ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת חלה/פרק ראשון

פרק ראשון - חמשה דברים

ירושלמי חלה, פרק א, הלכה א

הירושלמי מאיר מסכת חלה דף א

^[דף א עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון
מתני’: ^א_אחמשה דברים חייבין בחלה החיטים והשעורין והכוסמין ושיבולת שועל והשיפון הרי אלו חייבין בחלה ^א_בומצטרפין זה עם זה ^א_גואסורים בחדש מלפני הפסח ומלקצור מלפני העומר ^א_דואם השרישו קודם לעומר העומר מתירן ואם לאו אסורין עד שיבא העומר הבא
גמ’: תנן חמשה דברים חייבין בחלה כו' כתיב (במדבר שלח טו יט) והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה' יכול יהו כל הדברים חייבין בחלה אפילו קטניות? תלמוד לומר מלחם ולא כל לחם אם מלחם ולא כל לחם אין לי אלא חטין ושעורין בלבד שעיקר הלחם בא מהם. כוסמין שבולת שועל ושיפון מניין תלמוד לומר (במדבר שלח טו כ) ראשית עריסותיכם ריבה וירבה הכל תלמוד לומר מלחם אמר רבי יוסי ° בר זבידא בשם רבי שמעון בן לקיש ° תני °רבי ישמעאל רבי ישמעאל בן אלישע כן רבי יונה ° רבי זעירא ° ורבי שמעון בן לקיש ° אמרו בשם °רבי ישמעאל רבי ישמעאל בן אלישע רבי מנא ° בן יונה אמר אזלית הלכתי לקיסרין ושמעית

^[דף א עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •תולדות יצחק תבונות • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון

רבי אחווה ° ורבי זעירא ° ואבא רבי יונה ° היה אביו של רבי מנא ° בן יונה דהוה אמרי ליה שאמרו בשם °רבי ישמעאל רבי ישמעאל בן אלישע נאמר לחם בפסח ונאמר לחם בחלה מה לחם שנאמר בפסח דבר שהוא בא לידי מצה וחמץ אף לחם שנאמר בחלה דבר שהוא בא לידי מצה וחמץ ובדקו ומצאו שאין לך בא לידי מצה וחמץ אלא חמשת המינים בלבד ושאר כל הדברים אינן באין לידי מצה וחמץ אלא לידי סירחון תני אמר°רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי קרמית חייבת בחלה °רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי אמר באה היא לידי מצה וחמץ ורבנין אמרי אינה באה לידי מצה וחמץ ויבדקוה על עיקר בדיקתה הן חולקין °רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי אמר בדקוה ומצאוה שהיא באה לידי מצה וחמץ ורבנין אמרי בדקוה ולא מצאו אותה שהיא באה לידי מצה וחמץ אלא לידי סירחון תמן תנינן (תוספתא תרומות ח ט) ^א_התפוח תרומה שריסקו ונתנו לתוך העיסה וחימיצה הרי זו אסורה תני °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא אומר מותר רבי אחא ° ורבי אבהו ° אמרו בשם רבי יוסי בן חנינא ° מה פליגין במה הם חולקים במחמץ במימיו ברסק אבל במחמץ בגופו שהניח את התפוח שלם על העיסה דברי הכל מותר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא כדעתיה דתנן (משנה שבת ג ג) אין נותנים ביצה בצד המיחם שתתגלגל ולא יפקיענה בסודרים ו°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא מתיר דאין תבשילו תבשיל ברור ולא נאסר שלא אסרה תורה אלא בישול על האש כמו דהוא אמר תמן כמו שהוא אמר שם דאין תבשילו תבשיל ברור כן הוא אומר הכא אין חימוצו חימוץ ברור ולא אסרה תורה כזה חימוץ וכמה דאת אמר אין לך בא לידי מצה וחמץ אלא חמשת המינין בלבד ודכוותיה אם עשה עיסה משאר מינים ועירב מחמשת המינים אין לך מגרר עם כולן להתחייב בחלה אלא חיטים ושעורים בלבד כי רק חיטים ושעורים יכולים לגרום לאחרים להחמיץ רבי הילא ° אילעא אמר בשם רבי שמעון בן לקיש ° אין נגרר אלא אורז דלא שנינו אלא ^א_והעושה עיסה מן החיטים ומן האורז ואינו נגרר אלא עם החיטין בלבד מהו שיהו חייבים על קלי של אורז ושאר קטניות משום חדש אמררבי זעירא ° כתיב (ויקרא אמור כג יד) ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו את שחייבים על לחם שלו משום חדש חייבין על קלי שלו משום חדש את שאין חייבים על לחם שלו משום חדש אין חייבים על קלי שלו משום חדש רבי ירמיה ° בעי קומי שאל את רבי זעירא ° עירב ארבעת רבעין קמח חיטין פחות משיעור חלה שהוא חמישה רבעים בפני עצמן וחימצן וארבע רבעין אורז בפני עצמן ועירבן האם חיב בחלה שהרי בשעה שגלגלן שהוא שעת חיובן לחלה האורז לא היה ראוי לבא לידי מצה וחמץ שהרי לא היה מעורב בו חיטה ואולי מה שהחיטים גוררות זה רק בזמן שהן מחמיצות אבל אחר שגמרו להחמיץ אולי אין בהם כח לגרור אמר לו חייב שהרי מינו של אורז וחיטה קרוי לחם אתייא דרבי יונה ° כרבי ירמיה ° אפשר להבין את דעתו לפי מה ששאל את רבי זעירא °. וד רבי יוסי ° בר זבידא כרבי זעירא ° אפשר להבין את דעתו לפי מה שהשיב. אתיא דרבי יונה ° כרבי ירמיה ° כמה דרבי ירמיה ° אמר אינו חייב בחלה עד שיהא קרוי לחם מדבר שבא לידי חימוץ כך רבי יונה ° אמר עד שיהא קרוי לחם מדבר שבא לידי חימוץ דרבי יונה אמר נאמר לחם בפסח ונאמר לחם בחלה מה לחם שנאמר בפסח דבר שהוא בא לידי מצה וחמץ אף לחם שנאמר בחלה דבר שהוא בא לידי מצה וחמץ וד רבי יוסי ° בר זבידא כרבי זירא ° כמה דרבי זירא ° אמר כל שמינו קרוי לחם חייב בחלה אפילו אינו בא לידי חמץ. כן רבי יוסי ° בר זבידא אמר כל שמינו קרוי לחם חייב בחלה דרבי יוסי ° בר זבידא למד חיוב חלה מראשית עריסותיכם אתיא דרבי יוסי ° בר זבידא כרבי הילא ° אילעא דשניהם אמרו כל שמינו קרוי לחם חייב בחלה אף על גב דהוא פליג עלוי אף שהוא חולק עליו דאילו רבי אילא ° אילעא סבר שאין קרוי לחם אלא חיטים עם האורז ורבי יוסי ° בר זבידא סובר שגם שעורים עם אורז קרויים לחם רבי שמואל בר נחמן ° שמע כולהון מן אהן קרייא מפסוק זה

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

1 א_א מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה ב' , טור ושו"ע יו"ד סי' שכ"ד סעיף א' , סמ"ג עשין קמא:

2 א_ב מיי' פ"ז מהל' ביכורים הלכה ג' , טור ושו"ע יו"ד סי' שכ"ד סעיף ב' , סמ"ג עשין קמא:

3 א_ג מיי' פ"י מהל' מאכלות אסורות הלכה ב' , מיי' פ"ז מהל' תמידין ומוספין הלכה י"ג , טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ג סעיף א' , סמ"ג לאוין קמב ,סמ"ג לאוין קמג ,סמ"ג לאוין קמד:

4 א_ד מיי' פ"ז מהל' תמידין ומוספין הלכה י"ד , טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ג סעיף ג':


 [ע"ב]

5 א_ה מיי' פט"ו מהל' תרומות הלכה ד':

6 א_ו מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה י"א , טור ושו"ע יו"ד סי' שכ"ד סעיף ט':

הירושלמי מאיר מסכת חלה דף ב

^[דף ב עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון
(ישעיהו כ"ח, כ"ה) ושם חיטה שורה ושעורה נסמן וכוסמת גבולתו לחם ושם חיטה אלו החיטים שורה זו שבולת שועל ולמה נקרה שמה שורה שהיא עשויה כשורה שעורה אלו השעורים נסמן זה השיפון וכוסמת זה הכוסמין גבולתו לחם עד כאן גבולו של לחם ולמידין מן הקבלה אמררבי סימון ° מן מה דכתיב (ישעיהו כ"ח, כ"ו) ויסרו למשפט אלהיו יורנו כמי שהוא דבר תורה אמררבי סימון ° אילין נשייא דאמרין אותן נשים שאומרות לא ניעול בנינן לכנישתא לא נביא את הבנים לבית הכנסת אין חמי ליה מילף מילף הוא מעצמו אם ראוי הוא ללמוד ילמד מעצמו. לא עבדין טבאות אינן עושות טוב אלא ויסרו למשפט אלהיו יורנו אם תייסר אותו ללמוד משפט אלוקיו אז יורנו אלוקיו אמר רבי יודא בר פזי ° בשם רבי יונתן ° המשנה שלנו שאומרת שהחיטים והשעורין והכוסמין ושיבולת שועל והשיפון הם חמישה מינים שונים ד°רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה היא אבל חכמים סוברים שהשיפון מין כוסמין שבולת שועל מין שעורין ואין כאן אלא שלושה מינים דתני (ספרא ויקרא - דבורא דנדבה פרשה יג פרק יד ה) °רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר יכול יהיה מביא מנחת העומר מן הכוסמין ושבולת שועל והשיפון ודין הוא ומה אם החטים ^א_זשכשרו לשאר כל המנחות שנאמר בהם קמח סולת, ואין סולת באה אלא מין החיטים, ^א_חלא כשרו למנחת העומר כוסמין ושבולת שועל והשיפון שלא כשרו לשאר כל המנחות אינו דין ^א_טשלא יכשרו למנחת העומר השעורים יוכיחו שלא כשרו לשאר כל המנחות וכשרו למנחת העומר לא אם אמרת בשעורין ^א_ישמנחת סוטה באה מהן תאמר בכוסמין ושבולת שועל ושיפון שאין מנחת סוטה באה מהן יצאו החיטים מן הכתוב דגמר אביב אביב נאמר כאן גבי מנחת העומר אביב דכתיב (ויקרא ויקרא ב יד) אביב קלוי באש גרש כרמל תקריב את מנחת ביכוריך ונאמר אביב במצרים דכתיב (שמות וארא ט לא) כי השעורה אביב מה אביב האמור במצרים שעורים אף אביב האמור במנחת העומר שעורים ולא חיטים וכוסמין ושבולת שועל והשיפון אף שהם ממין שעורים מקל וחומר אמררבי יוסי ° בר זבידא אין מכאן ראיה שהם חמישה מינים כדעת °רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה שאפילו אם יסבור כרבנן ששיבולת שועל מין שעורים הן האם יעלה על דעתך דמסבר סבר רבי יהודא בן פזי ° שמנחת העומר באה משבולת שועל אילו מן דאמר תאנים שחורות עלי שמא אינו מותר בלבנות אלא שחורות אמר לבנות לא אמר אף הכא התורה ציוותה להביא את העומר אביב ומצאנו שעורה אביב אמר שמצאנו שהתורה קראת לשעורה אביב, שבולת שועל אביב לא אמר שלא מצאנו שהתורה קראת לשיבולת שועל או שאר מינים אביב

^[דף ב עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון

רבנן דקיסרין בעין שאלו מי תנינן האם שנינו במשנה שיש חמישה מינים שמכאן דייקנו שהמשנה לא כרבנן לא אמר אלא שיש חמשה דברים ואפשר להעמיד את המשנה אף כרבנן שיש חמישה דברים שהם משלושה מינים שני דברים מין אחד ושני דברים מין אחד שבולת שועל ושעורים שיפון וכוסמין והחיטה תנן ומצטרפין כל החמישה מינים זה עם זה תמן תנינן (להלן פרק ד) ^א_יאאיזו מין במינו להצטרף לחיוב בחלה? החיטים אין מצטרפין עם הכל אלא עם הכוסמין השעורין מצטרפין עם הכל חוץ מן החיטים רבי יוסי ° בר זבידא אמר ליה סתם בלי לציין מי המקור. רבי יונה ° אמר בשם רבי יוחנן ° בר נפחא ^א_יב מה שאמרה המשנהתמן שאין עיסה מצטרפת עם השניה אלא מין במינו בנושכות עיסה לעיסה ומה שאמרה המשנה כאן שכל החמישה מינים מצטרפים בבלול ותני רבי חייא ° רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי כן וכולן שבללן תבואה קמחים ובציקות מצטרפות עירס הדביק ראשי העיסיות האם די בזה כדי לצרפן או צריך שיבלול את הכל אמררבי יוסי ° בר זבידא וההן נשוך לאו כמעורס הוא ואת אמר אינו מצטרף אלא מין במינו. אף הכא אינו מצטרף איתמר וכולן שבללן תבואה קמחים ובציקות מצטרפות מהו שילקו על חלתן דבר תורה האם שני מינים מצטרפים לשיעור חלה וחיב מהתורה או שהמין המועט בטל ברוב וכמי שאינו ואין כאן שיעור חיוב חלה מהתורה ואינו לוקה אמררבי יונה ° בשם שמואל ° בר אבא בר אבא ורבי יוסי ° בר זבידא ורבי אבהו ° אמר ו בשם רבי שמעון בן לקיש ° אין לוקין על חלתן דבר תורה אמררבי יעקב בר אחא ° רבי שמעון בן לקיש ° כדעתיה דאיתפלגון שנחלקו ^א_יגהפיגול והנותר שהיה בכל אחד מהם כזית ששחקן וערבן רבי יוחנן ° בר נפחא אמר לא ביטלו זה את זה דאין איסור מבטל איסור ורבי שמעון בן לקיש ° אמר ביטלו זה את זה וכיוון שאי אפשר לדייק שיהיו שניהם שוים וגם לא ברור מי הרוב הוה ליה התראת ספק ואין לוקים עליו אמררבי יוסי ° בר זבידא ולא דמיין אין דמיון מה דאמר תמן רבי יוחנן ° בר נפחא דאין מבטלים זה את זה מדובר במקרה שזה אסור וזה אסור ברם הכא אבל כאן מדובר בשני דברים שאין בכל אחד מהם שיעור חיוב חלה כך שאין על כל אחד שם איסור במקרה כזה אולי יודה רבי יוחנן ° בר נפחא שמין אחד רבה על האחר ומבטל אותו דכבר ביטלו עד שלא נעשו איסור אילו היה מביא דוגמא באחד שעשה חמש עיסיות מחמשה מינין שבכל אחד היה שיעור איסור משום חלה ועירבם יחד ועל זה היה אומר רבי שמעון בן לקיש ° אין לוקין על חלתן דבר תורה ורבי יוחנן ° בר נפחא היה אומר שלוקין יאות זה היה טוב ואכן יכולתה לומר שרבי שמעון בן לקיש ° סובר כשיטתו בכזית פיגול וכזית נותר תנן (תוספתא פסחים ב כב) ^א_ידהלל הזקן היה כורך שלשתן פסח מצה ומרור כאחת דסבר אין מצוות מבטלות זו את זו אמררבי יוחנן ° בר נפחא חלוקין על הלל הזקן דסברי מצוות מבטלות זו את זו וכל שני מינים רבים על השלישי ומבטלים אותו דאף שרבי יוחנן ° בר נפחא סובר דאין איסורים מבטלים זה את זה מודה הוא שמצוות מבטלות זה את זה והא רבי יוחנן ° בר נפחא כורך מצה ומרור כאן בשעת המקדש וכאן שלא בשעת המקדש בשעת המקדש ששלושתן מדאוריתא מבטלות זו את זו ורבי יוחנן ° בר נפחא שכרך מצה ומרור היה שלא בשעת המקדש דלא אתי מרור דרבנן ומבטל מצה שהיא מדאוריתא ואפילו תימר כאן וכאן בשעת המקדש כשיש שלושה דברים שני דברים רבים על אחד ומבטלין אותו אבל כשיש רק שנים סבר רבי יוחנן ° בר נפחא שאפשר לצמצם שלא ירבה אחד על השני רבי יוסי ° בר זבידא אמר בשם רבי אלעזר ° בן פדת כשם ^א_טושאין האיסורין מבטלין זה את זה כך ^א_טזאין המצות מבטלות זו

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

7 א_ז מיי' פי"ב מהל' מעשה הקרבנות הלכה ב':

8 א_ח מיי' פי"ב מהל' מעשה הקרבנות הלכה ב' , מיי' פ"ז מהל' תמידין ומוספין הלכה י"א:

9 א_ט מיי' פי"ב מהל' מעשה הקרבנות הלכה ב' , מיי' פ"ז מהל' תמידין ומוספין הלכה י"א:

10 א_י מיי' פי"ב מהל' מעשה הקרבנות הלכה ב' , מיי' פ"ג מהל' סוטה הלכה י"ב:


 [ע"ב]

11 א_יא מיי' פ"ז מהל' ביכורים הלכה ג' , טור ושו"ע יו"ד סי' שכ"ד סעיף ב':

12 א_יב מיי' פ"ז מהל' ביכורים הלכה ג' , טור ושו"ע יו"ד סי' שכ"ד סעיף ב':

13 א_יג מיי' פי"ח מהל' פסולי המוקדשין הלכה כ':

14 א_יד מיי' פ"ח מהל' חמץ ומצה הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' תע"ה סעיף א':

15 א_טו מיי' פי"ח מהל' פסולי המוקדשין הלכה כ':

16 א_טז מיי' פ"ח מהל' חמץ ומצה הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' תע"ה סעיף א':

הירושלמי מאיר מסכת חלה דף ג

^[דף ג עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון
את זו אם עשה עיסה מחמשת המינים, אין לוקים על חלתן, כי כל המינים האחרים רבים על כל אחד מהמינים ומבטלים אותו. עשה חמש עיסיות מחמשה מינין, שבכל אחד היה שיעור איסור משום חלה ועירבם יחד. לשיטת רבי יוחנן ° בר נפחא חייב דאין איסור מבטל איסור °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה בן חנניה דרומיא בעי עשה עיסה מחמשת המינין כשבכל מין לא היה שיעור חלה שהדין הוא שחיבת רק מדרבנן. דאף לרבי יוחנן ° בר נפחא כל שני מינים רבים על השלישי ומבטלים אותו ואין לוקים עליה דבר תורה וחזר ועשה חמש עיסיות כל אחת ממין אחד ואין בכל עיסה שיעור חלה אבל ביחד עם מינו שבעיסה הגדולה יש חיוב חלה ועירבם יחד חיטים שבו מהו שיצטרפו לחיטים שבו ושעורין שבו מהו שיצטרפו לשעורין שבו האם נאמר דמצא מין את מינו ונעור דעכשיו בכל מין יש שיעור או שכל עיסה תתבטל בעיסה הגדולה אמררבי חייא בר אדא ° לא כן אמר רבי יוסי ° בר זבידא שני דברים רבים על אחד ומבטלין אותו אף כאן פשיטא שהכל בטל לא צורכה דא לא בזה אלא בזה יש מקום להסתפק עשה חמש עיסיות מחמשה מינים שלא היה בכל אחד מהן כדי איסור חלה ועירבן וחזר ועשה חמש עיסיות מחמשה מינים שבכל עיסה היה שיעור חלה ולא עירבן ואחר שכבר התחייבו אותן עיסות בודדות חזר וערבן עם העיסה הגדולה חיטין שכאן מהו שיבטלו חיטים שכן ושעורים שכן מהו שיבטלו שעורים שכאן האם כיון שאותן עיסות בודדות חייבות בחלה ואינם בטלות גם חלקי העיסה המשותפת יהיו חייבים בחלה שכל מין יתחבר לעיסה של מינו דמצא מין את מינו ונעור או שכל מין כבר בטל בעיסה הגדולה הפטורה ואינו חוזר וניעור שההיתר רבה על האיסור וביטלו תנן ואסורין בחדש מלפני הפסח אית תניי תני מלפני הפסח יום הקרבת העומר שהוא יום ט"ז בניסן. ואית תניי תני מלפני העומר הקרבת העומר עצמו. מאן דאמר מלפני הפסח מסייע לרבי יוחנן ° בר נפחא מאן דאמר מלפני העומר מסייע לחזקיה ° דאמררבי יונה ° בשם חזקיה ° בשעת הקרבן כשבית המקדש היה קיים, הקרבן מתיר שלא בשעת הקרבן אחר החורבן, היום מתיר רבי יוסי ° בר זבידא אמר בשם חזקיה ° בשעת הקרבן הקרבן מתיר מודה חזקיה ° שלא בשעת הקרבן היום מתיר רבי יוחנן ° בר נפחא אמר בין בשעת הקרבן בין שלא בשעת הקרבן היום מתיר אמררבי הילא ° אילעא טעמא דרבי יוחנן ° בר נפחא דכתיב (ויקרא אמור כג יד) עד עצם היום הזה מלמד שהיום מתיר יכול אפילו בשעת הקרבן תלמוד לומר (ויקרא אמור כג יד) עד הביאכם את קרבן אלהיכם יכול הבאה ממש תלמוד לומר עד עצם היום הזה משמע שהיום מתיר הא כיצד טול מבנתיים זמן הבאה שיום ט"ז מתיר אבל לא מתחילת הלילה אלא משהאיר המזרח שהוא הזמן הראוי להקרבה מודה רבי יוחנן ° בר נפחא באיסור שהוא אסור עד הקרבת העומר איסורו מהו רבי ירמיה ° אמר איסורו דבר תורה רבי יונה ° ורבי יוסי ° בר זבידא תרוויהון אמרין שניהם אמרו איסורו מדבריהן אמררבי יוסי ° בר זבידא מיליהון דרבנן מסייעין לן

^[דף ג עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון

דתנינן תמן (משנה מנחות י ו) ^א_יזאין מביאין מנחות ובכורים ומנחת בהמה קודם לעומר ואם הביא פסול ואמר °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה בן חנניה דרומיא רבי יונה ° ורבי אימי ° אמי בן נתן אמרו בשם רבי יוחנן ° בר נפחא לא שנו שאם הביא פסול אלא אם הביא בשלשה עשר או בארבעה עשר או בחמשה עשר הא בששה עשר אם עבר והביא אפילו קדם העמר כשר אין תימר איסורו דבר תורה היא היה צריך להיות דלא שנייא שלא יהיה הבדל היא שלשה עשר היא ארבעה עשר היא חמשה עשר היא ששה עשר עבר והביא פסול אלא ודאי שהאיסור רק מדרבנן ועוד ראיה שרבי יוחנן ° בר נפחא סובר שהאיסור מדרבנן מן הדא מזה שרב נהג איסור חדש עד יום י"ח. דאמררבי זעירא ° על ידי דרב בר דעתון באותה דעה דחזקיה בנוי דרבי חייא רבה ° דהוא סבר כוותהון שהקרבן מתיר וכשאין מקדש אסור עד הערב ולכן מחשש שמא היה החודש מעובר ונמצא שיום י"ז הוא יום ט"ז נהג איסור חדש עד י"ז בניסן בערב משום ספיקא דיומא ואין תימר דגם לרבי יוחנן ° בר נפחא איסורו דבר תורה מה הכריח את רבי זעירא ° לאמר שרב מחזיק בדעה של חזקיה ° שהאיסור לאכול חדש כל יום ט"ז הוא מהתורה ולכן מספק הוא אסר עד י"ז אם גם רבי יוחנן ° בר נפחא סובר שהאיסור מהתורה הרי באותה מידה אפשר היה לומר שרב ° אבא בר אייבו בר דעתיה דרבי יוחנן ° בר נפחא אלא ודאי של רבי יוחנן ° בר נפחא האיסור רק מדרבנן והתנינן (משנה מנחות י ה) משחרב בית המקדש ^א_יחהתקין °רבן יוחנן בן זכאי רבן יוחנן בן זכאי שיהא יום הנף כולו אסור שמא יבנה המקדש ויאמרו אשתקד מי לא אכלנו משהאיר המזרח השתא נמי נאכל ולא יודעים שאשתקד האיר המזרח מתיר ועכשיו העומר מתיר אין תימר שבזמן שבית המקדש קיים איסורו דבר תורה ניחא אין תימר שגם בזמן המקדש איסורו מדבריהן יש תקנה אחר התקנה אמררבי יוסי בי רבי בון ° מפני

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

[ע"ב]

17 א_יז מיי' פ"ה מהל' איסורי מזבח הלכה ט' , מיי' פ"ז מהל' תמידין ומוספין הלכה י"ז:

18 א_יח מיי' פ"י מהל' מאכלות אסורות הלכה ב':

ירושלמי המאיר מסכת חלה דף ד

^[דף ד עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון
הרחוקין שגם בזמן המקדש כיוון שלא היו יודעים מתי קרב העומר מצד הדין היו צריכים להיות אסורים כל היום אלא מפני שידעו שאין בית דין מתעצלים בו היו אסורים רק עד חצות אבל עכשיו שהטעם להקל מחצות לא קיים שמא יבנה בית המקדש בלילה ולא יספיקו עד הלילה לפיכך אסורים כל היום כך ש°רבן יוחנן בן זכאי רבן יוחנן בן זכאי לא תיקן תקנה חדשה אלא רק הרחיב את הקימת ואסר כל היום והתקין שאחר החורבן כולם ינהגו כמו אותם רחוקים רבי ירמיה ° אמר בשם רבי חייא ° רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי בין בשעת הקרבן בין שלא בשעת הקרבן היום מתיר אמר רב הונא ° מתניתא ד {{אמורא-ירו"מ חזקיה פליגא עלוי |המשנה שהביא חזקיה ° חולקת עליו}} דתני כתיב (ויקרא אמור כג יד) עד עצם היום הזה מלמד שהיום מתיר יכול אפילו בשעת הקרבן תלמוד לומר (ויקרא אמור כג יד) עד הביאכם את קרבן אלהיכם משמע שבזמן שבית המקדש קיים הבאת הקרבן מתירה והתנינן משחרב בית המקדש התקין °רבן יוחנן בן זכאי רבן יוחנן בן זכאי שיהא יום הנף כולו אסור בשלמא אם הקרבן מתיר התקין °רבן יוחנן בן זכאי רבן יוחנן בן זכאי שלכולכם יהיה דין של רחוקים אבל אם היום מתיר ואפילו בזמן שבית המקדש היה קיים הרחוקים אכלו בהאיר המזרח מדוע התקין °רבן יוחנן בן זכאי רבן יוחנן בן זכאי שיום הינף כולו אסור אמררבי יונה ° שאלה זו איתתבת קומי נשאלה לפני רבי ירמיה ° ואמר הבעיה תיפתר אין יסבור °רבן יוחנן בן זכאי רבן יוחנן בן זכאי כ°רבי יודא רבי יהודה בר אלעאי דתנן °רבי יהודא רבי יהודה בר אלעאי אמר והלא מן התורה אסור דכתיב עד עצם היום הזה ולפי זה לרבי יוחנן ° בר נפחא כל היום אסור בחדש מתורה ולא משום תקנה ומה שנאמר ש°רבן יוחנן בן זכאי רבן יוחנן בן זכאי תיקן הכוונה דרש ותיקן. תמן שם בבבל חשין לצומא רבא משום ספיקא דיומא וצמין תרין יומין חששו שמא חדש אלול התעבר וצמו יומים בכיפור אמר לון רב חסדא ° למה אתם מכניסין עצמכם לספק נפשות הזה המרובה חזקה שאין בית דין מתעצלים מלקדש את חדש אלול בזמנו כדי שלא יכנסו אנשי בבל לספק ויגיעו לכלל סכנה. אבוי דשמואל בר רב יצחק ° חש על גרמיה וצם תרין יומין החמיר על עצמו וצם יומים איפסק כרוכה ודמך נקרעו מעיו ומת תנן אם השרישו קודם לעומר העומר מתיר רבי יונה ° אמר קודם להבאת העומר רבי יוסי ° בר זבידא אמר קודם לקצירה שנעשית מבערב אמר רבי יונה ° הבאה מתרת הבאה דאף שרק אחר הבאת שתי הלחם אפשר להביא מנחות לכתחילה מתבואה חדשה. אם הביא אחר הבאת העומר בדיעבד כשר. אבל קדם הבאת העומר אם הביא מנחות מתבואה חדשה אפילו בדיעבד פסול. שכן צריך להביא מדבר המותר באכילה וקדם לעומר התבואה אסורה באכילה לישראל. קצירה מתרת לקצירה אמררבי יוסי ° בר זבידא קצירה מתרת הבאה וקצירה לפום כן לפיכך רבי יוסי ° בר זבידא הווי בה קצר לרבים ונטמא ונמצא שצריך קצירה שניה האם חזר היחיד לאסורו עד שיקצרו פעם שניה גרסא אחרת. רבי יונה ° אמר קודם לקצירה רבי יוסי ° בר זבידא אמר

^[דף ד עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון

קודם להבאה אמררבי יונה ° מילתיה דכהנא מסייע לי דכהנא אמר מנין שמנחת העומר מתירה מה שהשריש קדם העומר דכתיב (ויקרא ויקרא ב יד) ואם תקריב מנחת ביכורים לה' משמע שזו שאתה מביא ביכירה והאחרת שאתה לא מביא לא ביכירה מאחר ולא נתפרש השיעור של זו שלא ביכרה הגע עצמך אפילו עשבים אפילו השרשה העומר בא ומתיר והרי כי תקריב שנאמר בפסוק פירושו לשון קצירה משמע שקציר העומר הוא המתיר את שהשרישו קודם לקצירה ולא הבאה וזה ראיה לרבי יונה °. ועוד מן הדא דתני המנכש בשלשה עשר בניסן ונתלש הקלח בידו הרי זה שותלו במקום הטינא מקום לח אבל לא במקום הגריד מקום יבש שבגריד לוקח יותר משלשה ימים להשרשה, ולא יספיק להשריש קדם לעומר. והרי יש כאן שלשה עשר וארבעה עשר וחמשה עשר דמקצת יום י"ג ככולו הרי לך שמה שנאמר במשנה ואם השרישו קודם לעומר הכוונה שהושרש לפני הקצירה שקצירה מתרת שאם הבאה הייתה מתרת הרי גם אם ניכש בי"ד יש לו שלושה ימים עד ההשרשה י"ד וט"ו ומקצת ט"ז שהרי הבאה נעשת ביום ומקצת היום ככולו ואי אפשר לומר שאף אם הקצירה מתרת, אפילו בי"ד יהיה מותר ואותו מקצת שעבר מהלילה עד הקצירה יחשב כמקצת יום. שלא אומרים מקצת היום ככולו על הלילה אלא רק על היום. אמר רבי יוסי ° בר זבידא מילתיה דרבי אבינא ° מסייע לי דאמר רבי אבינא ° תיפתר הדא מתניתא במקום שנהגו שלא לעשות מלאכה בארבעה עשר אבל במקום שנהגו לעשות מלאכה אפילו ניכש בי"ד יש לו שלושה ימים משמע שהבאה היא המתירה שיש לו י"ד ט"ו ומקצת ט"ז למה היה צריך רבי אבינא ° להעמיד את הברייתא במקום שנהגו שלא לעשות מלאכה הרי אפילו במקום שנהגו לעשות מלאכה לא התירו אלא רק בתלוש שמא יש מקומות שהתירו במחובר והרי כאן מדבר במנכש שעושה במחובר ובזה כולם מודים שלא עושה בי"ד אשכח תני מקום שנהגו לעשות מלאכה בתלוש עושין אפילו במחובר תנן ואם לאו אסורים עד שיבא עומר הבא רבי אלעזר ° בן פדת שאל מהו שיביא את העומר בשנה הבאה מהן האם כיון שהשרישו והביאו שליש לפני ראש השנה של השנה הבאה לא יכול להביא מהם את העומר לפי שהם שיכים לשנת המעשר הקודמת או שיכול להביא מהם כיוון שהעומר של שנה הבאה מתירו וכל מה שניתר על ידי העומר העומר בא ממנו אך אפשר לומר שיביא מהם הרי ^א_יטחדש וישן אין תורמין ומעשרין מזה על זה ואת אמר הכן התיבון איך °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן הורקנוס יכול לסבור שאולי כל מה שניתר על ידי העומר העומר בא ממנו והרי שאר המינין חוץ משעורה הרי הן תלוין בעומר שהעומר מתירן. ^א_כואין העומר בא מהן לא אם אמרת בשאר המינין שלא כשרו למנחת העומר תאמר בשעורין שכשרו

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

[ע"ב]

19 א_יט מיי' פ"ה מהל' תרומות הלכה י"א:

20 א_כ מיי' פ"ז מהל' תמידין ומוספין הלכה י"א:

הירושלמי מאיר מסכת חלה דף ה

^[דף ה עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון
למנחת העומר חברייא אמרי בשם רבי אלעזר ° בן פדת אינו יכול להביא מהם דכתיב (ויקרא אמור כג י) והבאתם את עומר ראשית קצירכם ולא סוף קצירך ואלו היו סוף הקציר של שנה קדמת רבי זעירה ° אמר בשם רבי אלעזר ° בן פדת אינו יכול להביא מהם דכתיב מנחת ביכורין ואין אלו ביכורין מה נפק מביניהון עבר והביא על דעתהון דחברייא פסול שהרי המילה ראשית נכתב פעמים לומר שמעכב פעם בפרשת אמור (ויקרא אמור כג י) והבאתם את עומר ראשית קצירכם ופעם בפרשת ראה (דברים ראה טז ט) מהחל חרמש בקמה על דעתיה דרבי זירא ° כשר לדברי חכמים שאמרו שצריך שהעומר יהיה מאותה שנת מעשר רבי יוסי בי רבי בון ° ורבי חייא ° רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי אמרו בשם רבין ° בר חייה אם הביאו שליש לפני ראש השנה לא יביא מהם אבל אם הביאו שליש לאחר ראש השנה העומר בא מהן

ירושלמי חלה, פרק א, הלכה ב

מתני’: ^א_כאהאוכל מהן מחמשת מיני דגן כזית מצה בפסח יצא ידי חובתו ^א_כבכזית חמץ חייב בהיכרת ^א_כגנתערב אחד מהן בכל המינין הרי זה עובר בפסח הנודר מן הפת ומן התבואה אסור בהן דברי °רבי מאיר רבי מאיר וחכמים אומרים ^א_כדהנודר מן הדגן אינו אסור אלא מהן וחייבים בחלה ובמעשרות
גמ’: תנן האוכל מהן כזית חמץ חייב בהיכרת קא סלקא דעתין שמדובר בשעשה עיסה מכולם ואכל ממנה כזית. אמר רבי יעקב בר זבדי ° משמע שאם עשה עיסה מכולם לוקין על חלתן דבר תורה כמו שהאוכל מהן כזית חמץ חייב בהיכרת וקשה על רבי שמעון בן לקיש ° שאמר שעיסה המעורבת מחמשת המינים אין לוקים על חלה שלהם מפני שמבטלים זה את זה אמר רבי ירמיה ° בשם רבי חייא בר ווא ° תיפתר שאכל כזית מזה מלחם חיטים או כזית מזה מלחם שעורים. אמר רבי יוסי ° בר זבידא אפילו תימר כזית מכולהן דמה שאמר רבי שמעון בן לקיש ° שהעיסות מבטלות זו את זו זה רק לענין חלה מפני שכל עיסה משם אחר זו עיסת חיטים וזו עיסת שעורים אבל לעניין איסור חמץ שנייא היא זה שונה שכולהן לשם חמץ אמרנו בשם רבי שמעון בן לקיש ° שאם ערב מהן ועשה עיסה אין לוקין על חלתן דבר תורה אמר רבי יעקב בר אחא ° רבי שמעון בן לקיש ° כדעתיה דאיתפלגון שנחלקו הפיגול והנותר ששחקן רבי יוחנן ° בר נפחא אמר לא ביטלו זה את זה דאין איסור מבטל איסור ורבי שמעון בן לקיש ° אמר ביטלו זה את זה שאי אפשר לדייק שיהיו שניהם שוים וכיוון שלא ברור מי הרוב הוה ליה התראת ספק ואין לוקים עליו אמר רבי יוסי ° בר זבידא ולא דמיין אינם דומים מה דאמר רבי יוחנן ° בר נפחא תמן דאין מבטלים זה את זה דזה אסור וזה אסור ברם הכא אבל כאן מדובר בשני דברים שאין בכל אחד מהם שיעור חיוב חלה ואין עליהם שם איסור בזה מודה רבי יוחנן ° בר נפחא שמין אחד רבה על האחר ומבטל אותו דכבר ביטלו עד שלא נעשו איסור מחלפא שיטתיה דרבי יוסי תמן הוא אומר שני דברים רבין ° על אחד ומבטלין אותו אם אין עליהם שם איסור והכא הוא אמר הכין שכולם מצטרפים לאסור בכזית חמץ הרי גם כאן בכל מין אין איסור שהרי אין בו כזית ולמה לא יתבטלו אמררבי יוסי ברבי בון ° על כרחך כדשנינן מעיקרה כמו שתרצנו קדם דכיני מתניתא שכך כוונת המשנה

^[דף ה עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון
שאכל כזית מזה מלחם חיטה או כזית מזה מלחם שעורה. תנן הנודר מן הפת ומן התבואה אסור בהן דברי °רבי מאיר רבי מאיר וחכמים אומרים הנודר מן הדגן אינו אסור אלא מהן האם לרבנן הנודר מן הפת ומן התבואה אסור בכל אפילו בקטניות שכך משמע לכאורה מהלשון. אמר רבי חייא ° רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי בשם רבי יוחנן ° בר נפחא כיני מתניתא כך צריך לגרוס במשנה אף הנודר מן הדגן אינו אסור אלא מהם תנן הנודר מן הפת ומן התבואה אינו אסור אלא בהם מה אנן קיימין אם אמר שנודר מפת ואמרינן שנאסר ממה שנקרא פת בתורה מעתה אף האומר תבואה נאמר שכוונתו למה שנקרא תבואה בתורה ויהא אסור בכל דכתיב (דברים כי תצא כב ט) ותבואת הכרם אי באומר פת סתם והתכוון כלשון בני אדם, ^א_כהאין לך קרוי פת סתם בלשון בני אדם אלא חיטין ושעורין בלבד אמר רבי יוסה ° אסי קיימתיה במקום שאוכלין פת מכל המינים גם מקטניות וקא משמע לן שאף על פי כן אין לך קרוי פת סתם אלא חמשת המינים בלבד

ירושלמי חלה, פרק א, הלכה ג

מתני’:

^א_כואלו חייבין בחלה ^א_כזופטורין מן המעשרות הלקט והשכחה והפאה וההבקר ומעשר ראשון שנטלה תרומתו ומעשר שני והקדש שנפדו ^א_כחומותר העומר ותבואה שלא הביאה שליש רבי אלעזר ° בן פדת אומר תבואה שלא הביאה שליש פטורה מן החלה אלו חייבים במעשרות ^א_כטופטורין מן החלה האורז והדוחן והפרגין והשומשמין והקטניות ופחות מחמשת רבעים בתבואה ^א_להסופגנין והדובשנין והאיסקריטין וחלת המשרת שהם מעשה קדרה ולא מאפה תנור, ^א_לאוהמדומע פטורין מן החלה
גמ’: תנן אלו חייבין בחלה ופטורין מן המעשרות הלקט והשכחה והפאה וההבקר וכ"ורבי הושעיה ° שאל לכהנא ° מניין שהן חייבין בחלה אף שפטורין מן המעשרות למה שלא יהיה דין חלה כדין מעשרות? אמר לו ודאי אתה מקשה בגלל מה שנאמר (במדבר ט"ו, כ') ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אותה משמע שדיני חלה שווים לתרומה ואיך יתכן שהמנויים במשנה חייבים בחלה ופטורים ממעשרות לא תימר לי תרימו וכן תרימו שאין זו קושיה שלא לזה הקישן הכתוב חזר המשיך ואמר וראיה מארבע עשרה שנה שכיבשו ושחילקו שהיו חייבין בחלה דכתיב בבואכם אל הארץ ומתרומה ומעשרות היו פטורין דכתיב בהן כי תבואו וגו' והילכך לא נוהגין אלא לאחר ירושה וישיבה מה ארבע עשרה חייבין בחלה ופטורים מן המעשרות אף אילו חייבין בחלה ופטורין מן המעשרות ומניין שאלה פטורים מהמעשר אמר רבי יוחנן ° בר נפחא בשם רבי ינאי ° הכהן זה אחד משלשה מקריות שהן מחוורין מבוארים בתורה דכתיב (דברים ראה יד כט) ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך במה שיש לך ואין לו את חייב ליתן לו מעשר יצא הבקר שידך וידו שווין בו היא לקט היא שכחה היא פאה היא הבקר תנן מעשר ראשון שנטלה תרומתו ומכיון שנטלה תרומתו לאו כחולין הוא ומה החידוש שפטור מן המעשרות תיפתר ^א_לבשהקדימו בשיבולין שנתן ללוי מעשר ראשון קדם חיוב מעשרות. דאמר רבי אבהו ° בשם אמר רבי שמעון בן לקיש ° ^א_לגמעשר ראשון שהקדימו בשיבולין פטור

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

21 א_כא מיי' פ"ו מהל' חמץ ומצה הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' תנ"ג סעיף א' , סמ"ג לאוין עט:

22 א_כב מיי' פ"א מהל' חמץ ומצה הלכה א' , סמ"ג לאוין עט:

23 א_כג מיי' פ"א מהל' חמץ ומצה הלכה ה' , טור ושו"ע או"ח סי' תמ"ב סעיף א' , סמ"ג לאוין עט:

24 א_כד מיי' פ"ט מהל' נדרים הלכה ט' , טור ושו"ע יו"ד סי' רי"ז סעיף י"ח:


 [ע"ב]

25 א_כה טור ושו"ע יו"ד סי' רי"ז סעיף י"ט:

26 א_כו מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה ג':

27 א_כז מיי' פ"ב מהל' תרומות הלכה ט':

28 א_כח מיי' פ"ז מהל' תמידין ומוספין הלכה י"ב:

29 א_כט מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה ב':

30 א_ל מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה י"ב , טור ושו"ע יו"ד סי' שכ"ט סעיף א':

31 א_לא מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה ד':

32 א_לב מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה ג':

33 א_לג מיי' פ"ג מהל' תרומות הלכה י"ג:

הירושלמי מאיר מסכת חלה דף ו

^[דף ו עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון
ולמה הוא פטור מתרומה גדולה אמררבי יוסי ° בר זבידא דכתיב (במדבר קרח יח ל) בהרימכם את חלבו ממנו חלבו ולא חלבו וחלב חבירו רבי יוסי ° בר זבידא אמר מדכתיב (במדבר קרח יח כו) והרמותם ממנו את תרומת ה' מעשר מן המעשר מעשר מן המעשר ולא תרומה ומעשר מן המעשר וכל זה דווקא ^א_לדבשמירח הלוי את השיבולים שקיבל כמעשר ואחר כך הפריש תרומת מעשר שאז נופלים שני החיובים ביחד, תרומה גדולה ותרומת מעשר. ובזה חידשה תורה שחלב אחד אתה מרים ולא שנים. אבל אם גם הלוי הפריש תרומת מעשר בשיבולים ורק אחר כך מירחו לא בדא שהרי אין כאן בשעת מרוח אלא חיוב אחד ולכן חייב להפריש תרומה גדולה וכל זה דווקא כשהפריש ממנו עליו אבל אם הפריש תרומת מעשר עליו ממקום אחר לא בדא תנן ומעשר שני והקדש שנפדו אם נפדה הרי הוא חולין ומה החידוש שפטור מן המעשרות רבי זעירא ° רבי יוסי ° בר זבידא ורבי חמא בר עוקבא ° אמרו בשם רב יודה ° ורבי הלל בן הליס ° מטא בה בשם רב יודה ° בשהקדימו בשיבולים דמאותו מקור שממנו למדנו שמעשר ראשון שהקדימו בשיבולים פטור מתרומה גדולה נלמד שגם מעשר שני והקדש שהקדימו בשיבלין פטור מתרומה גדולה רבי יונה ° בעי האם מה שאמרה המשנה שמעשר שני פטור זה רק ^א_לה כמאן דאמר שמעשר שני זה ממון גבוה ואינו כנכסיו דכיוון שקודם מרוח היה ממון גבוה לכן פטור,ברם כמאן דאמר כנכסיו הוא חייב אמר לו אוף אנא סבר כן משמע שלדעתם הקדימו בשיבולים אינו סיבה לפטור. והפטור של מעשר שני זה רק בגלל שהוא ממון גבוה, אם כך מעשר ראשון הואיל וכל עמא מודיי שהוא כנכסיו יהיה חייב נמצא שהוא חולק על רבי שמעון בן לקיש ° שאמר שמעשר שהקדימו בשבלים פטור מתרומה גדולה מי שאומר שמעשר ראשון שהקדימו בשיבולים חייב בתרומה גדולה חייב אפילו על חלק תרומת מעשר שבו אבל אם כבר הפריש תרומת מעשר יכול להיות דפטור מתרומה גדולה על אותו חלק שהפריש כיון דהוא עצמו קרוי תרומה דהא לקמן אמרינן דחלה חייבת בתרומה גדולה, רק משום גזרת הכתוב דחלה הטבולה לתרומה חייבת בתרומה. אבל אם לא היה גזרת הכתוב הייתי אומר שכיוון שהחלה עצמה קרויה תרומה, היא תהיה פטורה מתרומה גדולה. ומאן דאמר פטור אפילו על חלק החולין שבו מה שישאר אחרי שיפריש תרומת מעשר פטורין מאן דאמר מעשר ראשון שהקדימו בשיבולים חייב עשאו כולו תרומת מעשר על מקום אחר דנמצא תרומת מעשר וטבל לתרומה גדולה מדומעין כיוון שחלק תרומת המעשר של עצמו פטורה מתרומה גדולה. אבל השאר נשאר טבול לתרומה גדולה. מה את עביד לה איך נדון אותו? כגדיש שנדמע דקימא לן דגדיש טבל שנדמע חייב בתרומה. או כעיסה שנדמעה בהיותה קמח קדם שגלגל דקימא לן דעיסה שנדמעה עם תרומה פטורה מן החלה? רבי יוחנן ° בר נפחא אמר אנא בעיתה אני הקשתי את הקושיה רבי יאשיה ° אמר אנא בעיתה אני הקשתי את הקושיה מה בין גדיש שנדמע לעיסה שנדמעה למה בגדיש שנדמע את אמר חייב ובעיסה שנדמעה את אמר פטורה אמר רבי תנחומא ° בר אבא בשם

^[דף ו עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון

רבי חונא ° גדיש עד שלא נדמע כבר חל עליו חיוב שהרי אפילו בשיבולים אם עבר והפריש ממנו תרומה הרי זו תרומה לכן אם נדמע לא נפטר מן התרומה עיסה מקמח שנדמע עד שלא נדמעה עבר והפריש ממנה חלה אינה חלה דתנינן תמן (משנה חלה ב ה) ^א_לוהמפריש חלתו קמח אינה חלה וגזל ביד כהן ואם כך אף כאן כשהקדימו בשיבולים ועשה את המעשר שקיבל תרומת מעשר על מקום אחר והכל נעשה מדומע כיוון שחיוב תרומה גדולה חל קדם שנדמע יהיה חיב להפריש תנן ומותר העומר מתניתין דלא כ°רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף ד°רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף מחייב בחלה ובמעשרות או מפני ש°רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף סובר שאין מרוח ההקדש פוטר או מפני שכאשר ההקדש קנה את השעורים להוציא מהם קמח למנחת העומר הגזבר שילם רק עבור העישרון שיהיה למנחה ולא על המותר לכן המותר לא קדש כלל תנן ותבואה שלא הביאה שליש פטורה מן המעשרות וחיבת בחלה °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן הורקנוס אומר תבואה שלא הביאה שליש פטורה מן החלה מה טעמא דרבנין נאמר לחם בפסח ונאמר לחם בחלה מה לחם הנאמר בפסח דבר שהוא בא לידי חמץ בא לידי מצה ואף תבואה שלא הביאה שליש כיוון שבאה לידי חמץ באה לידי מצה אף לחם שנאמר בחלה דבר שהוא בא לידי מצה וחמץ חייב בחלה ואף תבואה שלא הביאה שליש כיוון שבאה לידי חמץ חייבת בחלה מאי טעמא ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן הורקנוס שפוטר מחלה דכתיב גבי חלה (במדבר שלח טו כ) כתרומת גורן כן תרימו אותה מה תרומת גורן אינו חייב אלא ^א_לזמפירות שהביאו שליש אף חלה אינו חייב אלא מפירות שהביאו שליש ולית ליה ל°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן הורקנוס את הגזרה שווה לחם לחם והרי כל חיוב חלה בחמשת מיני דגן נלמד מגזרה שווה זה ואם הוא כן לומד איך יתכן שיוצא במצה מתבואה שלא הביאה שליש ופטור מחלה אשכח תני בשם °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן הורקנוס אינה חייבת בחלה ואין אדם יוצא בה ידי חובה בפסח מהו שיהיו חייבים על לחם מתבואה שלא הביאה שליש משום חדש אמררבי יודן ° כתיב (ויקרא אמור כג יד) ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו את שחייבים על קלי שלו משום חדש חייבים על לחם שלו משום חדש ואת שאין חייבין על קלי שלו משום חדש אין חייבין על לחם שלו משום חדש וכיוון שעל קלי חייב אף אם לא הביאה התבואה שליש לכן גם על לחם שעשוי מחיטה שלא הביאה שליש חייבים משום חדש לכולי עלמא תבואה שלא הביאה שליש פטורה ממעשרות מאי טעמא אמררבי זעירא ° כתיב (דברים ראה יד כב) עשר תעשר את כל תבואת זרעך ^א_לחדבר שהוא נזרע ומצמיח יצא פחות משליש שאם נזרע אינו מצמיח פשיטא בההן תבואה שהביאה פחות משליש אם יערב אותה בתבואה שהביאה שליש שאינו נגרר לעניין המעשרות ולא יהיה חייב אלא על התבואה שהביאה שליש רבי חייא בר יוסף ° שאל על דעתיה ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן הורקנוס שפוטר תבואה שלא הביאה שליש מחלה מהו שיהא נגרר לעניין חלה כעיסת האורז שאם ערב אותה בחיטין חייבת בחלה? לגבי מעשרות תנן אין תורמים מהחדש על הישן והקובע לעניין זה זה הבאת שליש שאין תורמים מן מתבואה שהביאה שליש קדם ראש השנה על תבואה שהביאה שליש אחר ראש השנה שמואל בר אבא ° בעי לרבנן שמחיבים בחלה אפילו קודם הבאת שליש אי זה חדש וישן שבחלה משבא לכלל תבואה שתי שדות אחת הביאה שליש קדם ראש השנה ואחת פחות משליש והביאה שליש אחר ראש השנה. נמצא שלחלה אחת שהרי שתיהן באו לכלל חיוב חלה כאחת למעשרות שתים אחת הביאה

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

34 א_לד מיי' פ"ג מהל' תרומות הלכה י"ג:

35 א_לה מיי' פ"ג מהל' מעשר שני הלכה י"ז:


 [ע"ב]

36 א_לו מיי' פ"ח מהל' ביכורים הלכה א':

37 א_לז מיי' פ"ב מהל' תרומות הלכה י':

38 א_לח מיי' פ"ב מהל' תרומות הלכה י':

הירושלמי מאיר מסכת חלה דף ז

^[דף ז עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון
פחות משליש קדם ראש השנה אבל באה לכלל תבואה, ואחת היתה עשבים לחלה שתים ולמעשרות אחת אחת הביאה שליש ואחת עשבים בין לחלה בין למעשרות שתים תנן אלו חייבין בחלה ופטורין מן המעשרות וכ"ו ואלו חייבים במעשרות ופטורין מן החלה בנתיים מה שלא נמנה לא עם אלו ולא עם אלו מהו איזהו בנתיים העושה עיסה מן הטבל שחייב גם חלה וגם מעשרות. רבי יונה ° אמר בשם רבי שמעון בן לקיש ° בנתיים דינם כמו הרשימה הראשונה שפטורים מן המעשר וחייבים בחלה רבי יוסי ° בר זבידא אמר בשם רבי שמעון בן לקיש ° בנתיים דינם כמו הרשימה האחרונה שפטורים מן החלה וחיבים במעשר תני העושה עיסה מן הטבל ^א_לטחלה חייבת בתרומה ותרומה חייבת בחלה מנין שהחלה חייבת בתרומה אמר רבי יצחק ° בר אבא בשם רבי שמואל בר מרתא ° שאמר בשם רב ° אבא בר אייבו דכתיב (במדבר שלח טו כ) ראשית עריסותכם חלה תרימו תרומה דדרשינן חלה תרימו תרומה מחלה תרימו תרומה מניין שהתרומה חייבת בחלה מן קושוי מהקושי למצא מקור אחר פתרין מהדין קרייא שכתוב בה ראשית עריסותכם חלה תרימו שמתרומה שנקראת ראשית תרימו חלה הסופגנין זה טריקטא הדובשנין זה מלי גאלה שהם מעשה אילפס ולא נאפו בתנור. והאיסקריטין עיסה רכה זה חליטין דשוק וחלת מסרת זה חליטין דמיי שחולטים אותם במים ונעשית במחבת, ולא בתנור. רבי יוחנן ° בר נפחא אמר טריקטא חייבת בחלה ואומר עליו המוציא לחם מן הארץ ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח רבי שמעון בן לקיש ° אמר טריקטא אינה חייבת בחלה ואין אומרין עליו המוציא לחם מן הארץ ואין אדם יוצא בו ידי חובתו בפסח רבי יוסי ° בר זבידא אמר שתי מחלוקות יש כאן מחלוקת ראשונה רבי יוחנן ° בר נפחא אמר טריקטא חייבת בחלה ואומר עליה המוציא לחם מן הארץ ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח רבי שמעון בן לקיש ° אמר טריקטא אינה חייבת בחלה ואינו אומר עליה המוציא לחם מן הארץ ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח רבי יוסי ° בר זבידא אמר חורי מחלוקת שניה, רבי יוחנן ° בר נפחא אמר ^א_מכל שהאור מהלך תחתיו מעשה אלפס וקדרה ללא מים חייב בחלה ^א_מאואומר עליו המוציא לחם מן הארץ ^א_מגויוצא בו ידי חובתו בפסח רבי שמעון בן לקיש ° אמר כל שהאור מהלך תחתיו אינו חייב בחלה ואין אומרין עליו המוציא לחם מן הארץ ואין אדם יוצא בו ידי חובה בפסח איזהו בישול לרבי יוחנן ° בר נפחא שפטור מחלה? ^א_מדובלבד על ידי משקה מתניתין פליגי על רבי יוחנן ° בר נפחא דתנן הסופגנין והדובשנין והאיסקריטין וחלת

^[דף ז עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון
המשרת והמדומע פטורה מן החלה פתר לה בסופגנין שנעשו בחמה כדתני יוצאין בסופגנין שנעשו באור ואין יוצאין בסופגנין שנעשו בחמה איתמר יוצאין בסופגנין שנעשו באור ולית הדא פליגא האין זה חולק על רבי שמעון בן לקיש ° פתר לה כשהיה האור מהלך מן הצד מיליהון דרבנין פליגין תנן התם (משנה תרומות ד ח) °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה בן חנניה אומר תאנים שחורות מעלות את הלבנות והלבנות מעלות את השחורות עיגולי דבילה הגדולים מעלין את הקטנים והקטנים מעלין את הגדולים העיגולין מעלין את המלבנים והמלבנים מעלין את העיגולין ו°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן הורקנוס אוסר רבי איסי ° אסי אמר בשם רבי יוחנן ° בר נפחא טעמא ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן הורקנוס דאסר כיוון שבמקרה שתאנים שחורות נפלו לתוך לבנות מותר לאכול את הלבנות שאינם בספק וכיוון שיכול לאכול את הלבנות היאך הלבנות מעלות את השחורות אמר רבי אלעזר ° בן פדת כך היה °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן הורקנוס משיב את °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה בן חנניה אוכל את הלבנות והלבנות מעלות את השחורות מילתה אמרה של °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה בן חנניה אפילו בידוע מה נפלה מעלות זו את זו כהנא ° אמר אם ידוע מה נפל אפילו ל°רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה אין מעלות על דעתיה דכהנא ° מה בין °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה בן חנניה ל°רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף נפקא מינא כשידע ושכח על דעתיה ד°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה בן חנניה מעלה על דעתיה ד°רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף כיוון שבשעת נפילה כבר נקבע באיסור שוב אינו מעלה אמר רבי שמעון בר אבא ° בשם רבי יוחנן ° בר נפחא מתי אמרו °רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה ו°רבי עקיבא רבי עקיבא בן יוסף שהשחורות מצטרפות עם הלבנות להעלות את השחורה והוא שנפלה שחורה אחת לתוך שתים שחורות שמדאוריתא בטלה ברוב רבי זעירא ° בעא קומי רבי מנא ° בן יונה לא מסתברא בתוך שלש כדי שגם אם התאנה של התרומה תהיה גדולה יותר עדין יהיה רוב חולין אמר לו אוף אנא סבר כן מילתהון דרבנן פליגא וסברי שאפילו כשאין ביטול ברוב הלבנות מצטרפות לשחורות לבטל את תאנת התרומה השחורה כיוון שתרומה בזמן הזה מדרבנן תנן מדומע פטור מן החלה כהנא ° שאל לשמואל ° בר אבא בר אבא לא מסתברא דהדין מדומע דתנינן הכא שפטור מחלה מדובר במדומע שרובה תרומה שאז מיעוט החולין בטל ברוב והכל נידון כתרומה ולכן פטור מחלה אמר לו אף אנא סבר כן אלא כד תיסוק לארעא דישראל כאשר תעלה לארץ ישראל את שאיל לה כד סלק להכא כאשר עלה לכאן שמע הדא דאמר רבי יסא ° אסי בשם רבי יוחנן ° בר נפחא ואפילו סאה תרומה שנפלה לתוך תשעים ותשע חולין פטורה מן החלה כיוון שאותה סאה תרומה לא בטלה מדרבנן עד שיהיו מאה כנגדה אמררבי אבהו ° כך משיב רבי שמעון בן לקיש ° לרבי יוחנן ° בר נפחא ואותה סאה של תרומה היא פוטרת את הכל מחלה אמר ליה וכי עיגול בעיגולין שלמדנו שמעלה אחד והשאר חולין וכי דבר ברי הוא שהתרומה שנפלה היא זו שעלתה בידו ואת אמר אפילו עיגולי דבילה הקטנים מעלין את הגדולים אלא קל הוא שהקלו בתרומה בזמן הזה שהיא מדרבנן ואף הכא קל הוא שהקלו בחלה שבזמן הזה היא דרבנן
ויתיביניה שיענה לו שנייא עיגול בעיגולין שכבר בטלו דמדאוריתא חד בתרי בטל אבל כאן הרי צ"ט סאים חיבים בחלה מדאוריתא ובגלל סאה אחת תרומה אתה רוצה להקל ולפטור אותם מחלה אלא חייבים לאמר שרבי יוחנן ° בר נפחא סובר שלדעת °רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה אפילו בשלא בטלו מדאוריתא היינו שאין רוב כגון שתאנה שחורה נפלה לתוך תאנים לבנות שאפילו שאין שם אלא רק תאנה שחורה אחת מצטרפות הלבנות להתיר דכיוון שתרומה בזמן הזה מדרבנן הקלו בר פדיה ° אמר טוחן ומתיר ואף על גב דבר פדיה ° אמר אין בלילה אלא ליין ושמן בלבד מודה הוא הכא שהן נבללות שכאן די שלא יהיו נכרות לעצמן רבי יונה ° ו°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא תרוויהון אמרי בשם רבי זעירא ° אפילו חיטין בחיטין טוחנן ומתיר שכיוון שתרומה בזמן הזה דרבנן חכמים הקלו שיכול לטחון וכיוון שיכול לטחון אפילו לא טחן הרי זה בטל תנן ופחות מחמשת רבעים בתבואה פטור מחלה אמררבי אבונא ° הדא אמרה כשהיו פחות מחמשת רבעים אבל אם היו חמשת רבעים מצומצמין לא בדא ולא כרבי יוסי ° בר זבידא שאמר עד שיהיו חמשת רבעים ועוד אמר רבי יוסי ברבי בון ° בשם רבי אבונא ° לא על הדא אתאמרת אלא על הדא דאמר רבי יוחנן ° בר נפחא מדומע פטור מן החלה ^א_מהספק מדומע שדינו כחולין והנאכל משום דימוע כגון שיש מאה כנגד התרומה שדינו כחולין חייב בחלה עליה אמר אמר רבי יוסי בי רבי בון ° בשם רבי אבונא ° הדא דאיתמר לא שנו אלא כשהיו יותר מחמשת רבעים שיש שיעור חלה בחולין לבדם אבל אם היו חמשת רבעים מצומצמין פטורה מן החלה דשמא מעורב בה תרומה הפטורה מהחלה ואין כאן שיעור ולכן העיסה פטורה מחלה

ירושלמי חלה, פרק א, הלכה ד

מתני’:

^א_מועיסה שתחילתה סופגנים וסופה סופגנים פטורה מן החלה תחילתה עיסה וסופה סופגנין תחילתה סופגנין וסופה עיסה חייבת בחלה וכן הקנובקאות עיסה שדעתו אחר אפיה לפוררה לקמח חייבות ^א_מזהמעיסה שנותן מים חמים לתוך הקמח. °בית שמאי בית שמאי פוטרין ו°בית הלל בית הלל מחייבין החליטה שנותן הקמח לתוך מים חמים. °בית שמאי בית שמאי מחייבין ו°בית הלל בית הלל פוטרין ^א_מחחלות תודה ורקיקי נזיר עשאן לעצמו פטור למכור בשוק חייב

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

39 א_לט מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה ז':

40 א_מ מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה י"ב , טור ושו"ע יו"ד סי' שכ"ט סעיף ב' , סמ"ג עשין קמא:

41 א_מא טור ושו"ע או"ח סי' קס"ח סעיף י"ד:

42 א_מב מיי' פ"ו מהל' חמץ ומצה הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' תס"א סעיף ב':

43 א_מג מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה י"ב , טור ושו"ע יו"ד סי' שכ"ט סעיף ב':


 [ע"ב]

44 א_מד מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה ד':

45 א_מה מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה י"ג , טור ושו"ע יו"ד סי' שכ"ט סעיף ג':

46 א_מו מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה י"ב , טור ושו"ע יו"ד סי' שכ"ט סעיף ח':

47 א_מז מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה ה':

הירושלמי מאיר מסכת חלה דף ח

^[דף ח עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון

גמ’: חדא איתא שאלת לרבי מנא ° בן יונה בגין דאנא בעייא למיעבד אם אני רוצה לעשות אצוותי עיסתי אטרי לבשלה במים מהו דינסבנה ותהא פטורה מן החלה אמר לה למה לא אתא שאיל לאבוי אמר ליה כיון שתחילתה עבה כעיסת לחם ^א_מטאסור שמא תימלך לעשותה עיסה ותאפה אותה בתנור תנן וכן הקנובקאות עיסה שנאפת ואחר כך מפוררים ומבשלים אותו חייבות פשיטא שתהיה חייבת הרי זה לחם אמר רבי יהושוע בן לוי ° שלא תאמר הואיל והוא עתיד להחזירה לסולתה תהא פטורה מן החלה אמר רבי אבא בר זבדא ° עיסת מברין שהיו מכינים לסעודת הבראה וגם אותה היו רגילים לפורר חייבת בחלה שלא תאמר הואיל והוא עתיד להחזירה לסולתה תהא פטורה מן החלה רב ° אבא בר אייבו אמר עיסת כותח חייבת בחלה למה שתהיה חייבת הרי אופים אותה בחמה אמר רבי בון ° שמא תימלך לעשותה חררה לבנה אמר רבי מנא ° בן יונה צריכין אנו מכרזין באילין דעבדין עביצין צריך להודיע שאלו שעושים עיסה לסופגנין דייהון עבדון שיהיו עושים לון פחות מכשיעור דאינון סברן שהיא פטורה והיא חייבת מדרבנן גזרה שמא תימלך ותאפנה בתנור תנן המעיסה °בית שמאי בית שמאי פוטרין ו°בית הלל בית הלל מחייבין החליטה °בית שמאי בית שמאי מחייבין ו°בית הלל בית הלל פוטרין מדובר שאחר כך אפה תני °רבי ישמעאל בי רבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי אמר משום אביו אי זו היא המעיסה הנותן חמין לתוך קמח אי זו היא חליטה קמח לתוך חמין איתה חמי בא וראה המעיסה שנחלטה כל צורכה קדם אפיה °בית שמאי בית שמאי מחייבין חליטה דלא נחלטה כל צורכה קדם אפיה °בית שמאי בית שמאי פוטרין רבי יוסי ° בר זבידא ורבי יסא ° אסי אמרו בשם חזקיה ° שאמר בשם רבי חייה ° שאמר בשם רבי הושעיא ° שני תלמידים שנו אותה מי ששנה זו לא שנה זו אמר רבי אימי ° אמי בן נתן בשם רבי יוחנן ° בר נפחא על הדבר הזה הלכתי אצל רבי הושעיא רובא ° לקיסרין ואמר לי שני תלמידים שנו אותה וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא הנאפה בתנור חייב באילפס ובקדירה פטור אי זהו חלוט ברור שהכל מודים שאפילו אם אפה אחריו פטור אמררבי זעירא ° כל שהאור מהלך תחתיו אמר רבי יוסי ° בר זבידא אפילו האור מהלך תחתיו מכיון שהוא עתיד לעשותו בצק ולאפותו בתנור חייב בחלה ^א_נקמח קלי שעשאו בצק חייב בחלה אמר רבי יוסי ° בר זבידא בשם רבי יוחנן ° בר נפחא ^א_נאוהוא שאפיין תנן חלות תודה ורקיקי נזיר עשאן לעצמו פטור דכתיב (במדבר שלח טו כ) ראשית עריסותיכם ולא של הקדש למכור בשוק חייב דלא בדעתו הדבר תלוי בדעת הלקוחות הדבר תלוי שמא לא ימצא הלקוחות ויקחם לעצמו ונטבלו מיד

^[דף ח עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון

ירושלמי חלה, פרק א, הלכה ה

מתני’:

^א_נבנחתום שעשה שאור לחלק חייב בחלה ^א_נגונשים שנתנו לנחתום לעשות להם שאור אם אין בשל אחת מהן כשיעור פטורה מן החלה ^א_נדעיסת הכלבים בזמן שהרועים אוכלין ממנה חייבת בחלה ומערבין בה ומשתתפין בה ומברכין עליה ומזמנין עליה ^א_נהונעשית ביום טוב ^א_נוויוצא בה אדם ידי חובה בפסח ואם אין הרועים אוכלין ממנה אינה חייבת בחלה ואין מערבין בה ואין משתתפין בה ואין מברכין עליה ואין מזמנין עליה ואינה נעשית ביום טוב ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח ^א_נזבין כך ובין כך מטמא טומאת אוכלין
גמ’: הממרח כריו של חבירו שלא מדעתו מחלוקת רבי יוחנן ° בר נפחא ורבי שמעון בן לקיש ° רבי יוחנן ° בר נפחא אמר ^א_נחנטבל ורבי שמעון בן לקיש ° אמר לא נטבל מתיב מקשה רבי שמעון בן לקיש ° לרבי יוחנן ° בר נפחא והא תנינן וכן נשים שנתנו לנחתום לעשות להן שאור אם אין בשל אחת מהן כשיעור פטורה מן החלה והרי בשל כולהון יש כשיעור ולמה פטור האם לא בגלל שצרף את הכל שלא מדעתם ואף כאן הממרח כריו של חברו צריך להיות פטור אמר ליה הסיבה שהאופה פטור מחלה אם צרף את העיסות זה לא מפני שלא עשה מדעתן אלא שכן כוונתו אחרי הלישה לחלק את העיסה בניהם ^א_נט והעושה עיסה על מנת לחלקה לעיסות שאין בכל אחת כדי חלהפטורה מן החלה והתנינן נחתום שעשה שאור לחלק חייב בחלה אמר ליה לא תתיביני נחתום אל תקשה לי מאופה נחתום ^א_סלא בדעתו הדבר תלוי בדעת הלקוחות הדבר תלוי שמא ימצא לקוחות שירצו עיסה שיש בה כדי חיוב חלה ויטבול מיד אמר ליה והא תני ^א_סאחורי הנמלים שלנו בצד הערימה החייבת הרי אילו חייבין הא בצד ערימה פטורה פטורין למה לא יהיה מה שבחורים חייב שהרי נגמרה מלאכתם בחורי הנמלים אלא כנראה בגלל שהנמלים אינם הבעלים ומירוח שלהם אינו מחייב אמר רבי יונה ° אמר רבי אבהו ° בשם רבי יוחנן ° בר נפחא מה שבחורי נמלים פטור זה משום יאוש בעלים שמואל בר אבא ° אמר מה שאמרנו שמה שבחורי הנמלים בצד ערמה פטורה פטורים מדובר בשגיררו ראשי שיבלין ולא הוציאו את הגרעינים ואין כאן מרוח מתיב רבי יוחנן ° בר נפחא לרבי שמעון בן לקיש ° והתנינן ^א_סבהקדישן עד שלא נגמרו וגמרן הגיזבר ואחר כך פדיין פטורים הרי הגיזבר כאחר הוא ואת אמרת מה שעשה עשוי אמר ליה תפתר כמאן דאמר גיזבר כבעלים ודלא כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא אמר גיזבר הוא כאחר תנן וכן נשים שנתנו לנחתום לעשות להן שאור אם אין בשל אחת מהן כשיעור פטורה מן החלה רבי חנניה חברון דרבנין ° בעי ואפילו יש בכולהון כשיעור יעשה כדבר שלא נגמרה מלאכתו שהרי את השאור שיקבלו מהאופה הן מצרפות לעיסה שלהן ולשות הכל כאחד אם כך לא נגמרה מלאכתו ויהא פטור דאמררבי יוסי ° בר זבידא בשם רבי זעירא ° דאמר בשם רבי אלעזר ° בן פדת אף מה שבלגין לא נטבל מפני שהוא עתיד להחזירו בדבר שלא נגמרה מלאכתו תנן עיסת הכלבים בזמן שהרועים אוכלין ממנה חייבת בחלה ומערביןבה ומשתתפין בה ומברכין עליה ומזמנין עליה ונעשית ביום טוב ויוצא בה אדם ידי חובה בפסח ואם אין הרועים אוכלין ממנה אינה חייבת בחלה ואין מערביןבה ואין משתתפין בה ואין מברכין עליה ואין מזמנין עליה ואינה נעשית ביום טוב ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח איזהו עיסת כלבים רבי שמעון בן לקיש ° אמר כל שעירב בה מורסן מתניתא אמרה כן דתנן בזמן שהרועין אוכלין ממנה משמע שיש פעמים שאין הרועים אוכלים ממנה כגון אם ערב בה הרבה מורסן רבי יוחנן ° בר נפחא אמר כל שעשה אותה כלימודין בלי צורה כמו קרשים. ותני כן עשאה כעכין חייבת עשאה לימודין כמו קרשים פטורה אמר רבי אבא ° בשם שמואל ° בר אבא בר אבא ורבי אמי ° בן נתן אמר בשם רבי חייה רובא °

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

48 א_מח טור ושו"ע יו"ד סי' שכ"ט סעיף ד':

49 א_מט מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה י"ג , טור ושו"ע יו"ד סי' שכ"ט סעיף ו':

50 א_נ מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה י"ג , טור ושו"ע יו"ד סי' שכ"ט סעיף ו':


 [ע"ב]

51 א_נא מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה י"ט , טור ושו"ע יו"ד סי' שכ"ו סעיף ב':

52 א_נב מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה כ' , טור ושו"ע יו"ד סי' שכ"ו סעיף ג':

53 א_נג מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה ח' , טור ושו"ע יו"ד סי' ש"ל סעיף ט':

54 א_נד מיי' פ"א מהל' יום טוב הלכה י"ד , טור ושו"ע או"ח סי' תקי"ב סעיף ג' , סמ"ג לאוין עה:

55 א_נה מיי' פ"ו מהל' חמץ ומצה הלכה ה' , טור ושו"ע או"ח סי' תנ"ד סעיף ב':

56 א_נו מיי' פ"ב מהל' טומאת אוכלין הלכה י"ח:

57 א_נז מיי' פ"ג מהל' מעשר הלכה ז':

58 א_נח מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה י"ט , טור ושו"ע יו"ד סי' שכ"ו סעיף ב':

59 א_נט מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה י"ט , טור ושו"ע יו"ד סי' שכ"ו סעיף ב':

60 א_ס מיי' פ"ג מהל' מעשר הלכה כ"ג:

61 א_סא מיי' פ"ג מהל' מעשר הלכה כ"ה:

הירושלמי מאיר מסכת חלה דף ט

^[דף ט עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון
^א_סגאפילו עשאה גלוסקין לחמניה פטורה והא תנינן אם אין הרועין אוכלין ממנה וזו הרי ראויה לאכילה תיפתר שעשאה משעה ראשונה שלא יאכלו הרועים ממנה שאף שהיא ראויה לאכילה כיוון שהתכוון שלא לאכילה פטור תנן אם הרועים אוכלים ממנה נעשית ביום טוב אף אם גם הרועים אוכלים ממנה מדוע מותר לאפות לכלבים הרי מוסיף טירחא באותו חלק של הכלבים והא תני (תוספתא ביצה ב ה) אין אופין מיום טוב למוצאי יום טוב ^א_סדממלאה אשה קדירה בשר אף על פי שאינו אוכל ממנה אלא חתיכה אחת קומקום חמין אף על פי שאינו שותה ממנו אלא כוס אחד אבל לאפות אינה אופה אלא צורכה מתניתין ד°רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר דתני (תוספתא ביצה ב ה) °רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר אומר ^א_סהממלאה היא אשה את התנור פת מפני שהפת יפה בשעה שהתנור מלא תני ^א_סומצה גזולה אסור לברך עליה מאי טעמא אמררבי הושעיא ° על שם (תהלים י', ג') ובוצע ברך ניאץ ה' אמררבי יונה ° הדא דתימא ברכה שבתחילה כי קדם שאכלה גזולה היא אבל בסוף אחר שאכלה כבר קנאה ויכול לברך ברכת המזון שהלא רק דמים הוא חייב לו רבי יונה ° אמר גם בסוף לא יברך דאין מצוה הבאה בעבירה מצוה רבי יוסי ° בר זבידא אמר אין מצוה הבאה בעבירה מצווה אמררבי הילא ° אילעא כתיב (ויקרא בחקותי כז לד) אלה המצות אם עשיתן כמצותן הן מצות ואם לאו אם באות בעבירה אינן מצות

ירושלמי חלה, פרק א, הלכה ו

מתני’: ^א_סזהחלה והתרומה חייבין עליה מיתה וחומש ואסורה לזרים והן ^א_סחניכסי כהן ועולין באחד ומאה ^א_סטוטעונין רחיצת ידים ^א_עוהערב שמש ואינן ניטלין מן הטהור על הטמא ^א_עאאלא מן המוקף ומן הדבר הגמור ^א_עבהאומר כל גורני

^[דף ט עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים הרב חיים קנייבסקי •הרב פולדא •תולדות יצחק תבונות • שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון

תרומה ^א_עגוכל עיסתי חלה לא אמר כלום עד שישייר מקצת
גמ’: תנן החלה והתרומה חייבין עליה מיתה ולמה דווקא כאן הדגישו חכמינו זכרונם לברכה שחייב מיתה? רבי יודה בר פזי ° ורבי חנין ° אמרו בשם רבי שמואל ברבי יצחק ° שלא תחשוב שחלה מלשון חולין הוא שהרי כבר הפריש תרומות ומעשרות ויבואו לגלגל זלזל בהן לפום כן צריך מימר החלה והתרומה חייבים עליהן מיתה וחומש עשר מצות אדם עושה עד שלא יאכל פרוסה משום לא תחרוש בשור וחמור בל תזרע כלאים בל תחסום שור בדישו לקט שכחה ופיאה לעניים תרומה לכהן ומעשר ראשון ללוי ומעשר שני לעלות ירושלים וחלה לכהן רבי יצחק ° בר אבא עשה סימן בידו דכד אתי מיסב ובא לחם לידוי הוא פשט עשר אצבעתיה ואמר הרי קיימתי עשר מצות כשמפריש חלה צריך שיאמר שמפריש חלה על הכל כשמפריש תרומה צריך שיאמר שמפריש תרומה על הכל כתיב תרומה לה' זה שם המיוחד מכאן שצריך לברך בשם ומלכות על הפרשת תרומה תנן האומר כל גורני תרומה וכל עיסתי חלה לא אמר כלום עד שישייר מקצת מניין שלא עשה כלום ^א_עדעד שישייר מקצת תלמוד לומר מראשית עריסותכם מראשית ולא כל ראשית