שולחן ערוך יורה דעה שכד ב

חמשת מיני תבואה מצטרפין שאם אין בעיסה אלא חמשת רבעים מחמשתן מצטרפין בד"א כשערבן קמח אבל אם לש כל אחד לבדו ואין בו כשיעור ומדבקו למין אחר אין מצטרפין אלא בזה הסדר החטים אין מצטרפין אלא עם הכוסמין והכוסמין מצטרפין עם כל א' וא' השעורין מצטרפין עם הכל חוץ מעם החטים שיפון מצטרף עם שעורים וכוסמין ולא עם שבולת שועל וחטים שבולת שועל מצטרף עם שעורים וכוסמים ולא עם חטים ושיפון ולהרמב"ם כוסמין ושבולת שועל ושיפון מצטרפין ואם לש כל מין ומין לבדו ויש בו כשיעור ורוצה להפריש ממין זה על זה אין מפרישין אלא על מינו כיצד אין מפרישין חטים על שום א' מהם ולא משום אחד מהם עליהם וכוסמין ושיפון מפרישין מזה על זה וכן שבולת שועל ושעורים מפרישים מזה על זה:

הגה: עירב קב מעיסה עם קב אחר מעיסה שאינו מינו וחלקו אח"כ והוסיף על כל אחד רובע הקב ממינו חייב בחלה כיון שלא נצטרפו כשהיו מעורבים אבל אם עירב קב קמח עם קב קמח ממין אחר על דעת לחלקו [וחלקם] והוסיף על כל א' רובע הקב ממינו פטור (טור):

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(ו) ה' מיני תבואה. כיון דשם חיוב חלה על כולן שוה הרי אלו מצטרפין:

(ז) כשערבן קמח. ולש אותן יחד דכיון דלש אותן יחד כל העיסה נראה שוה כאלו הוא ממין אחד:

(ח) וכוסמין ושיפון כו'. ושעורים מפרישים מזה על זה דמין אחד הם ואע"ג דבשאין באחד מהך כשיעור ומדבקן יחד אמרינן הרבה יותר מצטרפים כגון חטים עם כוסמים וכוסמים עם כולם וכן השאר הכא אמרינן דחטים עם כוסמים ולא כוסמים עם שבולת שועל ולא עם שעורים וכן שעורים ושבולת שועל עם שיפון נמי לא נ"ל דה"ט דלענין הצטרף להתחייב בחלה כיון דבעיסה תליא רחמנא דכתיב עריסותיכם לפיכך כשאין בכל א' כשיעור אמרינן כל היכא דהעיסות דומות מצטרפות וחייב בחלה אע"פ שאינם מין א' אבל לענין לפטור מן החלה דהיינו כשיש בכל אחד שיעור חיוב חלה ורוצה לפטור זה ולהפריש עליו ממין אחר אמרינן כיון דתרומה קרייה רחמנא הוי דומיא דתרומה שאין מפרישין ממין על שאינו מינו אע"ג דהעיסות דומות עכ"ל ע"ש:

(ט) חייב בחלה. דכיון שלא נצטרפו כשהיו מעורבים לא היה להם שעת חובה עד עתה דלאחר שחלקו הוסיף כל אחד רובע הקב ממינו ואיכא ה' רביעיות לכל א' ואחד ממין אחד נתחייבה בכל אחד ואחד להפריש חלה:

(י) פטור. כיון דבאו לידי חובה פעם אחת ונפטרו כשחולקים שוב אין חוזרין לידי חיוב חלה בהוסיף על כל אחד רובע הקב כדלקמן סימן שכ"ו:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

כשערבן קמח. נראה דה"ה אם עשה מכל אחת עיסה בפני עצמה ועירב העיסות עד שנעשו גוף אחד מצטרפין כשאין בכל אחד כשיעור דהא אמר בירושל' דדוקא בדיבוק על ידי נשיכה אין הכל מצטרפין משמע דאם הם נעשו ואחד הוה בלול ומשום הכי מה שכתב רמ"א בסמוך עירב קב מעיסה מיירי בדרך נשיכה בעלמא וכן כתב בב"י אבל אם עירב העיסות ממש הוה כמו עירב קמח בקמח ובפרישה כתב דהאי עירב היינו אפי' בעירב העיסות וחלקן והוא תמוה מאד:

וכוסמין ושיפון כו'. פי' אע"ג דברישא לענין צירוף ושיעור חלה מהני אפילו בכוסמין וחטין או שעורין וכוסמין התם לא איכפת לן במה שהם חלוקים לענין כלאים אלא במה שהעיסות דומות זו לזו אבל כאן שיש כשיעור לכל אחד אלא דבעינן מין במינו אזלינן בתר דין כלאים וכל שהוא כלאים הוה שלא במינו ונראה דאם יש בעיסה אחד כשיעור ובאחד אין שיעור ורוצה לצרפו לעיסה הגדולה הוה דינו כמו ברישא לצירוף חלה ונפקא מיניה אם יוסיף אח"כ עיסת חיוב על אותו שעשה שאין בה שיעור אין לחייבו בחלה כי כבר נפטר מחמת צירוף:

עירב קב מעיסה כו'. פירוש כיון דאין מצטרפין לא באו לכלל חיוב מעולם מה שאין כן בסיפא בעירב קב קמח כו' מאחר שהיתה חייבת כבר והיה להן שעת חובה ונפטרו מאחר שעל דעת לחלק עירבן כדלקמן סי' שכ"ו אף לאחר שהוסיפו עליהם פטורים וכתב רש"ל אלא יפריש בלא ברכה ע"ש:

באר היטב

עריכה

(ג) קמח: ולש אותן יחד דאז כל העיסה נראה שוה כאלו הוא ממין אחד וכתב הט"ז נראה דה"ה אם עשה מכל א' עיסה בפני עצמה ועירב העיסות עד שנעשו גוף אחד מצטרפין (כשאין בכל א' כשיעור) דדוקא בדיבוק ע"י נשיכה בעלמא הוא דאין מצטרפין (דמ"ש רמ"א בסמוך עירב קב מעיסה כו' מיירי כדרך נשיכה בעלמא ולא נעשין בלול כאחד אבל אם עירב העיסות ממש הוי כמו קמח בקמח) עכ"ל.

(ד) מפרישים: כ' הט"ז ונראה דאם יש מעיסה אחת כשיעור ובאחת אין שיעור ורוצה לצרפה לעיסה הגדולה הוה דינו כמו ברישא לצירוף חלה ונ"מ אם יוסיף אח"כ עיסת חיוב על אותו שעשה שאין בה שיעור אין לחייבו בחלה כי כבר נפטר מחמת צירוף.

(ה) מעורבים: ולא היה להם שעת חובה עד עתה.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}