר. ^א_מ כל שהאור מהלך תחתיו _{מעשה אלפס וקדרה ללא מים}חייב בחלה, ^א_מא ואומר עליו המוציא לחם מן הארץ, ^א_מג ויוצא בו ידי חובתו בפסח. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש ° אמר, כל שהאור מהלך תחתיו. אינו חייב בחלה, ואין אומרין עליו המוציא לחם מן הארץ, ואין אדם יוצא בו ידי חובה בפסח. איזהו בישול לרבי יוחנן רבי יוחנן ° _{שפטור מחלה?} ^א_מד ובלבד על ידי משקה. מתניתין פליגי על רבי יוחנן רבי יוחנן ° דתנן, הסופגנין והדובשנין והאיסקריטין וחלת

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •

^[דף ז עמוד ב] המשרת והמדומע פטורה מן החלה. פתר לה בסופגנין שנעשו בחמה. כדתני יוצאין בסופגנין שנעשו באור ואין יוצאין בסופגנין שנעשו בחמה. איתמר, יוצאין בסופגנין שנעשו באור. ולית הדא פליגא האין זה חולק על רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש ° ? פתר לה כשהיה האור מהלך מן הצד. מיליהון דרבנין פליגין. תנן התם (משנה תרומות ד ח) °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אומר. תאנים שחורות מעלות את הלבנות. והלבנות מעלות את השחורות. עיגולי דבילה הגדולים, מעלין את הקטנים. והקטנים מעלין את הגדולים. העיגולין מעלין את המלבנים. והמלבנים מעלין את העיגולין. ו°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אוסר. רבי איסי רבי איסי ° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן °. טעמא ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס דאסר. כיוון שבמקרה שתאנים שחורות נפלו לתוך לבנות, מותר לאכול את הלבנות שאינם בספק. וכיוון שיכול לאכול את הלבנות, היאך הלבנות מעלות את השחורות? אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת ° . כך היה °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס משיב את °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה . אוכל את הלבנות והלבנות מעלות את השחורות? מילתה אמרה, של°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אפילו בידוע מה נפלה מעלות זו את זו. כהנא רב כהנא ° אמר, אם ידוע מה נפל, אפילו ל°רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה אין מעלות. על דעתיה דכהנא רב כהנא ° מה בין °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה ל°רבי עקיבא רבי עקיבא? נפקא מינא כשידע ושכח. על דעתיה ד°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה , מעלה. על דעתיה ד°רבי עקיבא רבי עקיבא, כיוון שבשעת נפילה כבר נקבע באיסור, שוב אינו מעלה. אמר רבי שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא ° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן °. מתי אמרו °רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה ו°רבי עקיבא רבי עקיבא שהשחורות מצטרפות עם הלבנות להעלות את השחורה? והוא שנפלה שחורה אחת לתוך שתים שחורות, שמדאוריתא בטלה ברוב. רבי זעירא רבי זעירא ° בעא קומי רבי מנא רבי מנא °. לא מסתברא בתוך שלש, כדי שגם אם התאנה של התרומה תהיה גדולה יותר עדין יהיה רוב חולין? אמר לו, אוף אנא סבר כן. מילתהון דרבנן פליגא וסברי שאפילו כשאין ביטול ברוב, הלבנות מצטרפות לשחורות לבטל את תאנת התרומה השחורה. כיוון שתרומה בזמן הזה מדרבנן. תנן, מדומע פטור מן החלה . כהנא רב כהנא ° שאל לשמואל שמואל (אמורא)°. לא מסתברא דהדין מדומע דתנינן הכא שפטור מחלה, מדובר במדומע שרובה תרומה. שאז מיעוט החולין בטל ברוב והכל נידון כתרומה ולכן פטור מחלה? אמר לו אף אנא סבר כן. אלא כד תיסוק לארעא דישראל כאשר תעלה לארץ ישראל, את שאיל לה. כד סלק להכא כאשר עלה לכאן, שמע הדא דאמר רבי יסא רבי אסי ° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן °, ואפילו סאה תרומה שנפלה לתוך תשעים ותשע חולין, פטורה מן החלה, כיוון שאותה סאה תרומה לא בטלה מדרבנן עד שיהיו מאה כנגדה. אמר רבי אבהו רבי אבהו °. כך משיב רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש ° לרבי יוחנן רבי יוחנן °. ואותה סאה של תרומה, היא פוטרת את הכל מחלה? אמר ליה. וכי עיגול בעיגולין שלמדנו שמעלה אחד והשאר חולין . וכי דבר ברי הוא שהתרומה שנפלה היא זו שעלתה בידו? ואת אמר אפילו עיגולי דבילה הקטנים מעלין את הגדולים. אלא קל הוא שהקלו בתרומה בזמן הזה שהיא מדרבנן. ואף הכא קל הוא שהקלו בחלה שבזמן הזה היא דרבנן .
ויתיביניה שיענה לו שנייא עיגול בעיגולין שכבר בטלו דמדאוריתא חד בתרי בטל. אבל כאן הרי צ"ט סאים חיבים בחלה מדאוריתא. ובגלל סאה אחת תרומה אתה רוצה להקל ולפטור אותם מחלה? אלא חייבים לאמר שרבי יוחנן רבי יוחנן ° סובר שלדעת °רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה, אפילו בשלא בטלו מדאוריתא היינו שאין רוב, כגון שתאנה שחורה נפלה לתוך תאנים לבנות שאפילו שאין שם אלא רק תאנה שחורה אחת, מצטרפות הלבנות להתיר, דכיוון שתרומה בזמן הזה מדרבנן הקלו. בר פדיה בר פדיה ° אמר, טוחן ומתיר. ואף על גב דבר פדיה בר פדיה ° אמר אין בלילה אלא ליין ושמן בלבד, מודה הוא הכא שהן נבללות, שכאן די שלא יהיו נכרות לעצמן: רבי יונה רבי יונה ° ו°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא תרוויהון אמרי בשם רבי זעירא רבי זעירא °. אפילו חיטין בחיטין טוחנן ומתיר. שכיוון שתרומה בזמן הזה דרבנן חכמים הקלו שיכול לטחון, וכיוון שיכול לטחון אפילו לא טחן הרי זה בטל. תנן , ופחות מחמשת רבעים בתבואה פטור מחלה. אמר רבי אבונא רבי אבונא ° . הדא אמרה, כשהיו פחות מחמשת רבעים. אבל אם היו חמשת רבעים מצומצמין, לא בדא. ולא כרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° שאמר עד שיהיו חמשת רבעים ועוד. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון ° בשם רבי אבונא רבי אבונא °. לא על הדא אתאמרת אלא על הדא. דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן °, מדומע פטור מן החלה . ^א_מה ספק מדומע שדינו כחולין, והנאכל משום דימוע _{כגון שיש מאה כנגד התרומה}שדינו כחולין , חייב בחלה. עליה אמר אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון ° בשם רבי אבונא רבי אבונא °. הדא דאיתמר, לא שנו אלא כשהיו יותר מחמשת רבעים שיש שיעור חלה בחולין לבדם . אבל אם היו חמשת רבעים מצומצמין, פטורה מן החלה: דשמא מעורב בה תרומה הפטורה מהחלה ואין כאן שיעור, ולכן העיסה פטורה מחלה.

ירושלמי חלה, פרק א, הלכה ד

מתני’: ^א_מו עיסה שתחילתה סופגנים וסופה סופגנים, פטורה מן החלה. תחילתה עיסה וסופה סופגנין, תחילתה סופגנין וסופה עיסה, חייבת בחלה. וכן הקנובקאות _{עיסה שדעתו אחר אפיה לפוררה לקמח}חייבות. ^א_מז המעיסה _{שנותן מים חמים לתוך הקמח.}°בית שמאי בית שמאי פוטרין, ו°בית הלל בית הלל מחייבין. החליטה _{שנותן הקמח לתוך מים חמים.}°בית שמאי בית שמאי מחייבין, ו°בית הלל בית הלל פוטרין. ^א_מח חלות תודה ורקיקי נזיר. עשאן לעצמו פטור. למכור בשוק חייב:

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

39 א_לט מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה ז':

40 א_מ מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה י"ב , טור ושו"ע יו"ד סי' שכ"ט סעיף ב' , סמ"ג עשין קמא:

41 א_מא טור ושו"ע או"ח סי' קס"ח סעיף י"ד:

42 א_מב מיי' פ"ו מהל' חמץ ומצה הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' תס"א סעיף ב':

43 א_מג מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה י"ב , טור ושו"ע יו"ד סי' שכ"ט סעיף ב':

[ע"ב]

44 א_מד מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה ד':

45 א_מה מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה י"ג , טור ושו"ע יו"ד סי' שכ"ט סעיף ג':

46 א_מו מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה י"ב , טור ושו"ע יו"ד סי' שכ"ט סעיף ח':

47 א_מז מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה ה':

-----------------------------------דף ח

הירושלמי מאיר מסכת חלה דף ח

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •

^[דף ח עמוד א]

גמ’: חדא איתא שאלת לרבי מנא רבי מנא °. בגין דאנא בעייא למיעבד אם אני רוצה לעשות אצוותי עיסתי אטרי לבשלה במים. מהו דינסבנה ותהא פטורה מן החלה. אמר לה למה לא. אתא שאיל לאבוי. אמר ליה כיון שתחילתה עבה כעיסת לחם, ^א_מט אסור שמא תימלך לעשותה עיסה ותאפה אותה בתנור. תנן, וכן הקנובקאות _{עיסה שנאפת ואחר כך מפוררים ומבשלים אותו}חייבות. פשיטא שתהיה חייבת הרי זה לחם? אמר רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי ° , שלא תאמר הואיל והוא עתיד להחזירה לסולתה, תהא פטורה מן החלה. אמר רבי אבא בר זבדא רבי אבא בר זבדא °. עיסת מברין _{שהיו מכינים לסעודת הבראה וגם אותה היו רגילים לפורר}חייבת בחלה. שלא תאמר הואיל והוא עתיד להחזירה לסולתה תהא פטורה מן החלה. רב רב (אמורא)° אמר, עיסת כותח חייבת בחלה. למה שתהיה חייבת, הרי אופים אותה בחמה? אמר רבי בון רבי אבין °. שמא תימלך לעשותה חררה לבנה. אמר רבי מנא רבי מנא °. צריכין אנו מכרזין באילין דעבדין עביצין צריך להודיע שאלו שעושים עיסה לסופגנין דייהון עבדון שיהיו עושים לון פחות מכשיעור. דאינון סברן שהיא פטורה, והיא חייבת מדרבנן. גזרה שמא תימלך ותאפנה בתנור. תנן, המעיסה, °בית שמאי בית שמאי פוטרין ו°בית הלל בית הלל מחייבין. החליטה, °בית שמאי בית שמאי מחייבין, ו°בית הלל בית הלל פוטרין _{מדובר שאחר כך אפה}. תני, °רבי ישמעאל בי רבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי אמר משום אביו. אי זו היא המעיסה? הנותן חמין לתוך קמח. אי זו היא חליטה? קמח לתוך חמין. איתה חמי בא וראה. המעיסה שנחלטה כל צורכה קדם אפיה , °בית שמאי בית שמאי מחייבין. חליטה, דלא נחלטה כל צורכה קדם אפיה , °בית שמאי בית שמאי פוטרין? רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° ורבי יסא רבי אסי ° אמרו בשם חזקיה חזקיה בן רבי חייא ° שאמר בשם רבי חייה רבי חייא רבה ° שאמר בשם רבי הושעיא רבי אושעיא רבה °. שני תלמידים שנו אותה, מי ששנה זו לא שנה זו. אמר רבי אימי רבי אמי ° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן °. על הדבר הזה הלכתי אצל רבי הושעיא רובא רבי הושעיא רובא ° לקיסרין. ואמר לי, שני תלמידים שנו אותה. וחכמים אומרים. לא כדברי זה ולא כדברי זה. אלא הנאפה בתנור חייב, באילפס ובקדירה פטור. אי זהו חלוט ברור שהכל מודים שאפילו אם אפה אחריו פטור? אמר רבי זעירא רבי זעירא °, כל שהאור מהלך תחתיו. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° אפילו האור מהלך תחתיו, מכיון שהוא עתיד לעשותו בצק ולאפותו בתנור , חייב בחלה. ^א_נ קמח קלי שעשאו בצק, חייב בחלה. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן °., ^א_נא והוא שאפיין. תנן, חלות תודה ורקיקי נזיר. עשאן לעצמו פטור דכתיב (במדבר שלח טו כ) ראשית עריסותיכם. ולא של הקדש. למכור בשוק חייב. דלא בדעתו הדבר תלוי, בדעת הלקוחות הדבר תלוי. שמא לא ימצא הלקוחות ויקחם לעצמו ונטבלו מיד:

ירושלמי חלה, פרק א, הלכה ה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •

^[דף ח עמוד ב] מתני’: ^א_נב נחתום שעשה שאור לחלק, חייב בחלה. ^א_נג ונשים שנתנו לנחתום לעשות להם שאור. אם אין בשל אחת מהן כשיעור, פטורה מן החלה: ^א_נד עיסת הכלבים. בזמן שהרועים אוכלין ממנה. חייבת בחלה, ומערבין בה, ומשתתפין בה, ומברכין עליה, ומזמנין עליה, ^א_נה ונעשית ביום טוב, ^א_נו ויוצא בה אדם ידי חובה בפסח. ואם אין הרועים אוכלין ממנה. אינה חייבת בחלה, ואין מערבין בה, ואין משתתפין בה, ואין מברכין עליה, ואין מזמנין עליה, ואינה נעשית ביום טוב, ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח. ^א_נז בין כך ובין כך, מטמא טומאת אוכלין:

גמ’: הממרח כריו של חבירו שלא מדעתו. מחלוקת רבי יוחנן רבי יוחנן ° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש °. רבי יוחנן רבי יוחנן ° אמר ^א_נח נטבל. ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש ° אמר לא נטבל. מתיב מקשה רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש ° לרבי יוחנן רבי יוחנן °. והא תנינן, וכן נשים שנתנו לנחתום לעשות להן שאור, אם אין בשל אחת מהן כשיעור, פטורה מן החלה. והרי בשל כולהון יש כשיעור, ולמה פטור? האם לא בגלל שצרף את הכל שלא מדעתם? ואף כאן הממרח כריו של חברו צריך להיות פטור. אמר ליה, הסיבה שהאופה פטור מחלה אם צרף את העיסות, זה לא מפני שלא עשה מדעתן, אלא שכן כוונתו אחרי הלישה לחלק את העיסה בניהם . ^א_נט והעושה עיסה על מנת לחלקה לעיסות שאין בכל אחת כדי חלה , פטורה מן החלה. והתנינן, נחתום שעשה שאור לחלק חייב בחלה? אמר ליה, לא תתיביני נחתום אל תקשה לי מאופה. נחתום ^א_ס לא בדעתו הדבר תלוי, בדעת הלקוחות הדבר תלוי. שמא ימצא לקוחות שירצו עיסה שיש בה כדי חיוב חלה ויטבול מיד. אמר ליה, והא תני ^א_סא חורי הנמלים שלנו בצד הערימה החייבת, הרי אילו חייבין. הא בצד ערימה פטורה, פטורין. למה לא יהיה מה שבחורים חייב שהרי נגמרה מלאכתם בחורי הנמלים? אלא כנראה בגלל שהנמלים אינם הבעלים ומירוח שלהם אינו מחייב. אמר רבי יונה רבי יונה ° אמר רבי אבהו רבי אבהו ° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן °, מה שבחורי נמלים פטור זה משום יאוש בעלים. שמואל בר אבא שמואל בר אבא ° אמר. מה שאמרנו שמה שבחורי הנמלים בצד ערמה פטורה פטורים, מדובר בשגיררו ראשי שיבלין ולא הוציאו את הגרעינים ואין כאן מרוח . מתיב רבי יוחנן רבי יוחנן ° לרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש °. והתנינן, ^א_סב הקדישן עד שלא נגמרו וגמרן הגיזבר ואחר כך פדיין, פטורים. הרי הגיזבר כאחר הוא, ואת אמרת מה שעשה עשוי? אמר ליה, תפתר כמאן דאמר גיזבר כבעלים. ודלא כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אמר, גיזבר הוא כאחר. תנן, וכן נשים שנתנו לנחתום לעשות להן שאור. אם אין בשל אחת מהן כשיעור, פטורה מן החלה . רבי חנניה חברון דרבנין רבי חנניה חברון דרבנין ° בעי. ואפילו יש בכולהון כשיעור, יעשה כדבר שלא נגמרה מלאכתו. שהרי את השאור שיקבלו מהאופה הן מצרפות לעיסה שלהן ולשות הכל כאחד. אם כך לא נגמרה מלאכתו ויהא פטור? דאמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° בשם רבי זעירא רבי זעירא ° דאמר בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת °. אף מה שבלגין לא נטבל, מפני שהוא עתיד להחזירו בדבר שלא נגמרה מלאכתו. תנן, עיסת הכלבים. בזמן שהרועים אוכלין ממנה, חייבת בחלה, ומערביןבה, ומשתתפין בה, ומברכין עליה, ומזמנין עליה, ונעשית ביום טוב, ויוצא בה אדם ידי חובה בפסח. ואם אין הרועים אוכלין ממנה אינה חייבת בחלה, ואין מערביןבה, ואין משתתפין בה, ואין מברכין עליה, ואין מזמנין עליה, ואינה נעשית ביום טוב, ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח . איזהו עיסת כלבים? רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש ° אמר, כל שעירב בה מורסן. מתניתא אמרה כן דתנן, בזמן שהרועין אוכלין ממנה. משמע שיש פעמים שאין הרועים אוכלים ממנה, כגון אם ערב בה הרבה מורסן . רבי יוחנן רבי יוחנן ° אמר, כל שעשה אותה כלימודין _{בלי צורה כמו קרשים.}ותני כן. עשאה כעכין, חייבת. עשאה לימודין כמו קרשים, פטורה. אמר רבי אבא רבי אבא ° בשם שמואל שמואל (אמורא)°, ורבי אמי רבי אמי ° אמר בשם רבי חייה רובא רבי חייה רובא °

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

48 א_מח טור ושו"ע יו"ד סי' שכ"ט סעיף ד':

49 א_מט מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה י"ג , טור ושו"ע יו"ד סי' שכ"ט סעיף ו':

50 א_נ מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה י"ג , טור ושו"ע יו"ד סי' שכ"ט סעיף ו':

[ע"ב]

51 א_נא מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה י"ט , טור ושו"ע יו"ד סי' שכ"ו סעיף ב':

52 א_נב מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה כ' , טור ושו"ע יו"ד סי' שכ"ו סעיף ג':

53 א_נג מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה ח' , טור ושו"ע יו"ד סי' ש"ל סעיף ט':

54 א_נד מיי' פ"א מהל' יום טוב הלכה י"ד , טור ושו"ע או"ח סי' תקי"ב סעיף ג' , סמ"ג לאוין עה:

55 א_נה מיי' פ"ו מהל' חמץ ומצה הלכה ה' , טור ושו"ע או"ח סי' תנ"ד סעיף ב':

56 א_נו מיי' פ"ב מהל' טומאת אוכלין הלכה י"ח:

57 א_נז מיי' פ"ג מהל' מעשר הלכה ז':

58 א_נח מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה י"ט , טור ושו"ע יו"ד סי' שכ"ו סעיף ב':

59 א_נט מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה י"ט , טור ושו"ע יו"ד סי' שכ"ו סעיף ב':

60 א_ס מיי' פ"ג מהל' מעשר הלכה כ"ג:

61 א_סא מיי' פ"ג מהל' מעשר הלכה כ"ה:

-----------------------------------דף ט

הירושלמי מאיר מסכת חלה דף ט

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •

^[דף ט עמוד א] . ^א_סג אפילו עשאה גלוסקין לחמניה. פטורה. והא תנינן אם אין הרועין אוכלין ממנה, וזו הרי ראויה לאכילה? תיפתר שעשאה משעה ראשונה שלא יאכלו הרועים ממנה. שאף שהיא ראויה לאכילה, כיוון שהתכוון שלא לאכילה, פטור: תנן, אם הרועים אוכלים ממנה נעשית ביום טוב. אף אם גם הרועים אוכלים ממנה מדוע מותר לאפות לכלבים, הרי מוסיף טירחא באותו חלק של הכלבים? והא תני (תוספתא ביצה ב ה) אין אופין מיום טוב למוצאי יום טוב. ^א_סד ממלאה אשה קדירה בשר, אף על פי שאינו אוכל ממנה אלא חתיכה אחת. קומקום חמין, אף על פי שאינו שותה ממנו אלא כוס אחד. אבל לאפות, אינה אופה אלא צורכה? מתניתין ד°רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר . דתני (תוספתא ביצה ב ה) °רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר אומר, ^א_סה ממלאה היא אשה את התנור פת, מפני שהפת יפה בשעה שהתנור מלא: תני ^א_סו מצה גזולה אסור לברך עליה. מאי טעמא? אמר רבי הושעיא רבי אושעיא רבה ° . על שם (תהלים י', ג') ובוצע ברך ניאץ ה'. אמר רבי יונה רבי יונה °. הדא דתימא, ברכה שבתחילה, כי קדם שאכלה גזולה היא . אבל בסוף אחר שאכלה כבר קנאה ויכול לברך ברכת המזון, שהלא רק דמים הוא חייב לו. רבי יונה רבי יונה ° אמר גם בסוף לא יברך דאין מצוה הבאה בעבירה מצוה. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא ° אמר אין מצוה הבאה בעבירה מצווה. אמר רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° כתיב (ויקרא בחקותי כז לד) אלה המצות. אם עשיתן כמצותן, הן מצות. ואם לאו _{אם באות בעבירה}אינן מצות:

ירושלמי חלה, פרק א, הלכה ו

מתני’: ^א_סז החלה והתרומה. חייבין עליה מיתה, וחומש, ואסורה לזרים, והן ^א_סח ניכסי כהן, ועולין באחד ומאה, ^א_סט וטעונין רחיצת ידים ^א_ע והערב שמש, ואינן ניטלין מן הטהור על הטמא, ^א_עא אלא מן המוקף, ומן הדבר הגמור. ^א_עב האומר כל גורני

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות •

^[דף ט עמוד ב] תרומה, ^א_עג וכל עיסתי חלה, לא אמר כלום, עד שישייר מקצת:

גמ’: תנן, החלה והתרומה. חייבין עליה מיתה . _{ולמה דווקא כאן הדגישו חכמינו זכרונם לברכה שחייב מיתה?}רבי יודה בר פזי רבי יהודה בן פזי ° ורבי חנין רבי חנין ° אמרו בשם רבי שמואל ברבי יצחק רב שמואל בר יצחק ° . שלא תחשוב שחלה מלשון חולין הוא, שהרי כבר הפריש תרומות ומעשרות ויבואו לגלגל _זלזלבהן. לפום כן צריך מימר החלה והתרומה חייבים עליהן מיתה וחומש. עשר מצות אדם עושה עד שלא יאכל פרוסה. משום לא תחרוש בשור וחמור . בל תזרע כלאים. בל תחסום שור בדישו. לקט שכחה ופיאה לעניים. תרומה לכהן ומעשר ראשון ללוי ומעשר שני לעלות ירושלים וחלה לכהן. רבי יצחק רבי יצחק °, עשה סימן בידו. דכד אתי מיסב ובא לחם לידוי. הוא פשט עשר אצבעתיה ואמר הרי קיימתי עשר מצות: כשמפריש חלה, צריך שיאמר שמפריש חלה על הכל כשמפריש תרומה, צריך שיאמר שמפריש תרומה על הכל. כתיב תרומה לה'. זה שם המיוחד מכאן שצריך לברך בשם ומלכות על הפרשת תרומה. תנן, האומר כל גורני תרומה, וכל עיסתי חלה, לא אמר כלום, עד שישייר מקצת . מניין שלא עשה כלום ^א_עד עד שישייר מקצת? תלמוד לומר מראשית עריסותכם , מראשית ולא כל ראשית: