איוב יח
קיצור דרך: t2718
תנ"ך > איוב > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב
הפרק במהדורה המוטעמת
יח א וַ֭יַּעַן בִּלְדַּ֥ד הַשֻּׁחִ֗י וַיֹּאמַֽר׃
ב עַד־אָ֤נָה ׀ תְּשִׂימ֣וּן קִנְצֵ֣י לְמִלִּ֑ין
תָּ֝בִ֗ינוּ וְאַחַ֥ר נְדַבֵּֽר׃
ג מַ֭דּוּעַ נֶחְשַׁ֣בְנוּ כַבְּהֵמָ֑ה
נִ֝טְמִ֗ינוּ בְּעֵינֵיכֶֽם׃
ד טֹרֵ֥ף נַפְשׁ֗וֹ בְּאַ֫פּ֥וֹ
הַֽ֭לְמַעַנְךָ תֵּעָ֣זַב אָ֑רֶץ
וְיֶעְתַּק־צ֗֝וּר מִמְּקֹמֽוֹ׃
ה גַּ֤ם א֣וֹר רְשָׁעִ֣ים יִדְעָ֑ךְ
וְלֹא־יִ֝גַּ֗הּ שְׁבִ֣יב אִשּֽׁוֹ׃
ו א֭וֹר חָשַׁ֣ךְ בְּאׇהֳל֑וֹ
וְ֝נֵר֗וֹ עָלָ֥יו יִדְעָֽךְ׃
ז יֵ֭צְרוּ צַעֲדֵ֣י אוֹנ֑וֹ
וְֽתַשְׁלִיכֵ֥הוּ עֲצָתֽוֹ׃
ח כִּֽי־שֻׁלַּ֣ח בְּרֶ֣שֶׁת בְּרַגְלָ֑יו
וְעַל־שְׂ֝בָכָ֗ה יִתְהַלָּֽךְ׃
ט יֹאחֵ֣ז בְּעָקֵ֣ב פָּ֑ח
יַחֲזֵ֖ק עָלָ֣יו צַמִּֽים׃
י טָמ֣וּן בָּאָ֣רֶץ חַבְל֑וֹ
וּ֝מַלְכֻּדְתּ֗וֹ עֲלֵ֣י נָתִֽיב׃
יא סָ֭בִיב בִּעֲתֻ֣הוּ בַלָּה֑וֹת
וֶהֱפִיצֻ֥הוּ לְרַגְלָֽיו׃
יב יְהִי־רָעֵ֥ב אֹנ֑וֹ
וְ֝אֵ֗יד נָכ֥וֹן לְצַלְעֽוֹ׃
יג יֹ֭אכַל בַּדֵּ֣י עוֹר֑וֹ
יֹאכַ֥ל בַּ֝דָּ֗יו בְּכ֣וֹר מָֽוֶת׃
יד יִנָּתֵ֣ק מֵ֭אׇהֳלוֹ מִבְטַח֑וֹ
וְ֝תַצְעִדֵ֗הוּ לְמֶ֣לֶךְ בַּלָּהֽוֹת׃
טו תִּשְׁכּ֣וֹן בְּ֭אׇהֳלוֹ מִבְּלִיל֑וֹ
יְזֹרֶ֖ה עַל־נָוֵ֣הוּ גׇפְרִֽית׃
טז מִ֭תַּחַת שׇׁרָשָׁ֣יו יִבָ֑שׁוּ
וּ֝מִמַּ֗עַל יִמַּ֥ל קְצִירֽוֹ׃
יז זִֽכְרוֹ־אָ֭בַד מִנִּי־אָ֑רֶץ
וְלֹא־שֵׁ֥ם ל֗֝וֹ עַל־פְּנֵי־חֽוּץ׃
יח יֶ֭הְדְּפֻהוּ מֵא֣וֹר אֶל־חֹ֑שֶׁךְ
וּֽמִתֵּבֵ֥ל יְנִדֻּֽהוּ׃
יט לֹ֘א־נִ֤ין ל֣וֹ וְלֹא־נֶ֣כֶד בְּעַמּ֑וֹ
וְאֵ֥ין שָׂ֝רִ֗יד בִּמְגוּרָֽיו׃
כ עַל־י֭וֹמוֹ נָשַׁ֣מּוּ אַחֲרֹנִ֑ים
וְ֝קַדְמֹנִ֗ים אָ֣חֲזוּ שָֽׂעַר׃
כא אַךְ־אֵ֭לֶּה מִשְׁכְּנ֣וֹת עַוָּ֑ל
וְ֝זֶ֗ה מְק֣וֹם לֹֽא־יָדַֽע־אֵֽל׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א ויען בלדד השחי ויאמר
ב עד אנה תשימון קנצי למלין תבינו ואחר נדבר
ג מדוע נחשבנו כבהמה נטמינו בעיניכם
ד טרף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ ויעתק צור ממקמו
ה גם אור רשעים ידעך ולא יגה שביב אשו
ו אור חשך באהלו ונרו עליו ידעך
ז יצרו צעדי אונו ותשליכהו עצתו
ח כי שלח ברשת ברגליו ועל שבכה יתהלך
ט יאחז בעקב פח יחזק עליו צמים
י טמון בארץ חבלו ומלכדתו עלי נתיב
יא סביב בעתהו בלהות והפיצהו לרגליו
יב יהי רעב אנו ואיד נכון לצלעו
יג יאכל בדי עורו יאכל בדיו בכור מות
יד ינתק מאהלו מבטחו ותצעדהו למלך בלהות
טו תשכון באהלו מבלי לו יזרה על נוהו גפרית
טז מתחת שרשיו יבשו וממעל ימל קצירו
יז זכרו אבד מני ארץ ולא שם לו על פני חוץ
יח יהדפהו מאור אל חשך ומתבל ינדהו
יט לא נין לו ולא נכד בעמו ואין שריד במגוריו
כ על יומו נשמו אחרנים וקדמנים אחזו שער
כא אך אלה משכנות עול וזה מקום לא ידע אל
א וַיַּעַן בִּלְדַּד הַשֻּׁחִי וַיֹּאמַר.
ב עַד אָנָה תְּשִׂימוּן קִנְצֵי לְמִלִּין תָּבִינוּ וְאַחַר נְדַבֵּר.
ג מַדּוּעַ נֶחְשַׁבְנוּ כַבְּהֵמָה נִטְמִינוּ בְּעֵינֵיכֶם.
ד טֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ הַלְמַעַנְךָ תֵּעָזַב אָרֶץ וְיֶעְתַּק צוּר מִמְּקֹמוֹ.
ה גַּם אוֹר רְשָׁעִים יִדְעָךְ וְלֹא יִגַּהּ שְׁבִיב אִשּׁוֹ.
ו אוֹר חָשַׁךְ בְּאָהֳלוֹ וְנֵרוֹ עָלָיו יִדְעָךְ.
ז יֵצְרוּ צַעֲדֵי אוֹנוֹ וְתַשְׁלִיכֵהוּ עֲצָתוֹ.
ח כִּי שֻׁלַּח בְּרֶשֶׁת בְּרַגְלָיו וְעַל שְׂבָכָה יִתְהַלָּךְ.
ט יֹאחֵז בְּעָקֵב פָּח יַחֲזֵק עָלָיו צַמִּים.
י טָמוּן בָּאָרֶץ חַבְלוֹ וּמַלְכֻּדְתּוֹ עֲלֵי נָתִיב.
יא סָבִיב בִּעֲתֻהוּ בַלָּהוֹת וֶהֱפִיצֻהוּ לְרַגְלָיו.
יב יְהִי רָעֵב אֹנוֹ וְאֵיד נָכוֹן לְצַלְעוֹ.
יג יֹאכַל בַּדֵּי עוֹרוֹ יֹאכַל בַּדָּיו בְּכוֹר מָוֶת.
יד יִנָּתֵק מֵאָהֳלוֹ מִבְטַחוֹ וְתַצְעִדֵהוּ לְמֶלֶךְ בַּלָּהוֹת.
טו תִּשְׁכּוֹן בְּאָהֳלוֹ מִבְּלִי לוֹ יְזֹרֶה עַל נָוֵהוּ גָפְרִית.
טז מִתַּחַת שָׁרָשָׁיו יִבָשׁוּ וּמִמַּעַל יִמַּל קְצִירוֹ.
יז זִכְרוֹ אָבַד מִנִּי אָרֶץ וְלֹא שֵׁם לוֹ עַל פְּנֵי חוּץ.
יח יֶהְדְּפֻהוּ מֵאוֹר אֶל חֹשֶׁךְ וּמִתֵּבֵל יְנִדֻּהוּ.
יט לֹא נִין לוֹ וְלֹא נֶכֶד בְּעַמּוֹ וְאֵין שָׂרִיד בִּמְגוּרָיו.
כ עַל יוֹמוֹ נָשַׁמּוּ אַחֲרֹנִים וְקַדְמֹנִים אָחֲזוּ שָׂעַר.
כא אַךְ אֵלֶּה מִשְׁכְּנוֹת עַוָּל וְזֶה מְקוֹם לֹא יָדַע אֵל.
(א) וַיַּעַן בִּלְדַּד הַשֻּׁחִי וַיֹּאמַר.
(ב) עַד אָנָה תְּשִׂימוּן קִנְצֵי לְמִלִּין תָּבִינוּ וְאַחַר נְדַבֵּר.
(ג) מַדּוּעַ נֶחְשַׁבְנוּ כַבְּהֵמָה נִטְמִינוּ בְּעֵינֵיכֶם.
(ד) טֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ הַלְמַעַנְךָ תֵּעָזַב אָרֶץ וְיֶעְתַּק צוּר מִמְּקֹמוֹ.
(ה) גַּם אוֹר רְשָׁעִים יִדְעָךְ וְלֹא יִגַּהּ שְׁבִיב אִשּׁוֹ.
(ו) אוֹר חָשַׁךְ בְּאָהֳלוֹ וְנֵרוֹ עָלָיו יִדְעָךְ.
(ז) יֵצְרוּ צַעֲדֵי אוֹנוֹ וְתַשְׁלִיכֵהוּ עֲצָתוֹ.
(ח) כִּי שֻׁלַּח בְּרֶשֶׁת בְּרַגְלָיו וְעַל שְׂבָכָה יִתְהַלָּךְ.
(ט) יֹאחֵז בְּעָקֵב פָּח יַחֲזֵק עָלָיו צַמִּים.
(י) טָמוּן בָּאָרֶץ חַבְלוֹ וּמַלְכֻּדְתּוֹ עֲלֵי נָתִיב.
(יא) סָבִיב בִּעֲתֻהוּ בַלָּהוֹת וֶהֱפִיצֻהוּ לְרַגְלָיו.
(יב) יְהִי רָעֵב אֹנוֹ וְאֵיד נָכוֹן לְצַלְעוֹ.
(יג) יֹאכַל בַּדֵּי עוֹרוֹ יֹאכַל בַּדָּיו בְּכוֹר מָוֶת.
(יד) יִנָּתֵק מֵאָהֳלוֹ מִבְטַחוֹ וְתַצְעִדֵהוּ לְמֶלֶךְ בַּלָּהוֹת.
(טו) תִּשְׁכּוֹן בְּאָהֳלוֹ מִבְּלִי לוֹ יְזֹרֶה עַל נָוֵהוּ גָפְרִית.
(טז) מִתַּחַת שָׁרָשָׁיו יִבָשׁוּ וּמִמַּעַל יִמַּל קְצִירוֹ.
(יז) זִכְרוֹ אָבַד מִנִּי אָרֶץ וְלֹא שֵׁם לוֹ עַל פְּנֵי חוּץ.
(יח) יֶהְדְּפֻהוּ מֵאוֹר אֶל חֹשֶׁךְ וּמִתֵּבֵל יְנִדֻּהוּ.
(יט) לֹא נִין לוֹ וְלֹא נֶכֶד בְּעַמּוֹ וְאֵין שָׂרִיד בִּמְגוּרָיו.
(כ) עַל יוֹמוֹ נָשַׁמּוּ אַחֲרֹנִים וְקַדְמֹנִים אָחֲזוּ שָׂעַר.
(כא) אַךְ אֵלֶּה מִשְׁכְּנוֹת עַוָּל וְזֶה מְקוֹם לֹא יָדַע אֵל.
א וַיַּעַן בלדד מדבר אל איוב בלשון רבים בִּלְדַּד הַשֻּׁחִי וַיֹּאמַר. ב
"
עַד אָנָה תְּשִׂימוּן קִנְצֵי סופים לְמִלִּין למילים; נדמה שאתה מגיע לסוף דבריך אך אתה מתחיל עניין נוסף ולא מסיים, תָּבִינוּ תחשוב וְאַחַר נְדַבֵּר. ג מַדּוּעַ נֶחְשַׁבְנוּ כַבְּהֵמָה שאין לה דעת, נִטְמִינוּ אטומים וסתומיםבְּעֵינֵיכֶם.
תיאור גורלו המר של הרשע תוך רמיזה לרשעותו של איובד טֹרֵף נַפְשׁוֹ אתה הוא זה שפוגע בעצמו בְּאַפּוֹ בגלל כעסך הַלְמַעַנְךָ תֵּעָזַב אָרֶץ את החוקים שלה, וְיֶעְתַּק ויזוז צוּר סלעמִמְּקֹמוֹ האם אתה מצפה שהחוקיות הקבועה בעולם תופר לכבודך?. ה גַּם אוֹר רְשָׁעִים יִדְעָךְ יחשך, וְלֹא יִגַּהּ יאיר שְׁבִיב ניצוץ אִשּׁוֹ. ו אוֹר חָשַׁךְ בְּאָהֳלוֹ, וְנֵרוֹ עָלָיו יִדְעָךְ. ז יֵצְרוּ יהפכו צרים\חלשים צַעֲדֵי אוֹנוֹ הצעדים החזקים שלו , וְתַשְׁלִיכֵהוּ עֲצָתוֹ מחשבתו-שלו היא שמדרדרת אותו . ח כִּי שֻׁלַּח נתפס בְּרֶשֶׁת בְּרַגְלָיו, וְעַל שְׂבָכָה על סבך ענפים שמניחים על בור המלכודת יִתְהַלָּךְ. ט יֹאחֵז בְּעָקֵב פָּח מלכודת; המלכודת תאחז בעקב שלו , יַחֲזֵק יהודקו עָלָיו צַמִּים קישורי המלכודת. י טָמוּן בָּאָרֶץ חַבְלוֹ החבל שנועד לתפוס אותו, וּמַלְכֻּדְתּוֹ עֲלֵי נָתִיב בדרכו; המלכודת שלו טמונה בדרכים שלו. יא סָבִיב בִּעֲתֻהוּ הפחידו אותו בַלָּהוֹת שדים, וֶהֱפִיצֻהוּ לְרַגְלָיו מרוב הפחד אבריו יתפזרו ויהרסו וממילא הוא יפול. יב יְהִי רָעֵב אֹנוֹ בנו, וְאֵיד נָכוֹן אסון מוכן לְצַלְעוֹ לצדו. יג יֹאכַל בַּדֵּי ענפי, כלומר החלקים של... עוֹרוֹ, יֹאכַל בַּדָּיו ענפיו, כלומר בניו היוצאים ממנו בְּכוֹר מָוֶת שרו של המוות. יד יִנָּתֵק מֵאָהֳלוֹ מִבְטַחוֹ של האוהל, אולי היתד שמחזיקה את האוהל, ושמא היא דימוי לאשתו, וְתַצְעִדֵהוּ היתד\האישה; או הכוונה שאתה תצעיד אותו לְמֶלֶךְ בַּלָּהוֹת מלך השדים. טו תִּשְׁכּוֹן אשתו שהפכה לאלמנה בְּאָהֳלוֹ מִבְּלִי לוֹ בלעדיו, יְזֹרֶה תפוזר\תומטר עַל נָוֵהוּ ביתו גָפְרִית המשמידה את הכל. טז מִתַּחַת שָׁרָשָׁיו יִבָשׁוּ, וּמִמַּעַל יִמַּל יתמולל ויתייבש קְצִירוֹ. יז זִכְרוֹ אָבַד מִנִּי אָרֶץ מהעולם, וְלֹא שֵׁם זיכרון לוֹ עַל פְּנֵי חוּץ בחוצות. יח יֶהְדְּפֻהוּ ידחפו אותו מֵאוֹר אֶל חֹשֶׁךְ, וּמִתֵּבֵל מן היקום יְנִדֻּהוּ יגרשו אותו. יט לֹא נִין בן לוֹ וְלֹא נֶכֶד בְּעַמּוֹ, וְאֵין שָׂרִיד בִּמְגוּרָיו. כ עַל יוֹמוֹ חייו נָשַׁמּוּ אַחֲרֹנִים תוהים דורות אחרונים, וְקַדְמֹנִים אָחֲזוּ שָׂעַר וגם דורות קדומים שהתבונו בגורלו רעדו מפחד כמו מול רוח סערה. כא אַךְ אֵלֶּה כך קורה מִשְׁכְּנוֹת למגוריו עַוָּל רשע, וְזֶה מְקוֹם לֹא יָדַע אֵל.
"
{ס}
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק: