מצודות על איוב מ
<< · מצודות על איוב · מ · >>
פסוק א
מצודת דוד
פסוק ב
מצודת ציון
"הרוב" - מלשון ריב
"יסור" - מלשון מוסר
מצודת דוד
פסוק ד
מצודת ציון
"למו פי" - אל פי כמו למו עצתי (לעיל כח)
מצודת דוד
פסוק ה
מצודת דוד
"אחת דברתי" - כאומר הנה האחת אשר דברתי בראשית אמרי לקרוא תגר על אשר מסרת הכל ביד המערכה הנה דברתי אז אבל עתה לא אשיב עוד על דבריך להחזיק מאמרי כי עתה רואה אני שלא מסרת ביד המערכה אבל הכל בידיך
"ושתים" - אבל שתי השאלות אשר שאלתי לומר אם הכל בא בהשגחה מדוע א"כ יבוא הרע על הצדיק וטוב על הרשע הנה עם כי עדיין לא אדע תשובה עליהם עכ"ז לא אוסיף עוד לשאול כי יראתי להרהר אחריךפסוק ז
מצודת ציון
"אזר" - חגור
"כגבר" - כאיש גבור
"חלציך" - מתניך
מצודת דוד
"אזר נא וגו'" - הוא ענין זריזות כי החגור במתניו הוא מזורז
"אשאלך" - אני אשאלך ואתה הודיעני תשובה עליהם והשאלה היא אשר שאל ואם זרוע וגו' תמשוך לויתן וגו' וכדומה אמר שישיב לו אם מודה הוא להדברים האלהפסוק ח
מצודת ציון
"תפר" - מלשון הפרה ובטול
מצודת דוד
"האף" - חזר להשיבו גם על זאת ואמר לו וכי גם משפטי תפר וכאומר הלא זה קשה מהראשונה כי תחשוב שמשפטי בטל על כי לא אשיב לאיש כגמולו
"תרשיעני" - ר"ל תרשיע משפטי בעבור כי תחשב אותך לצדיק כי על רשע וטוב לו אין מקום לתמוה כ"כ כי מי יודע מטמונו של חבירו הצדיק הוא אם רשע אבל עיקר תמיהתו היה על צדיק ורע לו ובעבור עצמו יתמה כי חשב עצמו לצדיק והיה מעונה מאד ואמר לו המקום וכי בעבור מחשבתך תרשיע משפטיפסוק ט
מצודת ציון
"זרוע" - ענין כח כי הוא נתון בזרוע
"תרעם" - מלשון רעם ורעש
מצודת דוד
פסוק י
מצודת ציון
"עדה" - מלשון עדי וקשוט
"גאון" - גאוה
מצודת דוד
פסוק יא
מצודת ציון
"הפץ" - פזר כמו יפץ קדים (לעיל לח)
"עברות" - מלשון עברה וזעם
מצודת דוד
"הפץ" - פזר עברות אפך וכעסך על רשעי עם לענשם ברוח שפתיך
"וראה כל גאה והשפילהו" - ר"ל תן עיניך בו והשפילהו כאשר ראוי ויאות לצדיק שלםפסוק יב
מצודת ציון
"הכניעהו" - מלשון הכנעה
"והדוך" - ענין כתישה כמו תשב אנוש עד דכא (תהלים צ)
מצודת דוד
"ראה וגו'" - הוא כפל ענין במ"ש
"והדוך" - במאמר פיך הדוך את הרשעים במקומםפסוק יג
מצודת ציון
"טמנם" - ענין ההסתרה במקום נסתר כמו והנם טמונים בארץ (יהושע ז)
"חבוש" - ענין תפיסה וסגירה כמו מבכי נהרות חבש (לעיל כח)
מצודת דוד
פסוק יד
מצודת דוד
פסוק טו
מצודת ציון
"נא" - עתה
"בהמות" - כך שמו בהמות וכמ"ש בהמות בהררי אלף (תהלים נ)והוא שור הבר
מצודת דוד
"הנה נא בהמות" - כאומר כי אם היית צדיק גמור באמת לא היה קצרה ידי מלשלם גמול אם אמנם עשיתי בריות נפלאות כאלה אשר אין מי יעמוד למולם ומי א"כ יעמוד למולי למחות בידי מלשלם גמול והנה האחת היא הבהמה אשר בראתי בשבעת ימי בראשית והנה עתה עודנה עמך ולא מת
"חציר" - עם כי רבים ימיו לא בא בפיו בשר טריפה מעולם כי יאכל עשב השדה כבקרפסוק טז
מצודת ציון
"ואונו" - וכחו כמו מצאתי און לי (הושע יב)
"בשרירי" - בטבורו כמו שררך אגן הסהר (שיר השירים ז)
מצודת דוד
"הנה נא כחו וגו'" - כאומר עם כי לא למד לטרוף טרף ולא נודע א"כ כחו בפועל מ"מ הכח שמורה אצלו במתניו והוא בעל כח בעצם
"ואונו וגו'" - וכחו בטבור בטנו והוא כפל ענין במ"שפסוק יז
מצודת ציון
"יחפוץ" - יחפוז צד"י במקום זיי"ן כי זסשר"ץ מתחלף והוא מלשון חפזון ומהירות
"פחדיו" - ביציו כי מרוח אשך (ויקרא כא)ת"א מריס פחדין
"ישורגו" - ענין סעיף וענף כמו הלבינו שריגיה (יואל א)
מצודת דוד
"יחפוץ" - ימהר להניע זנבו אשר הוא כמו אילן ארז בגדול ובעובי
"גידי פחדיו" - גידי ביציו המה עבים כאלו היו ענפי אילןפסוק יח
מצודת ציון
"אפיקי" - ענין חוזק כמו ומזיח אפיקים רפה (לעיל יב)
"גרמיו" - עצמיו כמו תשבר גרם (משלי כה)
"כמטיל" - ענין משא כבד כמו ונטל החול (שם כז)
מצודת דוד
"אפיקי נחושה" - יש להם חוזק הנחושת
"גרמיו" - עצמיו כדבר עב וכבד של ברזל והוא כפל ענין במ"שפסוק יט
מצודת דוד
"הוא ראשית" - ר"ל אותו ברא ראשון לבהמות
"העושו" - לרב חזקו אין מי יוכל לו רק ה' אשר עשהו הוא בעצמו יגיש אליו חרבו להכותו נפשפסוק כ
מצודת ציון
"בול" - כמו יבול בחסרון פ"א הפעל וכן כל תוכל (לקמן מב) ומשפטו יכול ויבול ענינו צמח האדמה כמו יבול הארץ (שופטים ו)
מצודת דוד
פסוק כא
מצודת ציון
"צאלים" - מלשון צל
"ובצה" - ענינו טיט הלח כמו היגאה גומא בלא (ביצה לעיל א)
מצודת דוד
"תחת" - כאלו אמר התחת ותחסר ה"א התימה בדבר המובן וכמוהו רבים ור"ל וכי ישכב תחת צאלים הלא לרב גדלו אין צאלים בעולם לסכך עליו ובהשגחתי יתקיים מבלי צל להגן עליו בחמה מפני החמה
"בסתר וגו'" - ר"ל וכי ישכב בסתר קנה או בסתר גומא הגדל בבצהפסוק כב
מצודת ציון
"יסוכוהו" - מלשון סכך
"ערבי נחל" - שם אילני סרק הגדלים אצל הנחל
מצודת דוד
"יסכוהו" - וכי יסכהו צאלים אשר המה ראוים להיות צללו לפי גדלו הלא אין בעולם צל הראוי לכסותו
"יסבהו" - וכי יסבבו אותו ערבי נחל לעשות עליו צל מפני החמה הלא כמוהם כאין וכפל הדבר רבות פעמים במ"ש המורה על גודל המניעהפסוק כג
מצודת ציון
"יעשוק" - מלשון עושק וגזל
"נהר" - ר"ל כל נהר אשר ישתה ממנו
"יחפוז" - מלשון חפזון ומהירות
"יגיח" - ענין המשכה כמו בגיחו מרחם יצא (לעיל לח)
מצודת דוד
"הן יעשוק" - בא בדרך השאלה לומר הנה מושכו כולו אל פיו כאלו עשקו
"ולא יחפוז" - עם כי לא ימהר לשתות בחפזון וא"כ נמשך עודו המים במשך זמן השתיה מ"מ שותה את כולו ואף הנמשך בזמן השתיה
"יבטח" - בוטח הוא בעצמו אשר יוכל למשוך אל פיו כל מי הירדןפסוק כד
מצודת ציון
"בעיניו" - הבי"ת תבא במקום עד כמו בהשמים חסדך (תהלים לו)ומשפטו עד השמים ועיניו הוא ענין מעין מים כמו עין המים (בראשית טז)
מצודת דוד
"בעיניו" - את כל הירדן יקח אל פיו עד המעינות מקום נביעתו שהוא נובע ממערת פמייס
"במוקשים" - בכדי לשתות הכל ישפיל פיו עד קרקעית הירדן וינקוב אפו בהמוקשים אשר בירדן כאבנים וכדומה כי יפגע בהם באפו והוא מדרך הפלגה וגוזמא וענין מליצהפסוק כה
מצודת ציון
"בחכה" - הוא מכלי הצדיה כמו משליכי ביאור חכה (ישעיהו יט)
"תשקיע" - ענין שימת הדבר בעומק כמו ככה תשקע בבל (ירמיהו נא)
מצודת דוד
"תמשוך" - כאלו אמר התמשוך ותחסר ה"א התימה בדבר המובן ובא עתה לספר מפלאות גבורת הלויתן ואמר לו וכי תמשוך את הלויתן מן המים בחכה כאשר ימשכו יתר הדגים
"ובחבל תשקיע לשונו" - הוא הפוך וכאלו אמר וחבל תשקיע בלשונו וכן ותשם בפוך עיניה (מלכים ב ט) ומשפטו ותשם פוך בעיניה ור"ל וכי תשים את החבל תוך עומק לשונו למשכו אחריךפסוק כו
מצודת ציון
"אגמון וחוח" - גם הם מכלי הצדיה האגמון הוא כעין מחט כפוף כגומא שעל פני המים והחוח נוקב את הלחי כחוח וקוץ
מצודת דוד
פסוק כז
מצודת דוד
פסוק כח
מצודת דוד
פסוק כט
מצודת דוד
"התשחק" - וכי תלעיג בו כאשר תלעיג בצפור אשר תתן לפניו גרעיני תבואה אל הפח והוא יורד בה לאכול ונלכד שם וזהו השחוק שעם הצפור אשר ירמהו לרדת אל הפח ואמר וכי גם את הלויתן תוכל לצוד בתחבולה כזאת
"ותקשרנו" - וכי תקשור אותו לבל יברח ותמסור אותו לנערותיך לשחק בו כאשר יעשו בצפור קטןפסוק ל
מצודת ציון
"יכרו" - ענין סעודה כמו כרה גדולה (מלכים ב ו)
"חברים" - בעלי הקסמים כמו וחובר חבר (דברים יח)
"יחצוהו" - ענין חלוקה כמו ותחץ לארבע רוחות (דנייאל יא)
"כנענים" - סוחרים כמו כנעניה נכבדי ארץ (ישעיהו כג)
מצודת דוד
פסוק לא
מצודת ציון
"התמלא" - ענין חתוך וכריתה כמו ימולל ויבש (תהלים צ)
"בשכות" - מלשון סכין ועם היא בשי"ן וכן ושמת שכין בלועיך (משלי כג)
"ובצלצל" - הוא שם כלי מכלי הצדיה אשר בו יוצלל וישקע ראש הדג והוא מלשון צללו כעופרת (שמות טו)שר"ל נשקעו בעומק
מצודת דוד
"התמלא" - ואף אם תצודו וכי תכרות בסכינים את עורו להפשיטו מעליו הלא עורו קשה עד מאד ואין לחתכו בסכין
"ובצלצל" - וכי תשקיע את ראשו בכלי העשוי להשקיע בו ראש הדג ולצודו בזהפסוק לב
מצודת דוד
"שים עליו כפיך" - בחון נא ושים עליו כפיך לאחוז בו והן ידעתי כי לא תוסף עוד לזכור מלחמה למולו כי מה מאד ירעיש למולך ותרעד ממנו והוא ענין מליצה
<< · מצודות על איוב · מ · >>