ירושלמי חלה א ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת חלה · פרק א · הלכה ב | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ב משנה[עריכה]

האוכל מהן כזית מצה בפסח יצא ידי חובתו כזית חמץ חייב בהיכרת נתערב אחד מהן בכל המינין הרי זה עובר בפסח הנודר מן הפת ומן התבואה אסור בהן דברי ר"מ וחכמים אומרים הנודר מן הדגן אינו אסור אלא מהן וחייבים בחלה ובמעשרות

הלכה ב גמרא[עריכה]

אמר רבי יעקב בר זבדי זאת אומרת שלוקין על חלתן דבר תורה רבי ירמיה בשם רבי חייא בר ווא תיפתר שאכל כזית מזה וכזית מזה אמר רבי יוסי אפי' תימר כזית מכולהן שנייא היא שכולהן לשם חמץ מחלפא שיטתי' דרבי יוסי תמן הוא אומר שני דברים רבין על א' ומבטלין אותו וכא הוא אמר הכין א"ר יוסי ב"ר בון כיני מתניתא אי כזית מזה וכזית מצה האם הנודר מן הפת ומן התבואה אסור בכל כרבנן רבי חייא בשם רבי יוחנן כיני מתניתא הנודר מן הדגן אינו אסור אלא מהם מה נן קיימין אם באומר פת תורה מעתה אף האומר תבואת תורה יהא אסור בכל דכתיב ותבואת הכרם אי באומר פת סתם אין לך קרוי פת סתם אלא חיטין ושעורין בלבד אמר רבי יוסה קיימתיה במקום שאוכלין פת כל אין לך קרוי פת סתם אלא חמשת המינים בלבד