בראשית רבה א ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

<< · בראשית רבה · א · ה · >>


הוסף ביאור

ה. [עריכה]

ר' הונא בשם בר קפרא פתח (תהלים לא, יט): "תאלמנה שפתי שקר וגו'" אתפרכן אתחרשן אשתתקן. "אתפרכן אתחרשן" - היך מה דאת אמר (שמות ד, יא): "או מי ישום אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי ה'" ואומר (בראשית לז, ז): "והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה והנה קמה אלומתי" "אשתתקן" - כמשמעו. "הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק" חי העולמים "עָתָק" שהעתיק בבריותיו בגאוה אתמהה בשביל להתגאות ולומר אני דורש במעשה בראשית "וָבוּז" אתמהה מבזה על כבודי דא"ר יוסי בר חנינא כל המתכבד בקלון חבירו אין לו חלק לעולם הבא בכבודו של מקום על אחת כמה וכמה ומה כתיב אחריו (כ): "מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ" ליראיך ולא לבוזים את מוראך [הרב] אל יהי במה רב טובך בנוהג שבעולם מלך ב"ו בונה פלטין במקום הביבים ובמקום האשפה ובמקום הסריות כל מי שהוא בא לומר פלטין זו בנויה במקום הביבים ובמקום האשפה ובמקום הסריות אינו פוגם כך כל מי שהוא בא לומר העוה"ז נברא מתוך תוהו ובוהו אינו פוגם אתמהה ר' הונא בשם בר קפרא אמר אילולי שהדבר כתוב אי אפשר לאמרו "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" מנין הן "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ":