מ"ג במדבר טו כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מקראות גדולות במדבר


<< · מ"ג במדבר טו · כא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה לדרתיכם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַיהוָה תְּרוּמָה לְדֹרֹתֵיכֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מֵרֵאשִׁית֙ עֲרִסֹ֣תֵיכֶ֔ם תִּתְּנ֥וּ לַיהֹוָ֖ה תְּרוּמָ֑ה לְדֹרֹ֖תֵיכֶֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
מֵרֵישׁ אָצְוָתְכוֹן תִּתְּנוּן קֳדָם יְיָ אַפְרָשׁוּתָא לְדָרֵיכוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
מִן שֵׁירוּי אַצְוַותְכוֹן תִּתְּנוּן אַפְרָשׁוּתָא קֳדָם יְיָ לְדָרֵיכוֹן:
ירושלמי (קטעים):
מִן שֵׁירוּי אַצְוַתְכוֹן תִּתְּנוּן לִשְׁמָא דַיְיָ אַפְרָשׁוּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מראשית ערסתיכם" - (ספרי) למה נאמר לפי שנאמר ראשית עריסותיכם שומע אני ראשונה שבעיסות ת"ל מראשית מקצתה ולא כולה

"תתנו לה' תרומה" - (ספרי) לפי שלא שמענו שיעור לחלה נאמר תתנו שיהא בה כדי נתינה

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

כה. [מראשית עריסותיכם למה נאמר לפי שהוא אומר] והיה באכלכם מלחם מארץ שומע אני אף הקמחים במשמע, תלמוד לומר מראשית עריסותיכם משיתערס. מכאן אמרו אוכלים ארעי מן העיסה עד שתתגלגל בחטים ותיטמטם בשעורים. (בלבלה) [גלגלה] בחטים וטימטמה בשעורים, האוכל ממנה חייב מיתה (כאן) [כיון] שנותנת מים מגבהת חלתה, ובלבד שתהא שם חמשת רבעים קמח ועוד, כדי שיהיה [מהן] כשיעור שאין מפרישין (קמח מן החלה) [חלה מן הקמח]. איזו היא גמר מלאכתה קרימתה בתנור, דברי רבי עקיבא. רבי יוחנן בן נורי אומר עד שיתגלגל בחטים ומטמטם בשעורים. הרי שלא הפריש חלה מן העיסה שומע אני שלא יפריש מן הלחם ת”ל והיה באכלכם מלחם הארץ.

כז. מראשית עריסותיכם למה נאמר לפי שהוא אומר ראשית עריסותיכם שומע אני הראשונה שבעיסות תלמוד לומר מראשית עריסותיכם מקצתה ולא כולה.

כח. מראשית עריסותיכם להביא לקט שכחה ופאה שחיבים בחלה. שהיה בדין, ומה שאר הפירות שחייבים במעשר פטורים מן החלה לקט שכחה ופאה שפטורים מן המעשר אין דין שיהיו פטורים מן החלה. ת”ל מראשית עדיסותיכם להביא לקט שכחה ופאה שחיבים בחלה.

כט. (מראשית) [ראשית] עריסותיכם (להביא) [להוציא] שאר פירות שפטורים מן החלה. שהיה בדין, ומה לקט שכחה ופאה שפטורים מן המעשר חייבים בחלה, שאר פירות שחייבים במעשר אינו דין שיהיו חייבים בחלה. ת”ל לחם, מה לחם האמור להלן מחמשת המינים אף לחם האמור כאן מתמשת המינים.

תתנו לה' תרומה - למה נאמר? לפי שהוא אומר: תרימו תרומה, אבל לא שמענו שיעור חלה? תלמוד לומר: תתנו לה' תרומה - עד שיהא בה כדי (תרומה) [מתנה] לכהן. מכאן אמרו: שיעור חלה של בעל הבית אחד מכ"ד ונחתום אחד ממ"ח, לפי שהאיש אינו יפה (ושל אשה) [והאשה] עינה רעה (ובית פחות) [וכשתפחות] לא תפחות ממ"ח, לכך נאמר: תתנו לה' תרומה - עד שיהיה בה כדי מתנה לכהן. מכאן אמרו: בעל הבית שעושה משתה לבנו - אחד מארבעה ועשרים, והאשה שהיא עושה ומוכרת בשוק - אחד מארבעים ושמונה. נטמאת עיסתה שוגגת או אונסת - אחד מארבעים ושמונה. נטמאת מזידה - נוטלת אחד מכ"ד, כדי שלא יהא חוטא נשכר. רבי שמעון בן יוחאי אומר: אפילו לא עלה בידו אלא אחד מששים יצא, ובלבד שלא יתכוין.

לא. לדורותיכם להביא את עיסת שביעית שהיא חיבת בחלה. שהיה בדין ומה שאר פירות שחייבים במעשר פטורים מן החלה, עיסת שביעית שפטורה מן המעשר אינו דיו שתהא פטורה מן החלה. והרי לקט שכחה ופאה יוכיחו שפטורים מו המעשר חייבים בחלה והן יוכיחו לעיסת שביעית שאף על פי שפטורה מן המעשר שתהא חיבת בחלה. לא, אם אמרת בלקט שכחה ופאה שמינם חיבת במעשרות לפיכך חייבים בחלה, תאמר בעיסת שביעית שמינם פטורים מן המעשרות לפיכך תהיה פטורה מן החלה. תלמוד לומר לדורותיכם להביא אה עיסת שביעית שתהא חיבת בחלה. מכאן אמרו האוכל מעיסת שביעית עד שלא הורמה חלתה חיב מיתה.

<< · מ"ג במדבר · טו · כא · >>