הגהות רבי עקיבא איגר/יורה דעה/סימן שכד
סימן שכד
[עריכה](סי' סכ"ד ש"ך סקי"ח) דה"ה אם נתערב. ויש לעיין דהא הר"ש כתב ואין זה כמפריש מחיוב על הפטור שאין השאור בטל בעיסה דטכ"ע דאורייתא וכ"כ הרא"ש בת' בשם הר"ש עלה דמשנתנו דל"ד לההיא דמנחות (דל"א) דהתם כיון דנתערב בטל הטבל מדאורייתא אבל בההיא דחלה כיון דשאור עביד לטעמא לא בטל עכ"ל וא"כ זהו דוקא בשאור שנתערב בעיסה אבל עיסה בעיסה דד"ת בטל א"י להפריש ממק"א וע' ש"ך בסמוך (סקכ"ד) ודוק:
(בא"ד) דהרי שאור של עובד כוכבים. תמיהני כיון דמכח טבל דאוסר בכ"ש מקרי כולו בחיובא מכ"ש היכא דעיקר העיסה טבל דפשיטא דאין העיסה בטל בשאור וכ"כ הרא"ש בת' (כלל ב' ס"ג) וז"ל אותן שמחמיצים בשאור עובד כוכבים יכולים להפריש ממק"א כההיא דתנינן הנוטל שאור וכו' ולא אמרינן דהוי כמפריש מחיוב על הפטור משום דשאור לטעמא עבידא ולא בטיל כ"ש היכא דהעיסה שלימה של חיוב דלא בטלה בשאור של פטור אע"ג דלטעמא עבידא מ"מ העיסה היא העיקר לגבי שאור עכ"ל א"כ ה"ה להפריש מיניה ובי' אין חילוק בין שאור טבל לעיסת טבל ודו"ק:
(ש"ך סק"כ) אדרבה כולו טבל ע' בס' אורים גדולים מן לימוד כ"ו עד לימוד ל"ו:
(ש"ע סעיף י"ב) על אותם ככרות שנתערבו. במקור הדין בת' הרא"ש (כלל ב' סי' ב') כתב וא"ת ומ"ש מההיא דפ' הקומץ רבה (דל"א) וכו' דהתם שאני כיון דנתערב בטל ליה הטבל מדאורייתא אבל בההיא דחלה כיון דשאור עביד לטעמא לא בטל וגם אותן ככרות חשיבי ולא בטילי עכ"ל וקשה לי הא הך מלתא דככרות לא בטילי מטעם חשיבות הוי ג"כ דרבנן וצ"ע:
(ט"ז ס"ק י"ד) כתב רש"ל. סי' נ"ח:
(בא"ד) דאם עושה עוגה קטנה. היינו דאם ירצה לעשות עוגה קטנה ולאפותה מצטרף אבל אם אינו רוצה להמתין לאכול עד שיאפה אותה ולצרף העוגה קטנה שהיא עיסה עם האפוי הוי קצת כמו ב' מינין בזה צריך שיהיה עיסה מה' רבעים קמח שהוא חיוב חלה בפ"ע בזה מצרף להפריש ממנה על הככרות ע"ש: