בראשית רבה א ד
<< · בראשית רבה · א · ד · >>
ד. [ עריכה ]
"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" ששה דברים קדמו לבריאת העולם. יש מהן שנבראו, ויש מהן שעלו במחשבה להבראות.
- התורה,
- והכסא הכבוד, נבראו.
- תורה מנין? שנאמר (משלי ח, כב): "ה' קנני ראשית דרכו".
- כסא הכבוד מנין? דכתיב (תהלים צג, ב): "נכון כסאך מאז וגו'".
- האבות,
- וישראל,
- ובית המקדש,
- ושמו של משיח, עלו במחשבה להבראות.
- האבות מנין? שנאמר (הושע ט, י): "כענבים במדבר וגו'".
- ישראל מנין? שנאמר (תהלים עד, ב): "זכור עדתך קנית קדם".
- בית המקדש מנין? שנאמר (ירמיה יז, יב): "כסא כבוד מרום מראשון וגו'".
- שמו של משיח מנין? שנאמר (תהלים עב, יז): "יהי שמו לעולם וגו' [לפני שמש ינון שמו]".
רבי אהבה ברבי זעירא אמר: אף התשובה, שנאמר (שם צ, ב) "בטרם הרים יולדו" ואותה השעה (שם, ג) "תשב אנוש עד דכא וגו'". אבל איני יודע איזה מהם קודם, אם התורה קדמה לכסא הכבוד, ואם כסא הכבוד קודם לתורה. א"ר אבא בר כהנא: התורה קדמה לכסא הכבוד, שנאמר "ה' קנני ראשית דרכו [קדם מפעלו מאז]" קודם לאותו שכתוב בו "נכון כסאך "מאז"".
ר' הונא ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר' יצחק: מחשבתן שלישראל קדמה לכל. למלך שהיה נשוי למטרונה ולא היה לו ממנה בן. פעם אחת נמצא המלך עובר בשוק, אמר: "טלו מילנין וקלמין וקונדלין אילו לבני" והיו אומרים: "בן אין לו, למה מבקש מילנין וקונדילין? אתמהא!" חזרו ואמרו: "המלך – אסטרולוגוס הוא וצפה שעתיד להעמיד בן? אתמהא!". כך, אילולי צפה הקב"ה שאחר כ"ו דור עתידין ישראל לקבל התורה, לא היה כותב בה (במדבר כח, ב): "צו את בני ישראל".
אמר ר' בניה: העולם ומלואו לא נברא אלא בזכות התורה, (משלי ג, יט): "י"י בחכמה יסד ארץ". רבי ברכיה אומר: בזכות משה, (דברים לג, כא): "וירא ראשית לו וגו'". רב הונא בשם רב מתני: בזכות ג' דברים נברא העולם – בזכות חלה, ומעשרות וביכורים. שנאמר "בְּרֵאשִׁית וגו'" ואין 'ראשית' אלא חלה, דכת' (במדבר טו, כ): "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם", ואין 'ראשית' אלא מעשר, דכת' (דברים יח, ד): "ראשית דגנך", ואין 'ראשית' אלא בכורים דכת' (שמות כג, יט): "ראשית בכורי אדמתך".