מצודות על איוב לט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על איוב · לט · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הידעת" - ארז"ל תיש הבר היא אכזרית על בניה ובשעה שכורעת ללדת עולה לראש הסלע כדי שיפול ולדה לארץ וימות והמקום מזמין לה נשר ומקבל את הולד על כנפיו ולזה אמר לאיוב האם אתה ידעת עת לדתה להזמין לה הנשר

"חולל אילות" - ארז"ל אילה זו רחמה צר ובשעה שכורעת ללדת מזמין לה המקום דרקון ומכישה ברחמה ומתרפה ויולדת בקלות ולזה אמר האם אתה תשמור העת אשר יבואו לה חיל וחבלי לידה להזמין לה הדרקון

מצודת ציון

"יעלי סלע" - הוא תיש הבר

"חולל" - חיל וחבלי לידה וכן חלנו כמו ילדנו (ישעיהו כו)

"תשמור" - ענין השגחה על דבר מה שלא יעבור המועד וכן משמרות כהונה ולויה יקראו כן עש"ז

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תספור" - וכי תספור לה ירחי לידה מתי תמלאנה וכי ידעת עת לידתן לעשות לה אז כדרך המילדת

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תכרענה" - הלא כאשר תכרענה ללדת מעצמן יצאו ילדיהן דרך בקוע פתיחת פי הרחם ושולחת מעצמה את חבליה כי ילכו להם מיד אחר הלידה מבלי צורך אל המילדת

מצודת ציון

"תכרענה" - מלשון כריעה על הברכים

"תפלחנה" - ענין בקיעה כמו יפלח כליותי (לעיל טז) ור"ל יצאו דרך הבקיעה ודוגמתו מקבת בור נקרתם (ישעיהו נא)ומשפטו יצאתם דרך נקרה

"חבליהם" - חבלי הלידה

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יחלמו" - והוולדות יתחזקו מעצמן ויהיו בריאים ולא נתרסקו מן הלידה והמה גדלים בחוץ לחורב ביום ולקרח בלילה והמה יוצאים מאת פני אמותם ואינם שבים להן להיות נזונים משלהן

מצודת ציון

"יחלמו" - ענין בריאות כמו בריר חלמות (לעיל ו)

"בבר" - ויוצא אותו החוצה (בראשית טו)ת"א לברא

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מי שלח וגו'" - מלהביא צוארו בעול עבודה

"מי פתח" - לבל יהיה קשור ברצועות העול

מצודת ציון

"פרא" - הוא חמור הבר

"חפשי" - לחירות

"ומוסרות" - קשרי רצועות העול כמו מוסרות ומוטות (ירמיהו כז)

"ערוד" - פרא למוד מדבר (שם ב) תרגומו כערודא

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ערבה ביתו" - להיות מדורו בערבה ומשכנו בארץ מלחה

מצודת ציון

"ערבה מלחה" - עניינם כמו מדבר וכן בארץ ערבה ושוחה (שם) וכמו ארץ מלחה (שם יז)

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ישחק" - ילעג לקול הומיה הנשמע בעיר הואיל ואיננו בה ולא ישמע המיית נוגש לנגשו למלאכה

מצודת ציון

"תשואות" - ענין המיה ורעש כמו תשואות חן (זכריה ד)

"נוגש" - הוא הכופה על המלאכה

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יתור" - ירגל הרים לו למרעה ובעצמו ידרוש ויחפש אחר כל עשב ירוק

מצודת ציון

"יתור" - ירגל כמו מתור הארץ (במדבר יג)

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"היאבה" - האם ירצה הראם לעבוד לך וכי יתמיד לעמוד על אבוסך לאכול משלך

מצודת ציון

"היאבה" - הירצה כמו לא אבה יבמי (דברים כה)

"רים" - כמו ראם והיא חיה גדולה

"ילין" - ענין התמדה כמו צדק ילין בה (ישעיהו א)

"אבוסך" - הוא המקום שמאכילין שם את הבהמות כמו וחמור אבוס בעליו (שם)

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"התקשר" - האם תקשור את הראם בכלי המחרישה בחבלים עבות הראוי לו בעבור יחרוש תלמי שדי וכי יכתת רגבי העמקים אחר אשר תזרע האדמה למען יכסם בעפר ממעל

מצודת ציון

"בתלם עבותו" - הבי"ת משמשת בשנים כאלו אמר בתלם בעבותו ותלם היא הערוגה הנעשה בחרישה כמו תלמי שדי (הושע יב)

"ישדד" - ענין כתישת רגבי העפר וכן ישדד לו יעקב (שם י)

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"התבטח" - וכי תבטח בו על כי כחו רב ותעזוב אליו יגיעך אשר בשדה לשהוא ישמרם

מצודת ציון

"ותעזוב" - ענין הנחה

"יגיעך" - התבואה הבאה בעמל ויגיעה

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"התאמין" - וכי תאמין בו אשר ישיב לביתך גדולי זרעך ויאסף גרנך הביתה והוא ענין מליצה לומר הלא אין להאמינו כי את הכל יאכל וכאומר ומי הוא המזמין מאכלם הלא אני ואיך תאמר שאינני משגיח בשפלים

מצודת ציון

"יאסוף" - יכניס אל הבית

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כנף רננים" - הוא שם עוף ובדרז"ל נקרא טווס ונקרא רננים ע"ש שתשמח ותרנן ביופי כנפיה ואמר הנה העוף רננים השמחה בכל עת או מין בעל כנף חסידה או מין נוצה הידעת מנהגם

מצודת ציון

"כנף" - בעל כנף וכן כל עוף כנף (בראשית א)ור"ל בעל כנף ששמו רננים

"נעלסה" - ענין שמחה וגילה כמו נתעלסה באהבים (משלי ז)

"אם" - הוא כמו או וכן יאמר בהיפך או במקום אם וכמ"ש או נודע כי שור נגח הוא (שמות כא)

"אברה" - ענינו כמו כנף וכן אבר כיונה (תהלים נה)ור"ל בעל כנף חסידה או נוצה והם שמות מיני עופות

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי תעזוב" - אשר כ"א מהן עוזבת ביציה על הארץ ולא תשב עליהם לחממם כי תחמם אותם על עפר הארץ ר"ל מאליהם יתחממו באבק הדרכים

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותשכח" - והיא הולכת מהם ותשכח אשר רגל עובר אורח תמעך אותם ורגלי חית השדה תדוש אותם

מצודת ציון

"תזורה" - ענין מעוך להוציא הבלוע וכן והזורה תבקע אפעה (ישעיהו נט)

"תדושה" - מלשון דישה וכתישה

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הקשיח" - תתאכזר ותקשה לבה כאילו המה אינם שלה והיא בלי פחד אם יהיה יגיעה לריק ר"ל אינה חוששת באבדן הביצים אשר ילדתן בעצב וביגיעה

מצודת ציון

"הקשיח" - היא מלה מורכבת מן קשה ומן סח ור"ל הקשה לבה וסחה מדעתה ועם כי היא בשי"ן וכן תקשיח לבנו מיראתך (שם סג)

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי השה" - וזהו על כי השכיחה אלוה את החכמה ולא נתן לה חלק בבינה לשמור ביצתה כדרך שאר העופות

מצודת ציון

"השה" - השכיחה כמו אתה ישראל לא תנשני (שם מד)

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כעת" - כאשר תבוא העת אשר תחפוץ לעוף בשמים הנה תמרוד בהם ותעוף לדרכה ותשחוק לסוס ולרוכבו ר"ל אינה חוששת אם יעבור עליהם סוס ורוכבו וידוש אותם וכאומר ומי הוא השומר אותם הלא אני ואיך תאמר שאינני משגיח בשפלים

מצודת ציון

"תמריא" - מלשון מרי ומרד

"תשחק" - תלעג

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"התתן" - האם אתה נתת לסוס גבורה להיות לו אומץ הלב מכל יתר בע"ח

"התלביש" - האם אתה הלבשת צוארו בקול מאויים כרעם

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"התרעישנו" - האתה תרעישו בקפיצה ודלוג כארבה הזה הדולג ממקום למקום והוד קולו היוצא מנחיריו הוא קול אימה

מצודת ציון

"התרעישנו" - מלשון רעש

"הוד" - הדר ופאר

"נחרו" - הקול היוצא מנחיריו הם נקבי האף וכן נחרת סוסיו (ירמיהו ח)

"אימה" - פחד

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יחפרו" - לרוב מרוצתו ירגלו בו הפרשים בעמק שהוא מקום מוכן למארב ובעבור רוב כחו שיש כאשר יצא לקראת נשק כי יבטח בכחו לעמוד מול נשק והוא ענין מליצה

מצודת ציון

"יחפרו" - ירגלו ויחפשו כמו לחפור את הארץ (יהושע ב)

"נשק" - כלי זיין כמו בנשק יבערו (יחזקאל לט)

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ישחק" - ילעג על כל דבר המפחידו ולא ירעד משום דבר ולא ישוב לאחוריו מפני אימת חרב

מצודת ציון

"יחת" - יפחד כמו אל תחת (ירמיהו א)

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עליו תרנה" - כאשר תרנה האשפה אשר עליו ר"ל כאשר ימהר לרוץ והחצים אשר באשפה מקשקשים ומשמיעים כמו קול רינה וכאשר ישימו עליו להב חנית ולהב כידון

מצודת ציון

"אשפה" - כן נקרא נרתק החצים כמו אשפתו כקבר פתוח (שם ה)

"להב" - ברזל החנית והכידון יקראו להב כי יבריקו כלהב אש וכן ולהבת חניתו (שמואל א יז)

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ברעש" - אז ברעש וברוגז עד מהרה ירוץ מרחק רב כאלו שתה ובלע את הארץ ואיננה כי איש קל מהר יעבור מרחק רב

"ולא יאמין" - ר"ל לא יחוש לקול שופר אשר יריעו במלחמה ולא יחרד ממנו

מצודת ציון

"ורוגז" - ענין חרדה ומהירות התנועה

"יגמא" - ענין בליעה ושתיה כמו הגמיאיני נא (בראשית כד)

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בדי שופר" - ועוד אפילו יאמר האח וישמח בעת ישמע הרבה שופר

"ומרחוק" - ומסגולותיו אשר מרחוק יריח מלחמה ר"ל ממרחק ירגיש קול אנשי מלחמה ורעש שרי החיל והמיית תרועה עד יבינו אנשי הצבא מתנועות הסוס אשר החיל בא עליהם

מצודת ציון

"בדי" - בהרבה כמו בדי אש (ירמיהו נא נח)

"האח" - הוא לשון שמחה כמו האח נפשנו (תהלים לה)

"יריח" - מלשון ריח ור"ל ירגיש

"רעם" - כמו רעש

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"המבינתך" - וכי מהבינה הבא מעמך יעוף הנץ ויפרוש כנפיו לעוף לפאת הדרום כי שם יחם לו בזמן החורף

מצודת ציון

"יאבר" - מלשון אברה וכנף ור"ל יעוף בכנפיו

"נץ" - שם עוף

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אם על פיך" - וכי ע"י מאמריך יגביה הנשר לעוף השמים יותר משאר כל העופות וכי ע"י מאמריך ירום מדורו למעלה מן הכל

מצודת ציון

"קנו" - מלשון קן ומדור

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"סלע ישכון" - שוכן הוא על סלע הרים ושם יתלונן לקרח בלילה ואף כי ברום הרבה תשלט הרוח לא יזיק לו

"על שן" - שוכן הוא על חדודי הסלע הבולט כשן אף ישכון על שן מצודה הוא הזיז היוצא ממגדל גבוה והוא כפל ענין במ"ש

מצודת ציון

"שן סלע" - כן יקרא החדוד הבולט מן הסלע כמו שן הסלע מהעבר מזה (שמואל א יד)והוא מושאל משן הפה הבולט

"ומצודה" - מגדל גבוה כמו מצודות סלעים (ישעיהו לג)

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"משם" - ר"ל הנה יבחר לשבת במקום גבוה כי משם יחפש למצוא אוכל כי משם למרחוק יביטו עיניו וכדרך העומד במקום גבוה

מצודת ציון

"חפר" - מרגל ומחפש

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואפרחיו" - ובעבור זה מצוי לו האוכל עד שאפרוחיו יבלעו דם ממה שיביא להם

"ובאשר" - ובמקום אשר ימצא בה חללים שם הוא לאכול בשר ולשתות דם כי למרחוק יביט ואין דבר נעלם ונכסה מעינו וכאומר הנה כל אלה בהשגחתי ואיך תשפוט שאינני משגיח בשפלים (העולה מהמענה ההיא כי יוכיחנו אלוה לומר איך ערבה לבך לגשת להרהר אחרי האם תבין כל מעשי אף יספר הנפלאות אשר לא יתכן לחשוב שבא מצד המערכה אבל בהשגחה המה ובהיות כן אין לכחש בתח"ה עם שהוא מנגד להטבע וכלה א"כ תלונתו בדבר הגמול והעונש כי אז יקבל כ"א כמפעלו ויוסף לספר מעשיו הנוראים באמור לו ומדוע א"כ לא תירא מלהרהר אחרי וישיב לו עוד שלא בצדק שפט שאינני משגיח בשפלים כי לא כן הוא כי משגיח אני בכל דבר אף בבע"ח ויספר אופן ההשגחה בהם)

מצודת ציון

"ואפרוחיו" - כן יקראו העופות בקטנותם כמו אפרוחים או ביצים (דברים כב)

"יעלעו" - יבלעו כמו ושמת שכין בלועך (משלי כג)