קטגוריה:במדבר טו כ
ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה.
רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ.
רֵאשִׁית֙ עֲרִסֹ֣תֵכֶ֔ם חַלָּ֖ה תָּרִ֣ימוּ תְרוּמָ֑ה כִּתְרוּמַ֣ת גֹּ֔רֶן כֵּ֖ן תָּרִ֥ימוּ אֹתָֽהּ׃
רֵאשִׁית֙ רֵאשִׁית֙ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 7225
מורפ': HNcfsc עֲרִסֹ֣תֵכֶ֔ם עֲרִסֹ֣תֵ - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך
כֶ֔ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 6182
מורפ': HNcfpc/Sp2mp חַלָּ֖ה חַלָּ֖ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2471
מורפ': HNcfsa תָּרִ֣ימוּ תָּרִ֣ימוּ - פועל, הפעיל, עתיד, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 7311 a
מורפ': HVhi2mp תְרוּמָ֑ה תְרוּמָ֑ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 8641
מורפ': HNcfsa כִּתְרוּמַ֣ת כִּ - מילת יחס
תְרוּמַ֣ת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: k/8641
מורפ': HR/Ncfsc גֹּ֔רֶן גֹּ֔רֶן - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 1637
מורפ': HNcbsa כֵּ֖ן כֵּ֖ן - מילית, הצבעה
צורת יסוד: 3651 c
מורפ': HTm תָּרִ֥ימוּ תָּרִ֥ימוּ - פועל, הפעיל, עתיד, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 7311 a
מורפ': HVhi2mp אֹתָֽהּ אֹתָֽ - מילית, מושא ישיר (את)
הּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp3fs׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
רֵאשִׁית֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
עֲרִסֹ֣תֵכֶ֔ם מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)
חַלָּ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
תָּרִ֣ימוּ מונח (משרת, דרגא 5) תְרוּמָ֑ה אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
כִּתְרוּמַ֣ת מונח (משרת, דרגא 5) גֹּ֔רֶן זקף קטן (מלך, דרגא 2)
כֵּ֖ן טפחא (מלך, דרגא 2)
תָּרִ֥ימוּ מרכא (משרת, דרגא 5) אֹתָֽהּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם כל עיסת בצק שלכם, חַלָּה חתיכה של בצק תָּרִימוּ תְרוּמָה מתנה לכהן. כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כמו תרומה גדולה מתבואה שנותנים לכהן - כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | רֵישׁ אָצְוָתְכוֹן חַלְּתָא תַּפְרְשׁוּן אַפְרָשׁוּתָא כְּמָא דְּמַפְרְשִׁין מִן אִדְּרָא כֵּן תַּפְרְשׁוּן יָתַהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | שֵׁירוּי אַצְוַותְכוֹן חַלְתָא חַד מִן עֶשְרִין וְאַרְבָּעָה תִּפְרְשׁוּן אַפְרָשׁוּתָא לְכַהֲנָא כְּמָא דִמְפָרְשִׁין מִן אִדְרָא הֵיכְדֵין תִּפְרְשׁוּן יָתָהּ: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
רש"י
"חלה" - טורטי"ל בלע"ז
"כתרומת גורן" - שלא נאמר בה שיעור ולא כתרומת מעשר שנא' בה שיעור אבל חכמים נתנו שיעור לבעל הבית אחד מעשרים וארבעה ולנחתום אחד מארבעים ושמונה
[יג] אבל חכמים נתנו בה שיעור. פירוש, אל יקשה לך מה שאמרתי שאין לה שיעור, ותנן במסכת חלה (פ"ב מ"ז) שיש לה שיעור, היינו שחכמים נתנו בה שיעור, אבל מדין תורה אין לה שיעור:
[יד] מקצתה ולא כולה. ואם תאמר, ואכתי יש לומר כי הראשונה שבעיסות יש להפריש מקצתה, והשאר כולם פטורים, כי "מראשית עריסותיכם" רצה לומר ראשונה שבעיסות תתנו מקצתה, ואין זה קשיא, דלכך כתב (פסוק כ) "ראשית עריסותיכם", כדי להקשות קראי אהדדי; כתיב "ראשית עריסותיכם", דמשמע כולה, וכתיב "מראשית", דמשמע מקצתה, אלא על כרחך האי "ראשית עריסותיכם" אינו רוצה לומר ראשונה שבעיסות, אלא פירושו ראשית העיסה - קודם שתאכלו ממנו - תתנו תרומה. וכן פירוש "[מ] ראשית עריסותיכם" - קודם שתאכלו ממנה - תתנו תרומה. והשתא לא קשיא קראי אהדדי, דהאי "ראשית עריסותיכם" דכתיב בקרא אין פירושו שיתנו העיסה, אלא קודם שתאכלו ממנה - יתנו תרומה לה' מקצתה. ומהשתא נמי לא יקשה לך שמא ראשונה שבעיסה קאמר, דהא אין פירוש "ראשית עריסותיכם" ראשית העיסה, אלא ראשית קודם שתאכלו תתנו תרומה, ולא איירי בעיסה ראשונה. וכן "מראשית עריסותיכם", מראשית העיסה, קודם שתאכלו, יפרישו מקצתה:
ועיין לקמן בפרשת תבא (דברים פכ"ו אות ב) למה דרשינן כאן "מראשית" 'מקצתה ולא כולה', ולקמן בפרשת תבא (דברים כ"ו, ב') דרשינן ["מראשית"] שאין כל המינין חייבים בביכורים, ולא דרשינן שלא יעשה כל האילן בכורים, כמו שדרשו כאן שלא יעשה כל העיסה חלה:
[טו] נאמר תתנו שיהא בה כדי נתינה. אף על גב דרש"י פירש למעלה (פסוק כ) שאין לה שיעור, יש לפרש דהכא למצוה הוא דקאמר, אבל בודאי שם חלה חל עליה אפילו נתן לו פחות מכדי שיעור נתינה. ובכל מקום דכתיב "ונתן" לא דרשו רז"ל שיהא שיעור נתינה, חוץ מכאן, לפי ששם בכל מקום מורה הנתינה שיתן לאותו שיש לו ליתן, כמו גבי גט, דכתיב (דברים כ"ד, ג') "ונתן", ואין צריך שיהא בו נתינה, מפני שאמר שצריך ליתן הגט לאשה. אבל הכא דכתיב "תתנו לה' תרומה", ואין זה אלא הרמה, שלא היו נותנין לה', אלא הרמה לשם. ושני בלישנא לכתוב "תתנו", לומר שיהא בו שיעור נתינה. והא דכתיב אצל תרומה גדולה (ר' להלן יח, יב) "כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן ראשיתם אשר יתנו לה' תרומה", התם כתיב "אשר יתנו", ובא להגיד שאם נתן יותר מכדי נתינה הוא גם כן לכהן, ולא תאמר שאין לכהן רק כדי חיובו, דהיינו חטה אחת (חולין דף קלז:), ולא יותר מכדי חיובו, שהרי לא צריך להפריש יותר, לכך כתיב "כל אשר יתנו" - אפילו כדי נתינה - הוא לכהן, אבל אינו מחויב להפריש כדי נתינה. אבל בכאן כתיב "תתנו", שמחויב לתת כדי נתינה. והרא"ם פירש דהוי (כאן) אסמכתא, כיון דמצאנו גבי גט "ונתן", וכן גבי תרומה גדולה. ואין זה נכון, כי חילוק מבואר הוא, דכאן כתיב "תתנו לה'" כדלעיל:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
חַלָּה – טורטי"ל [tortel = עוגה עגולה] בְּלַעַז.
כִּתְרוּמַת גֹּרֶן – שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בָּהּ שִׁעוּר, וְלֹא כִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ שִׁעוּר. אֲבָל חֲכָמִים נָתְנוּ שִׁעוּר, לְבַעַל הַבַּיִת – אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, וְלַנַּחְתּוֹם – אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה (ספרי קי; ]]משנה חלה ב ז|חלה פ"ב מ"ז]]).
רשב"ם
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
וע"ד הקבלה מצות החלה שהיא מצוה יחידה בעיסה תרמוז לכנסת ישראל שכתוב בה (שיר ו) אחת היא יונתי תמתי, והיא המעשר והתרומה, כי נקראת תרומה שנאמר חלה תרימו תרומה, ונקראת ראשית שנאמר ראשית עריסותיכם, כי היא כלולה מן החכמה העליונה הנקראת גם כן ראשית שהיא ראשית הראשית הנרמזת במלת בראשית.
ואם תשכיל זאת תדע עקר הטעם במה שאין חיוב המצוה מן התורה אלא בארץ ובזמן שהשכינה שורה במקדש, זהו בביאת כלכם ולא בביאת מקצתכם, ואולי מפני זה הוקבעו בכתוב הזה עשר תיבות.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 3 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 3 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
ד
ה
דפים בקטגוריה "במדבר טו כ"
קטגוריה זו מכילה את 38 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 38 דפים.