איוב לט
קיצור דרך: t2739
תנ"ך > איוב > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב
הפרק במהדורה המוטעמת
לט א הֲיָדַ֗עְתָּ עֵ֭ת לֶ֣דֶת יַעֲלֵי־סָ֑לַע
חֹלֵ֖ל אַיָּל֣וֹת תִּשְׁמֹֽר׃
ב תִּסְפֹּ֣ר יְרָחִ֣ים תְּמַלֶּ֑אנָה
וְ֝יָדַעְתָּ֗ עֵ֣ת לִדְתָּֽנָה׃
ג תִּ֭כְרַעְנָה יַלְדֵיהֶ֣ן תְּפַלַּ֑חְנָה
חֶבְלֵיהֶ֥ם תְּשַׁלַּֽחְנָה׃
ד יַחְלְמ֣וּ בְ֭נֵיהֶם יִרְבּ֣וּ בַבָּ֑ר
יָ֝צְא֗וּ וְלֹא־שָׁ֥בוּ לָֽמוֹ׃
ה מִי־שִׁלַּ֣ח פֶּ֣רֶא חׇפְשִׁ֑י
וּמֹסְר֥וֹת עָ֝ר֗וֹד מִ֣י פִתֵּֽחַ׃
ו אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּי עֲרָבָ֣ה בֵית֑וֹ
וּֽמִשְׁכְּנוֹתָ֥יו מְלֵחָֽה׃
ז יִ֭שְׂחַק לַהֲמ֣וֹן קִרְיָ֑ה
תְּשֻׁא֥וֹת נֹ֝גֵ֗שׂ לֹ֣א יִשְׁמָֽע׃
ח יְת֣וּר הָרִ֣ים מִרְעֵ֑הוּ
וְאַחַ֖ר כׇּל־יָר֣וֹק יִדְרֽוֹשׁ׃
ט הֲיֹ֣אבֶה רֵּ֣ים עׇבְדֶ֑ךָ
אִם־יָ֝לִ֗ין עַל־אֲבוּסֶֽךָ׃
י הֲֽתִקְשׇׁר־רֵ֭ים בְּתֶ֣לֶם עֲבֹת֑וֹ
אִם־יְשַׂדֵּ֖ד עֲמָקִ֣ים אַחֲרֶֽיךָ׃
יא הֲֽתִבְטַח־בּ֭וֹ כִּֽי־רַ֣ב כֹּח֑וֹ
וְתַעֲזֹ֖ב אֵלָ֣יו יְגִיעֶֽךָ׃
יב הֲתַאֲמִ֣ין בּ֭וֹ כִּֽי־יָשִׁ֣יב ישוב זַרְעֶ֑ךָ
וְֽגׇרְנְךָ֥ יֶאֱסֹֽף׃
יג כְּנַף־רְנָנִ֥ים נֶעֱלָ֑סָה
אִם־אֶ֝בְרָ֗ה חֲסִידָ֥ה וְנֹצָֽה׃
יד כִּי־תַעֲזֹ֣ב לָאָ֣רֶץ בֵּצֶ֑יהָ
וְֽעַל־עָפָ֥ר תְּחַמֵּֽם׃
טו וַ֭תִּשְׁכַּח כִּי־רֶ֣גֶל תְּזוּרֶ֑הָ
וְחַיַּ֖ת הַשָּׂדֶ֣ה תְדוּשֶֽׁהָ׃
טז הִקְשִׁ֣יחַ בָּנֶ֣יהָ לְּלֹא־לָ֑הּ
לְרִ֖יק יְגִיעָ֣הּ בְּלִי־פָֽחַד׃
יז כִּי־הִשָּׁ֣הּ אֱל֣וֹהַּ חׇכְמָ֑ה
וְלֹא־חָ֥לַק לָ֗֝הּ בַּבִּינָֽה׃
יח כָּ֭עֵת בַּמָּר֣וֹם תַּמְרִ֑יא
תִּֽשְׂחַ֥ק לַ֝סּ֗וּס וּלְרֹכְבֽוֹ׃
יט הֲתִתֵּ֣ן לַסּ֣וּס גְּבוּרָ֑ה
הֲתַלְבִּ֖ישׁ צַוָּאר֣וֹ רַעְמָֽה׃
כ הֲֽ֭תַרְעִישֶׁנּוּ כָּאַרְבֶּ֑ה
ה֖וֹד נַחְר֣וֹ אֵימָֽה׃
כא יַחְפְּר֣וּ בָ֭עֵמֶק וְיָשִׂ֣ישׂ בְּכֹ֑חַ
יֵ֝צֵ֗א לִקְרַאת־נָֽשֶׁק׃
כב יִשְׂחַ֣ק לְ֭פַחַד וְלֹ֣א יֵחָ֑ת
וְלֹא־יָ֝שׁ֗וּב מִפְּנֵי־חָֽרֶב׃
כג עָ֭לָיו תִּרְנֶ֣ה אַשְׁפָּ֑ה
לַ֖הַב חֲנִ֣ית וְכִידֽוֹן׃
כד בְּרַ֣עַשׁ וְ֭רֹגֶז יְגַמֶּא־אָ֑רֶץ
וְלֹא־יַ֝אֲמִ֗ין כִּי־ק֥וֹל שׁוֹפָֽר׃
כה בְּדֵ֤י שֹׁפָ֨ר ׀ יֹ֘אמַ֤ר הֶאָ֗ח
וּֽ֭מֵרָחוֹק יָרִ֣יחַ מִלְחָמָ֑ה
רַ֥עַם שָׂ֝רִ֗ים וּתְרוּעָֽה׃
כו הֲֽ֭מִבִּינָ֣תְךָ יַאֲבֶר־נֵ֑ץ
יִפְרֹ֖שׂ כְּנָפָ֣ו לְתֵימָֽן׃
כז אִם־עַל־פִּ֭יךָ יַגְבִּ֣יהַּ נָ֑שֶׁר
וְ֝כִ֗י יָרִ֥ים קִנּֽוֹ׃
כח סֶ֣לַע יִ֭שְׁכֹּן וְיִתְלֹנָ֑ן
עַ֥ל שֶׁן־סֶ֗֝לַע וּמְצוּדָֽה׃
כט מִשָּׁ֥ם חָֽפַר־אֹ֑כֶל
לְ֝מֵרָח֗וֹק עֵינָ֥יו יַבִּֽיטוּ׃
ל וְאֶפְרֹחָ֥ו יְעַלְעוּ־דָ֑ם
וּבַאֲשֶׁ֥ר חֲ֝לָלִ֗ים שָׁ֣ם הֽוּא׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר
ב תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה
ג תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה
ד יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו
ה מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח
ו אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה
ז ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע
ח יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש
ט היאבה רים עבדך אם ילין על אבוסך
י התקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך
יא התבטח בו כי רב כחו ותעזב אליו יגיעך
יב התאמין בו כי ישוב [ישיב] זרעך וגרנך יאסף
יג כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה
יד כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תחמם
טו ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה
טז הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד
יז כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה
יח כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו
יט התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה
כ התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה
כא יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת נשק
כב ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב
כג עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון
כד ברעש ורגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר
כה בדי שפר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה
כו המבינתך יאבר נץ יפרש כנפו [כנפיו] לתימן
כז אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו
כח סלע ישכן ויתלנן על שן סלע ומצודה
כט משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו
ל ואפרחו [ואפרחיו] יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא
א הֲיָדַעְתָּ עֵת לֶדֶת יַעֲלֵי סָלַע חֹלֵל אַיָּלוֹת תִּשְׁמֹר.
ב תִּסְפֹּר יְרָחִים תְּמַלֶּאנָה וְיָדַעְתָּ עֵת לִדְתָּנָה.
ג תִּכְרַעְנָה יַלְדֵיהֶן תְּפַלַּחְנָה חֶבְלֵיהֶם תְּשַׁלַּחְנָה.
ד יַחְלְמוּ בְנֵיהֶם יִרְבּוּ בַבָּר יָצְאוּ וְלֹא שָׁבוּ לָמוֹ.
ה מִי שִׁלַּח פֶּרֶא חָפְשִׁי וּמֹסְרוֹת עָרוֹד מִי פִתֵּחַ.
ו אֲשֶׁר שַׂמְתִּי עֲרָבָה בֵיתוֹ וּמִשְׁכְּנוֹתָיו מְלֵחָה.
ז יִשְׂחַק לַהֲמוֹן קִרְיָה תְּשֻׁאוֹת נוֹגֵשׂ לֹא יִשְׁמָע.
ח יְתוּר הָרִים מִרְעֵהוּ וְאַחַר כָּל יָרוֹק יִדְרוֹשׁ.
ט הֲיֹאבֶה רֵּים עָבְדֶךָ אִם יָלִין עַל אֲבוּסֶךָ.
י הֲתִקְשָׁר רֵים בְּתֶלֶם עֲבֹתוֹ אִם יְשַׂדֵּד עֲמָקִים אַחֲרֶיךָ.
יא הֲתִבְטַח בּוֹ כִּי רַב כֹּחוֹ וְתַעֲזֹב אֵלָיו יְגִיעֶךָ.
יב הֲתַאֲמִין בּוֹ כִּי ישוב [יָשִׁיב] זַרְעֶךָ וְגָרְנְךָ יֶאֱסֹף.
יג כְּנַף רְנָנִים נֶעֱלָסָה אִם אֶבְרָה חֲסִידָה וְנֹצָה.
יד כִּי תַעֲזֹב לָאָרֶץ בֵּצֶיהָ וְעַל עָפָר תְּחַמֵּם.
טו וַתִּשְׁכַּח כִּי רֶגֶל תְּזוּרֶהָ וְחַיַּת הַשָּׂדֶה תְּדוּשֶׁהָ.
טז הִקְשִׁיחַ בָּנֶיהָ לְּלֹא לָהּ לְרִיק יְגִיעָהּ בְּלִי פָחַד.
יז כִּי הִשָּׁהּ אֱלוֹהַּ חָכְמָה וְלֹא חָלַק לָהּ בַּבִּינָה.
יח כָּעֵת בַּמָּרוֹם תַּמְרִיא תִּשְׂחַק לַסּוּס וּלְרֹכְבוֹ.
יט הֲתִתֵּן לַסּוּס גְּבוּרָה הֲתַלְבִּישׁ צַוָּארוֹ רַעְמָה.
כ הְתַרְעִישֶׁנּוּ כָּאַרְבֶּה הוֹד נַחְרוֹ אֵימָה.
כא יַחְפְּרוּ בָעֵמֶק וְיָשִׂישׂ בְּכֹחַ יֵצֵא לִקְרַאת נָשֶׁק.
כב יִשְׂחַק לְפַחַד וְלֹא יֵחָת וְלֹא יָשׁוּב מִפְּנֵי חָרֶב.
כג עָלָיו תִּרְנֶה אַשְׁפָּה לַהַב חֲנִית וְכִידוֹן.
כד בְּרַעַשׁ וְרֹגֶז יְגַמֶּא אָרֶץ וְלֹא יַאֲמִין כִּי קוֹל שׁוֹפָר.
כה בְּדֵי שֹׁפָר יֹאמַר הֶאָח וּמֵרָחוֹק יָרִיחַ מִלְחָמָה רַעַם שָׂרִים וּתְרוּעָה.
כו הֲמִבִּינָתְךָ יַאֲבֶר נֵץ יִפְרֹשׂ כנפו [כְּנָפָיו] לְתֵימָן.
כז אִם עַל פִּיךָ יַגְבִּיהַּ נָשֶׁר וְכִי יָרִים קִנּוֹ.
כח סֶלַע יִשְׁכֹּן וְיִתְלֹנָן עַל שֶׁן סֶלַע וּמְצוּדָה.
כט מִשָּׁם חָפַר אֹכֶל לְמֵרָחוֹק עֵינָיו יַבִּיטוּ.
ל ואפרחו [וְאֶפְרֹחָיו] יְעַלְעוּ דָם וּבַאֲשֶׁר חֲלָלִים שָׁם הוּא.
(א) הֲיָדַעְתָּ עֵת לֶדֶת יַעֲלֵי סָלַע חֹלֵל אַיָּלוֹת תִּשְׁמֹר.
(ב) תִּסְפֹּר יְרָחִים תְּמַלֶּאנָה וְיָדַעְתָּ עֵת לִדְתָּנָה.
(ג) תִּכְרַעְנָה יַלְדֵיהֶן תְּפַלַּחְנָה חֶבְלֵיהֶם תְּשַׁלַּחְנָה.
(ד) יַחְלְמוּ בְנֵיהֶם יִרְבּוּ בַבָּר יָצְאוּ וְלֹא שָׁבוּ לָמוֹ.
(ה) מִי שִׁלַּח פֶּרֶא חָפְשִׁי וּמֹסְרוֹת עָרוֹד מִי פִתֵּחַ.
(ו) אֲשֶׁר שַׂמְתִּי עֲרָבָה בֵיתוֹ וּמִשְׁכְּנוֹתָיו מְלֵחָה.
(ז) יִשְׂחַק לַהֲמוֹן קִרְיָה תְּשֻׁאוֹת נוֹגֵשׂ לֹא יִשְׁמָע.
(ח) יְתוּר הָרִים מִרְעֵהוּ וְאַחַר כָּל יָרוֹק יִדְרוֹשׁ.
(ט) הֲיֹאבֶה רֵּים עָבְדֶךָ אִם יָלִין עַל אֲבוּסֶךָ.
(י) הֲתִקְשָׁר רֵים בְּתֶלֶם עֲבֹתוֹ אִם יְשַׂדֵּד עֲמָקִים אַחֲרֶיךָ.
(יא) הֲתִבְטַח בּוֹ כִּי רַב כֹּחוֹ וְתַעֲזֹב אֵלָיו יְגִיעֶךָ.
(יב) הֲתַאֲמִין בּוֹ כִּי ישוב [יָשִׁיב] זַרְעֶךָ וְגָרְנְךָ יֶאֱסֹף.
(יג) כְּנַף רְנָנִים נֶעֱלָסָה אִם אֶבְרָה חֲסִידָה וְנֹצָה.
(יד) כִּי תַעֲזֹב לָאָרֶץ בֵּצֶיהָ וְעַל עָפָר תְּחַמֵּם.
(טו) וַתִּשְׁכַּח כִּי רֶגֶל תְּזוּרֶהָ וְחַיַּת הַשָּׂדֶה תְּדוּשֶׁהָ.
(טז) הִקְשִׁיחַ בָּנֶיהָ לְּלֹא לָהּ לְרִיק יְגִיעָהּ בְּלִי פָחַד.
(יז) כִּי הִשָּׁהּ אֱלוֹהַּ חָכְמָה וְלֹא חָלַק לָהּ בַּבִּינָה.
(יח) כָּעֵת בַּמָּרוֹם תַּמְרִיא תִּשְׂחַק לַסּוּס וּלְרֹכְבוֹ.
(יט) הֲתִתֵּן לַסּוּס גְּבוּרָה הֲתַלְבִּישׁ צַוָּארוֹ רַעְמָה.
(כ) הְתַרְעִישֶׁנּוּ כָּאַרְבֶּה הוֹד נַחְרוֹ אֵימָה.
(כא) יַחְפְּרוּ בָעֵמֶק וְיָשִׂישׂ בְּכֹחַ יֵצֵא לִקְרַאת נָשֶׁק.
(כב) יִשְׂחַק לְפַחַד וְלֹא יֵחָת וְלֹא יָשׁוּב מִפְּנֵי חָרֶב.
(כג) עָלָיו תִּרְנֶה אַשְׁפָּה לַהַב חֲנִית וְכִידוֹן.
(כד) בְּרַעַשׁ וְרֹגֶז יְגַמֶּא אָרֶץ וְלֹא יַאֲמִין כִּי קוֹל שׁוֹפָר.
(כה) בְּדֵי שֹׁפָר יֹאמַר הֶאָח וּמֵרָחוֹק יָרִיחַ מִלְחָמָה רַעַם שָׂרִים וּתְרוּעָה.
(כו) הֲמִבִּינָתְךָ יַאֲבֶר נֵץ יִפְרֹשׂ כנפו [כְּנָפָיו] לְתֵימָן.
(כז) אִם עַל פִּיךָ יַגְבִּיהַּ נָשֶׁר וְכִי יָרִים קִנּוֹ.
(כח) סֶלַע יִשְׁכֹּן וְיִתְלֹנָן עַל שֶׁן סֶלַע וּמְצוּדָה.
(כט) מִשָּׁם חָפַר אֹכֶל לְמֵרָחוֹק עֵינָיו יַבִּיטוּ.
(ל) ואפרחו [וְאֶפְרֹחָיו] יְעַלְעוּ דָם וּבַאֲשֶׁר חֲלָלִים שָׁם הוּא.
א הֲיָדַעְתָּ עֵת לֶדֶת יַעֲלֵי סָלַע? חֹלֵל אַיָּלוֹת תִּשְׁמֹר התשמור עת (התדע מתי) המלטת האילות? ב תִּסְפֹּר יְרָחִים האם תספור את חודשי הריונן, עד ש- תְּמַלֶּאנָה תישלם תקופת ההריון, וְיָדַעְתָּ עֵת לִדְתָּנָה לידתן? ג תִּכְרַעְנָה, יַלְדֵיהֶן תְּפַלַּחְנָה הוולדות שלהן יצאו מגופן הנבקע בלידה, חֶבְלֵיהֶם את עובריהן תְּשַׁלַּחְנָה תוצאנה. ד יַחְלְמוּ יתחזקו בְנֵיהֶם, יִרְבּוּ בַבָּר בחוץ, בשדה, יָצְאוּ וְלֹא שָׁבוּ לָמוֹ לאימותיהם.
 |
 |
 |
 |
ה מִי שִׁלַּח פֶּרֶא חמור בר חָפְשִׁי לחופשי (כך שבניגוד לחמור הבית, את החמור הבר לא הצליח האדם לביית)? וּמֹסְרוֹת רצועות קשירה עָרוֹד סוג נוסף של חמור בר מִי פִתֵּחַ? ו אֲשֶׁר שַׂמְתִּי עֲרָבָה בערבות בֵיתוֹ, וּמִשְׁכְּנוֹתָיו מְלֵחָה באיזור מדברי (כמו בירמיהו יז ו: "וְשָׁכַן חֲרֵרִים בַּמִּדְבָּר, אֶרֶץ מְלֵחָה וְלֹא תֵשֵׁב"). ז יִשְׂחַק יזלזל, לא ירא לַהֲמוֹן קִרְיָה בשומעו המולת עיר (ההמולה כוללת צעקות של אנשים המזרזים את הבהמות שלהם), תְּשֻׁאוֹת נוֹגֵשׂ את הקולות של מי שרודה בבהמה לֹא יִשְׁמָע העָרוֹד לא יתייחס. ח יְתוּר (למרות שהעָרוֹד גר במדבר ואין שם אדם שיאכיל אותו) ישוטט ויחפש ב- הָרִים מִרְעֵהוּ, וְאַחַר כָּל יָרוֹק צמח טרי יִדְרוֹשׁ.
ט הֲיֹאבֶה האם ירצה רֵּים ראם, בהמת בקר גדולה - כנראה שור הבר עָבְדֶךָ לעבוד בשבילך? אִם יָלִין עַל אֲבוּסֶךָ ישן בסמוך לכלי בו תגיש לו מזון? י הֲתִקְשָׁר רֵים בְּתֶלֶם עֲבֹתוֹ לחרוש בתלם שהחבל בו הוא קשור מושך אותו לשם? אִם יְשַׂדֵּד עֲמָקִים ירכך את אדמת שדות העמק אַחֲרֶיךָ לאחר החריש הראשוני שעשית? יא הֲתִבְטַח בּוֹ כִּי רַב כֹּחוֹ, וְתַעֲזֹב אֵלָיו תניח בידו (כמו "וַיַּעֲזֹב כָּל אֲשֶׁר לוֹ בְּיַד יוֹסֵף" - בראשית לט ו) יְגִיעֶךָ לעשות את עבודתך? יב הֲתַאֲמִין בּוֹ כִּי (ישוב) יָשִׁיב זַרְעֶךָ יסחב לביתך על גבו את תבואתך, כבהמת משא מבויתת, וְגָרְנְךָ יֶאֱסֹף?
יג כְּנַף רְנָנִים האם בראת כנף של ציפור שיר נֶעֱלָסָה עליזה? אִם האם בראת אֶבְרָה כנף? חֲסִידָה את החסידה? וְנֹצָה את הנוצות היפות שיש לציפורים? יד כִּי תַעֲזֹב ראה פלא (שניתן ללמוד ממנו שה' משגיח גם על בעלי חיים שאינם חכמים): יש ציפור שתניח לָאָרֶץ בֵּצֶיהָ, וְעַל עָפָר תְּחַמֵּם ועל האדמה תדגור עליהן - טו וַתִּשְׁכַּח כִּי רֶגֶל תְּזוּרֶהָ עלולה לדרוך עליה (על האם, וכן על הביצים) ולבקע אותה, וְחַיַּת הַשָּׂדֶה תְּדוּשֶׁהָ תרמוס אותה. טז הִקְשִׁיחַ אותה ציפור הכבידה את ליבה, והסירה מליבה את בָּנֶיהָ לְּלֹא לָהּ כאילו אינם שלה, לְרִיק יְגִיעָהּ לשווא היתה המאמץ שלה בדגירה על הביצים בְּלִי פָחַד מבלי לחשוש לגורלן. יז כִּי הִשָּׁהּ השכיחה (כמו "צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי"), החסיר מהציפור אֱלוֹהַּ חָכְמָה, וְלֹא חָלַק לָהּ בַּבִּינָה. יח כָּעֵת כאשר בַּמָּרוֹם תַּמְרִיא, תִּשְׂחַק לַסּוּס וּלְרֹכְבוֹ היא צוחקת על מי שאינם יכולים לפגוע בה כאשר היא עפה מעליהם.
| "הֲתִתֵּן לַסּוּס גְּבוּרָה? הֲתַלְבִּישׁ צַוָּארוֹ רַעְמָה?" (יט) - סוס פאלאבלה עם רעמה ארוכה |
יט הֲתִתֵּן לַסּוּס גְּבוּרָה? הֲתַלְבִּישׁ צַוָּארוֹ רַעְמָה? כ הְתַרְעִישֶׁנּוּ האם תגרום לו לעשות רעש חזק כָּאַרְבֶּה, הוֹד נַחְרוֹ נחירת הסוס מלאת ההוד אֵימָה מטילת אימה. כא יַחְפְּרוּ כאשר הסוס רץ, רגליו חופרות גומות בָעֵמֶק, וְיָשִׂישׂ בְּכֹחַ ונראה שהסוס שמח בכוחו הרב, יֵצֵא לִקְרַאת נָשֶׁק קרב. כב יִשְׂחַק לְפַחַד אל מול כלי הנשק וְלֹא יֵחָת, וְלֹא יָשׁוּב מִפְּנֵי חָרֶב. כג עָלָיו תִּרְנֶה תרון, תשמיע קול אַשְׁפָּה אשפת החיצים של הרוכב על הסוס, לַהַב חֲנִית וְכִידוֹן וכן קולות הלהבים של החניתות והכידונים. כד בְּרַעַשׁ וְרֹגֶז יְגַמֶּא יעשה גומות (כמו בפסוק כא) ב- אָרֶץ, וְלֹא יַאֲמִין כִּי קוֹל שׁוֹפָר שהוא שומע שופר המזהיר מפני אויב - כלומר איננו מפחד ממלחמה. כה בְּדֵי לנוכח ה- שֹׁפָר יֹאמַר: "הֶאָח!", וּמֵרָחוֹק גם כאשר מרחוק יָרִיחַ מִלְחָמָה, רַעַם שָׂרִים ישמע את הקולות החזקים של המפקדים וּתְרוּעָה וכן ישמע תרועות חיילים.
כו
הֲמִבִּינָתְךָ האם בזכות חוכמתך (יודעים העופות לאן לעוף בנדידתם) יַאֲבֶר יפרוס כנף ויעוף נֵץ, יִפְרֹשׂ (כנפו) כְּנָפָיו לְתֵימָן בנדידתו דרומה.
כז
אִם עַל פִּיךָ לפי דברך יַגְבִּיהַּ נָשֶׁר, וְכִי יָרִים קִנּוֹ.
כח
סֶלַע יִשְׁכֹּן וְיִתְלֹנָן וישן, עַל שֶׁן סֶלַע וּמְצוּדָה וסלע מגן.
כט
מִשָּׁם חָפַר צפה על סביבתו וחיפש אֹכֶל, לְמֵרָחוֹק עֵינָיו יַבִּיטוּ.
ל
(ואפרחו) וְאֶפְרֹחָיו יְעַלְעוּ דָם יגמעו דם, כאשר הם אוכלים מהבשר שהנץ מביא להם, וּבַאֲשֶׁר חֲלָלִים במקום שיש פגרים, גופות של הנופלים בקרב (שהוזכרו לעיל כרוכבים על הסוסים. ויש בכך רמז לפחיתות ערכם של בני האדם המתגאים בגבורתם בקרב, וסופם שעופות השמים אוכלים את פגריהם) - שָׁם הוּא.
{פ}
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק: